פורום אוצר החכמה

מי יכול להסביר את הגמ' ורש"י ד.ה צנועות בשבת פ. ?

מה קשה?

יש חשיבות לכחול כדי לכחול עין אחת כיון שיש כאלו שלובשות רעלה ומגלות רק עין אחת ורק אותה כוחלות ושוב נחשב למלאכת מחשבת ולשיעור הוצאה המחייב

בהקשר למנהג הנשים היהודיות לצאת עם רעלה עי' במשנה שבת דף סה עמוד א

"מתני'. יוצאה בסלע שעל הצינית. הבנות קטנות יוצאות בחוטין, ואפילו בקיסמין שבאזניהם. ערביות יוצאות רעולות, ומדיות פרופות, וכל אדם - אלא שדברו חכמים בהוה. פורפת על האבן, ועל האגוז, ועל המטבע, ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת".

ופירש"י
ערביות - נשים ישראליות שבערב.
יוצאות רעולות - דרך ערביות להיות מעוטפות ראשן ופניהם חוץ מן העינים, וקרי לה בלשון ערבי רעולות, היינו הרעלות דכתיב גבי תכשיטי נשים בספר ישעיה.
מדיות - נשים ישראליות שבמדי.
פרופות - שמעטפות בטלית, ותולה הרצועה בשפתה האחת כנגד צוארה, ובשפתה השנית כורכת אבן או אגוז, וקושרת הרצועה בכרך, ואין הטלית נופל מעליה.

ודו"ק לשון המשנה שדיברו חכמים בהווה

ובריטב"א שם נתבאר שעוד בימי הנביאים כך נהגו
ערביות רעולות ר"ל נשים ישראליות שבערביא יוצאות רעולות ר"ל בעיטוף ראשיהן ופניהן חוץ מן העינים והוא מענין הרעלו' הנזכרות בתכשיטי הנשים בנבואת ישעיה

מה הפלא? אם מתפלא אתה על הכוחלות, הרי אין זה חלק מהצניעות, דרך כל הנשים היה לכחול עיניהם, רק הצנועות שעטפו ראשן כחלו רק עין אחת כי אחת היתה בכל מקרה מכוסה.

ואגב, בראשי מדגדג איזה דבר חידוש מעניין בהלכות שבת שיוצא מגמרא זו, ואיני מצליח להזכר בו. אולי אחד החברים כאן ישיב לי את אבדתי.

אני יודע..חבל..רציתי "לעורר" פולמוס קטן ולראות את התגובות כאן..שהרי היום מדוע לא נוהגות כן?..

ובשוטנשטיין הסביר יותר, שבזמנם היו כאלו שנהגו כך ואותן שגרו באותו איזור שנהגו כן, היו צריכות ללכת כך..אך היום שלא נוהגים כן, אין ללכת כך.

יאיר כתב:אני יודע..חבל..רציתי "לעורר" פולמוס קטן ולראות את התגובות כאן..שהרי היום מדוע לא נוהגות כן?..

ובשוטנשטיין הסביר יותר, שבזמנם היו כאלו שנהגו כך ואותן שגרו באותו איזור שנהגו כן, היו צריכות ללכת כך..אך היום שלא נוהגים כן, אין ללכת כך.

וכשראית שזה לא הולך החלטת אולי תעורר פולמוס על שוטנשטיין...

אתה מוזמן לפתוח במה שעל לבך..

מה שכמעט ברור שכהיום אין הרעלות נובעות
מתוך צניעות אלא היפוכם של דברים הוא הנכון.
וזכר לדבר, שהתופעה החלה למטה, כלומר
מה'רבניות' ולא מהרבנים.
ולצערי, משום הרחק מן הכיעור וכו' מונע אני
עצמי מלהאריך בנושא.

אני אנגוס בפתיון:
על אף שליהודי ירא שמים חלילה לייחס הלכות להוראות לפי שעה ולהשוותם לחוקות הגויים באותן הימים, שבדברים הללו באו משנאי ה' והצמיחו קוץ ודרדר בכרם ה' צבקות, מ"מ נראה שבהלכות צניעות לחומרא כן התאימו למנהגי הגויים אשר סביבותיהם, וכמאמר הידוע "וויא עס אידלט זאך אזוי קריסטלט זאך".
וזאת מפני שבמקום שהגויים הקפידו יותר על רעילות פנים וכדו' ראו היהודים להוסיף גם הם בצניעות משום שלא ייראו בנות ישראל כפרוצות, ולכן במקום שנהגו הגויים להחמיר החמירו היהודים אף הם. ובכל זאת במקום שנהגו הגויים להקל לא נהגו היהודים להקל ח"ו משורת הדין יותר ממה שציוותה תורה, שהרי זה אסור מדת יהודית.


יאיר, לזאת כיוונת?

זקן ששכח כתב:ולצערי, משום הרחק מן הכיעור וכו' מונע אני
עצמי מלהאריך בנושא.

נראה שאין זה "מן הכיעור" אלא "מן הדומה לו" :)

הבעיה בחבישת רעלות היא בבעיה הנפשית שיש לנשים הלובשות אותן ולבעליהן שאל"כ לא היו לובשות הרעלות
אך עצם הדבר (בהנחה שהאשה ובעלה שפויים) יתכן שהוא חיובי, ועדיף מאיך שנראים היום הרחובות מלכי ישראל ור' עקיבא

ומה בדבר חילול ה' שיש בכך? די בשיחה קלה עם אדם שפוי מן הרחוב (ולאו דוקא יהודי) כדי להבין שמדובר בחילול ה' לא פשוט.
בבלגיה, צרפת וחלקים מגרמניה לבישת הרעלה נאסרה בחוק!

אם יש חילול ה' הלא צדקו דבריך
אולם אין נראה דיש חילול ה' בכה"ג, שהרי אנו באנו רק לעבוד את ה' בצורה המיטבית (וכאמור לא מבעיה נפשית עסקינן), ורק הצרפתים ושאר האירופאים הם אלו שהשחיתו דרכיהם בגלותם בשר ערווה בראש כל חוצות
וכי תאמר שיש חילול ה' בשחיטה היהודית שגם נאסרה בגרמניה (או במקום אחר אינני זוכר באיזו מדינות אסורה) ?
וכן,
האם תאמר שיש חילול ה' בדבר הכה קשה לעיכול כברית מילה שיש עכשיו הצעת חוק לאוסרה בסן פרנסיסקו?

יש להבדיל בין חומרא (שאינני יודע אם לגדר חומרא תיכנס, שהרי לא מצינו בפוסקים לאסור גילוי הפנים!) לבין מה שציותה עלינו תורה, וכבבואנו מפרשת פרה אשר האומות מונין את ישראל עליה.
(מש"כ "כי השחית", הן אמת, אך מה שייכות יש בכך לזה?)
שחיטה נאסרה משום חוסר ידע, והבקיאים בחוכמות הטבע מעידים פה אחד שאין בכך שום צער וכדו'.
ואף מילה, אין חולק שזכות האב לעשות ניתוח וכדו' לבנו ע"פ שיקול דעתו שבכך הוא פועל לטובת הילד.

ישבב הסופר כתב:אני אנגוס בפתיון:
על אף שליהודי ירא שמים חלילה לייחס הלכות להוראות לפי שעה ולהשוותם לחוקות הגויים באותן הימים, שבדברים הללו באו משנאי ה' והצמיחו קוץ ודרדר בכרם ה' צבקות, מ"מ נראה שבהלכות צניעות לחומרא כן התאימו למנהגי הגויים אשר סביבותיהם, וכמאמר הידוע "וויא עס אידלט זאך אזוי קריסטלט זאך".
וזאת מפני שבמקום שהגויים הקפידו יותר על רעילות פנים וכדו' ראו היהודים להוסיף גם הם בצניעות משום שלא ייראו בנות ישראל כפרוצות, ולכן במקום שנהגו הגויים להחמיר החמירו היהודים אף הם. ובכל זאת במקום שנהגו הגויים להקל לא נהגו היהודים להקל ח"ו משורת הדין יותר ממה שציוותה תורה, שהרי זה אסור מדת יהודית.


יאיר, לזאת כיוונת?

לא כיוונתי לדבר..מה שראיתי כתוב בשוטנ' כתבתי ולא פירשו שם יותר מכך, אך דבריך נאים ומתקבלים על הלב.