פורום אוצר החכמה

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=15
שנות אליהו פאה פרק ה משנה ב, פירוש הארוך ד"ה שבולת של לקט

אין הפירוש כמו שהביאו מהירושלמי

(וע"ש מ"ש המגיהים.)

האם מפרשי סדר זרעים נוהים תמיד אחרי הירושלמי, או שנוטים ממנו?
ומה דרך הגר"א?

הר"ש נוטה הרבה פעמים מהירושלמי

בעצם הציטוט מהגר"א - לכאורה יש לפרש כוונתו שאין זה נכון מה שהביאו מהירושלמי, ואפשר לפרש הירושלמי באופ"א.

לוצאטי כתב:הר"ש נוטה הרבה פעמים מהירושלמי

איך חלק על אמוראים?

שאלה טובה מאוד. על רגל אחת, התשובה לע"ד היא שאין איסור לחלוק על אמוראים אלא במידה שנקבעו דבריהם להלכה. ואין כאן המקום להאריך בנושא.

דרך מפרשי המשנה במקומות רבים לפרש המשנה דלא כמ"ש בגמרא (אף שלא ציינו כן בפירוש כמו שהובא כאן מהגאון). וז"ב. (ואם צ"ע, זה על הלשון. אבל דומני שבתורת הגר"א אין זו הפתעה כ"כ. יתקנו אותי הבקיאים).

שמעתי פעם דוגמה יפה לזה: אבות דר"נ מבארת לכאורה במקומות רבים משניות מס' אבות, ואעפ"כ לא נמנעו כל המפרשים מלפרשם באופן אחר לגמרי, כנראה לכל מעניין.

חרסון כתב:דרך מפרשי המשנה במקומות רבים לפרש המשנה דלא כמ"ש בגמרא (אף שלא ציינו כן בפירוש כמו שהובא כאן מהגאון). וז"ב. (ואם צ"ע, זה על הלשון. אבל דומני שבתורת הגר"א אין זו הפתעה כ"כ. יתקנו אותי הבקיאים).

שמעתי פעם דוגמה יפה לזה: אבות דר"נ מבארת לכאורה במקומות רבים משניות מס' אבות, ואעפ"כ לא נמנעו כל המפרשים מלפרשם באופן אחר לגמרי, כנראה לכל מעניין.

על זה אין ראיה כ"כ כיון שלרובם לא היה להם אבות דר"ן.

אבל באמת יש דוגמא תוך מסכת אבות על המשנה בפרק א' "ודאשתמש בתגא חלף" יש שפירשו על מי שמשמתש בשם המפורש, על אף שבפרק ד' משנה ה' רבי צדוק מזכיר דברי הלל על מי שמשתמש בכתרה של תורה, ואי אפשר לפרשו על שם המפורש
"רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף"

אב בבינה כתב:

חרסון כתב:דרך מפרשי המשנה במקומות רבים לפרש המשנה דלא כמ"ש בגמרא (אף שלא ציינו כן בפירוש כמו שהובא כאן מהגאון). וז"ב. (ואם צ"ע, זה על הלשון. אבל דומני שבתורת הגר"א אין זו הפתעה כ"כ. יתקנו אותי הבקיאים).

שמעתי פעם דוגמה יפה לזה: אבות דר"נ מבארת לכאורה במקומות רבים משניות מס' אבות, ואעפ"כ לא נמנעו כל המפרשים מלפרשם באופן אחר לגמרי, כנראה לכל מעניין.

על זה אין ראיה כ"כ כיון שלרובם לא היה להם אבות דר"ן.

אבל באמת יש דוגמא תוך מסכת אבות על המשנה בפרק א' "ודאשתמש בתגא חלף" יש שפירשו על מי שמשמתש בשם המפורש, על אף שבפרק ד' משנה ה' רבי צדוק מזכיר דברי הלל על מי שמשתמש בכתרה של תורה, ואי אפשר לפרשו על שם המפורש
"רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף"

יעויין בהרח"ד דברים י"ז ט"ז

סעדיה כתב:

אב בבינה כתב:

חרסון כתב:דרך מפרשי המשנה במקומות רבים לפרש המשנה דלא כמ"ש בגמרא (אף שלא ציינו כן בפירוש כמו שהובא כאן מהגאון). וז"ב. (ואם צ"ע, זה על הלשון. אבל דומני שבתורת הגר"א אין זו הפתעה כ"כ. יתקנו אותי הבקיאים).

שמעתי פעם דוגמה יפה לזה: אבות דר"נ מבארת לכאורה במקומות רבים משניות מס' אבות, ואעפ"כ לא נמנעו כל המפרשים מלפרשם באופן אחר לגמרי, כנראה לכל מעניין.

על זה אין ראיה כ"כ כיון שלרובם לא היה להם אבות דר"ן.

אבל באמת יש דוגמא תוך מסכת אבות על המשנה בפרק א' "ודאשתמש בתגא חלף" יש שפירשו על מי שמשמתש בשם המפורש, על אף שבפרק ד' משנה ה' רבי צדוק מזכיר דברי הלל על מי שמשתמש בכתרה של תורה, ואי אפשר לפרשו על שם המפורש
"רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף"

יעויין בהרח"ד דברים י"ז ט"ז

ייש"כ!

חרסון כתב:דרך מפרשי המשנה במקומות רבים לפרש המשנה דלא כמ"ש בגמרא (אף שלא ציינו כן בפירוש כמו שהובא כאן מהגאון). וז"ב. (ואם צ"ע, זה על הלשון. אבל דומני שבתורת הגר"א אין זו הפתעה כ"כ. יתקנו אותי הבקיאים).

שמעתי פעם דוגמה יפה לזה: אבות דר"נ מבארת לכאורה במקומות רבים משניות מס' אבות, ואעפ"כ לא נמנעו כל המפרשים מלפרשם באופן אחר לגמרי, כנראה לכל מעניין.

אבות דר"נ היא כנראה ברייתא מאוחרת.

לא ידעתי ייש"כ
אבל ויקי' לימדה אותי שאין הדבר מוחלט כל כך