פורום אוצר החכמה

לאחרונה, 'זכה' דורנו לשיא חדש בהבטחת חז"ל שבעקבתא דמשיחא "חוצפא יסגי", וכבתגובה להצעה לעזרה ותמיכה של כולל חב"ד לרשת כוללים מסוימת, יצא מכתב הטוען לאיסור לקיחת צדקה מחסידי חב"ד.

בתחתית המכתב הובא ציטוט כביכול משמו של הגר"ח קנייבסקי, שאין לקחת אפילו שלא בתשלום.

בהנחה שכל הטענות במכתב נכונות (ח"ו), ואכן דבק בחסידי חב"ד כל חולי רע, והינם משחיסטים הזויים (שמי כמוני יודע שכולל חב"ד איננו משיחיסט כלל ועיקר, בלשון המעטה), האם ישנו איסור לקחת צדקה מהם, בהנחה שהממון לא בא מאיסורי הנאה? הנשמע כזאת בישראל (למעט אצל חסידי סאטמאר, ואכ"מ) שאין נוטלים ממון מיהודי (כשר, או לא) בגין מעשיו או אמונתו?

הכואב וכותב.

נ.ב. אדהכי והכי ראיתי שהגרי"ש אלישיב פסק שאין כל בעיה, ואף הרב קארפ נוהג כן איזו תקופה, וב"ה שלא פסו מישראל עינים למשפט.

אני מציע כדי להפריד את הדיון התורני מעניין האישי והציבורי,

לעורר את השאלה כשאלה תורנית עקרונית בלי לייחס אותה בכלל לפלוני או אלמוני והיא כך:

חז"ל אסרו לקחת צדקה מגויים משום ביבוש קצירה תישברנה

אם יהודי עובר עבירה לתאבון רוצה לתת צדקה האם יש דין שלא לקחת ממנו, ומה הדין במומר להכעיס, ומה הדין באפיקורס.

ומתוך בקשה מכל המגיבים שלא להגרר בכלל לדיון על אנשים אלה או אחרים.

אדג, חבל שהעלת את הנושא מהזוית האקטואלית שלו, אני מבין את כאבך, אולם לדעתי זה לא המקום יש כאן חסידים וחבדניקים אבל גם כאלו שלא

לגופו של עניין אינני יודע מקורות הלכתיים אולם ידוע על צדיקים שהקפידו לא לקחת כסף מסוגי אנשים מסויימים, הרב מפוניבז' לפעמים לא קיבל ועוד ועוד, כמעט כל ספר של סיפורי צדיקים מזכיר כזו עובדה.

הטעם הוא מוסרי יותר מהלכתי.

לא הייתי מכניס ראשי לאמבטיה העלולה להתפוצץ בהמשך, אך לאחר הודעת אוצר ארשה לעצמי להבהיר נקודה אחת כפי שהיא נראית בעיני.
אם בעיני מישהו גישה פלונית היא מנוגדת לעקרונותיו, וכל שכן אם היא מנוגדת בעיניו לגישת התורה, הוא יצטרך להיות מטומטם כדי להסכים לקחת כסף מאותם אלו שלהם הוא מתנגד. לא מבחינה הלכתית אלא מבחינה נפשית - חינוכית - השקפתית: אלו פנים יהיו לו בהמשך כאשר יעלה הצורך להלחם על עקרונות, או להעבירם לדור הבא?
וראה סנהדרין נב: בראש העמוד.

כל זה באופן תיאורטי בלבד, בלא להתייחס למקרה הנ"ל.

אם אבחר להתייחס לכותרת הרי שהתשובה חיובית, ישנו איסור כזה לקחת צדקה מיהודי בכמה אופנים.

הייתי מציע לחלק את השאלה לשניים:
1. מי הוא אותו יהודי שאסור לקחת ממנו צדקה.
2. האם מישהו מסויים נכלל בו (לפעמים זו השאלה הקשה).

כעת אעתיק את דברי השו"ע בנדון (יו"ד סימן רנד):
סעיף א
אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.

סעיף ב
שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר. הגה: וי"א דיעשה בהן מה שצוה לו המושל. (כך משמע מפירוש רש"י ותוספות מעובדא דאימיה דשבור מלכא). וכל זה דוקא כשנותנין מעות לצדקה, אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת, מקבלים מהם (בית יוסף בשם התוספות סימן רנ"ט בשם מ"כ והוא בדינים והלכות מהרי"ו סי' ס"ז וכן הוא בהג"ה בא"ח סי' קנ"ד סי"א). אבל לא מן המומר!* (ג"ז שם). ועיין לקמן סי' רנ"ט סעיף ד'.

*ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא.
**יותר חמור מעכו"ם.

ידוע שהגה"ק ממונקאטש זי"ע מאוד הקפיד על איסור לקיחת כספים ממחללי שבת ח"ו ובשום אופן לא רצה לקחת מהם

תודה על ההתיחסות העניינית- לא התכוונתי לפתוח דיון ביחסי חב"ד-פונביז', הוא מיותר ולא מועיל, וטוב שהוא לא התפתח לשם.

חד וחלק, בנקודה שהעלית, חשתי אף אני, ואני מסכים עליה, וכלל אינני מתרעם אם זו היתה נקודת הטוענים נגד שיתוף הפעולה עם כולל חב"ד. אך אני בהחלט כועס על עירוב הלכה בכך!

לגבי לקיחת כסף ממחללי שבת, ראשית כמדומני שלא חששו לכך אפילו אחד מגדולי ישראל מדורנו... פוק חזי.

שנית, הדגשתי שמדובר בהנחה שהכסף עצמו לא נרכש באיסור.

מה שהביא יענ'קב מן השו"ע, מה הדין של ישראל שחוטא ונוהג באיסור חשיב מומר, כלומר מהו מומר בהגדרתו ההלכתית, המעשים בפועל או ההגדרה העצמית?

לא חשבתי להכנס לנושא, אך אתמול דיבר עימי תלמיד הקרוב מאד להגר"ש אויערבך הלומד עימו מדי יום, והוא אמר לי שהגר"ש אמר לו הן אישית והן בידבור בפני בני הישיבה שההתנגדותו הוא לקרן ידידות. [לא ברור לי האם הכוונה התנהגדותו התקיפה או התנגדותו בכלל]. אין כאן המקום להכנס לעובדות האמנם כולל חב"ד לוקחים מקרן ידידות, ואני לי מושג האמנם לדעת כולם הדבר אסור או שיש מתירים, והאמנם כולל חב"ד לוקחים משם או שזו רק לשה"ר. אבל ראוי להדגיש כי נידון לקחת מגוף הנהנה מקרן ידידות שונה בתכלית, וגם לא אמור לפגוע ב'אדג' גם אם רבניך התירו את הדבר. שוב אשמח מאד אם לא יתפתח כאן דיון ופולמוס על כולל חב"ד יש מספיק מקומות שניתן להשמיץ ולהתנגח מלבד כאן, ואין כאן מקומו. נשמור כאן דיון עניני על לקיחת ממון מיהודי שלדעתינו אינו מתנהג כראוי, ואפשר גם מה דינו של קרן ידידות, ועל גוף הנהנה ממנו.

רבני חב"ד אסרו לקיחת כספים או טובות הנאה מן ה'קרן לידידות'.