פורום אוצר החכמה

באמת לשון ״טריף״ שייך רק על בהמה טריפה.
אולם העולם אומרים לשון זה על כל דבר טמא ולא כשר.
וחשבתי שיש מקור לזה מרש״י חולין דף צה: ד״ה ספקי טריפתא - מיני ספק טרפות ״ואני שמעתי הנך ספקי עופות טמאים דאלו טריפות״
ועיין רש״ש שם.

אשמח במקורות לזה.

וכ"ה בכותרת לסימן קיא ביו"ד, אלא שכמדומני לא ברור מי כתב את כותרות הסימנים.

עזריאל ברגר כתב:וכ"ה בכותרת לסימן קיא ביו"ד, אלא שכמדומני לא ברור מי כתב את כותרות הסימנים.

מי כתב את כותרות הסימנים?


https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=32471#p348121

עזריאל ברגר כתב:וכ"ה בכותרת לסימן קיא ביו"ד, אלא שכמדומני לא ברור מי כתב את כותרות הסימנים.

מעניין.
כבר היה אשכול ע״ז, וכמדומני שהמחבר כתבם.

שמואל דוד כתב:באמת לשון ״טריף״ שייך רק על בהמה טריפה.
אולם העולם אומרים לשון זה על כל דבר טמא ולא כשר.
וחשבתי שיש מקור לזה מרש״י חולין דף צה: ד״ה ספקי טריפתא - מיני ספק טרפות ״ואני שמעתי הנך ספקי עופות טמאים דאלו טריפות״
ועיין רש״ש שם.

אשמח במקורות לזה.

גם אני הקטן שמתי לב לזה, ונזכרתי במשהו מעניין-

בענין כותרות הסימנים ראה גם כאן.

גם "נבלה" אין הכוונה רק לבהמה מתה. רק שם מציאות של לא כשר. וראיה פשוטה "חתיכה נעשית נבילה" - זה בבשר וחלב! [וי"א בכל שאר איסורים כמו יין נסך וכו'].

ושיגרא דלישנא "טרייף חזער" ודאי שאין הכוונה לטריפה כפשוטה.

וע״ע רש״ש הוריות יא.

בדברי זכרון, אמשטרדם תס"ה, חלק ב דף ח ע"ב, מובא (באמצע דבריו, לפי דרכו שם בדרך המוסר):

במאי דמחזקינן לטריפה, אין פירושו טריפה ממש... כי אם הלשון טרופה ונתונה באילפס, ור"ל שאינו שלם מכל צד...