משה רבינו זכה לשער הנ' ?

[היא שיחתי]

זכורני שראיתי כמה דעות בזה
ואיני זוכר איה הם

(ברור שמצד יכולת אנוש אין להגיע לשער הנ'
אולם יש צד שהקב"ה העניק לו במתנה
וכמו בשבועות שלא סופרים היום חמישים יום לעומר כי הוא מתנה ואין זה מכח הספירה דידן)

[נוטר הכרמים]

בשל"ה הק' פר' ואתחנן איתא שמשה רבינו השיג שער הנו"ן ביום פטירתו מן העולם, וכן ידוע מהמקובלים שיהושע בן נון נקרא כן כי הגיע לשער הנו"ן, כמדומה שיש גם חת"ס בענין זה.

[יאיר]

דלא כרמב"ן בהקדמתו לתורה (וע"כ נאמר "ותחסרהו מעט מאלקים" - והוא שער האלקות) ודלא כר' בחיי פרשת בהר על הפס' "ושבתה הארץ" ועוד רבים..

[אפרקסתא דעניא]

דרשו חז"ל "וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא דברים שלא נגלו למשה מסיני נגלו לרבי עקיבא וחבריו" (ילקוט שמעוני ישעיה מ"ב רמז תנ"ב). שמעתי דקאי אשער הנ'.

[אליהוא]

בגר"א מבואר בכ"מ שלא יראני האדם וחי קאי אשער הנ' ובמותו [של מרע"ה] השיג.

[ישראל הר כסף]

דרשו חז"ל "וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא דברים שלא נגלו למשה מסיני נגלו לרבי עקיבא וחבריו" (ילקוט שמעוני ישעיה מ"ב רמז תנ"ב). שמעתי דקאי אשער הנ'.

אכן, עיי' במאמרו של רבינו הגרי''א וינטרויב זצוק"ל בספרו האחרון עיני ישראל ח"כ במאמרי ל"ג בעומר. שם מבוארים הדברים בבהירות ובמתיקות. (בעיקר עמ' רס''ח. רע''ו).

[אליהוא]

לא ראיתי דברי הרי"א וינטרוב אמנם לדברי הגר"א הנ"ל שהבאתי זה לא יתכן.

[חד וחלק]

בגר"א מבואר בכ"מ שלא יראני האדם וחי קאי אשער הנ' ובמותו [של מרע"ה] השיג.

האור החיים בכמה מקומות מזכיר שלעתיד לבוא יגלה הקב"ה לישראל את שער הנ'.
ואיני יודע אם זה דלא כדברי הגר"א כפי שהביאם אליהוא, או שעל עתיד לבוא לא נאמר 'כי לא יראני', וכאמור ''כל אחד ואחד מראה באצבעו'

[חכם באשי]

היא שיחתי,
האם יעזור לך מקור הכותב ששלמה המלך זכה לשער החמישים?

[ישראל הר כסף]

בגר"א מבואר בכ"מ שלא יראני האדם וחי קאי אשער הנ' ובמותו [של מרע"ה] השיג.

האור החיים בכמה מקומות מזכיר שלעתיד לבוא יגלה הקב"ה לישראל את שער הנ'.
ואיני יודע אם זה דלא כדברי הגר"א כפי שהביאם אליהוא, או שעל עתיד לבוא לא נאמר 'כי לא יראני', וכאמור ''כל אחד ואחד מראה באצבעו'

אלו הם כבר דברי חז"ל שאפי' שרק לעוה"ב ישיגו אותם, מ"מ ר"ע וחביריו השיגו אותם.
מדרש תנחומא פרשת חקת סימן ח ''והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון'' יקפאון דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידין להיות צפוים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב) והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם, וכתיב 'אלה הדברים עשיתים', אעשה אין כתיב אלא עשיתים לרבי עקיבא וחביריו, דבר אחר דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחביריו, וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחביריו".
תעשה חיפוש קל ותמצא שזה מופיע בהמון המדרשים.
במאמר המוזכר מבואר תוכן הענין.

[אוצרניק]

לא ראיתי לעיל שמציינים, אבל אני משער שודאי ידוע לכולם הגמ' גם בר"ה כ"א ב', וגם בנדרים ל"ח א', רב ושמואל דאמרי תרוייהו, חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחת שנאמ' ותחסרהו מעט מא-לקים.
וזכורני שראיתי פעם באחד מהמשמרות של הגרממ"ש בשם הגרי"ז, שמה שנחסר למשה כדי שהחלק הזה יהיה 'אמונה' ולא 'השגה'. שאם היה נגלה למשה כל החמישים, לא היה אצלו ענין 'אמונה' כמו שלא צריך 'להאמין' בדבר הנראה לעניים.

[דרדקי]

אשאל שאלת תם.
מי אמר שחייבים שיהיה אמונה????
מה רע ב'השגה'???
והאם נראה לך שבאמת מי שהשיג את שער החמישים, יש לו תפיסה בבורא באופן שכבר אין לו מקום לאמונה???

אני מעדיף לחשוב שלא הבנת את דבריו.

[אוצרניק]

אענה כמי שאינו יודע להשיב:
'אמונה' זו מצות עשה, אחת (הראשונה) מהתרי"ג.
ואכן זו באמת היתה השאלה, כיון שאמונה זו מצוה, האם משה רבינו 'האמין' בבורא, הרי הוא השיג בנבואה את המדרגה הגדולה ביותר. וע"ז השיב הגרי"ז זצ"ל, שלכן הוא לא קיבל את שער הנ' כדי שהחלק הזה ישאר בגדר אמונה.

ועל השאלה

והאם נראה לך שבאמת מי שהשיג את שער החמישים, יש לו תפיסה בבורא באופן שכבר אין לו מקום לאמונה???

אני מעדיף לחשוב ששנינו לא מבינים לא מה זה שער הנ', (אני עכ"פ עוד רחוק יותר מארבעים ותשע שערים מוקדמים ממנו שאיני מבין), וגם לא מה זה תפיסה בבורא באופן שאי"צ אמונה.

ונא לא להגרר אחרי הרגשות הלב בעינינים כאלו.

[נוטר הכרמים]

הדברים מבוארים לפי מש"כ מרן זי"ע באבי עזרי קמא הל' תשובה ה,ה בשם הגרי"ז על השאלה שמאז ומתמיד היה מתפלא למה נקראת מצוה זו אמונה, הרי זה בפשוטו מהמושכלות הראשונות שא"א לעולם בלי מנהיג וגם מבשרי אחזה אלקי וכו', ולמה נקרא אמונה, והגרי"ז גם עמד בזה, ושאל להגר"ח שהשיב לו: 'ודאי עד כמה ששכל האדם מגעת הוא מושכל ואין זו אמונה, והיא ידיעה, אבל חיוב האמונה מתחיל ממקום שכלה שכל האדם, ויעו"ש באורך. ושוב במהדורה מאוחרת ציין בהערה שכבר כ"כ הביה"ל סו"פ בא שאמונה היא על מה שאין השכל משיג. ובזה מבואר היטב המצוטט בשם הגרי"ז על ההשגות של משה רבינו.

וראה עוד מה שכתב הבזה בהקדמה למהדורא חמישאה.

ןאגב גררא אציין בזה דבר נחמד שסיפר הגה"צ ר' משה דוד ליפקוביץ שליט"א, שהמשגיח זי"ע בעל אור יחזקאל אמר שאינו מבין שאלה זו, אמנם ודאי השכל מחייב את ידיעת הבורא והשגת ההכרה במח, אבל מצות האמונה היא 'והשבת אל לבבך' - אמונה חושית שירגיש כן בלבו ויפעל על פי זה את כל מעשיו.

וכמה נאים הדברים למי שאמרן, שעליו אמר מרן החזו"א שהוא ממשש את האמונה בידים.

[אליהוא]

עי' ביאור הגר"א לס"י א' א' אופן ד' אבל הנו"ן לא נגלה לשום בריה כמ"ש ונעלמה [מעיני כל חי]. עי"ש.
ועי' משלי ט"ז ד' דלעת"ל יתגלה כאשר יתבערו כל המ"ט שערי טומאה עי"ש.
ועי' בהגש"פ ד"ה במתי מע"ט שמע"ט מאלוקים היינו מ"ט שערים וע' פנים, ומרע"ה חי 120 שנה כנגדם עי"ש.
ועוד בכ"מ ואכ"מ.

[חכם באשי]

בסדר עולם 'אַדְנֵי רגובה', מהקדושתא 'ארוכה מארץ מדה' לר' בנימין בר' שמואל, תוארו תלמידי החכמים לומדי התורה במילים אלו:
"בקיאי קל וחומר ושוה גזירה
בשבעים פנים מפענחים רזי יקרה
בחמישים שערי בינה מתאזרים בגבורה
בשתי סנהדראות עגולתם מפוארה..."
(מחזור שבועות, פרנקל, עמ' 330)
אך ראה בהערת פרנקל שם.

[היא שיחתי]

אגב עניין באשכול סמוך ראיתי למראה יחזקאל בפרשת במדבר

והנה מה שאמרו שמ"ט שערים נמסרו למשה רבע"ה ולא שער החמשים, וצריך להבין למה לא נמסר לו אותו השער, וע"כ שאותו השער הוא מידיעת הבורא כביכול שא"א לשום נברא להשיג

[איסתרא בלגינא]

אגב עניין באשכול סמוך ראיתי למראה יחזקאל בפרשת במדבר

והנה מה שאמרו שמ"ט שערים נמסרו למשה רבע"ה ולא שער החמשים, וצריך להבין למה לא נמסר לו אותו השער, וע"כ שאותו השער הוא מידיעת הבורא כביכול שא"א לשום נברא להשיג

כן איתא במסורת הש"ס בשם הר"ן במקומו ר"ה כא: אלא שיש חולקים בזה ואיני זוכר כעת מי והיכן.