פורום אוצר החכמה

רצ"ב התוכנית של הכנס השלישי של 'בית הועד' שיתקיים עוד שבועיים. המעוניינים מוזמנים בשמחה, וחברא אית לך וחברך חברא אית ליה... הק' יואל

הכנס השלישי של בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו
יתקיים בעזהי"ת בכ"ז ניסן תשע"ט בין השעות 15:30-21:00
בירושלים עיה"ק בבית כנסת 'ישורון' רח' המלך ג'ורג' 44

15:30 מושב ראשון: הטכנולוגיה בשירות הספרות התורנית. יו"ר: הרב יואל קטן
'ויאמר לקוצרים ה' עמכם' - על כתיבה, ההדרה ותוכנות מחשב בדורנו - הרב אחיקם קַשָת
פרויקט פרידברג לכתבי יד יהודיים: סקירה כללית – אלן קרסנה
על האתרים 'הכי גרסינן' ו'מהדורא' והשימוש בהם – הלל גרשוני; הרב ישראל פריזנד
כלים חדשים להשבחת טקסטים תורניים - הרב יעקב לויפר; פרופ' משה קופל
מחידושיה של גניזת אירופה - פרופ' שמחה עמנואל
שער למהדיר לגניזת קהיר - עדיאל ברויאר
הפסקה וכיבוד קל
18:30 מושב שני: ישן וחדש בבית המדרש. יו"ר: הרב אליהו סולוביצ'יק
ההדרה - בין עיון למדני למחקר תורני - הרב אביאל סליי
תולדות דפוסי הרמב"ם - הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
אסכולות פרשניות של הראשונים - הרב אהרן גבאי
ישן וחדש בהדפסת ספרי רבני צפון אפריקה - הרב פרופ' משה עמאר
המהפכה התורנית – הספרות המבוארת – הרב מנחם מנדל פומרנץ
כתבי העת התורניים, מטרות והישגים - הרב שלמה הופמן
עבר, הווה ועתיד באנציקלופדיה התלמודית - הרב פרופ' אברהם שטינברג

מכון שלמה אומן * יד הרב הרצוג * בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו 0526-051253

האם ההרצאות יודפסו אח"כ בספר?
האם יהיה ניתן להקשיב בקול הלשון?

מועדים לשמחה. אין לי עדיין תשובה ברורה לשתי השאלות האלו. הק' יואל

השאלה הנצרכת לקראת הכנס, היא האם גם הכנס הזה, כמו קודמיו, יתקיים מתוך כפיפות למכונים הגדולים.
וראה כאן: viewtopic.php?p=8237#p8237 ‎

מועדים לשמחה. אודה ולא אבוש שלא ראיתי [או שראיתי ואיני זוכר, בגילי המופלג...] את ביקורתו של ידידי שליט"א (שלפנים היה שמו חכם באשי) מלפני שנים רבות. צר לי על הרושם שנוצר אצלו ואצל אחרים, אבל זהו רושם ממש לא נכון. ידידי ר"א סולוביצ'יק ואני הקטן אירגנו את שני הכנסים האלו בלי שום מחויבות לשום מכון לא גדול ולא קטן [אולי רק מעט מחויבות למכון שלמה אומן...], ולפי התגובות שקיבלנו הכנסים הללו אכן היו לתועלת לרבים, ואם היו מרצים ואפילו יושבי ראש של מושבים שדבריהם לא מצאו חן בעיני מי מהשומעים - צר לנו, ועמנו תלין משוגתנו. גם בכנס הקרוב אנו לא מחויבים לאיש, ולהיפך - חלק מהדוברים כבר אמרו שהם מתכוננים גם להעביר ביקורת על גורמים ותופעות בשדה המחקר התורני וההדרת הספרים והסכמנו בלב שלם, ואנו שוב מקווים שהדברים יהיו לתועלת, שהרי רק לשם כך נתכנסנו... ומכאן קריאה לכל המצויים בתחום הזה - אין לנו הפעם פרסומים בעיתונות ובאמצעי התקשורת אלא רק במיילים ובפורומים למיניהם, ואנו סומכים על כך שכל אחד חברא אית ליה וגם לחבריה חברא אית ליה כדי שההודעה על הכנס תגיע לכמה שיותר ממוענים ומתעניינים, לתועלת העניין בלבד. כל טוב וחג שמח, הק' יואל

להשערתי חלק מהדוברים לא יבואו להחכים את העורך התורני אלא לשווק את המוצר/מכון שלהם כמו עוז והדר אנצ' תלמודית

יתכן שהנחתומים גם ישבחו את עיסותיהם אבל זה לא אומר שהם לא יאמרו דברים של טעם ושגם לא יחדשו דברים. חוץ מזה אמור להיות בסוף כל הרצאה זמן של כמה דקות לתגובות והערות של הקהל ולתשובה של הדובר. בעזהי"ת נשתדל גם לעמוד בזמנים... הק' יואל

"דברים של טעם יחדשו דברים", יתכן, אבל השאלה היא האם יש להם גם מה לסייע לעורך התורני כמטרת "בית הועד"?

השאלה היא במה יכול לתרום הרה"ג מנחם מנדל פומרנץ יותר מהרה"ג יוסף שלום ויינפלד, שמסתמא כבר הדפיס יותר עותקים במהלך השנים. ‎

ההשוואה מקוממת,
הרב פורמנץ יש לו הרבה מה ללמד במלאכת העריכה התורנית, והוא שהביא את עוז והדר למקום המכובד בו היא נמצאת.

הרב חבר פורום שליט"א, אין לי מושג מה יגידו הדוברים ולכן איני יכול להשיב על שאלתך. אני מניח שאם מהדיר ומו"ל בעל ניסיון ידבר על נושא מסוים לאוזני שומעים מביני עניין הוא יכלול בתוך דבריו דברים שיש בהם תועלת, גם אם בתוך דבריו גם ישבח את מקחו. אני לא כ"כ מבין את המרירות ואת ההתמרמרות שיש בדבריך כלפי היוזמה הזאת שלנו, שכבר אמרתי שהיא חפה מאינטרסים וכל כולה לא נוצרה אלא להוסיף תועלת לציבור הרחב העוסק או מתעניין בההדרת ספרי רבותינו. ובעז"ה נעשה ונצליח. הק' יואל

הקיק כתב:אני לא כ"כ מבין את המרירות ואת ההתמרמרות שיש בדבריך כלפי היוזמה הזאת שלנו

מרירות והתמרמרות כלפי היוזמה? (מזכיר את המברק "אבא שלח כסף" שיש שקראו בתחנונים ויש בפקודה)
דברתי על חלק מסויים מן היוזמה שנראה שאינו מתאים עם המטרה, והתשובות מתחמקות
בזמנינו פתיחות לביקורת הרי הוא דבר מקודש?!
"חלק מהדוברים כבר אמרו שהם מתכוננים גם להעביר ביקורת על גורמים ותופעות בשדה המחקר התורני וההדרת הספרים והסכמנו בלב שלם"

היה מקום וראוי להזמין לכנס נציג של בית הדפוס ״זכרון אהרון״, שיפרוס את משנתו...... ואז תוכל להתקיים בו ״בקורת תהיה..״

יישר כח, נשמע מרתק.
מה עלות הכניסה?

הכניסה חינמית, חשבתי שזה ברור, כולל הכיבוד הקל בהפסקה... הק' יואל

חילך לאורייתא

מי אמור להפיק תועלת מזה? עורכים מקצועיים, שזה יעשה אותם עוד יותר מקצועיים, מתחילים הרוצים לכנס לתחום, או יש בו משהו עבור כווווולם.
בפרט מענין אותי, איזה תועלת יהיה לי מזה? זה נשמע לי מאד מעניין, אבל אין לי חצי יום לבזבז רק מצד סקרנות. אם אצא עם דברים שיש להם תועלת מעשי בל"נ אשתדל לבוא. אם אשמע דברים מעניינים, אבל לא משהו שיתן לי כלים חדשים או משפר היכולת שלי, חבל על הזמן כפשוטו.

הרב עמקן שליט"א, באמת שאין אונס (מישהו בפרטי הזהיר אותי שחייבים את האולם הגדול של ביהכ"נ ישורון, כי האולם הקטן המכיל כמאה אנשים יהיה מפוצץ לחלוטין. הלוואי שיתברר שהוא צודק...). עשינו השתדלות שכל אחד יוכל להפיק תועלת - אנשי פרידברג יסבירו וידגימו את השימוש באתרים שלהם, הרב יעקב לויפר יציג תוכנת ניקוד חדשה ומדהימה שאמורה להיות חינמית, ההסברים על גניזות קהיר ואירופה יוכלו להועיל לקרב אותם אל הדעת ואל מעשה הההדרה, וכל מיני מהדירים ותיקים יציגו זויות שלהם בנושא והצעות שיפור שונות. מקווה מאוד שיועיל ויהיה שווה את הזמן, אבל שכל אחד יעשה את החשבון שלו. הק' יואל

לפי מה שאתה מתאר אולי כדאי לבוא מוקדם לתפוס מקום. מתי פותחים הדלת?

הקיק כתב:מישהו בפרטי הזהיר אותי שחייבים את האולם הגדול של ביהכ"נ ישורון, כי האולם הקטן המכיל כמאה אנשים יהיה מפוצץ לחלוטין. הלוואי שיתברר שהוא צודק...).

מסתבר שהוא צודק. בתשס"ב הגיעו כמאה איש הלא כן? וכיום הציבור גדל

ולפי קובץ "בית הועד": "השתתפו קרוב למחצית האלף"

חבר פורום אוצר החכמה כתב:האם ההרצאות יודפסו אח"כ בספר?
האם יהיה ניתן להקשיב בקול הלשון?

הקיק כתב:מועדים לשמחה. אין לי עדיין תשובה ברורה לשתי השאלות האלו. הק' יואל

נודה עד מאוד אם יוכלו בבקשה להסריט את הכנס ולהעלותו לפורום. [כל הנצרך הוא כשש שעות הקלטה, מעמידים על חצובה מסרטה בודקים זוויות והעסק בעז"ה זורם - ואח"כ העלאה לג'מבו מייל]
אין צורך לפרט את גודל התועלת.
בתודה רבה מראש!

להקיק

ראיתי שכתבת שעדיין לא ידוע האם תהיה הקלטה מהכינוס. האם עתה הינך יודע?
האמת שאולי זה לא כל כך הוגן לשאול את זה, כי אני מניח שזה אולי יגרום לאנשים מסוימים לא להגיע.

האם הכנסים הקודמים הוקלטו, או שניתן לצפות בהם? ואם כן, היכן?.

בתודה מראש למסייעים במידע.

בס"ד. שלו' שלו'. כנראה שהכינוס יוקלט ויוסרט, לא בטוח עדיין. דרך אגב, אין לי שום נפ"מ אישית כמה אנשים יגיעו לכינוס, כך שאין כאן בעיה של 'הוגנות'. נר לאחד נר למאה... הכינוס ייערך באולם הגדול של בית הכנסת ישורון, ולא באולם האירועים שלו כפי שחשבנו תחילה. תהיה שם מכירת ספרים מוזלת של יד הרב הרצוג ומכון שלמה אומן ועוד מכונים ומחברים. ובעז"ה שהכל יעבור בשלום, ולתועלת. הק' יואל

הכינוסים הקודמים נמצאים באיזה מקום ברשת, לצפייה או שמיעה?.

התבקשתי לפרסם כאן:

במהלך כנס 'בית הוועד' יימכר ספרו החדש של ר"ש עמנואל, מגנזי אירופה, במחיר מוזל.

ההרצאות של הכינוס הראשון נקבצו ונערכו בקובץ 'בית הוועד' א, שעותקים ממנו יימכרו בעז"ה מחר בכנס, ושל הכינוס השני לא.

האם מישהו מן המרכז (בני ברק) עושה את דרכו לשם ברכבו ומעונין לצרף נוסע נוסף בתשלום?
אשמח להתעדכן באישי.

כפי הנשמע הכנס הוסרט. נראה אם זה יתפרסם ברשת.

הייתי בכינוס והיה יפה מאד ומכובד, וכלל לא היתה שום דחיפה של שום מכון וכדומה כמו שחששו כאן.
רוב ההרצאות היו בנות תועלת (לי לפחות) כמו למשל הרצאתו המאלפת של חבר הפורום היקר הרב עדיאל ברויאר שהדהים את הציבור בהראותו את החיפוש הבלתי נלאה אחר כתבי גניזה עתיקים, והסביר איך לחפש ולמצוא קטעים חדשים, וכן הדרכות מפי עובדי מכון כתבי היד של אתר הכי גרסינן שהסבירו את מהות האתר ואיך להשתמש בו בפועל כדי למצוא את כל עדי הנוסח על כל קטע בתלמוד ועוד.

עמקן כתב:כפי הנשמע הכנס הוסרט. נראה אם זה יתפרסם ברשת.

הבטיחו שיתפרסם.

דעת_האברך כתב:הייתי בכינוס והיה יפה מאד ומכובד, וכלל לא היתה שום דחיפה של שום מכון וכדומה כמו שחששו כאן.

אדרבה, הגיע ראש מכון מפורסם והתחיל לזמר סיפורי חסידים, וכך בעצם שיקף היטב את ההבדל בין טיב מפעלו לטיבם של שאר מפעלים. כך לפחות הייתה ההרגשה, ושוב שמעתי כן מחברים נוספים.

פלגינן כתב:

דעת_האברך כתב:הייתי בכינוס והיה יפה מאד ומכובד, וכלל לא היתה שום דחיפה של שום מכון וכדומה כמו שחששו כאן.

אדרבה, הגיע ראש מכון מפורסם והתחיל לזמר סיפורי חסידים, וכך בעצם שיקף היטב את ההבדל בין טיב מפעלו לטיבם של שאר מפעלים. כך לפחות הייתה ההרגשה, ושוב שמעתי כן מחברים נוספים.

פירש"י כשהדפיסו את התרגום יונתן בפעם הראשון הדפיסו בצורה נכונה שהיו י"ב לחמים בלחם הפנים [והתעלמו מגרסת דפוס משובשת שהיו י"ג לחמים]. אך בעקבות סיפור חסידי על ע"ה א' שהסביר את הענין של י"ב החלות של שבת ע"פ הי"ג שבטים, וכששאלוהו בניו למה אין י"ג לחמים השיב להם שא' יותר או פחות לא משנה, במהדורה הבאה כתבו שיש בדבר חילוקי נוסחאות.
עוד סיפר שבהדפסת הרמב"ם במהדורתם הכינו מבוא מפורט על הרמב"ם, אך בעקבות דברי ראש ישיבה א' שלא היו במבוא דברי התעוררות על גדלות הרמב"ם ורק עובדות יבשות, הם גנזו אותו.

יבנה כתב: במהדורה הבאה כתבו שיש בדבר חילוקי נוסחאות.

הפלא ופלא!

מן הצדק להוסיף שהדגיש שלא נסמכו רק על הסיפורי חסידים האלו, אלא מצאו כן גם בשו"ת מנחת אלעזר (מונקאטש) אם אינני טועה.

רשמים

עכשיו הגעתי הביתה לאחר יום עמוס תלאות בעיר הקודש והמקדש. למעשה, נסעתי למטרה שאינה קשורה כלל בכינוס, לסיוע לאיזה דבר מצוה חשוב, וב"ה עלתה בידינו במדה ידועה. בסופו של דבר, נקלעתי לכינוס רק ב'ביני לביני' של פעילותי, ומאוד התאכזבתי, אבל באשמתי, וכפי שיפורט.

אין לי ספק באשר לרמה המקצועית הגבוהה, כמו גם למרקם האיכותי של המשתתפים שהיה באמת מגוון ומכובד מאוד.

אבל במקצת שאני נוכחתי, לא מצאתי את תחום ההתענינות שלי. להוותי, אני לוקה בחסר על גבול הנכות בכל התחומים הטכניים והתיפעוליים השונים. ההרצאות הראשונות עסקו בהם ללא הרף. לא היו כמעט הבזקים תורניים, דוגמאות של 'רווחים' בסוגיות הלכתיות או פרשניות, מכל הכלים והאמצעים שהודגמו פיזית ושימושית, ולכן לא היה לי הרבה ענין בהרצאות המלומדות.

משב רוח מרענן היתה הרצאתו של הרב יעקב לויפר שהזכירה את סגנון המאמרים שלו במוספים התורניים. דיבור בגובה העינים, ועם דוגמאות מאלפות, ובנושא מרתק, כיצד הניקוד המדויק משפיע על ההבנה הנכונה ושופך אור על דברי הקדמונים. 3 או 4 דוגמאות, סיפרא או ספרא. טחון (טית קמוצה) או לטחון ועוד.

האוירה היתה רצינית דיה. (אישית, לא אהבתי את מחיאות הכפיים). לא המתנתי להפסקות שבין ההרצאות, ומשכך לא ראיתי והכרתי אנשים חדשים (וכמדומני שגם לא בלטתי בנוכחותי המוגבלת).

המתקתי את שהותי בסריקת כל הספרים שהוצעו למכירה במחיר מוזל. ספרים איכותיים מאוד של מכון שלמה אומן ויד הרב הרצוג שבחנויות הקומיקס שברחובותינו לא זוכים לכבוד הראוי.

וכן, גם נחשפתי לראשונה לחוברת מהודרת, שחולקה חינם, שהיתה גדושה במאמרים הגותיים ואקטואליים סביב הציבור החרדי כיום, ונודף ממנה ריח חתרנות והתרסה כנגד המקובל והקדוש. מילא.

נוטר הכרמים כתב:רשמים ...

וכן, גם נחשפתי לראשונה לחוברת מהודרת, שחולקה חינם, שהיתה גדושה במאמרים הגותיים ואקטואליים סביב הציבור החרדי כיום, ונודף ממנה ריח חתרנות והתרסה כנגד המקובל והקדוש. מילא.

למתענינים מדובר בחוברת בשם 'צריך עיון. יש שם גם מאמר מרתק מאחד בשם וולך על ר' לייב'ל מינצברג זצ"ל מלא תובנות מיוחדות ועמוקות. מישהו שלח לי באישי:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7% ... 7%95%D7%9F
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7% ... 7%95%D7%9F
והאתר שלהם שכנראה יהיה חסום בשבילך https://iyun.org.il/.

כמי שהגיע לחלק השני של הכינוס אני רוצה לציין את הרמה של ההרצאות . ניכר היה שהמרצים וחלק ניכר מהמשתתפים היו מהשורה הראשונה של אנשי המקצוע. אמנם חלק מהנושאים והדיונים היו מוכרים למי שקצת מצוי בנושא אבל תמיד נעים להתחדש ולהתחדד.
רווח חשוב היה מאחורי הקלעים. אפשר היה להפגש עם עמיתים ותיקים ולהחליף דעות, רשמים ואף לקדם אי אילו נושאים משותפים. ייש"כ ל"בית הועד" והרבנים קטן וסולובייציק על המסירות , והמקצועיות.

לדעתי צריכים ללמד את העורכים החדשים והצעירים, איך להוסיף ציונים ומ"מ.

ואכתוב בקצרה עם כמה דוגמאות.

כשעורכים כתבי מחבר, צריכים להיכנס בתוך מהלך המחשבה שלו, לדעת עד כמה שאפשר איזה ספרים היו לפניו ובאיזה ספרים היה רגיל ללמוד וכו', ולפי זה עורכים ציונים. מלאכת העריכה הוא לא תחרות מי יכול להוסיף יותר ציונים והערות כדי כאלו להשביח מקחו ולהוסיף לעובי הספר כמה שיותר עמודי דפוס.

ואכתוב כמה דוגמאות [ובהתנצלות שזה דוגמאות חסידיות]

א. אמר לי פעם גדול בישראל, במעלת הספר 'דרכי חיים ושלום' - מנהגי בעל מנחת אלעזר ממונקאטש, בשונה לספרי מנהגים שמופיעים היום חדשים לבקרים מכל אדמו"ר וגדול בישראל. ואמר לי בערך כך, כשכתבו תלמידי המנחת אלעזר הספר, אז כל המקורות והציונים שכתבו, הם אכן היו מקורות שאכן לפי זה התנהג המנחת אלעזר במנהגו, ואמר לי לדוגמא תסתכל בספר המנהגים של אדמו"ר פלוני, והראה לי על כמה מנהגים שציינו כמקור את רבי חיים פלאג'י וכו', אמר לי אותו גדול, אדמו"ר זה התנהג כך וכך אבל מקורו לא היה את רבי חיים פלאג'י, הוא מעולם לא הסתכל בספרים אלו וזה לא היו ספרים שאפילו היו לו בביתו, אז העורכים חפשו מקור ולא מצאו ומצאו כתוב כך בספרי רבי חיים פלאגי כמקור ולא הוא בכלל.

ב. בספרי שפת אמת שיצא לאור בשנים האחרונות על ידי מכון בני בינה, לא זוכר כרגע איפה, כתבו ציון מקור אחד לדברי השפת אמת, וציינו לדברי הייטב לב, מיותר להסביר כמה מגוחך הדבר.

ג. בספרי בני יששכר שיצא לאור בשנים האחרונות על ידי מכון עוז והדר, ציינו באיזהו מקומן מקור דברי הבני יששכר לספר אמרי אמת של האדמו"ר מגור, ולא די שחי עשרות שנים אחרי שהבני יששכר נפטר וכו'.

ד. לציין כמקור ספרים שעדיין לא היו בדפוס בימי שחי המחבר, או כתבי ראשונים שלא נדפסו עדיין בימיו וכו'. הרי זה מעולם לא היה מקורו של המחבר. אני מבין שלפעמים לא מוצאים מקור הדברים אז אפשר לציין בלשון שמשתמע שזה תוספת נופך לדוגמא השווה גם פה ושם וכו', או ראה גם שם ושם.

ה. המנחת אלעזר לא השתמש בדברי המשנה ברורה כמקור, המשנה ברורה לא השתמש כמקור בספרי המעשי למלך, המעשי למלך לא השתמש כמקור בתורת ר' שמעון שקאפ, הבני יששכר לא השתמש עם ספרי הבן איש חי, הבן איש חי לא השתמש עם ספרי גאוני איטליה, וכן בכל אסכולה ואסכולה.

ו. בענין כתיבת הערות, גם צריך לדעת מה יוסיף דעת ללומד בהבנת הדברים הנלמדים, כתיבת הערות זה לא תחרות כדי לראותו גאונותו של העורך, או מיומנתו בהשתמשות במאגרים הזמינים בזמננו. סתם להוסיף עשרות ציונים של פוסקים שסוברים אחרים מדברי המחבר אינו שייך לכאן וכו'. לפעמים כשיש חידוש גדול בדברי המחבר ורוצים לציין ניחא, אבל לא בכל דבר ודבר לציין חבל ספרים שגם כתבו ככה וכו' מיותר לגמרי.

ז. כשהמחבר כותב באופו כללי איתא בספרים, או כנודע, או ידוע, כותבים ציון אחד או עד 3 לדוגמא כי לא יודעים בבטחה למה כוונת המחבר וכו', אבל אין מן הצורך לציין 20 ציונים וכו', זה סתם מכביד על הלומד ואינו מביא שום תועלת.

ויש להאריך בכגון דא עוד רבות, דוגמאות למכביר, בכל אסכולה ואסכולה, ותן לחכם ויחכם עוד, והרוצה להבין יבין לאשורו דבר מתוך דבר.

שמענו ש"עוז והדר" אינו מחפש האמת, רק מה שעם ישראל רוצה. לא מה שהקב"ה רוצה. בקיצור, כדי להרויח כסף. לפחות אפשר להודות להם שאומרים זה ברבים.

כנראה ה"עם ישראל" שלהם הוא הציבור החסידי.
וכן רמז לשיטת החסידים שלפעמים חייבים להסתיר האמת, כדי שח"ו לא יפריע לחיים חסידיים. בקיצור, צנזורית התורה.

לא הייתי חושב שהיו אומרים זה כה בגלוי.

אמיתה של תורה כתב:שמענו ש"עוז והדר" אינו מחפש האמת, רק מה שעם ישראל רוצה. לא מה שהקב"ה רוצה. בקיצור, כדי להרויח כסף. לפחות אפשר להודות להם שאומרים זה ברבים.

כנראה ה"עם ישראל" שלהם הוא הציבור החסידי.
וכן רמז לשיטת החסידים שלפעמים חייבים להסתיר האמת, כדי שח"ו לא יפריע לחיים חסידיים. בקיצור, צנזורית התורה.

לא הייתי חושב שהיו אומרים זה כה בגלוי.

מעודי תמהתי כיצד מגדירים 'חסידות' - מה המכנה המשותף בין חסידים הראשונים, חסידי אשכנז, וחסידי הזמן ?
כעת התברר כי המדד הוא על פי הצנזורה התורנית..
לכן אף רבינו יונה מגירונדי נקרא 'חסיד' לפי ששרף את ספרי הרמב"ם ..

על הצנזורה של חסידי אשכנז כבר האריך ישראל תא שמע ואין כאן המקום לצטט לפי שמעדת החסידים אנוכי המצנזרים ספרים מעין אלו..
.[/quote]