פורום אוצר החכמה

לכאורה מאמר חז"ל "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ מהוצאות שבת ויו"ט" נאמר גם לענין ביגוד לשבת וחג, כי מסברא קשה לחלק.
אך מחיפוש קל בבר אילן עולה שלעולם הפוסקים מתייחסים לזה רק בהקשר של מאכל ומשתה.
האם מישהו יודע מקור בענין?

אנא אל תמנעו טוב מבעליו, כי יש בזה נ"מ האם לקנות חליפה חדשה לחג...

ומלשון 'מזונותיו' אין לדייק שדווקא אוכל, כי הכוונה לפרנסה באופן כללי, כמבואר בהמשך המשפט 'חוץ מ... והוצאות בניו לת"ת'.

כעת ראיתי את דברי הריטב"א בביצה טז, שם הוא אומר שהוצאות שבת לאו דווקא, אלא כל הוצאה של מצוה! ולפי זה ודאי גם הוצאות בגדי שבת בכלל.

אך עדיין אני מפקפק טובא מדוע לעולם לא נזכר דבר מעין זה בפוסקים.

הראני הגאון הגדול חריף ובקי רבי יהודה סטורץ שליט"א בשו"ת רבבות אפרים (ח"א או"ח סי' קפ"א) שעמד בזה והסיק שאף הוצאות מלבושי שבת בכלל הוצאות שבת הן. ועוד הראני בנשמת ישראל שהביא מעשה מר' יואל מסטמאר, שאמר לחסידיו על שהקפידו שלא ירטב השטריימעל שלראשם: "וכי רע בעיניכם שהקב"ה יתן לכם שטריימלעאך חדשים?", וביאר שהרי זו הוצאת שבת.

בעצם היום הזה הסתפקתי בדבר הזה, וחיפוש גוגל בפורום הביאני עד הלום.

מה דעת החכמים דפה?

והאם חשמל כשר גם נכלל?

פולסברג כתב:והאם חשמל כשר גם נכלל?

לכאו' לסובר כאוסרים (בין משום חלול ה' ובין משום מעשה שבת) ולא ישתמש בחשמל הרגיל בשום מקרה, הוי הוצאות שבת, דבלא"ה ימנע מעונג שבת בתאורה ובמיזוג וכו'.
אבל למי שאין מקפיד ע"ז כאיסור אלא כחומרא בלבד (ובפרט אם רק משום חילול ה'), ל"ה בכלל הוצאות שבת.
אמנם כתב הריטב"א דהוצאות שבת ויו"ט לאו דוקא, וה"ה לשאר הוצאות מצוה.

כמדו' שהרח"ק והרנ"ק כתבו דהוי בכלל הוצאת שבת.

לענ"ד פשוט שגם אם אין זה אלא הידור בודאי הוא בכלל הוצאות שבת ויו"ט, ולא גרע ממנורה יפה לשבת שהוא בכלל הוצאות שבת.