פורום אוצר החכמה

כולנו יודעים שהקב"ה הוציא את עם ישראל בחיפזון בכדי שלא יכנסו בשער הנ' שאז לא היו מתיחסים יותר אחרי אברהם אבינו ולא היה סיבה להוציאם.

אבל הגאון בפי' למשלי (טז, ד) כתב על הפסוק 'כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה' כי 'כל' בגימטריא חמישים ו'וגם' בגימטריא ארבעים ותשע, להורות לנו כי לצד הקדושה יש נ' שערים (ורק מ''ט נגלו בהאי עלמא כי שער הנ' הוא בסוד עלמא דחירו) ולצד הטומאה רק מ''ט שערים ושער החמישים אין לטומאה. וזה פירוש הפסוק 'כ"ל פעל ה' למענהו"- היינו נ' שערי בינה. 'וג"ם רשע ליום רעה"- היינו כשיתמלא כל המ"ט שערים שלו אז יתבער מן העולם.

בכמה וכמה הזדמנויות שמעתי ממו"ר הגרי"ש זילברמן זללה"ה כי בכתבי המקובלים האר"י הגר"א רמח"ל וכו' מבואר שאין כלל שער החמישים לטומאה אלא לקדושה בלבד, וכי המקורות היחידים לדעה שיש שער נ' הם האוה"ח הק' ובליקוטי מוהר"ן, ומהם בכמה מספרי החסידות, וכמה פעמים חזר על כך שאין מקור לנודע שאלמלא יצאו ממצרים היו שוקעים בשער הנ' וכו'.
והאריך בזה קצת הרב מיכאל אברהם בסגנונו שלו בא' מספריו (איני זוכר כרגע איזה, אבל שמא בתחילת אנוש כחציר, ולכשאפנה אבדוק בל"נ).

והנה דברי הלשם המענינים.
והנה זהו עומק הכוונה מה שאמר הכתוב כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה כו'. והרי קשה לכאורה מאד וכי הרי יראו ממצרים אז להתעכב שם עוד איזה שעות עד שיכינו להם צידה לדרך ומה שכתבו המפרשים בזה שהיה החיפזון משום שלא יכנסו בשער החמישים דנ' שערי טומאה. הנה לענ"ד אי אפשר לומר כן כי הרי אדרבה הוא שנתבטל אז כל כחות הטומאה מכל וכל ע"י הגילוי שכינה וכמ"ש ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. והרי עשה שפטים באלהיהם והרג את בכוריהם וא"כ איה היה מקום אז לשליטת הטומאה ח"ו. ולא שייך הדברים להאמר אלא רק על סוף שיעבודן ותחילת גאולתן כי באם שלא. היה מתחיל הגאולה כלל והיו עוד עבדים למצרים אז לא היה להם תקנה ח"ו כי נכנסו במ"ט מדרגות הטומאה וכנ"ל מדברי הזוהר חדש ריש פ' יתרו אבל מאחר שהתחיל הגאולה שהוא מהתחלת המכות שהיו י"ב חדשים (הגהה. ע' שמו"ר פ' ה' סי' י"ט וברש"ש שם אות י"ד ע"ש וכן הוא בדברי הגר"א בסדר עולם פ"ג וע' עוד ברמב"ן ס"ס שמות וביפ"ת שמו"ר ס"פ ט') כמ"ש עדיות ספ"ב. משפט המצריים י"ב חדש. וכן בסדר עולם פ"ג. הנה מאז הרי היה מתחיל ירידת הס"א משליטתה וירדה מאז ולהלאה בירידה אחר ירידה ובפרט אחר שפסקה השיעבוד שהוא מראש השנה כמ"ש בראה"ש י"א רע"א. ומה גם בחודש ניסן ובליל א' של פסח שהיתה כל הס"א כפופה וכבושה עד שהיה עומד להתבטל לגמרי וא"כ איה מקום אז לשליטת שער הנ' ח"ו:
גם בעיקר הדברים בענין שער הנ' דשערי טומאה. הנה הגם שהזכיר אותה ג"כ הרמ"ק ז"ל בספר הפרדס שער השערים פ"א. אמנם הגר"א ז"ל במשלי ט"ז ד'. בפסוק כל פעל ה' למענהו. אמר שם כי להס"א אינו רק מ"ט שערי טומאה ושער הנ' אין לו. וכאשר נתמלא כל המ"ט שלו אז יתבער הוא מן העולם כו' ע"ש. וזהו אשר אמרנו כי אם היו עוד עבדים לפרעה לא היה להם תקנה ח"ו והיו נאבדים כי הרי נכנסו בשער מ"ט ועמדו שם. כנ"ל מזו"ח ריש פ' יתרו. ואם היו נתמלאו כל אותו השער. היו נאבדים ח"ו. והרי עכ"פ הוא כי אין להס"א שער הנ' כלל וגם להמ"ט במילואו אי אפשר לו ג"כ להתקיים כלל. והנה הגם שאיני כדאי להכריע בזה אך האמת ניתן לכתוב כי נראה עיקר כהגר"א שאין בס"א שער החמישים כלל. והגם כי זה לעומת זה עשה אלהים. אך הוא רק עד מ"ט לבד והם המ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. וכמ"ש במדרש תהלים מזמור י"ב סי' ד' ובכ"מ. אבל שער הנ' הנה הוא בבחי' א"ס וכמ"ש בתיקונים תיקון כ"ב סמוך לסופו ע"ש ואין בס"א בחי' נגדו כלל ח"ו וכמ"ש הרב בשער הקליפות פ"ג וכנודע:
ונחזור להענין כי גם לדעת המפרשים שישנו שער הנ' בהס"א ג"כ הנה אי אפשר לומר שזהו הכוונה במ"ש ולא יכלו להתמהמה שהוא כדי שלא יכנסו לשער הנ' ח"ו. כי אז בליל א' של פסח לא היה מקום עוד לשליטת הטומאה כלל וכלל וכנז'. אלא הכונה הוא להיפך כי משום שהופיע אז הקב"ה אור קדושתו על ישראל וכמ"ש בעל הגדה שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ולכן אלו היו נתעכבו עוד רגע אחד במצרים. היה מתבטל כל הס"א כולה מכל וכל והרי היה נתבטל הבחירה שהוא הסיבה המכוונת הנ"ל. כי מצרים היה אז הראש לכל הקליפה כולה וכשנתבטלה היא היה מתבטל כל הס"א מכל וכל והיה ביטול היצה"ר לגמרי ולא היה מקום לבחירה כלל ולכך לא יכלו להתמהמה. והוא מה שכתב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים ולכך הוכרחו לצאת משם בחיפזון כדי ליתן עדיין איזה קיום להרע וכדי שיהא מקום לבחירה ולהסיבה המכוונת הנז':

יגל כתב:בכמה וכמה הזדמנויות שמעתי ממו"ר הגרי"ש זילברמן זללה"ה כי בכתבי המקובלים האר"י הגר"א רמח"ל וכו' מבואר שאין כלל שער החמישים לטומאה אלא לקדושה בלבד, וכי המקורות היחידים לדעה שיש שער נ' הם האוה"ח הק' ובליקוטי מוהר"ן, ומהם בכמה מספרי החסידות, וכמה פעמים חזר על כך שאין מקור לנודע שאלמלא יצאו ממצרים היו שוקעים בשער הנ' וכו'.
והאריך בזה קצת הרב מיכאל אברהם בסגנונו שלו בא' מספריו (איני זוכר כרגע איזה, אבל שמא בתחילת אנוש כחציר, ולכשאפנה אבדוק בל"נ).

יגל, נא ערוך חיפוש באוצר, ותראה מקורות נוספים קדומים וחשובים כמו של"ה הק', יערות דבש, פנים יפות ועוד. ראיתי גם שמציינים לזוהר חדש פר' יתרו, והרבה מביאים בשם האר"י הק'.

אם ריק הוא מממני הוא ריק, עכשיו החזיר לי הר-כסף אבידתי ונזכרתי ששלח אותנו לעיין בדברי הלשם. עכ"פ המונח בזכרוני הוא שטען בתוקף שבדברי האר"י מוכח כהגר"א.

בביאור הגר"א למגילת אסתר ע"ד הרמז ג, ט כתב "וחמושים עלו, ואמרו חז"ל אחד מחמישים, והשאר מתו בג' ימי אפילה כי נשקעו במ"ט שערי טומאה, ואילו ח"ו לא הוציא כו', ולפיכך נפלו ונשקעו בידו" עכ"ל עי"ש.
ומשמע לכאורה שאלו שמתו בג' ימי אפלה היינו משום שנשקעו בשער הנו"ן. וצ"ע. וכבר הערתי בזה במק"א.

יגל כתב:בכמה וכמה הזדמנויות שמעתי ממו"ר הגרי"ש זילברמן זללה"ה כי בכתבי המקובלים האר"י הגר"א רמח"ל וכו' מבואר שאין כלל שער החמישים לטומאה אלא לקדושה בלבד, וכי המקורות היחידים לדעה שיש שער נ' הם האוה"ח הק' ובליקוטי מוהר"ן, ומהם בכמה מספרי החסידות, וכמה פעמים חזר על כך שאין מקור לנודע שאלמלא יצאו ממצרים היו שוקעים בשער הנ' וכו'.
והאריך בזה קצת הרב מיכאל אברהם בסגנונו שלו בא' מספריו (איני זוכר כרגע איזה, אבל שמא בתחילת אנוש כחציר, ולכשאפנה אבדוק בל"נ).

הדברים מפורשים בחסד לאברהם מעין שני נהר נו, וז"ל:

ודע שיש מסורת קבלה ביד רז"ל שישראל נתלכלכו כל כך בשיקוצי מצרים עד שבע"פ נכנסו בהיכל מ"ט שאם ח"ו היו מתעכבים יותר היו נכנסין בהיכל נ' ושוב לא היה להם תקנה עולמית וזהו סוד אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו משם עדיין אנו ובנינו ובני בנינו היינו משועבדים לפרע במצרים ולכן נכתב נ' פעמים יציאת מצרים בתורה, מספר כתיבת יד

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... KS&page=30
וראה שם בהמשך בנהר נז.
ולגוף שער הנ', כבר הביא הר כסף לשונו של הלשם, שמצא הדבר כבר מפורש להרמ"ק, ולעומת לא מצא באריז"ל מפורש לשום צד.

יגל כתב:והאריך בזה קצת הרב מיכאל אברהם בסגנונו שלו בא' מספריו (איני זוכר כרגע איזה, אבל שמא בתחילת אנוש כחציר, ולכשאפנה אבדוק בל"נ).

[אנוש כחציר שער שני פרק ג', עמוד 154. וציטט שם את הגר"א והלשם.]

ועכשיו החידוש הגדול מכולם.
ובנתיים ללא מקור מוחלט ומושלם. כך אמר לי מישהו ששמע ממו"ר הגר"מ שפירא שליט"א.

זה שאין שער נ' לטומאה הוא גופא תוצאה של יציאת מצרים. דהיינו שמבריאת העולם היו זה כנגד זה שווים, וביציאת מצרים נחלש כח הטומאה ונמעט עד מ"ט שערים.

אם יש מישהו שיכול לעשות חיפוש בספר 'אפיקי מים' אם מביא כזה דבר- אשמח מאוד ואודה לו.

פלאי פלאות
הגאונות שלו במחשבה/קבלה כל פעם מפתיעה אותי מחדש

מלבד הרמ"ק שמביא הלשם יש עוד הרבה מקובלים שהזכירו לענין זה דשער הנ' אף בטומאה ולאחרונה ראיתי שהביאו מהחסד לאברהם נהר נו

ודרך אגב
היכן קונים את הספר אפיקי מים?
עברתי בכמה חנויות ספרים ולא היה

ישראל הר כסף כתב:כולנו יודעים שהקב"ה הוציא את עם ישראל בחיפזון בכדי שלא יכנסו בשער הנ' שאז לא היו מתיחסים יותר אחרי אברהם אבינו ולא היה סיבה להוציאם.

.

האם יש מקור קדום יותר מאשר החסד לאברהם לענין מ"ט שערי טומאה במצרים?

דומני שיש זוהר בעניין שלא אומר בפירוש כן

אכן כפי שהזכיר יגל בהודעה השניה אוה"ח כותב (בפרשת האזינו כמדומני) על שער ה-50 דטומאה וכותב שאם היו בנ"י נכנסים אליו במצרים לא היו יכולים לצאת אבל לעת"ל יכנסו (רח"ל) לשער ה-50 ויצאו ממנו והוא משום שבמצרים עדיין לא ניתנה התורה ובעקבתא דמשיחא יזכו לצאת ממנו בזכות התוה"ק.

וזה דלא כמ"ש כאן viewtopic.php?f=7&t=4582#p38599

מוקפץ -מעניני דיומא

יאיר כתב: אוה"ח כותב (בפרשת האזינו כמדומני) על שער ה-50 דטומאה וכותב שאם היו בנ"י נכנסים אליו במצרים לא היו יכולים לצאת אבל לעת"ל יכנסו (רח"ל) לשער ה-50 ויצאו ממנו והוא משום שבמצרים עדיין לא ניתנה התורה ובעקבתא דמשיחא יזכו לצאת ממנו בזכות התוה"ק

דברי רבינו האוה"ח הם בפרשת שמות (ג ח): ובזה נחה דעתי בחקירה אחת למה האריך ה' י"ב חודש במכות המצרים, ורז"ל (שמו"ר פ"ט) מהם אמרו שהמכה היתה משמשת ג' שבועות וההתראה שבוע אחת ומהם אמרו להפך, ולמה יאחר ה' הגאולה והיה לו להביא המכות זו אחר זו ויגאלם מיד ותספיק ההתראה ביום אחד או בשעה אחת כדין התראת ישראל שאין צריך בה זמן ומכל שכן אומות העולם שאינן צריכין התראה. גם למה לא הספיק התראה אחת על כל המכות, אלא לצד שעדיין לא הגיע הזמן היה ה' מלביש הזמן ההוא להשביעם מרורות ביני ביני עד שהגיע הזמן. וגאלם מיד בלא שום עיכוב. וא"ת ומה בכך אם היה ה' גואל אותם קודם זמן זה. עוד למה ה' הוציאם בזבולא בתרייתא בזמן שאם היו מתעכבים קצת היו נלכדים עד שהוצרך למהר ולא יכלו להתמהמה והיה לו להוציאם בזמן מורווח.
הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד.

וראה בסידור האר"י (סדר ההגדה) על מה שאמרו 'שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ', כי יש חמשים שערי טומאה ואם היו ישראל מעוכבים רגע אחד לא היו יוצאים לעולם והיו נשקעים בשער החמשים, לכן אמרו 'שלא הספיק' כי היה הזמן דוחק מאוד.


ואגב דאיירינן במ"ט שערי טומאה יש בנותן טעם להביא דברים מופלאים בעבודת איש הישראלי אשר כתב בספר הק' פני מנחם (בא תשנ"ה לש"ק), וז"ל: וענין שקועים במ"ט שערים הוא כדאיתא בגמ' (יומא עה.) אע"ג דכתיב גן נעול מעין חתום, שהיו שמורים מהנך דאסירין כפי ציווי התורה, אבל בדברי היתר היו פרוצים, שלא היתה להם כלל השגה להתקדש, כמ"ש זכרנו את הדגה, תאוות, וזה לא היה טוב, שזהו שיקוע במ"ט שערי טומאה, אדם חושב שאין זה כלום, אמנם שאור שבעיסה מעכב, הוא מסתיר ומכסה.

אני בזכרוני שראיתי מאמר מר' משה שפירא שביאר שבאמת אין לס"א שער החמישים אלא שזה גופא כוחה בסוף הגלות להראותכאילו יש לה שער החמישים. ולגבי הקדושה לכאורה טען שאין להשיג היום שער הנ' אלא רק לעתיד. וכמדומה שקישר את זה גם למושג של 'מעין עוה"ב' כשבת ודומיה וכו'.
כל השאר צריך לחפש בספרי זכרון.
וכמובן למותר להזהיר מלסבור בכזה בשכל אנושי. וד"ל.

צh33 כתב:אני בזכרוני שראיתי מאמר מר' משה שפירא שביאר שבאמת אין לס"א שער החמישים אלא שזה גופא כוחה בסוף הגלות להראותכאילו יש לה שער החמישים.

ועיין פה:
viewtopic.php?f=7&t=4582#p38599

מה הקשר?

שמועה אחרת בשם הר' שפירא.

אתה כנראה חושש שלחברי הפורום אין משקפיים... לא רע...

שאלת מה הקשר ועניתי.
(וכן, חשבתי שדילגת על כמה מילים ולא ראית).

יגל כתב:בכמה וכמה הזדמנויות שמעתי ממו"ר הגרי"ש זילברמן זללה"ה כי בכתבי המקובלים האר"י הגר"א רמח"ל וכו' מבואר שאין כלל שער החמישים לטומאה אלא לקדושה בלבד, וכי המקורות היחידים לדעה שיש שער נ' הם האוה"ח הק' ובליקוטי מוהר"ן, ומהם בכמה מספרי החסידות, וכמה פעמים חזר על כך שאין מקור לנודע שאלמלא יצאו ממצרים היו שוקעים בשער הנ' וכו'.

מתעמק כתב:ולגוף שער הנ', כבר הביא הר כסף לשונו של הלשם, שמצא הדבר כבר מפורש להרמ"ק, ולעומת לא מצא באריז"ל מפורש לשום צד.

באקראי למדתי את הקטע הבא בבית הלוי דרוש ב':
חזינן מדברי הני מדרשים הנזכרים לעיל דגאלם תוך הזמן ודלג על החשבון, וכבר ביארו הרבה מהדרשנים בחיבוריהם דיעה זו, דהגאולה היתה תוך הזמן, ונתנו טעם לדבריהם על פי הקבלה. וההסבר לזה, משום דהמצרים בשיעבודם לישראל החטיאו אותם באונס עד שגם הם היו משוקעים בעבירות ובטומאתן של מצרים, עד שאם היו עוד זמן מה במצרים היו נשתקעים כל כך בטומאתן עד שלא היה נשאר בלבם שום רושם קדושה שירשו מאבותיהם אברהם יצחק ויעקב, והיו מושרשים בטומאתם ככל הגוים אשר על פני האדמה, ושוב לא היו מתייחסים כלל אחרי אבותינו וממילא לא היה מקום לההבטחה שאמר לאברהם אבינו כי גר יהיה זרעך כו' ואחרי כן יצאו. דעיקר כוונת ההבטחה הוא לגאול זרעו של אברהם אבינו ולא מי שאינו נקרא זרע אברהם, וכמו דבני עשו וישמעאל אינם נקראים זרע אברהם כן היה חלילה בישראל. ולכך מיהר לגואלם כשהיה עדיין קצת רושם קדושה מורשה להם מאבותיהם בפנימיות הלב, והיו מיוחסים עדיין זרע אברהם אוהבו, והיה מקום לההבטחה לחול. והגם כי לא ראיתי הדברים כתובים כן על ספר, הנני מסביר לי כן מה שראיתי במחברים הביאו דברי קדוש ה' האר"י ז"ל שכתב שאם היו עוד במצרים היו נכנסים בשער החמישים של הטומאה ולא היו נגאלים לעולם, ואין אתנו יודע בנסתרות, והסברתי לי בנגלות כנ"ל.

אצל איזה מחברים ראה זאת הבית הלוי בשם האר"י הק'?

ושמא אגב אורחא למדנו מהו היחס הראוי למה שהביאו המחברים בשם האר"י אף 'אם לא ראינו הדברים כתובים כן על ספר' כלשונו. ונוגע לכמה אשכולות שהיו כאן בעבר.

בשולי הדברים:
מעניין שבדרוש ו' כתב הבית הלוי רעיון הפוך לגמרי, שאילו היתה הגאולה מתמהמהת עוד, והיו המכות נמשכות על פרעה, היו ישראל מזדככים לגמרי עד שהיה מגיע התיקון הגמור של ימות המשיח, וז"ל:
דגם ביציאתם עדיין נשאר אצלם קצת רושם מטומאתן של מצרים עד שזה גרם להחטיאם שנית בעגל, ודבר זה נמשך משום שילוחם אז באותו עת, ואם לא היה משלחם אז והיה מוסיף לו עוד מכות עד שלא יהיה נשאר בלבם שום רושם והיו נעשים כמו שהיו קודם ירידתן למצרים שהיו כולם זרע קודש בלא שום סיג ופסולת, שבטי יה עדות לישראל, לא היו נלכדים שוב בשום חטא לעולם, והיה אז התיקון הגמור שאנחנו מקוים לו בביאת המשיח. וזהו שנתכוין במדרש וכו'. והא דבאמת לא הכביד גם אחר מכות בכורות את לב פרעה, אין לנו לבקש טעם לדרכי ה' על מה לא היה אז גאולה קיימת והניח זה על גאולה האחרונה, והוא מכבשי דרחמנא אשר אין לבשר ודם להרהר בהם.
[אמנם אע"פ שהרעיון הפוך, מ"מ אין כאן סתירה, כי הנידון הראשון הוא על עצם התחלת תהליך הגאולה קודם הקץ, ואילו הנידון השני הוא על סיום התהליך בעשרת המכות. אך לכאו' בספרים הידועים שהזכירו ענין שער החמישים דיברו בטעם היציאה עצמה ברגע האחרון ושלכן היתה בחיפזון וכו', [וכמו שהביא הלשם להקשות ע"ז], וא"כ לא עולים דבריו כאן עם דברי המחברים בשם קדוש ה' האר"י, וצ"ע עוד בזה].

ע"ע מאמר הגר"מ שפירא זצ"ל בספר זכרון שירתא דפיסחא עמוד תעה'

איש טלז כתב:ע"ע מאמר הגר"מ שפירא זצ"ל בספר זכרון שירתא דפיסחא עמוד תעה'

וכן באפיקי מים על פסח

ישראל הר כסף כתב:ועכשיו החידוש הגדול מכולם.
ובנתיים ללא מקור מוחלט ומושלם. כך אמר לי מישהו ששמע ממו"ר הגר"מ שפירא שליט"א.

זה שאין שער נ' לטומאה הוא גופא תוצאה של יציאת מצרים. דהיינו שמבריאת העולם היו זה כנגד זה שווים, וביציאת מצרים נחלש כח הטומאה ונמעט עד מ"ט שערים.

אם יש מישהו שיכול לעשות חיפוש בספר 'אפיקי מים' אם מביא כזה דבר- אשמח מאוד ואודה לו.

לכאורה זהו המובא בבני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ה - סיפור יציאת מצרים (הביאוהו עבורי באשכול סמוך):
"והנה בכאן קשה הקושיא שהקשינו לעיל בפיסקא שמשיבים לרשע אילו היה שם לא היה נגאל, והנה ישנו עמנו והנה נגאל, אלא על כרחך יש בתוכו איזה ניצוץ קדוש ועל ידי זה יפוק מיניה זרעא מעליא"

דברי החיד"א ביוסף לחק בחק לישראל פרשת בשלח ליום ראשון: כל הגלויות הן לברר ניצוצות הקדושה וכו', ותוקף השעבוד בחומר ובלבנים היו מוצאים ניצוצי הקדושה וכו', וירדו למ"ט שערי טומאה, וחס ושלום אם היו שוהים עוד רגע - היו נטמעים בשער החמישים ולכן נגאלו וכו'.

צh33 כתב:אני בזכרוני שראיתי מאמר מר' משה שפירא שביאר שבאמת אין לס"א שער החמישים אלא שזה גופא כוחה בסוף הגלות להראותכאילו יש לה שער החמישים. ולגבי הקדושה לכאורה טען שאין להשיג היום שער הנ' אלא רק לעתיד. וכמדומה שקישר את זה גם למושג של 'מעין עוה"ב' כשבת ודומיה וכו'.
כל השאר צריך לחפש בספרי זכרון.
וכמובן למותר להזהיר מלסבור בכזה בשכל אנושי. וד"ל.

ישראל הר כסף כתב:ועכשיו החידוש הגדול מכולם.
ובנתיים ללא מקור מוחלט ומושלם. כך אמר לי מישהו ששמע ממו"ר הגר"מ שפירא שליט"א.

זה שאין שער נ' לטומאה הוא גופא תוצאה של יציאת מצרים. דהיינו שמבריאת העולם היו זה כנגד זה שווים, וביציאת מצרים נחלש כח הטומאה ונמעט עד מ"ט שערים.

אם יש מישהו שיכול לעשות חיפוש בספר 'אפיקי מים' אם מביא כזה דבר- אשמח מאוד ואודה לו.

הכל באפיקי מים פסח בלקט שיעורים בסופו שיעור י״ט (השיעור האחרון שמודפס שם). עיי״ש שמביא כל השיטות בענין שער החמישים (הגר״א [במשלי ובשמו מהגרמ״מ משיקלוב] והלשם, הרמ״ק והשל״ה) ומיישב ביניהם ע״פ דרכו. ובסופו מביא הא די׳ מכות באו לאפוקי מפירוש מוטעה בי׳ מאמרות ומפרש עוד לפי״ז את המח׳ בענין שער החמישים עיי״ש היטב.

שמעתי שיש נתיבות שלום שמדבר בעניין זה, אשמח אם אעזר בכך.

ברמב"ן בהקדמה לתורה כתוב ששער הנ' אינו נברא, וביאר ששער הנ' הוא ידיעת אלקות, ולכאורה כוונתו כמו שכתב הרמב"ם שרק ה' יודע את עצמו.
וא"כ גם לדבריו קשה כמו שהקשה הלשם, איך יתכן שער נ בס"א.