פורום אוצר החכמה

ידוע מה דמטו ביה בשמיה דצדיקיא (הרה"ק המגיד מזלאטשוב, מהר"ש מבעלזא, ועוד), טעם שהולכין לנהר לשאוב מים שלנו, דבר"ה זוכים לתשובה מיראה ובפסח זוכים לתשובה מאהבה, וע"י תשובה מיראה זדונות נעשות כשגגות, ובתשובה מאהבה זדונות נעשות זכיות, ולכן בר"ה הולכים לנהר להשליך העונות, כי גם שגגות אינן טובות לאדם כמ"ש משלי גם בלא דעת נפש לא טוב, פירוש דגם העבירות אשר נעשות בלי דעת דהיינו שוגג, הם לא טובות בשביל הנפש, אבל בפסח שזוכים לתשובה מאהבה וזדונות נעשות זכיות, אז הולכים לשאוב חזרה מה שהשליכו בר"ה, עכדה"ק.

וראיתי בקונטרס בעניני חודש ניסן וחג הפסח (להגר"ח קרלינשטיין) (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?22991&BOOKS, עמ' 98 מדפי האוצר) שהרחיק ללכת, בזה"ל:
ובענין זה יש לציין מה דאי' בשם קדמונים ז"ל דחג הפסח הוא זמן של תשובה מאהבה וביארו בזה את המנהג שהיו מקומות שנהגו לשאוב "מים שלנו" מתוך אותו באר שבו אמרו "תשליך" בראש השנה וכו', עכ"ל.

האם יש לדבריו איזה מקור?

ממש לא
בתשליך נוהגין ללכת לנהר איפה שיש דגים (ורק כורח המציאות בארה"ק הביא לשינויים במנהג זו)
משא"כ במים שלנו ששואבים מבאר

מצאתי זאת בספר נוסף ב'אוצר', אולם בעיוני בתחילת הספר ראיתי כי אף המחבר הלז מקושר להרב קרלנשטיין. ויתכן שקבלו כן מאבותיהם.

ובכן, את המנהג הנ"ל לא מצאתי, ואולי זה הפלגה. אבל עצם הרעיון של תשובה מאהבה שנוטלים הזכויות שהשליכו בראש השנה, כן איתא בשם גדולי החסידות, וכנ"ל, וכן משם ר' מרדכי מהוסיאטין, ר' מאיר יחיאל מאוסטרובצה, הויגד יוסף מפאפא, וכן מובא באמרי חיים מויזניץ ועוד.

נוטר הכרמים כתב:ובכן, את המנהג הנ"ל לא מצאתי, ואולי זה הפלגה. אבל עצם הרעיון של תשובה מאהבה שנוטלים הזכויות שהשליכו בראש השנה, כן איתא בשם גדולי החסידות, וכנ"ל, וכן משם ר' מרדכי מהוסיאטין, ר' מאיר יחיאל מאוסטרובצה, הויגד יוסף מפאפא, וכן מובא באמרי חיים מויזניץ ועוד.

זה ברור, אלא שר' כותב רצה לדעת אם אכן יש מנהג כזה.
ורוב הרשימה שמנית חזרו על הדברים בשם הרר"מ מזלאטשוב כמדומני

הפלא ופלא כתב:

נוטר הכרמים כתב:ובכן, את המנהג הנ"ל לא מצאתי, ואולי זה הפלגה. אבל עצם הרעיון של תשובה מאהבה שנוטלים הזכויות שהשליכו בראש השנה, כן איתא בשם גדולי החסידות, וכנ"ל, וכן משם ר' מרדכי מהוסיאטין, ר' מאיר יחיאל מאוסטרובצה, הויגד יוסף מפאפא, וכן מובא באמרי חיים מויזניץ ועוד.

זה ברור, אלא שר' כותב רצה לדעת אם אכן יש מנהג כזה.
ורוב הרשימה שמנית חזרו על הדברים בשם הרר"מ מזלאטשוב כמדומני

רציתי רק להצטרף לתמיהה של כותב לאחר החיפוש באוצר, ואחר הידיעה כי הג"ר חנוך זצ"ל היה מלא וגדוש בכל חלקי התורה, ומאוד מעניין מה מקור תוספת זו.
המקורות שציינתי דווקא לא צטטו זאת בשם המגיד מזאלטשוב או בעלזא, ודלא כפי השערתך, הפלא.

מן הראוי להזכיר כאן את דברי הלב שמחה זצ"ל שאוכלים אגוזים בפסח מהאי טעמא גופיה, דבר"ה לא אכלינן להו כיון דבגי' חט וכעת דנהפכו לזכויות אוכלים.

הפלא ופלא כתב:מצאתי זאת בספר נוסף ב'אוצר', אולם בעיוני בתחילת הספר ראיתי כי אף המחבר הלז מקושר להרב קרלנשטיין. ויתכן שקבלו כן מאבותיהם.

לא יתכן שקבלו כן מאבותיהם, שהרי הביא שהיו מקומות שנהגו כן, משמע שהוא עצמו לא נהג כן.

נוטר הכרמים כתב:המקורות שציינתי דווקא לא צטטו זאת בשם המגיד מזאלטשוב או בעלזא.

דברי המגיד מזלאטשוב מובא בס' אמרי יהודה [ברעזאן] (פ' בשלח ד"ה ויאמר ד', ופ' שלח ד"ה ונקה). ודברי הרה"ק מבעלזא מצאתי בהגש"פ מדרש בחידוש, ומסתמא מובא בס' מהר"ש.

ואפשר יש לומר בזה באופן אחר שהרי בני ישראל כשיצאו ממצרים אפו את המצות בסוכות וכפי שמבואר בקרא פרק י"ב פסוק ל"ז ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה וכו' ובפסוק ל"ט שם ויאופו את הבצק וגו' עוגות מצות וגו' הרי שביקשו ישראל לאפות את המצות בסוכות ולפי הנ"ל ניחא שהרי בסוכות המים נעשים מלאים בזכויות מאהבה והוא ראשון לחשבון עוונות על כן הלכו בני ישראל לסוכות, כלומר חזרו לבאר של תשליך להוציא משם מים שלנו.
כתבתי בדרך הלצה.