לבאר מאמר שאמרו במגלה פרק קמא, אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודייהו להדדי. ונראה שכל אחד היה שולח לחבירו מנות, והוא גם כן מחליף ושולח במקומם, באופן שלא היה הוא בוש מחבירו שאכל שלו, (א"כ) [אי נמי] משום שונא מתנות. וכן פסקו כל הפוסקים ממעשה זה, שכל אחד שולח לחבירו ומחליף ויוצאים שניהם ידי משלוח מנות. אבל תימא על דברי רש"י שכתב, זה [אוכל] עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חבירו עמו. והנה בדבור זה ספקות הרבה. האחד, שלא יקרא זה מחלפי סעודתיהו, שכל החלופי שבתלמוד הוא שלוקח האחד דבר ונותן לחבירו דבר אחר במקומו. ועוד, הרי לא יצא שום אחד מהם ידי משלוח מנות, והכא אמשלוח מנות קאי, וכל הפוסקים. ואפילו אם תמצי לומר שהקריאה לאכול בסעודתו הוי משלוח מנות, ודייק מדכתיב בעזרא ושלחו מנות לאין נכון לו, דזיל בתר טעמא, אם כן חבירו שבא לאכול עמו לא יצא ידי משלוח מנות...
מאי שיאטיה של "וכל הפוסקים" להכא? אולי זה דבר פשוט, אלא שלא הצלחתי להבין הכוונה.