פורום אוצר החכמה

המנהג הפשוט, שמקומו של ארון הקודש הוא בכיון אליו מתפללים (בתפילת העמידה).
האם היו מקומות שנהגו אחרת?
אודה מאוד על כל מידע בנושא.
(לשאלה זו ישנה שייכות למספר ה'היכלות' שעשו בבית הכנסת. שבמזרח נהגו לעשות כמה וכמה היכלות, וחלקן נבנו בכתלי בית הכנסת הצדדיים)

חד ברנש כתב:המנהג הפשוט, שמקומו של ארון הקודש הוא בכיון אליו מתפללים (בתפילת העמידה).
האם היו מקומות שנהגו אחרת?
אודה מאוד על כל מידע בנושא.
(לשאלה זו ישנה שייכות למספר ה'היכלות' שעשו בבית הכנסת. שבמזרח נהגו לעשות כמה וכמה היכלות, וחלקן נבנו בכתלי בית הכנסת הצדדיים)

עי' הע' 64

בכנסת הגדולה או"ח ריש הגהות הטור בסימן קכ"ח כתב
ועולין לדוכן ועומדים [שם] פניהם כלפי ההיכל וכו'. [נ"ב]: לאו דוקא, אלא מפני שנהגו שקובעין ההיכל במזרח ושליח צבור מתפלל פניו למזרח והכהנים צריכין להיות פניהם כנגד שליח צבור, קאמר "ועומדים שם פניהם כלפי ההיכל". אבל אין הכי נמי, שאם ההיכל קבוע בכותל אחר, שאין הכהנים [עומדים] אלא כלפי מזרח, כדי שיהיו פניהם נגד השליח צבור. הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה כתיבת יד. אמר המאסף: ואני ראיתי הרבה מקומות בקושטאנד"ינה שההיכל אינו קבוע לצד מזרח, אלא לצד צפון או דרום, ועומדים שם הכהנים פניהם כלפי ההיכל. וגם שמעתי בהרבה מקומות שהכהנים מרובים ואין אורך כותל מזרחית מכיל אותם, ועומדים מהם לצד דרום ומהם לצד צפון. וגם ראיתי בקושטאנד"ינה ובברוסה ובאיזמי"ר ופה תירי"א, שאעפ"י שההיכל קבוע בכותל מזרח, התיבה פונה לרוח אחרת, ונמצא שאין פני הכהנים כלפי השליח צבור, כמו שהצריך הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה הנזכר.

היו בתיכ"נ שבהם כיוון התפילה היה שונה ממקום הארון.
עסק בזה באריכות יצחק ספיר בדוקטורט שלו, ויש גם מעט ממצאים חדשים או שלא עמד עליהם.

המון תודות על כל המידע!
הקטע מכנסת הגדולה חשוב לי מאוד, כי רציתי בעיקר מקורות מאיזור ביזנטיון, על הצבת ארון הקודש שלא בכיוון התפילה.
ובגלל זה, אם ללוצאטי יש מקורות נוספים המתעדים את המנהג בביזנטיון, אנא אל ימנע בר!

בעבודתו של יצחק ספיר לא מצאתי מאומה לשאלתי. אדרבה, מכך שבתי כנסת גליליים קדומים הם בציר דרום-צפון, הוא מסיק, שההיכל (בהנחה שהוא כבר הוכנס לבית הכנסת) לא היה ברוח שאליו התפללו.

תשובת ר"ש הלוי חקאן, שנזכרה לעיל, נדפסה בידי: רי"ש שפיגל, תשובת ר' שמואל חקאן הלוי מכתב-יד בעניין מקום הכהנים בעת נשיאת כפים וגלגוליה בפוסקים', בר אילן: ספר השנה, 31-30, תשסו. ושוב: בפתחי תפילה ומועד.

שאלת האם היו מקומות שבהם ההיכל לא בכיוון התפילה, והוא מביא כמה כאלו. עיין שוב.

תוכל להפנות אותי לעמודים המדויקים?
ככל שהבנתי, הוא מסביר שבמקומות שההיכל אינו לכיון ירושלים הם לא התפללו לכיון ירושלים!

זה ספר של 300 עמוד, קשה לזכור עמודים מדויקים.
ככלל, הוא אומר שהיו שתי דרכים לכיוון - למקדש/לירושלים, או למערב. וכן היו שתי דרכים למיקום הפתח - בכיוון התפילה, או ממולו כמנהגנו.
ע"פ זה אפשר לחשב את הכיוונים ולראות. לזכרוני הארון בביהכ"נ באוסטיה שבאיטליה אינו מכוון לא לא"י ולא למערב.
ואולי זכרוני מכזב במ"ש בהודעה הקודמת.

כרמי שלי כתב:

לוצאטי כתב: . . יצחק ספיר בדוקטורט שלו . .

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kivun-2.htm

נשמע מעניין.
חסום לי
מי יעלה לנו

שוב מצאתי את זה-


ומעתה פשוט, אם אכן היו בתי כנסת שפתחיהם במזרח, והקהל היה יושב עם הפנים למערב, ובשעת שמונה עשרה הופך פניו למזרח, ברור כשמש שההיכל היה במערב.
לא בצד שאליו מתפללים.

כרמי שלי כתב:

לוצאטי כתב: . . יצחק ספיר בדוקטורט שלו . .

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kivun-2.htm

הקישור אליו הפניתי הינו חלקי ומוטעה, ואתכם הסליחה.

כונת הכותב היא לעבודת הדוקטורט המלאה (כאן).

לענין כתב:

כרמי שלי כתב:

לוצאטי כתב: . . יצחק ספיר בדוקטורט שלו . .

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kivun-2.htm

נשמע מעניין.
חסום לי
מי יעלה לנו

אם זה עדיין מעניין, נסה כאן.

תודה!