ובשער הספר מפורט תוכנו.
פסוקי בטחון מלוקטים מתורה נביאים וכתובים עם פירוש מתומצת מגדולי המפרשים המחזקים לבטחון בה' ומסוגלים לפעול ישועות כמו שכתב ספר החינוך והמהר"ל מפראג וגם בשם זקנו ר' חיים בשם קדמונים וכן נמצא בכתבי רמח"ל שליקט פסוקי קיווי (בטחון)
מובאה בשם ר' חיים זקינו של המהר"ל? מעניין מאוד. עד עתה לא מצאתי משהו משמו!
בהמשך, יש שם עמוד "מקורות לאמירת פסוקי בטחון". שם כבר נמצא לכאורה המקור למימרא הנ"ל בשם ר' חיים זקינו של המהר"ל.
יש שם העתק "מספר משפט צדק תהלים אות ריד".
ונמצא כתוב בשם הגאון החסיד מופלג בדורו נר ישראל עמוד הימיני מורינו ורבינו רבי לייב אב"ד פראג הנקרא בשם מהר"ל מפראג שיאמר כל אדם פסוקי בטחון כדי להרגיל עצמו בבטחון ואמונה, וזאת עיקר דת הישראלי וצריך להתחזק בזה מאד מאד ואחר אמירת הפסוקים יבקש מהשם יתברך שיזכהו להיות חזק מאד באמונה ובטחון כרצונו יתעלה. עוד אמר המהר"ל מפי זקנו הגאון ר' חיים שמקובל בידינו מהקדמונים שאמירת פסוקי בטחון מסוגלים לבטל כל גזרות קשות. ובדוק ומנוסה הוא להם שהיו אומרים פסוקי בטחון במערכות המלחמה ושמו בטחונם בהקדוש ברוך הוא והיו נצולים וכן מסוגל הוא לומר פסוקי בטחון לפני משא ומתן וכל עסק שהוא.
האמת, שהלשון הזה קצת מעובד מהלשון שבמקור, אולי לתועלת הקורא המצוי, ולענ"ד אין בדבר זה כל חסרון. אולם השינוי העיקרי מבחינתי הוא, שבמקור לא מוזכר דבר זה בכלל בשם ר' חיים, וזה באמת מעניין אותי מאוד, מנין המקור לפסוקי בטחון אלו כקבלה מאת ר' חיים זקינו של המהר"ל?
הנה לכם חברי הפורום את הלשון המקורי.
ריד. נמצא כתוב בשם הגאון החסיד מופלג בדורו נ"י ע"ה מוה' ליב אב"ד דק"ק פראג זצוק"ל, שיאמר כל אדם פסוקי בטחונות, כדי להרגיל עצמו ב"ה למידת הבטחון, ואמונה זאת עיקר דת הישראלי, ומה גם עתה שהאמונה נחלש למאוד אצל כמה בני אדם, וצריך מאוד להתחזק עצמו בזה. ואחר אמירת הפסוקים יבקש מהש"י שיזכהו למדת אמונה ובטחון כרצונו ית' וכו' ע"ש. וכ' שם הגאון הזה שמקובל בידם מהקדמונים זלה"ה שאלו הפסוקים מסוגלים לבטל בהם כל גזירות קשות. ובדוק ומנוסה היא להם שהיו אומרים פסוקים הללו בכמה מערכות המלחמה, ושמו בטחונם חזק בהקב"ה, והיו נצולים. הרי שמסוגלים הם עד מאוד. וגם הפסוקים אלו מסוגלים לבעלי משא ומתן לאומרם על הדרכים גם בביתם קודם עסקיהם.
שונה נוסח הכותרת בלבד.
