פורום אוצר החכמה

הכותרת תוקנה כא תמוז

קטע ממאמרו של רנ"א וקשטיין

המאמר בשלימותו

א.
האם נכון מש"כ במאמר שהקטע של פי' רבינו גרשום שבסוף מס' מכות נדפס לראשונה בשנת תנ"ח?

ב.
לדברי המו"ל המחבר סיים לכתוב חידושיו בשנת ש"ע, א"כ יהי' מי שיהי' המחבר, צ"ע איך מביא גמ' שנדפסה בתנ"ח

לא נכון כלל.
כבר בדפוס ויניציאה ש"י של יושטיניאן נוסף בדף כד ע"א: "מכאן ואילך מפי' רבי' גרשום". ומכלל הדברים מה שצוטט לעיל. ובעקבותיו בדפוס בסיליאה של"ט. ועליהם תכון הלשון שתפס הרב בית פינחס, ואין להעמיס זה בדוקא גבי דפוס פפד"א תנ"ט.
*

אם אפשר להרחיב גבי המובאות של מהרש"א בספר בית פינחס - יהיה לעזר. הנימוקים גבי מהרש"א שנמנו בקובץ המצורף לעיל לא הכי מוכרחים, וצריך בדיקה והעמקה בכל מקום ומקום בו נזכר מהרש"א (לולי דמסתפינא אמינא שהעתקות של מהרש"א היו נפוצות עוד קודם שבא בדפוס. וצריך העמקה רבה בזה, ואכמ"ל).

ושא_נס כתב:לא נכון כלל.
כבר בדפוס ויניציאה ש"י של יושטיניאן נוסף בדף כד ע"א: "מכאן ואילך מפי' רבי' גרשום". ומכלל הדברים מה שצוטט לעיל. ובעקבותיו בדפוס בסיליאה של"ט. ועליהם תכון הלשון שתפס הרב בית פינחס, ואין להעמיס זה בדוקא גבי דפוס פפד"א תנ"ט.

בעל דקדוקי סופרים סבר כנראה שדברי רבינו גרשום (בסוף מס' מכות) נוספו במהדורת פפד"א תנז-תנט, כך משמע לכאורה בלשונו במאמר להדפסת התלמוד עמ' צו-צח.

ייש"כ.
מכמה מקומות עולה שהרב מאמר על הדפסת התלמוד, לא היו לו כל דפוסי התלמוד בסקירה אחת (כמובן רק הדפוסים שהכיר, יש רבים שלא הכיר), וכנראה בזמן עבודתו השיטתית על דק"ס לא היו לו אפילו כל דפוסי מסכת אחת שבה עסק, אלא רק כמה מהדפוסים העיקריים והחשובים בעיניו.

יש דפוסים בין דפוס בסיליאה ופפד"א שבהם לא נדפס רגמ"ה, ובפפד"א רק החזירו הרגמ"ה שנשמט כאמור בכמה דפוסים קודמים, אך לא שבפפד"א נדפס לראשונה. סיבת הדפוסים שנשמט בהם הנ"ל קשורה לתופעה סבוכה ומורכבת ביותר אודות דפוסי התלמוד שכמעט ולא נגעו בה עד היום, וגם הנוגעים בה נגעו ברבדים חיצוניים טובא.

הסתמכות על הרב מאמר על הדפסת התלמוד בלא בדיקת כל דבר בשרשו - אינה נכונה. הוא ז"ל לרגל המלאכה הנוראה שהיתה לפניו עשה כפי כוחו ויישר חילו, אך בכמה ענינים לא דק, ורצוי כאמור לבקר הדברים בבירור ודרישה ולא לסמוך עליו בעינים עצומות. לו יקבץ מאן דהוא את ההשמטות והחסרונות בדבריו, וכן רשימת תיקונים והשלמות לדבריו, יעלה לכדי כרך נוסף או אף כרכים נוספים, ומנסיון אדבר.

ושא_נס כתב:יש דפוסים בין דפוס בסיליאה ופפד"א שבהם לא נדפס רגמ"ה, ובפפד"א רק החזירו הרגמ"ה שנשמט כאמור בכמה דפוסים קודמים, אך לא שבפפד"א נדפס לראשונה. סיבת הדפוסים שנשמט בהם הנ"ל קשורה לתופעה סבוכה ומורכבת ביותר אודות דפוסי התלמוד שכמעט ולא נגעו בה עד היום, וגם הנוגעים בה נגעו ברבדים חיצוניים טובא.

התוכל להרחיב בענין?

וונדרבר כתב: בעל דקדוקי סופרים סבר כנראה שדברי רבינו גרשום (בסוף מס' מכות) נוספו במהדורת פפד"א תנז-תנט

במפעל הביבליוגרפיה כתבו (בטעות?) כמו בעל דקדוקי סופרים, ורשמו את התוספת של דברי רבינו גרשום (בסוף מכות), רק במהדורת פפד"א תנז-תנט [1697], ראה שם כרך כ"ז מסכת מכות.
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

[נראה שבדרך כלל, אחרי שרשמו שיש תוספת של פירוש מסויים באחת המהדורות של הש"ס, הם לא חוזרים על זה גם במהדורות הבאות (כי זה מובן מאליו שהועתק גם במהדורות הבאות).
לדוגמה, במהדורת בומברגי ויניציאה רפ-רפג [1520] הם כתבו שבנדרים כב: (באמצע רש"י) יש תוספת של רבינו גרשום, ובמכות יט: נפסק פירוש רש"י ומתחיל ריב"ן. אך כמדומה שהם לא טורחים לחזור על כך במהדורות הבאות].

מפעל הביבליוגרפיה קרוב לודאי העתיקו זאת מהרב מאמר על הדפסת התלמוד. וגם זאת מן התוכחות על הצורך לבדוק הדברים בשרשם בלא להסתמך על אחרים בעצימת עינים וכדלעיל.

במקומות בהם לא בכל הדפוסים יש תוספת מסויימת, ראוי להעיר זאת על הדרך החיוב בדפוסים המכילים התוספת, וכן להפך ראוי להעיר בדרך השלילה בדפוסים שאינם מכילים התוספת.

בימים אלו יצא לאור ס' אהל הראשונים - עצי חיים עמ"ס ערכין, ע"י הרב עמנואל כהן שליט"א.

בחלק אהל הראשונים נדפסו דיבורי תוס' חדשים (אשר רק הם תואמים לפסקי תוס' שלפנינו) שהובאו בחידושים כת"י עמ"ס ערכין לרבי בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא (אחרי הלבוש).

הרב כהן העיר בהקדמה שבתוך כת"י הנ"ל נמצאים חידושים על כמה וכמה מסכתות וביניהם נמצאים גם החידושים עמ"ס יבמות ומכות שנדפסו בבית פנחס!

וראה שם בהסכמת הר"י לנדא אבד"ק סאדיגורה "חידושים על מסכתות מכות בכורות וערכין".

י. אברהם כתב:בימים אלו יצא לאור ס' אהל הראשונים - עצי חיים עמ"ס ערכין, ע"י הרב עמנואל כהן שליט"א.

בחלק אהל הראשונים נדפסו דיבורי תוס' חדשים (אשר רק הם תואמים לפסקי תוס' שלפנינו) שהובאו בחידושים כת"י עמ"ס ערכין לרבי בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא (אחרי הלבוש).

הרב כהן העיר בהקדמה שבתוך כת"י הנ"ל נמצאים חידושים על כמה וכמה מסכתות וביניהם נמצאים גם החידושים עמ"ס יבמות ומכות שנדפסו בבית פנחס!

וראה שם בהסכמת הר"י לנדא אבד"ק סאדיגורה "חידושים על מסכתות מכות בכורות וערכין".

כפי שהבנתי קיים כת"י של ספר בית פנחס על מסכת ערכין, ובמהדורת עוז והדר ליקטו ממנו הגהות למהדורתם. האם החידושים על מסכת זו ג"כ שווים לכת"י הנ"ל?

הם השתמשו בכת"י הנ"ל וייחסו את ההגהות בטעות למהר"פ הורוויץ וכבר נודע להם טעותם, ראה בהקדמת המחבר אות ד'.

י. אברהם כתב:בימים אלו יצא לאור ס' אהל הראשונים - עצי חיים עמ"ס ערכין, ע"י הרב עמנואל כהן שליט"א.

בחלק אהל הראשונים נדפסו דיבורי תוס' חדשים (אשר רק הם תואמים לפסקי תוס' שלפנינו) שהובאו בחידושים כת"י עמ"ס ערכין לרבי בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא (אחרי הלבוש).

גם התוספות שבשולי הדפים בחציה הראשון של מסכת כריתות נדפסו מכת"י הגאון הנ"ל, וכבר העירו שאינם לבעלי התוס'. (אף שהפסקי תוס' מיוסדים עליהם).

דברי המדפיסים בדפוס פפד"מ ת"פ:

מדברי המחבר בהקדמה:
תוס' אלו נמצאים בתוך כת"י חידושים על מסכת ערכין (נוי יורק קולמביה – ומספרו במכון לתצלומי כת"י ס' 20653), המחבר של כת"י זה ליקט מדברי התוס' האלו.
בכת"י זה לא מצויין מי מחברו, אך זיכני ה' ומצאתי שכת"י זה מקביל לכת"י הנמצא בספריית אוקספורד (מס'xo513 - ובמכון לתצכ"י ס' 19074),
הכת"י שבאוקספורד מטושטש מאוד וכמעט אי אפשר לקרוא בו, אך בכת"י זה מצויין שהמחבר הוא הג"ר בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא.

בכת"י הנ"ל הרבה הגאון המחבר להגיה בגפ"ת ולסדרו בסדר נכון, כת"י זה היה בידי העורכים של ש"ס עוז והדר, והם ציטטו ממנו הגהות ויחסו אותו למהר"פ הורוויץ. הגאון ר' עזריאל לוי מחו"ר מכון עוז והדר אמר לי שהם יחסו כת"י זה למהר"פ הורויץ עפ"י החידושים שיש בכת"י זה על מסכת מכות שהם שווים למה שנדפס בפיעטרקוב תרס"ט ונקרא שמו בית פנחס וכתב שם המו"ל שקבלה בידו שהוא ממהר"פ הורויץ מחותנו של הרמ"א ועפי"ז נקט הרב הנ"ל שגם החידושים שעל מסכת ערכין הם לאותו מחבר.

אך מה שהמו"ל של הספר בית פנחס מייחס את החידושים למהר"פ הורוויץ נסתר מהכת"י באקספורד שאותם חידושים מיוחסים שם להג"ר בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא, ויש שם בכת"י את כל מה שנדפס בבית פנחס הנ"ל, והכת"י שבאוקספורד הוא קדמון מזמנו של הגר"ד אופניהם שהיה בתקופה לא רחוקה מכתיבת החיבור ויותר מסתבר לסמוך על יחוס זה. והסכים עמי הרב עזריאל לוי מחו"ר מכון עוז והדר שאכן יחוס זה מסתבר יותר, והטעים דבריו שאחר המחילה נראה שהמו"ל של הספר בית פנחס נראה שלא הי' כ"כ בקי ביחוסי ספרים אחרי שקרא לספר בית פנחס "ספר הפלאה" שהוא שם ספרו של ר' פנחס הורוויץ שחי מאתים שנה אחרי המהר"פ הורוויץ מחותנו של הרמ"א שאליו מתיחס הספר.

עוד יש להוסיף הוכחה לזה את מה שהבאנו שבש"ס פפד"מ כתבו שהתו"י במסכת כריתות שהם מדפיסים הם מכת"י של הג"ר בנימין ב"ר חיים אב"ד פוזנא, ואותם תוס' הובאו גם בכת"י שלפנינו, ומזה מטים הדברים שהכת"י הזה של התוס' הי' בידי הגרבב"ח הנ"ל והוא המחבר של החידושים שבכת"י אוקספורד ושחלקם נדפסו בספר בית פנחס, וברוך משיב אבידה לבעליה, ואחרי שזכינו להחזיר את החידושים הנ"ל שיאמרו בשם אומרם, נקווה אל ה' שיביא גאולה לעולם.

השבוע פרסם הרב וקשטיין המשך למאמרו הנ"ל, אודות זהותו של מחבר ס' בית פנחס

אראל כתב:השבוע פרסם הרב וקשטיין המשך למאמרו הנ"ל, אודות זהותו של מחבר ס' בית פנחס

היכן?
והאם ניתן להעלותו?

במוסף התורני של המודיע, פרשת יתרו.
נראה שהוא העתיק הכל מאשכול זה.

אראל כתב:השבוע פרסם הרב וקשטיין המשך למאמרו הנ"ל, אודות זהותו של מחבר ס' בית פנחס

.

ווידער כתב:במוסף התורני של המודיע, פרשת יתרו.
נראה שהוא העתיק הכל מאשכול זה.

רק לדייק. יש שם תוספת נכבדה, מכתב האדמו"ר מראדזין שמאריך בעוד הוכחות שלא הובאו כאן באשכול. אכן לבסוף מביא כמה תגובות מן האשכול כאן בצורה של 'מכתבים' שכביכול קיבל. [במצב הקיים שלא ניתן לאזכר בעיתונות החרדית פורומים כלשהם, אין לו ברירה].

בסוף המאמר בישורון אלול תשסה כתבו כנ"ל,
האם מכון זכרון אהרן עובדים באמת על הפרוייקט כעת?