פורום אוצר החכמה

באחד הימים תוך כדי תפילת שחרית התבוננתי (בטעות...) במוצא פי. והנה בתפילת 'עזרת' הגעתי לפיסקה 'אחד מהם לא נותר', אז הכתה בי השאלה, הלא כל בר בי רב יודע כי פרעה נשאר בחיים ודרשוהו מהכתוב 'לא נשאר בהם עד אחד', ומה זה שאנו אומרים שממש לא נשאר בהם מאום, אף לא אדם אחד?!
עמדתי מספר דקות המום. הבנתי כי יש דברים בגו, אך לא ידעתים, ורק מחוסר ברירה המשכתי תפלתי.
היוכל אי מי לסייע בידי?

פשוט יש לומר שלא נשאר אחד מאלו שטבעו, ופרעה לא טבע כלל.
ומחיפוש קליל ובוודאי יש הרבה תוצאות, אלא מחוסר הזמן אצטט אחד:
מדרש תהלים (בובר) מזמור קו
ויכסו מים צריהם [אחד מהם לא נותר]. ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אפילו פרעה, שנאמר אחד מהם לא נותר, ר' נחמי' אמר פרעה נשתייר לעצמו, שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך (שמות ט טז), ויש אומרים אף הוא טבע באחרונה, שנאמר ונער פרעה וחילו בים סוף (תהלים קלו טו). ויקנאו למשה במחנה.

אם יש צורך אשוב ואדגיש, למאן דאמר שפרעה נותר בחיים כיצד יכלכל דברי הכתוב אחד מהם לא נותר.
ומה שכתב גלילי: פשוט יש לומר שלא נשאר אחד מאלו שטבעו, ופרעה לא טבע כלל. אינו פשוט ואינו מובן. הלא הכתוב מדבר בכלל המצריים שהשתתפו באותו מעמד ומוזר יהיה להוציא את פרעה בתירוץ שכזה.

נא לא לזלזל בפשוטו של מקרא.

וראה גם:



ובמהר"ל בקצת שינוי:

ולסיום:
פרפרת נאה מקונטרס מועדים וזמנים - פסח [עמ' 335 באוצה"ח]:
ושמעתי מהאדמו"ר מסטרופקוב שליט"א שפירש על דרך מליצה את הפסוק בתהילים ק"ו י"א ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר והלא פרעה נותר, אלא הכי פירושו ויכסו מים צריהם אחד מהם לא, [אלא] נותר.

לעניות דעתי זהו עומק פשט, ומליצה ודאי שלא!

נזכרתי שגם המלבי"ם (תהילים קו י, חלק באור המלים) מתרץ כדרכו:
ומבואר אצלי ההבדל בין נשאר ובין נותר, נשאר הוא בכונה ונותר הוא שלא בכונה, ושם אמר שלא נשאר בכוונה רק אחד, שהוא פרעה שהשאירו ה' למען יספר במצרים מה שראה, ופה אמר שלא נותר מעצמו אף אחד, כי האחד שנמלט לא נותר מעצמו רק ה' השאירו בכונה.
ההבדל נפלא, אבל איני יודע אם התשובה היא בדרך פשט או בדרך שונה.

הכל יפה מאד
אבל מה רע שנאמר כפשוטו שנוסח התפילה שלנו כדעת ר' יהודה ודלא כר' נחמיה ורש"י הידוע הביא דעת ר' נחמיה

המעיין כתב:הכל יפה מאד
אבל מה רע שנאמר כפשוטו שנוסח התפילה שלנו כדעת ר' יהודה ודלא כר' נחמיה ורש"י הידוע הביא דעת ר' נחמיה

ייתכן שאתה צודק
אבל מה נעשה וזה פסוק בתהלים (קו יא), ועלינו ליישב גם שיטת רבי נחמיה.