פורום אוצר החכמה

החיד"א בשם הגדולים- כמדומני בערך תלמוד- כותב מהלך נפלא על נדידת מרכזי התורה במשך ההסטוריה כליקוט ניצוצות הקדושה על פי האריז"ל.
הוא פותח בהערה שבפרס בזמנו היתה "עמרצות" מופלגת, ותמה החיד"א שהרי פרס היתה מושב האמוראים ומקום תורה עצום. עיי"ש.
והתקשתי הרי האמוראים היו בבבל (וא"י) לא בפרס??

בבל היתה אז תחת שלטון פרסי ותרבות פרסית.

יעוין בזה גם סנהדרין דף כד עמוד א -
מאי עניות - עניות תורה. דכתיב האחות לנו קטנה ושדים אין לה אמר רבי יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. - מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. ובמחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל.

החיד"א נדרש לשאלה: מדוע אין תורה בימיו בפרס? ואלה דבריו (מראית העין, סנהדרין כג, ד"ה חבלים):
והיום ידעתי מפי מגידי אמת דבערי פרס אין תורה, ואפילו תפלה אינם יודעים. והטעם כי היו הרבה ניצוצי תורה, והאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים בלימודם וקדושתם ביררו כל ניצוצי התורה אשר שם. ואחר שנתבררו משם, ה' עשה שילכו לצרפת וספרד. והיו רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוספות, והפליאו לעשות, עד שביררו הכל. ואח"כ היה גרוש צרפת. וכן בספרד היו רבוואתא קמאי ובתראי, תפארת חכמים גדולי ישראל, והרביצו תורה הרבה, והיה הגרוש, ובאו ישראל לטורקי"אה וארץ מערב ובאשכנז ופולין ה' עליהם יחיו. וכל זה אינו במקרה ח"ו, רק אל המקום שהיו ניצוצי התורה כמו בפרס, עשה ה' שירביצו שם תורה, עד שביררו הניצוצות התם. וכן בכל המקומות. ומזה ישכיל האדם שהכל בכונה מכוונת, וסוד ה' ליראיו. והדברים עתיקים, מפלאות תמים דעים.

וכ"כ בשם הגדולים מערכת ספרים אות ת קונטרס אחרון [א] תלמוד.
ובוא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו לו בערי פרס כמה דורות אמוראים. ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד. ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול כמ"ש התוס' ס"פ היה קורא ואח"ז רבנן סבוראי ואח"כ כמה דורות גאונים והיתה התורה שם בערי פרס. ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפי' תפלה אינם יודעים לא בכתב ולא בע"פ.

מה פשר דבר שבפרס ישבו? ולהדיא כתב שגם רבינא ורב אשי מפרס, סורא זה פרס?
תלמוד בבלי זה פרס?

אולי כוונתו שהיו שם -בערי בבל- תחת שלטון הפרסיים.

עיקר התלמוד - רוב דורות האמוראים - נלמד בבבל, סוף דורות האמוראים היה בפרס.

שבענו מטובך כתב:אולי כוונתו שהיו שם -בערי בבל- תחת שלטון הפרסיים.

מסתבר כדבריך.

שייף נפיק כתב:עיקר התלמוד - רוב דורות האמוראים - נלמד בבבל, סוף דורות האמוראים היה בפרס.

נשמע דברי חידוש, תוכל להרחיב?

בן מיכאל כתב:

שבענו מטובך כתב:אולי כוונתו שהיו שם -בערי בבל- תחת שלטון הפרסיים.

מסתבר כדבריך.

אם אני מבין כוונתכם אל נכון, שכוונת החיד"א היא על עירק של היום, אשר בזמנו של החיד"א היתה תחת שלטון הפרסיים.
אולם במציאות בזמנו של החיד"א שלטה על עירק האימפריה העותומנית, אשר אין קשר בינה לבין פרס.
דבר נוסף, בזמנו של החיד"א, ודאי שידעו להתפלל בעירק ואף היו שם ישיבות, כמובא בספרי העתים. וידוע הסיפור שהרש"ש [בן דורו של החיד"א] למד זמן מה בישיבה בבגדאד, בדרך בעלותו מתימן (כמובא בבניהו או בבן יהוידע).

לא בזמן החיד"א, בזמן האמוראים בבל הייתה תחת שלטון פרסי.

בפשטות, פרס שאין בה תורה - הכוונה לאיראן [וסמוכות שלה (מדינות ה'סטן')], שאכן היתה בתקופת החיד"א בשלטון פרסי.
וכוונתו, שבזמן האמוראים הי' ריבוי תורה במלכות פרס, משא"כ בשעתו.
ויש ליישב הלשון בדוחק.
וכנראה, לזה התכוון הרב 'שמש' יצ"ו.

יתכן שאף שהיו תחת שלטון הפרסיים מכל מקום לא רצו להחשיבם, וכדאיתא בגמ' (יבמות דף ס"ג ע"ב) "אמרו ליה לר' יוחנן אתו חברי לבבל שגא נפל", ופירש"י "חברי - פרסיים רשעים ומבזין ואינם מכירים כבודם של ישראל", ועיין גיטין דף י"ז ע"א ובתוס' שם.

על הרמה התורנית באיראן ואגפיה יצא לאחרונה בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו של דניאל צדיק -
יהודי איראן וספרות רבנית : היבטים חדשים.

הספר נדרש לשאלת זיקתם של יהודי איראן לספרות הרבנית בין המאה השש-עשרה לראשית המאה העשרים תוך כדי הצעת היבטים חדשים. ראשית, הספר מראה כי יהודי איראן עמדו במגע עם יהודים לא איראניים בהקשרים מגוונים. זאת ועוד, הקשרים אלו חשפו את יהודי איראן ליהדות ולחיבורים רבניים כפי שרווחו מחוץ לאיראן. זיקת יהודי איראן לספרות הרבנית באה לידי ביטוי בסוגות ספרותיות שנכתבו או היו בשימושם של יהודי איראן, כולל ספרות חז"ל, כתבי הלכה וקבלה. מכתבים, שטרות, כתבי נוסחאות ורשימות של ספרים בבעלות פרטית ממחישים גם הם את זיקתם של יהודים באיראן לספרות הרבנית. בהרצאת טיעוניו מתבסס הספר "יהודי איראן וספרות רבנית" על מקורות רבים ומגוונים ובכללם מספר גדול של כתבי יד הנחשפים לראשונה.

ספר העוסק בתרבות הפרסית בגמ' - The Iranian Talmud :reading the Bavli in its Sasanian context /Shai Secunda.
Philadelphia :University of Pennsylvania Press, 2014.
איני יודע מיהו ומהו המחבר. הספר עצמו אקדמי.

איקטורין כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46555

יישר כח. אוחדו

יעויין גם במאמרו של רא"ש רוזנטל, למילון התלמודי, Talmudica Iranica , נדפס עתה מחדש בקובץ מאמריו 'עיונים בספרות התלמוד', ירושלים. המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ"א 2021, כרך ב עמ' 619-499.

באברבנאל על ישעיהו:

כמו שארץ יון עצמה בשנים קדמוניות היתה ליונים ועמה כולם היו בני יון, הלא עתה היא ארץ פרס או ארץ תוגרמה, לפי שהפרסיים הנקראים היום טורקו"ש

כפי שניתן לראות שינויים גיאוגרפיים התבצעו במשך השנים...

יעוין גם - הרב שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשטו, עמ' קו-קי.