פורום אוצר החכמה

בשנת ה'שמ"ה נדפס בויניציאה 'פירוש מגילת רות' "שחבר הרב המקובל האלקי כמהר"ר עובדי' מברטנורה זצ"ל" ע"י רבי יחיאל דימונטיליץ ז"ל, בתוספת 'סוד חלוקא דרבנן' (סוד המלבוש) לר"ע הנ"ל, ומאמרים "מגאוני עולם, תושבי ארץ הצבי תוב"ב" .
הפירוש נדפס שנית (בשם 'מקרא קדש'), עם ההוספות הנ"ל, באותה שנה ובאותו מקום (מפני טעויות רבות שנמצאו בדפוס הראשון), ע"י רבי מרדכי בן הדיין רבי ברוך מטיווילי ז"ל, חתנו של רבי אברהם המון ז"ל בנו של רבנו עובדי' המון מברטנורה המחבר ז"ל, "אשר שם נפשו בכפו להוציא לאורה פירוש המשניות של רבנו עובדי' דודו זצ"ל" .
רבי עובדי' זה, כנראה הוא "כהר"ר החכם בכמהר"ר זכרי' זלה"ה", שהביא לדפוס את פירוש המשניות לרע"ב בויניציאה בשנת ש"ח , וכן חתם שמו בכת"י "אלו דברי הצעיר תולעת ולא איש עובדי' המון בן לא"א החכם השלם כמהר"ר זכרי' זלה"ה מבני בית ברטנורא, מקום מרנא ורבנא הרב כמהר"ר עובדי' זלה"ה דודי אשר חבר פירוש המשניות והאיר עיני כל ישראל בפירוש הזה והמפורסמות אין צריך ראי'".
הרי שהפירוש למגילת רות הוא לרבנו עובדי' המון בן רבי זכרי' מברטנורה , שהביא בשנת ה'ש"ח את פירוש דודו רבנו עובדי' בן רבי אברהם ירא מברטנורה על המשנה לדפוס, ונפטר קודם שנת שמ"ה (שאז כבר נזכר בברכת החיים) .
*
בספר 'אסופות' ח"ט (יד הרב נסים, ירושלים ה'תשנ"ה) נדפס ע"י מ' בניהו 'מאמר על הגאולה לרבי שלמה מולכו', המאמר נתחבר בשנת ה'רפ"ח (כדמוכח מתוכו) ושייכותו של המאמר להקדוש ר"ש מולכו ז"ל (שנהרג עקד"ה בשנת ה'רצ"ד) הוכח בראיות ברורות ע"י מ' בניהו בהקדמתו שם (שמזכיר מה שנדפס בספריו האחרים ועוד. עיי"ש).
חלק גדול מן המאמר (ע' שמג-שנג) הוא פירוש על מגלת רות, שאינו אלא הפירוש הידוע עד כה כפירושו של רבנו עובדי' המון מברטנורה (ונראה שמ' בניהו לא שם ליבו לזה)!
[בהשקפה שטחית, נראה שאין שינויים בתוכן ובסגנון הדברים (אלא רק כמה שינויים קלים בלשון), מלבד קטע אחד הנוסף ב'מאמר על הגאולה' (ע' שנא), וז"ל: "ואם היה כח בשכל אנשי הדור להבין מה שהייתי יכול לומר על אלו השערים הייתי מגלה בהן נפלאות, אבל חלילה לי לעשות נזק לעצמי כדי ליהנות מי שאיני יודע אם הוא ראוי ליהנות"].
ולפלא לומר, שכשישים שנה אחר חיבור הספר ע"י ר"ש מולכו, וכחמישים שנה אחר פטירתו – כבר נתחלף בשמו של ר"ע המון שנפטר פחות מארבעים שנה לפני כן, וע"י חתן בנו של ר"ע המון! ושערי תירוצים לא ננעלו.

הנ"ל בצירוף הערות:

בזמנו כתב ד"ר אייל דוידסון עבודת מחקר על ר"ע המון (נזכר כאן), אודה למי שיעלה אותה.

האם התחדש דבר מה בעניין?
יש לציין שבהקדמתו כותב ר"י דימונטיליץ שחיבר לספר גם מאמרים שונים, ביניהם פירוש מאמר 'צורת יעקב חקוקה בלבנה מהמקובל האלהי הקדוש כמהר"ר שלמה מלכו זצ"ל'. בפנים לא מצאתי מאמר זה.
דבר נוסף, המדפיס השני מעתיק חלקית את הקדמת הראשון, כל נושא הגלות והעינוי והנחמה על ידי הספר שבידו, ובדיוק אצלו נמצאו גם אותם מאמרים, לטענתו הוא עושה זאת בהסכמת או המלצת מהרשי"ק, אך עניין שתי המהדורות מוזר ביותר. אפילו חתימת דבריו עם התקווה לעלות לארץ הקודש מועתקת מחתימת הקדמת המדפיס הקודם. כך שהספר מהווה תעלומה של ממש, הן מצד מחברו [רבי עובדיה המון או רבי שלמה מלכו], הן מצד שני הדפוסים המקבילים. היתכן שלא דנו בנושא?

עיינתי שוב, ומצאתי שבמאמר על מילה מביא מאמר בשם רבי שלמה 'מלוכו'[!], שם מבאר עניין צורת יעקב החקוקה על הלבנה, ובסוף המאמר חתום 'אלה דברי הצעיר יחיאל די מונטילץ', ומועתק גם בדפוס השני. מצאתי שהמדפיס השני הסתפק בהחלפת העמודים הראשונים, ואת שאר העמודים העתיק מן הראשון, כולל מאמרו של המדפיס הראשון.

פילווישוק כתב:דבר נוסף, המדפיס השני מעתיק חלקית את הקדמת הראשון, כל נושא הגלות והעינוי והנחמה על ידי הספר שבידו, ובדיוק אצלו נמצאו גם אותם מאמרים, לטענתו הוא עושה זאת בהסכמת או המלצת מהרשי"ק, אך עניין שתי המהדורות מוזר ביותר. אפילו חתימת דבריו עם התקווה לעלות לארץ הקודש מועתקת מחתימת הקדמת המדפיס הקודם. כך שהספר מהווה תעלומה של ממש, הן מצד מחברו [רבי עובדיה המון או רבי שלמה מלכו], הן מצד שני הדפוסים המקבילים. היתכן שלא דנו בנושא?

כנ"ל, לטענת המדפיס השני – דפוס ראשון מלא בטעויות; האם יש מי שעשה השוואה בין הדפוסים?

לאחרונה ראיתי, שד"ר ר' יעקב פוקס כתב על כך במורי' גל' שבט תש"פ. וש"נ למקומות נוספים שכבר דנו בזה.

---
תוקן ע"פ הערתו של בקרו טלה.