פורום אוצר החכמה

חכמות בחוץ תרונה

ספרי יסוד, ספרי היסוד של הספריה היהודית התורנית. כולל ספרי היסוד שבאו בדפוס משנת ר"ס (1500) אשר רוב בית ישראל נשען עליהם, והם מקרא משנה תלמוד ומפרשיהם, ספרי הלכה ראשונים ואחרונים, אמונה, קבלה וחסידות ספרי תפלה, דרושים מוסר ועוד. נעשה בעזהשי"ת ע"י האחים חיים סטפנסקי, בצלאל סטפנסקי. חמ"ד תשע"ט. עורך ראשי: חיים סטנפסקי. כתיבה: חיים סטפנסקי, הרב איתמר מצגר.

הספר שלפנינו, הוא סוגה חדשה בארון הספרים היהודי. דומה שלא נפריז אם נכנהו 'יצירה היסטורית', ולא רק משום היותו כולל פרק בן חמש מאות שנה (!) של תנובת הדפוס היהודי, פירות אילן רב פארות, עמוק שרשים ורחב ענפים.

את ייעודו, מתארים המחברים בהקדמה כספר שימוש ועזר 'לכל הבא בשערי קרית ספר, לדעת מה הם הספרים היסודיים בכל תחום ותחום בספריה התורנית, והיה אם ירצה אדם לקבץ 'אוצר ספרים' מספרי היסוד, תהיה בידו רשימה ערוכה ומסודרת', אכן בלא ספק, זהו שימוש אחד מתוך שימושים רבים ומגוונים שניתן להפיק מהספר שלפנינו, ולאו דוקא החשוב שבהם. על כך ועל עוד להלן:

הספר כולל שלושים ושתים שערים ובהם סקירה מקיפה ופרטנית של כל ענפי הספרות היהודית, מתנ"ך ומפרשיו; דפוסי המשנה ומפרשיה; תלמוד בבלי וספרות הראשונים והאחרונים שסביבו; ספרי פסיקה; ספרי מצוות; קבלה; מחשבת ישראל; חסידות; ספרי תפילה; מוסר ודרוש; ספרי חכמה ותכונה; דקדוק ומסורה; כללי התלמוד וספרי עזר; תולדות עם ישראל וספרי מקור. לצד שני נספחים, הראשון הכולל מיפוי יסודי של ספרי התפילה והתפלגות נוסחאותיהם, והשני על תלמוד בבלי מהדורת בומברג (כולל הוראות מומחשות כיצד להבחין בין המהדורות הדומות!).

עשירים אנו בספרות ביבליוגרפית, אך הספר שלפנינו הוא הרבה מעבר לכך. המחברים לא ביקשו להציג בהכרח את ההדפסות הראשונות מכל ספר וספר, אלא את היסודיות, לאמור אלו שיש לראות בהן 'אבות' לכל המהדורות הבאות אחריהן, ומאליו מובן שלרוב הן המהדורות השלימות והחשובות, שמשום כך זכו שהמהדורות הבאות יילכו בעקבותיהן. מידע שכזה, לא ניתן להפיק מעיון סתמי ברישומים ביבליוגרפים, עבודה שכזו הרי היא מלאכה וחכמה, חכמה הנרכשת מתוך עיון ודקדוק בדפוסים השונים, אבחנה ומיפוי השתלשלותן. חכמה זו, שהיא נחלת חוקרים ואנשי ספר מובהקים, חולקים עתה המחברים עם הקוראים, בשפה בהירה ובתצוגה מרחיבת דעת ומאירת עין.

בכל שער ושער, מפורטים הספרים היסודים מכל ענף וענף. כשתמונת הספר מוצגת לפני הקורא, ולצד זה הערות קצרות וממצות, על חשיבות ויחודיות אותה מהדורה, השפעתה על המהדורות הבאות אחריה, הוספות שיש בה ושנשמטו במהדורות אחרות וכן אבחנה בין שתי מהדורות של החיבור המשתלשלות מכתבי יד שונים: כך למשל ילמד הקורא כי ספר כל בו דפוס רימני רפ"ה (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 246) אינו 'מהדורה שניה' של קודמו הנדפס באיטליה ר"נ, אלא גם הוא כ'מהדורה ראשונה', משום שהוא נדפס מכתב יד ולא מזה שקדם לו!; בדומה לזה ישכיל המעיין כי שערי דורא הנדפס בונציה ש"ח (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 242) וקושטא שי"ג, שניהם נדפסו מכתבי יד שונים ומכאן שינויי הנוסח שבהם; לצד תיאור תורת הבית הקצר לרשב"א (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 238) נרשם: 'לטור היה רק תורת הבית הקצר, ולב"י גם הארוך', ומה רבה התועלת מידיעה זו ללומד; בתיאור ספר בית שמואל, הפי' הנודע לשו"ע אעה"ז (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 165) מציגים המחברים את מהדורת פיורדא תנ"ב, ומודיעים ללומד: 'מהדורה זו הינה מהדורה בתרא, מהדו"ק נדפסה בדיהרנפורט תמ"ט, ואין להשגיח במהדו"ק כי המחבר בעצמו שינה וגרע!'; בתיאור זוהר דפוס קרימונה שי"ט-ש"כ (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 325) ימצא הקורא, כי מהדורה זו מכונה בספרי המקובלים ז"ג (=זוהר גדול) על שם גודלה. וכל אלה הרי הן דוגמאות מעטות בלבד לעושר המידע הניתן לקורא ביד נדיבה.

קשה שלא להפריז בחשיבותם של הערות אלו, הערות שהם פרי עיון של מי שהספרים עמדו לפניו ומתוך עיון ומשמוש בהם, עמד על ידיעות חשובות, כאלה שהתעלמו לעיתים ממי שתיאר את הספר מן הכתובים. אופייני לתיאור כזה הוא למשל זה הניתן בתיאור מדרש משלי ומדרש תהלים קושטא רע"ז (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 131): 'מדרש משלי נדפס עם שער, מדרש שמואל נדפס בלא שער, התאריך מופיע רק בקולופון של מדרש שמואל ומכאן נראה שנדפסו יחדיו'.

בפתח כל שער הציגו המחברים סקירה קצרה וממצה על התפתחות והשתלשלות הדפסת החיבורים פרי אותו ענף. כך למשל בראש שער 'תורה נביאים וכתובים', מתוארת זהות המהדורה השלימה של ספרי תנ"ך ומפרשיו שעל פיה נדפסו מהדורות רבות ונוספות וכן המהדורה הראשונה שבה נתחלקו הספרים (שמואל א-ב מלכים א-ב וכו') ובה החלו לסמן את הספרים בחלוקת הפרקים הנוצרית; בשער 'תלמוד בבלי', ימצא הקורא תיאור מאלף וממצה על ראשית הדפסת התלמוד, באיזה תלמוד נקבע צורת הדף, אימתי נוספו החיבורים הנלווים לעמוד הגמ' ע"ע היום הזה; בראש שער ספרי הקבלה ילמד הקורא על ראשית הדפסת ספרי הקבלה, ומקומות התפשטותם, ועוד כיו"ב.

מלבד העבודה שנעשתה בקביעת 'ספרי היסוד' ובבחירת המהדורות השונות שהן - לדעתם של המחברים - הנבחרות והמשפיעות, ובנוסף להערות המחכימות הבאות לצד רישומי הדברים, הרי שאופן הצגת הדברים בחיבור, חשובה ומאלפת: תיאור הספרים כשהם מוצגים לפי תכנם וזמן חיבורם, פותח לקורא אופק רחב ללמוד על ההקשר המלא של החיבור בשדה היצירה התורנית, מיקומו וחשיבותו. נראה איפוא כי מכאן ולהבא ראוי שיתווסף בתוך כל רשימה ביבליוגרפית המבקשת לתאר כל ספר הכלול בחיבור זה, מיקומו ברשימה זו, על מנת לתת למתעניין הבנה מלאה יותר של החיבור ומקומו הרחב בארון הספרים היהודי.

בנוסף לכך, הצגת החיבורים באופן זה חשובה ללומד המבקש לעמוד על זמני הדפסת החיבורים, כך למשל המבקש לדעת את סדר הדפסת חידושי הרמב"ן על הש"ס (סטנפסקי ספרי יסוד מס' 50), הרי שבסקירה אחת מוצגים לפניו כל החיבורים לפי סדר הדפסתם. ירצה הלומד לדעת אימתי נדפס לראשונה הפירוש הנפוץ המלווה את כל ספרי הנ"ך בימינו, 'מצודת דוד ומצודת ציון' (סטנפסקי ספרי יסוד מס' 29), ימצא מיד פירוט מדוקדק אימתי נדפס כל חלק וחלק ומהו הדפוס הראשון הכולל הכל, וכן עזה"ד. כך מידע שהיה עליו ללקט ולצבור בעיון רב ומייגע ברישומים מורכבים, פרוש עתה לפניו כשמלה. ורבה התועלת בזה ללומדים, וידועים דברי התייר הגדול הרחיד"א אשר לימדנו להועיל במקומות הרבה, כאשר תפס על דברי חכמים שונים שהשיגו על קודמם שנשמט מהם דברי פלוני ופלמוני, ואילו היו בקיאים בסדר הדפסת החיבורים היו יודעים שאין כאן השגה, לפי שאותו חיבור לא נדפס בימיו של אותו חכם מושג.

זאת ועוד, העובדה כי למחברים היכרות ישירה ובלתי אמצעית עם הספרים אותם הם מתארים, היא הנותנת לספר את ערכו וצביונו המיוחד. כך למשל רק המכיר את החיבורים באמצעות לימודם, הוא שיכול להציג רשימה נבחרת של ספרי יסוד לכל מסכת ומסכת ("ספרי יסוד על מסכתות בודדות", עמ' 33 ואילך), רשימה ששום עיון בציונים ביבליוגרפים לא תוכל לספק. עבודה שכזו, מרוממת את הספר הרבה מעבר לרישום ביבליוגרפי ולמעלה מספר שימוש ועזר, והרי הוא ספר עיון ולימוד, מלא ענין.

כאמור, מלבד היעוד המקורי אותו הציבו המחברים, כזה היכול להגשים רק אדם בעל יכולת, הרי שחשיבותו של חיבור זה גדולה ללומד המבקש להכיר את התפתחות הספרות לענפיה, לחוקר המבקש לעמוד על השתלשלות הדפוסים, ובכלל לכל מי שהספרות היהודית קרובה לליבו ומעונין להיכנס להיכל הספר לפני ולפנים.

מעבר לשער מודיעים המחברים כי הספר שלפנינו הרי הוא מהדורה נסיונית ומבקשים את תרומת הקוראים ב'בירורים והערות', בלא ספק ניתן להשלים את הספר במקומות רבים, עבודה מקיפה שכזו אינה יכולה להיות חפה משגיאות, יש מקום אף לתהות על העקרונות שעמדו לפני המחברים בבחירת ספרים מסוימים כספרי יסוד והשמטת ספרים אחרים מרשימה זו, ועדין לפנינו יצירה כבירה ורבת חשיבות, ראשונה בתחומה ובסגנונה, כזו שמוקדם מלהעריך את השפעתה. דומה שמעתה לא יהיה ניתן עוד לתאר את הדפוס העברי לענפיו, בלא להזדקק לה.

כפי המתואר זה ספר מאד מעניין ושימושי. אבל ניכר שזה נכתב כפרסומת לספר, ולא ע"י אדם נייטרלי מן הצד. לא חסר פעמים שכתבו על ספר בתיארים ורודים ביותר, אבל כשראיתי הספר בעצמי התאכזבתי מאד שזה לא עמד בהצפיות. אם מישהו ראה הספר בבקשה לכתוב ההתרשמות שלך.
הבהרה: לאור אי הבנות, ברצוני להבהיר שאין כוונתי להטיל דופי בהספר או המבחרים. זה באמת נראה כספר חשוב, ואין לי שום מידע שהכתבה אינה אמת לאמיתו. לא ראיתי הספר כלל, ואיני מכיר או יודע כלום על המחברים. אבל בכל זאת כמו בכל דבר, עדיף תמיד לקבל התרשמות מאדם נייטרלי. אבל לא באתי לרמז חלילה שום חסרון בהספר או התיאור בכתבה.

לאור בקשתם המוצהרת של המחברים לתגובות והערות מן הציבור הרחב, אולי יסכימו להעלות לכאן חלק(ים) מן הספר ונשפוט שפוט.

מה יקר?

ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיו ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

הנקודה שהעלה מקור ליטאי נדונה בהרחבה במבוא. אמת , ישנם הרבה קהלים שירגישו " מקופחים " מדוע ספרו של הרבי שלי לא מופיע ? או אצלינו בישיבה למדו בספר מוסר פלוני והוא אינו ברשימה. השאלה היא בעצם לאיזה רזוולציה יורדים שעורכים רשימת ספרי יסוד . ברור שאפשר להרחיבו ולציין ספרים של כל המגוון העצום של העדות, חצרות, מנהגים, מסורות, נוסחאות , שיטות לימוד, סגנון פסיקה וכו' וכו' אבל כמו שהוסבר במבוא, הרשימה מייצגת את התמצית של התמצית באופן כללי ומשתדל מאוד להיצמד לעובדות האובייקטיביות של ספרי דפוס תפוצתן והשפעתן. ולכן הבאת ריבוי ספרי קבלה וחסידות לא מייצג נטייה חסידית של העורכים, אלא מייצג נכון לענ"ד ( כפי שצויין בשער " והספרים שבחרנו הם לענ"ד הספרים העיקריים והיסודיים בכל תחום ותחום של הספרייה היהודית" ) בצורה עובדתית את תפוצתן והשפעתן הכללי של ספרים אלו בתוך ארון הספרים התורני

נשמע מעניין.
האם תוכל להעלות דף (רנדומלי) לטעימה?

מה זה 'חכמת ישראל'? ועוד בספרי יסוד???

אתה לא יודע מה זה 'חכמת ישראל' או שאינך מבין מה מקומה בין ספרי היסוד?

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

יופי!!!
בשביל תגובה חכמה זו, ולהפריח עוד קצת 'אהבת חנים', ולהצהיר שאתה 'ליטאי מקורי', היה צורך לפתוח ניק חדש?
אתה מתבייש בשמך הישן???
תעמוד ותצהיר על עמדותיך: לטעמי מי שאינו סבור כמותי הוא מחוץ לקונצנזוס, ואינו רשאי להחשב כ'ספרי יסוד'. חד וחלק.

עתניאל,
מה לך מתרתח. עזוב את השוטה במנוחה!

תמהני עליכם חסידים, והרי גם על הקבלה הוא מפקפק, אז במה הוא ליטאי? הרי הגאון לא ישתה מיין שנגע בו זה.

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

שב שמעתתא וקצות לדעתך הם ספרי יסוד?

עתניאל בן קנז כתב:

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

יופי!!!
בשביל תגובה חכמה זו, ולהפריח עוד קצת 'אהבת חנים', ולהצהיר שאתה 'ליטאי מקורי', היה צורך לפתוח ניק חדש?
אתה מתבייש בשמך הישן???
תעמוד ותצהיר על עמדותיך: לטעמי מי שאינו סבור כמותי הוא מחוץ לקונצנזוס, ואינו רשאי להחשב כ'ספרי יסוד'. חד וחלק.

ספרי יסוד אמור להכיל ספרים שכל לומדי התורה מבינים שספרים אלו הם היסודיים , להביא ספרי קבלה וחסידות שרבבות אלפי לומדי תורה לא לומדים בהם ולקרוא לזה יסוד
לי הק' זה צרם (אין צורך להתקיף , בא נשמור על שיח מכבד )
אבל אחרי תגובת נפש החיים הבנתי שהספר לא בא לקבוע לי מה הם ספרי היסוד של היהדות אלא מה הם ספרי היסוד בכל תחום ואני כליטאי פחות מתחבר לפרק זה
אעפ"כ הכמות (מבחינת כמותית )שספרי הקבלה והחסידות מיוצגים בספר איננה נכונה מבחינה עובדתית למשקלה היחסי בצבור היהודי

פלתי כתב:

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

שב שמעתתא וקצות לדעתך הם ספרי יסוד?

בוודאי
אתה משווה לספרי חסידות שליטאים לא לומדים בהם וגם כל עדות הספרדים עד לאחרונה ממש לא למדו בהם (תמיד יש יוצאים מן הכלל )

אפשר להוסיף, שהרבה ספרי חסידות אינם נלמדים גם ע"י חסידים עם דעות ושיטות אחרות, והם יותר קנאים בענין זה ממתנגדים.

איני יודע על איזה ספרים בדיוק מדובר, אולם אני אישית הופתעתי דוקא בפורום הזה לראות כיצד 'ליטאיים' מובהקים ביותר - לפי כתבם והצהרותיהם - מרבים (יחסית) לצטט מספרים שנחשבים 'חסידיים' ללא כל ספק.

[אולי הפורום אינו מהווה ראיה למדת השפעת הספרים בציבור הליטאי כולו, שכן באופן טבעי עצם הכניסה לפורום יש בה איזו 'פתיחות', ומלמד על אופיו ה'פתוח' יחסית של המשתתף?]

בודאי שהפורום הוא לא משקף. אחרת תוכל לחשוב שלחמשים אחוז מהציבור הליטאי יש תכלת...

ליטאי מקורי כתב:

פלתי כתב:

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

שב שמעתתא וקצות לדעתך הם ספרי יסוד?

בוודאי
אתה משווה לספרי חסידות שליטאים לא לומדים בהם וגם כל עדות הספרדים עד לאחרונה ממש לא למדו בהם (תמיד יש יוצאים מן הכלל )

האם ספר בן איש חי הוא ספר יסוד? ומה עם קיצור שלחן ערוך?

על איזה ספר מדובר?

הספר נפלא !! מרהיב עין (הרבה ידיעות )
שאלה לחכמי הפורום ראיתי שרוב ספרי הראשונים על הש"ס נדפסו רק בשנות סוף הת' ותק' מה זה אומר? האם לא היה לזה ביקוש מתחילת הדפוס רכ"ט מאתים חמישים שנה ?

אני מעלה כאן השערה, עם הסתייגות.
שני האחים המכובדים הנ"ל, עיקר עיסוקם מזה שנים, הוא העיסוק בקניית ומכירת ספרים עתיקים וכו'.
זה עיקר פרסומם וגאוותם.
חוששני, ואשמח לקבל הכחשה או הזמה, שלפי קריטריון זה נכנסו ספרים לרשימתם. אולי בחלק מהמקרים.

גילוי נאות: אף אני מתעסק מעט שבמעט בעניין זה.

ליטאי מקורי כתב:

פלתי כתב:

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

שב שמעתתא וקצות לדעתך הם ספרי יסוד?

בוודאי
אתה משווה לספרי חסידות שליטאים לא לומדים בהם וגם כל עדות הספרדים עד לאחרונה ממש לא למדו בהם (תמיד יש יוצאים מן הכלל )

אינני בקי מה עשו כל עדות הספרדים אבל מהסתכלות על מנהיגיהם אני יכול ללמוד עליהם. אינני זוכר כעת היכן ובלי נדר כשיתאפשר לי אחפש ואציין כאן כמה מספרי חסידות נזכרו אצל מורינו הגאון רבי חיים פלאג'י ובניו אחריו (רבי אברהם, רבי רחמים נסים יצחק בעל יפה ללב, אצל רבי יוסף אינני זוכר כעת אם נזכרו) מורינו הגאון רבי יוסף חיים בעל בן איש חי ועוד. ופעם היה אשכול על יחסם של חכמי עדות המזרח לספרי החסידות

יתכבדו נא כל הכותבים עד הנה ויצהירו הצהרה של אמת:
האם הם החזיקו את הספר בידם? האם קראו בו? האם עברו עליו מכריכה לכריכה?
או שמא...

ישעיהו לוריא כתב:אני מעלה כאן השערה, עם הסתייגות.
שני האחים המכובדים הנ"ל, עיקר עיסוקם מזה שנים, הוא העיסוק בקניית ומכירת ספרים עתיקים וכו'.
זה עיקר פרסומם וגאוותם.
חוששני, ואשמח לקבל הכחשה או הזמה, שלפי קריטריון זה נכנסו ספרים לרשימתם. אולי בחלק מהמקרים.

גילוי נאות: אף אני מתעסק מעט שבמעט בעניין זה.

נראה שקנאה מדברת מתוך גרונך
(איני בקי בכל הספרים ) אבל ממה שאני כן יודע ספרי ראשונים ואחרונים הם באמת עשו עבודה נפלאה ומזה אני לומד על השאר
את הבקורת שלי על הספר כבר השמעתי ומחקו לי

האם יש מידע על איזו מהדורות היו לפני גדולי האחרונים?

ישעיהו לוריא כתב:אני מעלה כאן השערה, עם הסתייגות.
שני האחים המכובדים הנ"ל, עיקר עיסוקם מזה שנים, הוא העיסוק בקניית ומכירת ספרים עתיקים וכו'.
זה עיקר פרסומם וגאוותם.
חוששני, ואשמח לקבל הכחשה או הזמה, שלפי קריטריון זה נכנסו ספרים לרשימתם. אולי בחלק מהמקרים.

גילוי נאות: אף אני מתעסק מעט שבמעט בעניין זה.

עיסוקם של האחים ידוע. ולא זו בלבד אלא שכאמור בדברים הבאים מעלה הם מצהירים כי עיקר מטרת החיבור לטעמם הוא כמדריך למבקש לבנות לעצמו ספריה הבנויה מספרי יסוד וכו'. כל זה גלוי ידוע, ואף מפורש בספר עצמו ! וכמו שגם נאמר למעלה, מתוך אותה מטרה מוצהרת זו, הם הוציאו תחת ידם יצירה מרהיבה שיש לה חשיבות לעצמה, גם למי שאינו מעונין לקבץ לעצמו את הספרים עצמם.

לולי שאנכי הייתי פותח האשכול, היייתי מוחק את דבריו של הכותב. שכן כלל זה מסור בידנו, לא יפריח אדם עננת אשמה מעל ראשו של חבירו בלא שיש לו איזה תימוכין ממשים לכך, שהרי זה כעדות שאי אתה יכול להזימה. אכן הגילוי הנאות של הכותב על מקצועו הוא, מקל מעט על חומרת הדברים... ונותן לנו אפשרות לקבל את הדברים בהקשרם הנכון.

לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם של האינקובולות על הספרים הבאים אחריהם, היתה מועטה. אחפש דבריו ואעלה.

איש_ספר כתב:...
מעבר לשער מודיעים המחברים כי הספר שלפנינו הרי הוא מהדורה נסיונית ומבקשים את תרומת הקוראים ב'בירורים והערות', בלא ספק ניתן להשלים את הספר במקומות רבים, עבודה מקיפה שכזו אינה יכולה להיות חפה משגיאות, יש מקום אף לתהות על העקרונות שעמדו לפני המחברים בבחירת ספרים מסוימים כספרי יסוד והשמטת ספרים אחרים מרשימה זו, ועדין לפנינו יצירה כבירה ורבת חשיבות, ראשונה בתחומה ובסגנונה, כזו שמוקדם מלהעריך את השפעתה. דומה שמעתה לא יהיה ניתן עוד לתאר את הדפוס העברי לענפיו, בלא להזדקק לה.

מה המייל של המחברים לשלוח הערות? בלי לראות הספר, יש אנשים שיש לי מידע על ספרים שונים שעניין אותם במיוחד, שכמעט אינו אצל אחרים, והם ישמחו לשתף אותו עם כל מי שינגיש אותו לציבור.

איש_ספר כתב:

ישעיהו לוריא כתב:אני מעלה כאן השערה, עם הסתייגות.
שני האחים המכובדים הנ"ל, עיקר עיסוקם מזה שנים, הוא העיסוק בקניית ומכירת ספרים עתיקים וכו'.
זה עיקר פרסומם וגאוותם.
חוששני, ואשמח לקבל הכחשה או הזמה, שלפי קריטריון זה נכנסו ספרים לרשימתם. אולי בחלק מהמקרים.

גילוי נאות: אף אני מתעסק מעט שבמעט בעניין זה.

עיסוקם של האחים ידוע. ולא זו בלבד אלא שכאמור בדברים הבאים מעלה הם מצהירים כי עיקר מטרת החיבור לטעמם הוא כמדריך למבקש לבנות לעצמו ספריה הבנויה מספרי יסוד וכו'. כל זה גלוי ידוע, ואף מפורש בספר עצמו ! וכמו שגם נאמר למעלה, מתוך אותה מטרה מוצהרת זו, הם הוציאו תחת ידם יצירה מרהיבה שיש לה חשיבות לעצמה, גם למי שאינו מעונין לקבץ לעצמו את הספרים עצמם.

לולי שאנכי הייתי פותח האשכול, היייתי מוחק את דבריו של הכותב. שכן כלל זה מסור בידנו, לא יפריח אדם עננת אשמה מעל ראשו של חבירו בלא שיש לו איזה תימוכין ממשים לכך, שהרי זה כעדות שאי אתה יכול להזימה. אכן הגילוי הנאות של הכותב על מקצועו הוא, מקל מעט על חומרת הדברים... ונותן לנו אפשרות לקבל את הדברים בהקשרם הנכון.

לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם של האינקובולות על הספרים הבאים אחריהם, היתה מועטה. אחפש דבריו ואעלה.

אני לא יודע כוונת ר' י"ל, אבל אני לא ראיתי שום "אשמה" בדבריו. בסה"כ טען שמסתמא שיקול דעת של המחברים נצבע ע"י עיסוקם. זה לא אשמה, אלא מציאות שכל אחד יש לו הסתכלות שונה. הקריטריונים שלי לספר כזה לא יהיה בדיוק כמו של אחר. כל אחד יש לו הסתכלות שונה, ומושפע ע"י כמה וכמה דברים. אם מישהו עסק שנים בקניית ומכירת ספרים עתיקים, מסתבר שזה ישפיע עליו. זה לא מעלה או חסרון, אלא מציאות. לגבי אנשים העוסקים בזה, כגון רי"ל בעצמו, זה דוקא יהיה מעלה גדול, אצל אחרים זה אולי יגרום להספר להיות קצת שונה מאילו היו הקרטריונים תפורים ע"פ העסק שלו. אבל עכ"פ כשרוצים להבין מהו טיב הספר יש לקחת בחשבון ההשפעת שעלולים להיות על המחברים.
ודוקא בתוך תגובת הראי"ס ניתן דוגמא טובה לזה. לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל. זה טוב עבור מי שמסתכל על ספר כדבר שאפשר לקנות ולמכור. לי אישית כלומד זה לא משנה הרבה. העיקר אצלי הוא אם אפשר לראות הספר לעת הצורך. אני הייתי כולל גם ספרים שא"א לקנותם, אבל הם זמינים במאגרים האלקטרוניים.
יתכן בהחלט שאחר כל התגובות שהם יקבלו, הם יקחו הסתכלות של אנשים אחרים לתשומת לב, ומהדורה הבאה של הספר יראה קצת אחרת.
התעוררתי לזה, אחר שאנשים פרשנו כוונות זדונות ושליליות בתגובות שלי, כזה לא היה כוונתי כלל. [זה קרה באשכול זו גופא, והכותב היה הגון וישר להודות על האמת, ומחק מה שכתב]. זה גורם לי להיות רגיש במיוחד למה שנראה לי כהאשמות לא מוצדקות על תגובות שונות.

אישצפת כתב:

ליטאי מקורי כתב:

פלתי כתב:

ליטאי מקורי כתב:ראיתי הספר ובאמת יצירה נפלאה עם הרבה מידע וידע שנשפך לאורך הספר
אבל זה שהרבה ספרי קבלה כבר נהיים ליסוד וגם ספרי חסידים נהפכו לספרי יסוד לי זה צורם

שב שמעתתא וקצות לדעתך הם ספרי יסוד?

בוודאי
אתה משווה לספרי חסידות שליטאים לא לומדים בהם וגם כל עדות הספרדים עד לאחרונה ממש לא למדו בהם (תמיד יש יוצאים מן הכלל )

אינני בקי מה עשו כל עדות הספרדים אבל מהסתכלות על מנהיגיהם אני יכול ללמוד עליהם. אינני זוכר כעת היכן ובלי נדר כשיתאפשר לי אחפש ואציין כאן כמה מספרי חסידות נזכרו אצל מורינו הגאון רבי חיים פלאג'י ובניו אחריו (רבי אברהם, רבי רחמים נסים יצחק בעל יפה ללב, אצל רבי יוסף אינני זוכר כעת אם נזכרו) מורינו הגאון רבי יוסף חיים בעל בן איש חי ועוד. ופעם היה אשכול על יחסם של חכמי עדות המזרח לספרי החסידות

לעת עתה ראה כאן
viewtopic.php?f=7&t=40639&hilit=%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%9D#p465628

וגם כאן במקורות
viewtopic.php?f=17&t=19828&hilit=%D7%A7%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D#p456850

לייטנר כתב:נשמע מעניין.
האם תוכל להעלות דף (רנדומלי) לטעימה?

בברכה

.

.

תודה רבה.
יפה מאוד!

.

.

היכן ניתן להשיג?
ומה מחירו?

לגבי דברי "הליטאי המקורי"(?) ואותם הצפויים לבוא בעקבותיו. כדאי אולי להבהיר את ההגדרה.
"ספרי יסוד", אינם הגדרה המלמדת על חשיבותם ואפי' לא על כשרותם של הספרים. "ספרי יסוד" לפחות בפרשנות שניתנה להגדרה בספר זה, הרי זו קביעה היסטורית לגמרי.
יבוא מי ויטען שמו"נ "מטמא את הידים", האם יכול הוא להכחיש את תפוצתו העצומה?
והנה דוגמא קצת יותר קיצונית... ספר הקנה הנזכר בין ספרי הקבלה כספר יסוד (!). עובדה מתמיה במקצת, עד שאנו נזכרים שהוא זכה לקבוע לפחות דין אחד בשו"ע על שמו...!
רזיאל המלאך הנכלל גם הוא באותו שער, הייתי חושב פעמיים על שילובו שם. שכן אע"פ שהוא נדפס פעמים אין ספור ובכל מקום בו היה בית דפוס, והרי זה עדות שאין למעלה ממנו על תפוצתו, מאידך, החזיקו בו כאמצעי של סגולה, כמין קמיע, ולא ממש כספר לימודי (עד שקמתי ר"ש קורח זצ"ל...). וללמד יצא כמה הדברים מורכבים בקביעות מעין אלו.

באמת מעניין ומלא מידע חשוב.
אני מקווה שיש רשימה של כל הספרים ע"פ סדר א' ב', ומקומן בספר. בלי זה, זה ספר טוב לקראיה מתוך סקרנות, אבל לא כ"כ שימושי עבור הצורך מידע על ספר צפציפי.
כנראה עיקר הדגש היה על דפוסים קדומים. לפעמים הוזכר דפוסים מאוחרים ולפעמים לא. לדוגמא הוזכר הוצאת הרמב"ן של הגראז"מ, אבל לא הוצאות מאוחרות יותר. הוזכר רק ב' דפוסים של הראב"ן. אני הייתי מזכיר יותר. בפרט מהדורת הרב דוד דובליצקי.
הספרים נזכרים ע"פ השם בהדפסתם. אבל במבט של לומד, הייתי רוצה יותר התייחסות להתוכן. לדוגמא הוזכר כמה דפוסים של חי' הרמב"ן ושל חי' הרשב"א. אבל לא הוזכר שיש חי' הרמב"ן וחי' הרשב"א שנדפסו בחמשה שיטות. במקרה הזה כולם באותו עמוד ומסתמא רואים, אבל זה לא כן לגבי ספרים אחרים. הייתי מוסיף ציון, כגון 'וראה 51'.
לא חשבתי על זה בתחילה, אבל אחר שסדרתי הערותי תפסתי שזה דוקא מחזק הערות רי"ל לגבי עיסוקם של המחברים. מה שאני רוצה, לא צריך לעניין סוחר בספרים ישנים כ"כ. לי יש מבט שונה. אני לומד, וגם עוסק קצת בעריכה תורני. לא משנה לי כ"כ אם זה ספר חדש או ישן. אני צריך בעיקר ב' דברים. א' אני צריך לדעת אודות הספר, כדי לדעת איזה מהדורה לבחור, או איך להתייחס להספר לפני. וב' אני צריך לדעת, עד כמה שזה אפשרי, איזו מהדורה היה לפני מחבר ספר שאני עוסק בו.

ראיתי בדפים שצורפו לעיל . בהערות לחידושי הרשב"א (במס' 52) נרשם ספר יקר המציאות: חידושי הרשב"א עבודה זרה עד דף כב - שמאלוי תרפ"ה. ידוע לי ממקור נוסף שאכן קיימת מהדורה זו, בעבר חיפשתיו רבות ולא הצלחתי למצוא, האם מישהו יודע או מכיר היכן ניתן להשיג הוצאה נדירה זו?