כה אמר חזקיה, זעירא דחברייא, כל ימי בין החכמים גדלתי, ועל ברכיהם יולדתי, ומבית המדרש שעה אחת עצמי לא מנעתי, ולקול מורי שמעתי, ולמלמדי אזני הטיתי, ובאזנים קשובו הקשבתי, ומעצותיהם לא נטיתי, ודבריהם ערבו לחכי וכצוף ומן טעמתי, ודבריהם בצמא שתיתי, ומד' אמות של הלכה מעודי עד היום הזה נתעסקתי, ולפני רבותי ע"ג קרקע דנתי, אך על ברירתם לא סמכתי, אלא על בחירתי וברירתי, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמראה עיני שפטתי, ולהלכה ערוכה וברורה פנים לא נשאתי.
ודכירנא כד הוינא טליא כבן כ"ב שנים בו בפרק אשה נשאתי, ואז משנתי כ"ב ונקי שניתי, ומן השמים העירוני ונתעוררתי, ונתעורר בי רוח טהרה ובו נתלבשתי, ומסוה העורון מעל פני הסירותי, ואז בין טוב לרע הבחנתי, והבנתי והכרתי וידעתי, כי הילדות והשחרות הכל הבל אשר עברתי, והימים אשר היו לי בהם חפץ באלה לא חפצתי ותוהא על הימים הראשונים הייתי ועל הזמן אשר חלף אשר אין חליפות למו שאבדתי, כף אל כף הכיתי, וחבל על דאבדין ולא משתכחין אמרתי, ועל הזמן בוגד שהיה בעכרי דאגה דאגתי, בושתי וגם נכלמתי... וגם בז' בדיקות בדקתי ותרתי, ובלבי ובקרבי אני אמרתי, מה בצע בהבלי הזמן אשר ההבלתי, אשר בהם ימי וכחי כליתי, ושנתי מעיני נדדתי... נים ולא נים נתנמנמתי, ותיר ולא תיר נרדמתי.
אז קמתי ונעודדתי, ועל משמרתי עמדתי ונתיצבתי, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי, עד כי כתונת העצלות מעלי פשטתי ונתנכרתי, ובגבורת ארי דבי עילאי נתגברתי, ושוש ששתי בה' כי בגדי ישע הלבישני ולבשתי, ואת אבא מארי שבשמים תפארת ישראל להכיר התחלתי, ובו נתפארתי, וכמה ימים ושנים בזה נצטערתי, עד אשר בתפילה ובדמעות שליש לפניו התחננתי והתנפלתי, ויען קרוב ה' לכל קוראיו כאשר באמת לו קראתי, מיד האיר עיני ושלח לי עזרו מקדש ובו נתאמצתי ונתעזרתי, אז ידעתי בני ידעתי, כי את בוראי הכרתי, ואז קרבני לעבודתו ונתקרבתי, וכשמחת בקציר שמחתי... ולכבודו ביאור רחב ומספיק על כל הד' חלקים של הש"ע לחבר תאבתי...