עמוד 1 מתוך 2
"אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 1:19 am
על ידי י. בנימין
בדרשות חתם סופר, במקומות שהוא מזכיר את הנביא "אלישע", כתוב "אלישא" במקום "אלישע", בפעמים הראשונות שנפגשתי בזה סברתי שזה פשוט שיגגת קולמוס, אבל אני רואה שזה חוזר על עצמו שוב ושוב.
האם מישהו יודע על מנהג כזה לכתוב כך? [אולי מעין מה שיש שכותבים "יהודא"].
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 1:39 am
על ידי יאיר
אם תעשה חיפוש במילה "אלישא" תמצא שיש מעל 100 ספרים שכתבו כך וכן "אלישא בן אבויה" ור' ישמעאל בן אלישא"..
עשיתי חיפוש של "+אלישא (10) +אלישע" כדי לראות אם יש מי שמסביר את הנושא אך לא מצאתי מישהו כזה.
מעניין באמת מהי סיבת השינוי בחלק מהמקרים..
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:14 am
על ידי צמרת הארז
ה"חתם סופר" גם מתבטא תמיד ב"עיקור" במקום "עיקר". מעניין למה.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:06 am
על ידי חכם באשי
טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
אך לכאורה אין ענין זה לאלישע. ויותר מכך, היה עדיף לשנות את ה'א' שבאלישע, משום 'אלי' שבראשו.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:06 am
על ידי שמח תשמח
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:09 am
על ידי יאיר
שמח תשמח כתב:http://www.otzar.org/crops/1240656351675820898.html
אין הכוונה שם לשם "אבויה"?
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:13 am
על ידי שמח תשמח
אכן יתכן מאד שהצדק עמך גבור החיל
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:18 am
על ידי יאיר
חכם באשי כתב:טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
אך לכאורה אין ענין זה לאלישע. ויותר מכך, היה עדיף לשנות את ה'א' שבאלישע, משום 'אלי' שבראשו.
נו..חכם באשי..אז יש לך אתגר לפצח..הראה לנו את כחך.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:21 am
על ידי שמח תשמח
אם באלישע בן אבויה הדברים אמורים, אזי אפשר לומר שנכתב אל"ף בדוקא, דהיינו א-ל ישא עוונו.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 5:06 am
על ידי איש_ספר
יאיר כתב:שמח תשמח כתב:http://www.otzar.org/crops/1240656351675820898.html
אין הכוונה שם לשם "אבויה"?
הספר הוא מפתח לכתיבת שמות בגיטין. וכי בא להדריך כתיבת שם אלישע בן אבויה?
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 5:24 am
על ידי שמח תשמח
איש_ספר כתב:יאיר כתב:שמח תשמח כתב:http://www.otzar.org/crops/1240656351675820898.html
אין הכוונה שם לשם "אבויה"?
הספר הוא מפתח לכתיבת שמות בגיטין. וכי בא להדריך כתיבת שם אלישע בן אבויה?
ולטעמיך מדוע כתב שם דצריך לכותבו בה"א, וכי אלישע אפשר לכתוב בה"א? אלא ודאי כוונתו לשם אבויה
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 5:43 am
על ידי איש_ספר
צדקתם! ראו כאן
- אלישע.JPG (99.46 KiB) נצפה 9776 פעמים
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 7:26 am
על ידי שמח תשמח
נחמד מאד. יישר כח. אך דבר אחד איני תופס, היאך לא מצאתיו בעצמי? (ע"י חיפוש אבויה בה"א)
"עיקור", או "עיקר"?
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 1:03 pm
על ידי צמרת הארז
צמרת הארז כתב:ה"חתם סופר" גם מתבטא תמיד ב"עיקור" במקום "עיקר". מעניין למה.
Re: "עיקור", או "עיקר"?
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 1:28 pm
על ידי איסתרא בלגינא
צמרת הארז כתב:צמרת הארז כתב:ה"חתם סופר" גם מתבטא תמיד ב"עיקור" במקום "עיקר". מעניין למה.
שנויי לשון כתוצאה משנויי מבטא הם דבר נפוץ אצל הפוסקים.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:11 pm
על ידי אוצר החכמה
כיוון שאני משער שלא ראו את זה בכת"י של החת"ס אלא בדפוס
צריך לבדוק גם אם זה שינוי של החת"ס או של המעתיקים והמדפיסים.
Re: "אלישא" ועל "אלישה"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:16 pm
על ידי הור ההר
בלי שום קשר לנושא האשכול: ישנו גם מקום המכונה "אלישה" שם התגורר אחד מבני יון, עם צאצאיו, כנזכר בראשית י ד, דה"א א ז. ביחזקאל כז ז, נזכרים "איי אלישה". החוקרים משערים שמדובר באי קפריסין (כך זכור לי ממפות תנ"ך קורן), מעניין על סמך מה?
Re: "אלישא" ועל "אלישה"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:29 pm
על ידי נאשער
הור ההר כתב:בלי שום קשר לנושא האשכול: ישנו גם מקום המכונה "אלישה" שם התגורר אחד מבני יון, עם צאצאיו, כנזכר בראשית י ד, דה"א א ז. ביחזקאל כז ז, נזכרים "איי אלישה". החוקרים משערים שמדובר באי קפריסין (כך זכור לי ממפות תנ"ך קורן), מעניין על סמת מה?
עיין בספר יוחסין מאמר שישי בביאור האי אלישע דיחזקאל וז"ל:
(ילקוט שמעוני רמז ס"א), ואחר המבול הוליד בנים ובנות והוליד בן רביעי שמו יוניקו חכם גדול והוא אחר המבול התחיל בחכמת התכונה והוא לימדה לכל העולם שהם ד' מלכיות ממזרח למערב, והוא לימד לנמרוד כיצד ימלוך על בני חם. ומשפחתו של נח ע"ב משפחות:
מיפת ט"ו ומחם ל"ב ומשם כ"ז או כ"ח. ובני יפת ז' באורופא שהוא שליש העולם וקצהו בפורטגאל וקשטיליא וקצה השני אצל טורקיאה שהיא מהאשיא הגדולה שבה א"י ובבל. ולושיתניא היא פורטגאל בכל אלה ישבו גומר ומגוג והם הגודוש מלכי קשטיליא. יון היא גריסיא וקאנשטאנטינופולא ומשתתפין ארצם עם טורקיאה והיא מהאשייא:
תובל (בראשית פרק י' פסוק ב') הוא ספרד ומשך היא קפודוסייא שיזרייא קרוב מארמנייא ונהר פרת הולך באמצע ושם עיר גדולה שמה מילקא. תירס (שם פסוק ב') הם חזקים מלכות תרסייא ונראה שהם האונגרים (שם פסוק ג'). אשכנז בוהימייא ריפת (שם פסוק ג') הם טרויינוש והיא מלכות קטן מהאשיא, ובאו לאיטליא ובנו עיר ביניסייא אינייאו ביניטי ועל שמו נקרא בינייסייא. תורגמא (שם פסוק ג') תורלייא וטורקיאה. תרשיש (שם פסוק ד') היא באשייא ונקרא תרשיש ראש מלכות בשירייא ארם. אלישא (שם פסוק ד') הוא איים ארסי פילנומיין ונראה שהיא אי כי כן ביחזקאל (פרק כ"ז פסוק ז') מאיי אלישא.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:34 pm
על ידי שבטיישראל
חכם באשי כתב:טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
מה המקור לדבריך ?
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:38 pm
על ידי חכם באשי
איני זוכר.
יש לך הסבר אחר?
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 2:58 pm
על ידי אדג
ראה המצויין בהע׳ הרשד"ב לוין על שו"ע הרב או"ח מהדו"ב בתחילתו, שכתב כן.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 3:00 pm
על ידי שמח תשמח
שבטיישראל כתב:חכם באשי כתב:טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
מה המקור לדבריך ?
שאלה מוזרה ביותר. על דברים פשוטים כאלו מיותר לחפש מקור.
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 5:48 pm
על ידי שבטיישראל
חכם באשי כתב:איני זוכר.
יש לך הסבר אחר?
איני חולק על דבריך !!
רק ביקשתי מקור
Re: "אלישא"
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 6:08 pm
על ידי יאיר
שבטיישראל כתב:חכם באשי כתב:טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
מה המקור לדבריך ?
מוזכר לדוגמא בספר "כוננתה מאז" לר' יששכר צבי רינגל עמ' קמה (193).
Re: "עיקור", או "עיקר"?
פורסם: ד' אפריל 27, 2011 9:56 pm
על ידי זקן ששכח
איסתרא בלגינא כתב:צמרת הארז כתב:צמרת הארז כתב:ה"חתם סופר" גם מתבטא תמיד ב"עיקור" במקום "עיקר". מעניין למה.
שנויי לשון כתוצאה משנויי מבטא הם דבר נפוץ אצל הפוסקים.
נער הייתי גם בגרתי, ומעולם לא שמעתי שיבטא אי מי תיבת 'עיקר' כמו 'עיקור'. האם מישהו מכיר מבטא שכזה?! אין כל ספק שלא זוהי עילת תוספת הוא"ו.
Re: "אלישא"
פורסם: ה' אפריל 28, 2011 1:45 am
על ידי היא שיחתי
שו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן קיא
[י] ובאמת קשה לומר שעזרא כתב לפי המבטא אז. וחלילה שישנה. אבל ידוע שיש הרבה אותיות המתחלפים בלה"ק ופעמים כתיב כן ופעמים כן וכמו כמהם וכמהן בשמואל ב' וכן בכ"מ. וכן הא ואלף מתחלפים כידוע. ולזה כתוב פעמים איזה שמות באלף ופעמים בהא כמו שבנא ועוזא ועוזיא שהזכרנו וכן יש בדה"י הרבה שמות שנתחלף ההא לאלף כמו שיראה הרואה שם בשם שמעה אחי דוד שכתוב בשמואל בהא ובדה"י באלף. ושלמה כתוב ברות בהא ובדה"י באלף ועוד כמה ימצאם המעיין. אכן מה שמצוי בדה"י השמות באלף יותר מבשאר ספרי קודש זה יורה על מש"ל שעזרא כתבם ע"פ המבטא שדברו אז ארמית. וכן בפ' נח כתבו סבתה ורעמה בהא ובדה"י באלף. וגם בשם עיר גבעה כתבו בדה"י גבעא באלף ע"ש:
יעויי"ש בכל התשובה
Re: "אלישא"
פורסם: ה' אפריל 28, 2011 2:12 am
על ידי בר ששת
שבתי וראיתי בתשובות החברים, ולא מצאתי אף לא אחת תואמת לדרך כתיבתו של ה"חתם סופר" זי"ע, שלא מצינו שנהג לכתוב בשינויים מכללי הדקדוק כ"עיקור" וכדומה.
לשונו זהב וגם בפיוטיו לא מצינו הטייה ללשון המבטא?!
Re: "אלישא"
פורסם: ה' אפריל 28, 2011 2:41 am
על ידי יאיר
בר ששת כתב:שבתי וראיתי בתשובות החברים, ולא מצאתי אף לא אחת תואמת לדרך כתיבתו של ה"חתם סופר" זי"ע, שלא מצינו שנהג לכתוב בשינויים מכללי הדקדוק כ"עיקור" וכדומה.
לשונו זהב וגם בפיוטיו לא מצינו הטייה ללשון המבטא?!
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9280&page=6 ד.ה בהעתיקי (בשורה שמתחילה במילה "לנכון").
"בהעתיקי את כתי"ק של רבינו הייתי זהיר לדייק בכל אות וקו ונקודה שכתב המחבר זצ"ל. לא שיניתי מאומה ממה שכ' בכתי"ק. רק פה ושם מצאתי לנכון לכתוב בשלימותן מלים אחדות שבאו בכת"י בר"ת.
במקום "עיקור" שבכ"י כתבתי תמיד "עיקר" בלי וי"ו ."
ומצאתי גם דוגמאות בחידושיו שכתב כך.
[כנראה בדקת בספר זה או אחר שכבר תיקנו תיבה זו].
Re: "אלישא"
פורסם: ה' אפריל 28, 2011 5:29 am
על ידי יאיר
חכם באשי כתב:טעם לכתיבת 'יהודא' (או: יאודה. ונראה שהספרדים נהגו יותר כלשון אחרון), הוא בגלל שב'יהודה' קיים שם הויה כולו כסדרו, ורק אות אחת (ד) חוצצת.
אך לכאורה אין ענין זה לאלישע. ויותר מכך, היה עדיף לשנות את ה'א' שבאלישע, משום 'אלי' שבראשו.
עקב הודעה זו
viewtopic.php?f=10&t=4750#p37362 התעוררתי בדבר ידוע שאולי קשור לנושא ולשם "יהודא",
שבשפה העברית מצויות הרבה מילים שסופן נכתב בה"א או באל"ף לדוגמא: דוגמה/א, [קוביה], גרסה,שאילתה, גמרא
עיינו כאן:
http://www.safa-ivrit.org/spelling/dugma.phpוכאן:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelo ... 01002.aspx[יש גם התחלפויות אחרות כמו תורכיה-טורקיה אך זה כבר משהו אחר..].
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 12:51 am
על ידי מעיין
מענין לענין, החת"ס רגיל לכנות בתשובותיו, את תשובות היעב"ץ 'שילת יעב"ץ'
ובזכרוני שדרש או כתב פעם על זה הגאון בעל שבט הלוי
שהוא ר"ת ש'ויתי י' ל'נגדי ת'מיד
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 1:22 am
על ידי מיללער
יאיר,
זה אחד מהדברים היסודיים ששינו בשפה העיברית שמילים ארמיות שצירפו להשפה שינו מא' לבסוף בלשון ארמית לה"א בסוף כמו לה"ק. בכל הספרים על שמות גיטין מדברין מזה הכלל ששמות שמקורם בלה"ק מסיימים בה"א (רבקה, דבורה, לאה, עזריה, נחמיה וכהנה רבות) והשמות מל' ארמי מסיימים באל"ף (אבא, עקיבא, עזרא וכדו') וכן שמות אשכנזים (יוטא, פיגא, נעכא וכדו').
לבר מהשם יהודה שמשנים ליהודא כשכותבים אותו לדבר חול (בגיטין מקפידין לכתוב בה"א) משום שם השם אשר בקרבו, ויש שכותבים יודא או יאודה (הספרדים) מטעם הנ"ל כמו שמקצרים בגדלי' נחמי' עזרי' וכדו'.
אולם ידוע שמרן ההח"ס היה לו קפידא בעניני שמות דלא לאסיק בשמות אנשים שלא עלו יפה ומשו"ז הקפיד לכתוב את השם שאול כזו 'שואל' משום שאול בן הכנענית וכן השם עקיבא כתב עקיבה משום שר"ע נהרג בין עשרה הרוגי מלכות (ולכן תלמידו רע"י שלזינגר חא"ע עקיבה יוסף ומכאן השם לספרו שו"ת רבי עקיבה יוסף) ואלי מטע"ז כתב אלישא ולא אלישע דלא לאסיק בשמו של אלישע בן אבויה (אחר).
כתבתי הנלפע"ד
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 1:27 am
על ידי י. בנימין
תודה רבה, סוף סוף קיבלתי תשובה ממוקדת בענין ששאלתי בראש האשכול.
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 1:37 am
על ידי זקן ששכח
מעיין כתב:מענין לענין, החת"ס רגיל לכנות בתשובותיו, את תשובות היעב"ץ 'שילת יעב"ץ'
ובזכרוני שדרש או כתב פעם על זה הגאון בעל שבט הלוי
שהוא ר"ת ש'ויתי י' ל'נגדי ת'מיד
היש ביד כב' להסביר מה קשר מצא בין זה לזה? ומה מקום לשרבב לכאן ענין ה'שויתי'?!
רגע, לפני ההתקפה: ודאי שיש על כל יהודי לשוות אותו ית' נגד עיניו תמיד, אבל הקשר בין זה לבין שינוי שם הספר הוא תמוה ביותר.
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 1:47 am
על ידי כותב
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 1:56 am
על ידי יאיר
Re: "(שאילת) [שילת] יעב"ץ"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 4:25 am
על ידי מעיין
זקן ששכח כתב:מעיין כתב:מענין לענין, החת"ס רגיל לכנות בתשובותיו, את תשובות היעב"ץ 'שילת יעב"ץ'
ובזכרוני שדרש או כתב פעם על זה הגאון בעל שבט הלוי
שהוא ר"ת ש'ויתי י' ל'נגדי ת'מיד
היש ביד כב' להסביר מה קשר מצא בין זה לזה? ומה מקום לשרבב לכאן ענין ה'שויתי'?!
רגע, לפני ההתקפה: ודאי שיש על כל יהודי לשוות אותו ית' נגד עיניו תמיד, אבל הקשר בין זה לבין שינוי שם הספר הוא תמוה ביותר.
הגאון בעל שבט הלוי כתב זאת בהסכמתו לסידור יעב"ץ דפוס אשכול עמוד תתק"ל
בנותן טעם 'כי זה הבוקע מתוך ספריו הקדושים'
-----
ובאמת שדרכי החת"ס שגבו, ואעפ"כ ניתנו לדרוש ולקבל שכר
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 4:31 am
על ידי אדג
סתם, שם הספר הוא "שאילת יעבץ", כך ששינוי לשילת הוא בנותן טעם.
Re: "(שאילת) [שילת] יעב"ץ"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 4:40 am
על ידי מעיין
זה פשוט וגם לשון שילת לשאילת ניתן להבינו בפשטות - כתנא ירושלמי דתני לישנא קלילא ר'פרם ר'בין ר'מי
מ"מ יש להשביחו בנותן טעם
Re: "אלישא -לשון החת"ס"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 6:41 am
על ידי מעיין
ובענין דיוק החת"ס בכתביו - יש לציין למש"כ החת"ס בתשו' אה"ע ח"ב סי' מ"ט בענין מה שפלפל בגט שכתבו בו - דהוית אנתתי 'מקדמת דנא' תחת 'מן קדמת דנא'
"ומה שתפסני מאיגרות רשות שלי שכתבתי 'ואהיה יותר זריז להשיבו יותר מן קדמת דנא' עכ"ל הרי הייתי נזהר ביותר וכתבתי ב' פעמים "יותר" כי אלו לא כתבתי "יותר" השני, היה אפשר לפרשו שאהיה יותר זריז להשיבו מן הדברים שבינינו מן קדמת דנא, וכוונתי לא כן היה, אלא הדברים הבאים להבא אהיה נזהר להשיבו יותר מזה שהייתי נזהר לשעברף על כן חזרתי וסמכתי תיבת "יותר" ל"מן קדמת" אלא שבאמת הייתי יכול לקצר ולמעט אלא שהם איגרות רשות הנכתבים במהירות ונחיצה"
Re: "אלישא"
פורסם: ו' אפריל 29, 2011 7:24 am
על ידי מותיב ומפרק
אוצר החכמה כתב:כיוון שאני משער שלא ראו את זה בכת"י של החת"ס אלא בדפוס
צריך לבדוק גם אם זה שינוי של החת"ס או של המעתיקים והמדפיסים.
רצו"ב כתב יז קדשו עיין השורה מעל שורה תחתונה בסוף השורה "מעיקור הדין"!