פורום אוצר החכמה

אני מבקש באשכול זה לרכז עדויות על ספרי תורה ועל מאפיניהם המפזורים בספרות הגאונים, הראשונים והאחרונים.
כהתחלה אציין למנהג תפירת היריעות המופיע בשו״ת הרא״ש, כלל ג, פרט ו - השואל: ״והנה ראיתי כמה ס״ת בוירצבורק וגם פה שלא היו תפורות מבחוץ, אלא היו ב׳ היריעות מונחות זו על גב זו ותפורין בכפל עשויות מבית ומחוץ״. הרא״ש: גם אני ראיתי לאבא מארי ז״ל שתפר ס״ת כאשר כתבת״.
בהמשך אציין בל״נ לעדויות נוספות.
אם נתקלתם במהלך לימודכם בעדות על ספרי תורה, אנא שתפו זאת כאן.

השלמת השמטות בשוליים.
שו״ת הר״ן, סימן לט - השואל: ״נמצאו הנה ספרי תורה השמיט בהם הסופר תיבות או פסוקים באמצע השיטה והגיהן וזרקן בין דף לדף ותלה נקודות או עגולות לסימן ביני חיטי במקום ההשמטה כמנהג הסופרים בשאר הספרים״. הר״ן: ״אבל זכורני שכשהייתי תינוק שקנה א״א ז״ל ספר תורה שהיה כתוב על דרך זה עודנו אתי ולא הכשירו א״א ז״ל לקרות בו״.

יש גם התשב"ץ על הס"ת של הר"ן עם ק' מחובר

סימון באמצעות קווים כאשר שם הויה בסוף השורה -

שולחן ערוך יורה דעה הלכות ספר תורה סימן רעו
צריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף, ולא יצא מהם כלל חוץ לדף.

ט"ז
חוץ לדף. - פי' על הגליון חוץ שיטה ובבית יוסף מביא בשם הגה' מיימון החדשות כתוב פירוש לא יכתב השם בסוף הדף שלא יהיה כתוב אחר כך עכ"ל וזה חומרא בעלמא ולהכי לא מביא כאן בש"ע אלא שלא יצא חוץ לדף והרבה סופרים עושים עצמם שרטוטים בדיו על הגליון אצל השם והוא טעות גדול ויש בו איסור וכמ"ש סימן רע"ד סעיף ז':

ש"ך
צריך כו' - מכאן נראה לי שאותן סופרים המדקדקים שלא לכתוב שם בסוף השטה ומתוך כך לפעמים מקצרין או מאריכין אותיות שלא כהוגן גם אם נזדמן להם שם בסוף הדף הם עושים רשומים או נקודות ארוכות בסוף הדף כדי שלא יהא השם בסוף הדף ושבוש הוא בידם דהא הכא שרינן לכתוב שם בסוף הדף רק שלא יצא מאותיות השם כלום חוץ לשטה וכן משמע בהגמי"י ומביאה בית יוסף וד"מ שכתבו לא יכתוב השם בסוף הדף אלמא דבסוף השטה שרי וא"כ מאריכין ומקצרין האותיות שלא כדת גם הרשומין שעושין בסוף הדף הוא אסור שהרי אסור להוסיף בתורה אפילו נקודה אחת על כן יש לבטל מנהגם בזה:

הנה כמה קובצים.

תודה רבה

יש את הנושא של אותיות המשונות הנזכר בדברי הראשונים, ראה תורה שלמה כרך כט
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =1&hilite=

דבר נפלא נמסר בשם רבי אלעזר מוורמייזא בשיטמ"ק מנחות ל ע"ב: "ופי' הרב ר' אלעזר מגרמייזא, כגון שנזדמנה תיבה של ה' אותיות, כגון אברהם' והוא כתב 'אבר' וניתותר 'הם'. אף על פי שאמרנו שתי אותיות כותב לחוץ, הכא כיון ש'הם' תיבה אחת בפני עצמה, לא יזרקנה אלא חוזר וכותב בראש השיטה". (הדברים חוזרים גם בפסקי תוספות סימן נג).
ראיתי ארבעה ספרי תורה שאכן מופיעים בהם תחילותיהן של המילים הבאות בתחילת השורה הבאה.