פורום אוצר החכמה

נזדמן לידי בחוה"מ חומש זה, בהוצאת מכון תורת הראשונים, ועל ההקדמה חתום הרב אסיא.

שנת ההו"ל של חומשים שמות ויקרא היא תשס"ג ותשס"ה, בהתאמה. האם אפשר להניח שיצאו כבר כל החומשים לפי הקצב הנ"ל?

בחנויות לא מצאתיו, ואחד המוכרים אמר לי שניתן להשיגו רק דרך המו"ל.

האם מישהו מכיר, יודע, ויוכל להוסיף דבר מה?

ואם בתורת הראשונים על התורה עסקינן, האם יש מישהו אחר שליקט את תורתם באופן מרוכז, או שזה המו"ל היחיד? ראיתי שם פירושים רבים שנדפסו כל אחד לבדו, ומצא חן בעיני ריכוזם יחד עם הפסוקים. מה דעת חכמי הפורום על זה?

באותו חומש יש גם ביאור על פירוש רש"י, בו הוא מלקט ביאורים מדוע פירש רש"י כך או אחרת.

יעויין כאן: viewtopic.php?f=7&t=2277&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94
ויבורך מן השמים מי שישלים מלאכה כבירה זו.

ואיזה ראשונים הובאו ב'חומש אוצר הראשונים'?

כתבו לי שהרב אסיא ליקט מכמאה ראשונים. והו"ל על כל חמשה חומשי תורה, אך אזל מן החנויות זה מכבר. עוד כתבו לי שליקט משפטים ספורים מכל ראשון. ואכן בעלעולי הקצר בספר ראיתי שהקטעים קצרים מאוד, וכן כתב בהקדמה שהוא מקצר. רק לא היו בידי הספרים להשוות ולהבין מה קיצר ובאיזו שיטה קיצר.

המעיין בקובץ שיטות קמאי, או בספר אוצר ראשונים על הגדה של פסח (איני זוכר את שם המחבר) יווכח בבעייתיות שיש בליקוט ראשונים כזה. הדברים חוזרים על עצמם אצל כל תלמידי אותו בית מדרש כמעט מילה במילה, עד שהעתקת דברי כולם הופכת חסרת תועלת ומייגעת. מאידך, הבחירה את מי להביא היא כבר קשה.

באוצר ראשונים על הגש"פ קיצר משום כך. ספר קש"ק אכן אינו נגיש כל כך ללומד, מן הסיבה הזו ועוד כמותה. דווקא מן העלעול באוצר ראשונים של הרב אסיא קיבלתי רושם שהוא התמודד יפה עם הסוגיא הזו, וככל הנראה על ידי קיצור. ואם גם שמר על הדיוק, לכאורה הוא כפליים לתושיה.

על הקושיא מדוע נאמר בתורה 'ותען להם מרים' ולא ותען להן, הרי מרים שרה עם הנשים. הוא מביא חבל ראשונים, ובקיצור נמרץ. ואכן דבריהם חוזרים על עצמם. אך מחמת הקיצור לא מתייגעים בקריאתם. בין אם אמרה למלאכים, בין אם אמרה לגברים ששרו קודם לכן, ובין אם היו הנשים חזקות כגברים (כן תירץ אחד מן הראשונים, איני זוכר מי).

דווקא האיסוף המקוצר של תורת הראשונים כך, יש בו עונג רב לקורא. ולפעמים אפשר אפילו להבחין בהבדלים שבין בתי המדרש השונים, אם כי אין חילי רב עד כדי כך.

ר"ח פלטיאל מבאר מדוע נאמר 'אופן מרכבותיו' ולא אופני מרכבותיו, משום שהסרת שני אופנים גורמת שהמרכבה תוכל להמשיך בקושי, כמו שליט"א בלשון אשכנז. האם כוונתו למריצה בעלת שתי גלגלים? או שמא הסרת שני אופנים היא הסרת כל ארבעת הגלגלים, ודווקא הסרת אופן אחד היא השארת שני גלגלים, ואז אין המרכבה נוסעת אפילו בקושי?

לומד,
פתחת לי את התיאבון...
היכן ניתן להשיג את החומש המדובר? היכן כתובת המחבר?

בהא סלקינא ובהא נחתינא, גם אני מחפש ולא מוצא.

מוכר אחד אמר לי שרק אצל המחבר, נראים הדברים שהוא בן חו"ל. מה הלאה? איני יודע.

מעולם לא הבנתי את מחברי הספרים, ובמיוחד אלו שהוציאו מתחת ידיהם דבר משובח, אשר מערימים קשיים על החפצים להשיג את ספרם.

הדבר היחיד שמצאתי ברשת הממוחשבת, הוא קטלוג של חנות סיפרא, אינני יודע מאיזה תאריך הוא, ושם נאמר:


חומש אוצר הראשונים - (ד)‏
עורך: הרב יוסף דב אסיא
אוסף גדול של כשמונים פרושים על התורה שטרם ראו אור ערוכים ומסודרים בסדר חדש ע"פ ‏סדר הפרשיות עם הגהה חדשה יו"ל במהדורה מפוארת כרך ד: חומש במדבר.‏
‏ תורת הראשונים, ירושלים, תשס"ו, 733 עמ', 1 כר', המחיר: ש"ח 110.00 (06/06)‏



סיפרא
ספרי קודש ויהדות
למכתבים: ת.ד. 1218, ירושלים ‏P.O.Box 1218 Jerusalem
טל: ‏Tel: 972-2-652-3990‎‏, פקס: ‏Fax: 972-2-652-4990‎
E-mail: sifraa@netvision.net.il
ע.מ. 557747276 ‏Reg No

לזכרוני, על חנות 'סיפרא' ניתן לכתוב 'ז"ל'...
וגם לא הבנתי מהו: "אוסף גדול של כשמונים פרושים על התורה שטרם ראו אור ערוכים ומסודרים בסדר חדש ע"פ ‏סדר הפרשיות עם הגהה חדשה"

חכם באשי כתב:לזכרוני, על חנות 'סיפרא' ניתן לכתוב 'ז"ל'...
וגם לא הבנתי מהו: "אוסף גדול של כשמונים פרושים על התורה שטרם ראו אור ערוכים ומסודרים בסדר חדש ע"פ ‏סדר הפרשיות עם הגהה חדשה"

לא יכול להיות שאספו פירושי ראשונים שעדיין לא הודפסו?

[ח"ב..נסה לצלצל (02-652-3990) ו/או לשלוח אימייל..אין לך מה להפסיד...].

האם מישהו יודע היכן ניתן להשיגו?

עה"פ והוא אשה בבתוליה יקח, מובא שם פירוש מענין, כמדו' בשם ילקוט האיזובי (מי זה?): שלפי שהכהן הגדול צריך לנהוג קדושה יתירה, אין כדאי שישא אשה שכבר ידעה איש שמא הורגלה וכו'.
ובזכרוני שכבר ראיתי פירוש זה בספר אחר ואיני זוכר.
ובהפטרה שם מביא בשם ריה"ח, ישוב לכתוב ביחזקאל ואלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו - שמזכיר מעט את הרעיון הנ"ל: שאם יקחו אלמנת ישראל יש לחשוש שלא תיזהר בטהרות.

יישר כח. שמא תדע היכן ניתן להשיג את הספר?

ראיתיו אצל מי שרכש בשעתו ב"גירסא" וכמדו' שאף שם לא מצא כל הכרכים

הולשטיין כתב:עה"פ והוא אשה בבתוליה יקח, מובא שם פירוש מענין, כמדו' בשם ילקוט האיזובי (מי זה?): שלפי שהכהן הגדול צריך לנהוג קדושה יתירה, אין כדאי שישא אשה שכבר ידעה איש שמא הורגלה וכו'.
ובזכרוני שכבר ראיתי פירוש זה בספר אחר ואיני זוכר.
ובהפטרה שם מביא בשם ריה"ח, ישוב לכתוב ביחזקאל ואלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו - שמזכיר מעט את הרעיון הנ"ל: שאם יקחו אלמנת ישראל יש לחשוש שלא תיזהר בטהרות.

http://www.hebrewbooks.org/22316

רבי יצחק ב"ר שלמה האזובי מו"צ בדושא שבקושטנדינא חי לפני כ-600 שנה.

הסוכן בארץ הוא בנדיקט מחנות הספרים ברחוב חבקוק בבני ברק
שנה שעברה הופיעה מהדורה חדשה מחומש בראשית הכוללת חיבורים רבים ועצומים שנלקטו שם
(כמה מהם י"ל לראשונה ע"י ר"מ פיליפ כמו חזקוני ועבד שלמה ועוד)

לומדמכלאדם כתב:ר"ח פלטיאל מבאר מדוע נאמר 'אופן מרכבותיו' ולא אופני מרכבותיו, משום שהסרת שני אופנים גורמת שהמרכבה תוכל להמשיך בקושי, כמו שליט"א בלשון אשכנז. האם כוונתו למריצה בעלת שתי גלגלים? או שמא הסרת שני אופנים היא הסרת כל ארבעת הגלגלים, ודווקא הסרת אופן אחד היא השארת שני גלגלים, ואז אין המרכבה נוסעת אפילו בקושי?

שליט"א הוא שליטען, עגלה בלי גלגלים שמיועדת לנסוע בחורף על השלג, וכנראה כוונתו שאם תסור ב' אופנים העגלה תמשיך לנסוע בקושי כמו שליטען, משא"כ אם תסיר רק אופן אחת מן העגלה אי אפשר לנסוע הלאה כמובן.

חשבתי תמיד שהמרכבות היו של שתי גלגלים.

חשוב להזכיר שיש עוד מרגניתא טבא בחומש אוצר הראשונים, שאיננו בחומשים האחרים.
תרגום הניאופיטי, שהוא נוסח תרגום ירושלמי אחר שהתשמשו בו ראשוני איטליא ועוד. זה נדפס רק מויקרא ואילך בסוף כרכי תורה שלמה להרמ"מ כשר. ובחומש אוצר הראשונים זה נדפס בשלמות. [להעיר שמדי עברי בו ראיתי כמה וכמה טעיות וגם כפילויות. ויש להעיר להם על כך, שזה עוד זקוק להגהה מושלמת יותר.]
עוד נמצא שם ספר "יאיר" על תרגום אונקלוס. ספר עתיק יומין ומאוד חשוב להבנת אונק' ודרכו בקודש.
גם יש שם מאמר מאוד מאלף מהרב המופלג ר' יעקב לויפר בענין דקדוק ארמי, שוה קריאה לחובבי המקצוע.

באיזה חלק נדפס המאמר מר' לויפר

פניני כתב:באיזה חלק נדפס המאמר מר' לויפר

בסוף בראשית במהדרוה השניה

ישבב הסופר כתב:חשוב להזכיר שיש עוד מרגניתא טבא בחומש אוצר הראשונים, שאיננו בחומשים האחרים.
תרגום הניאופיטי, שהוא נוסח תרגום ירושלמי אחר שהתשמשו בו ראשוני איטליא ועוד. זה נדפס רק מויקרא ואילך בסוף כרכי תורה שלמה להרמ"מ כשר. ובחומש אוצר הראשונים זה נדפס בשלמות. [להעיר שמדי עברי בו ראיתי כמה וכמה טעיות וגם כפילויות. ויש להעיר להם על כך, שזה עוד זקוק להגהה מושלמת יותר.]
עוד נמצא שם ספר "יאיר" על תרגום אונקלוס. ספר עתיק יומין ומאוד חשוב להבנת אונק' ודרכו בקודש.
גם יש שם מאמר מאוד מאלף מהרב המופלג ר' יעקב לויפר בענין דקדוק ארמי, שוה קריאה לחובבי המקצוע.

בחומש הנ"ל הועתק נוסח הניאופיטי כצורתו מהוצאת החוקר הספרדי דיאז מאצ'ו שגילה את כתב היד, אך בהוצאה המקורית נוספו גם הערות השוליים הרבות שיש בכ"י ובהן גרסאות ותוספות מנוסחאות אחרות של תרגום א"י (והן מופיעות גם בתורה שלמה). כמו כן, בנוסח הפנים חלו שיבושים רבים והשמטות כדרך כתבי יד, חלק מההשמטות הושלמו בגליון כתב היד, ואף הן נדפסו בהוצאה המקורית יחד עם הערות השוליים, בנוסף לתיקונים משוערים אחרים.
שֵם הפירוש על אונקלוס (והוא לאחד מחכמי פרובינציה מן הראשונים כמו שביררו רמ"י בלוי ור"ב ריצ'לר) הוא פתשגן, ושד"ל שפירסם מציאותו לראשונה כינהו יא"ר על פי מה שפיענח כשנת כתיבת כתב היד. לא הבנתי מדוע בחומש הנ"ל מכונה הפירוש יאיר לאורך כל התורה.
בחומש הנ"ל הוסיפו בתוך ספר יא"ר הנ"ל בחצאי לבינה, ציטוטים ממפרשים שונים על התרגום, והיא הוספה יפה ויישר כחם על זה ועל שאר עבודתם שהיא מהנה ומועילה הרבה, הן בליקוט על התורה והן בליקוט על רש"י.

לענין מאמר ר"י לויפר, יש בידי המהדורה הראשונה של החומש הנ"ל, כך שלא זכתה עיני לשזוף מאמר זה. אם מישהו יוכל לסרוק ולהעלות לכאן בלא טירחה רבה, יבורך.

תודה אריסמנדי, רבות החכמתי מהודעתך זה ותשוח"ח לך.
[תרגום הניאופיטי וכן ההוספות יש לי בתוכנה במחשב, אבל אינני יודע אם אפשר להעתיקו ולהפכו לקובץ.]

ישבב הסופר כתב:[תרגום הניאופיטי וכן ההוספות יש לי בתוכנה במחשב, אבל אינני יודע אם אפשר להעתיקו ולהפכו לקובץ.]

לשם מה להפכו לקובץ?

ההוצאה המקורית של החוקר הספרדי סרוקה באוצר החכמה.

אריסמנדי כתב:שֵם הפירוש על אונקלוס (והוא לאחד מחכמי פרובינציה מן הראשונים כמו שביררו רמ"י בלוי ור"ב ריצ'לר) הוא פתשגן, ושד"ל שפירסם מציאותו לראשונה כינהו יא"ר על פי מה שפיענח כשנת כתיבת כתב היד. לא הבנתי מדוע בחומש הנ"ל מכונה הפירוש יאיר לאורך כל התורה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 66&hilite=
לענין מאמר ר"י לויפר, יש בידי המהדורה הראשונה של החומש הנ"ל, כך שלא זכתה עיני לשזוף מאמר זה. אם מישהו יוכל לסרוק ולהעלות לכאן בלא טירחה רבה, יבורך.

גם בידי יש המהדורה הראשונה ומצרף לבקשה הנ"ל

פניני כתב:http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 66&hilite=

מזה התכוונתי להוציא. אכן רבים נכשלו במאמר הזה של ר"א שישא, שטעה טעות גדולה (ואילו היה מעיין היטב בספר עצמו, קשה היה לו להיכשל בטעות כזו, בהנחה שהבין בטיב ספרי ראשונים). בקובץ הבא הגיב לו ר' בנימין ריצ'לר (מומחה בכתבי יד עבריים), אלא שזה נדפס במדור תגובות, ומי ידע מזה? כך רבים ממשיכים עד היום להתבסס על שישא ומצטטים אותו, כאשר מסקנתו היא טעות גמורה ועושה עוול לספר ולמחבר. הנה התגובה (היא מתחילה בעמוד הקודם, אך קישרתי לעיקרה):
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=114

האם כוונת המו"ל להוציא לאור גם שמות במהדורה חדשה?

מישהו אולי יודע לפי איזה עקרונות/שיטה נבחרו הראשונים במדור העיקרי 'פירוש על התורה' למשל: לעיתים מביא מדברי הרמב"ן ולרוב לא, לעיתים מביא דברי הר"י אברבנאל אבל משמיט דוקא פירושים מפורסמים או מעניינים שלו. כך גם עם ראשונים אחרים.

ישבב הסופר כתב:גם יש שם מאמר מאוד מאלף מהרב המופלג ר' יעקב לויפר בענין דקדוק ארמי, שוה קריאה לחובבי המקצוע.

שמה הוא מציין בהערה שהמילה "תרגום" מקורו משפה אוגריתית שבאותה שפה השורש "רגם" מורה על ענין דיבור ואמירה.

אם ברצוני לצטט קטע מתרגום ירושלמי (ניאופיטי), איך ראוי לעשות זאת בספר תורני מכובד, כלומר איך לציין לשם באופן שהלומד יבין שאין לו מה לחפש בתרגום ירושלמי שע"ג המק"ג.
ניאופטי לא נראה לי בא בחשבון....
באנצ"ת ראיתי פעם אחת שמזכירים אותו "תרגום ירושלמי השלם"
מה דעתכם?

.

ר' חיים אתה מתלוצץ או מה? אולי יותר פשוט לכתוב, ועי' תרגום שלר"ח הק' יש כמה הצעות איך לכנותו.

כותבים "תרגום ירושלמי השלם".

ר"מ כשר טבע את הכינוי 'תרגום ירושלמי השלם', ועד כמה שנזקקים לתרגום זה מחברים חרדיים - כך רגילים לכנות, והוא יוצר המשכיות וזיהוי בתודעת הקוראים.
המו"ל קרא לו בעברית 'תרגום ארץ ישראל' (והוא השם שקראו בבבל). נ"ל שהכינוי 'ירושלמי' לחיבורי א"י, מקורו ביהדות איטליה ומשם התפשט לקהילות המקושרות עימה (ויש טועים בכינוי זה כאילו המכוון על ירושלים ממש).

לא יודע אם זה מתאים להקפיץ כזה שירשור ישן

אבל האם ניתן היום להשיג את החומשים הללו?

יוסףאברישמי כתב:לא יודע אם זה מתאים להקפיץ כזה שירשור ישן

אבל האם ניתן היום להשיג את החומשים הללו?

באתר אחד בחו"ל רשום שיש להם את הכל חוץ מחומש דברים.
https://www.lehmanns.co.uk/catalogsearc ... 7%99%D7%9D

ואולי כדאי לנסות לשאול באחים גיטלר בבני ברק.