פורום אוצר החכמה

מה היתה מטרת נח בשליחת העורב והיונה? הרי בכל אופן לא יצא מהתיבה עד שה' ציווהו

בהלצה (ברציניות) אולי "בער" לו לפתוח את מכסה התיבה בגלל הריח...

"ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה"

יאיר כתב:בהלצה (ברציניות) אולי "בער" לו לפתוח את מכסה התיבה בגלל הריח...

"ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה"

אבל למה היה צריך לשלוח ציפור? (כמדומני שברמב"ן כתב שהיה פותח את החלון כאשר יחפוץ מאז שהפסיק הגשמים]

אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.

מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.

כשה' ציוה עליו לצאת צוה לו גם להוציא את החיות

וכי ידע שיצווהו ה'?

נהר שלום כתב:

מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.

כשה' ציוה עליו לצאת צוה לו גם להוציא את החיות

את אלו שלא רצו לצאת. לא מבואר שם שהיו מנועים מלצאת קודם. (והרי סוכ"ס שילח את העורב והיונה ללא רשות, והיונה לא שבה).

מה שנכון נכון כתב:

נהר שלום כתב:

מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.

כשה' ציוה עליו לצאת צוה לו גם להוציא את החיות

את אלו שלא רצו לצאת. לא מבואר שם שהיו מנועים מלצאת קודם. (והרי סוכ"ס שילח את העורב והיונה ללא רשות, והיונה לא שבה).

א"כ למה לא שילח את שאר החיות? וכי נהנה מהגן חיות? [על העורב י"א ששילחה כעונש על ששימשה בתיבה]
אולי יש לתרץ שחשש שלא לכל החיות יהיה אוכל מחוץ לתיבה, ולכן חיכה שיצוהו ה'

שברי לוחות כתב:וכי ידע שיצווהו ה'?

א"כ למה חיכה בעצמו מלצאת

מצאתי כתוב בשם ר' יהודה החסיד: למה שלח נח את היונה ואת העורב לראות הקלו המים, בעבור שנח היה רחמני והיה נותן בצמצום לאכול לבהמות, כי לא ידע מתי יפסוק שתתראה הקרקע, הוא שלח לראות הקלו המים אולי ימצאון חציר וחיה סוס וגו' או עלים באילנות, ויחיו מהם הבהמות.

נהר שלום כתב:

שברי לוחות כתב:וכי ידע שיצווהו ה'?

א"כ למה חיכה בעצמו מלצאת

המתין עד שתתייבש הארץ, וכשיבשה הארץ קיבל הציווי לצאת
ובלאו הכי היה קשה לי למה היה צריך לציווי לצאץ מן התיבה, וכי למה ישאר שם, וכן לגבי החיות

לא כתוב במפורש שהציווי לצאת היה בו ביום שיבשה הארץ.
ראיתי בספורנו שכתב "ויסר נח את מכסה התיבה. חשב שכבר יבש לחות האויר המותריי. והנה חרבו פני האדמה. אבל לא יבשו באופן שיוכל לצאת". באמת משמע שנח התכוון לצאת אבל אז ראה שאין הקרקע מספיק יבשה. ובכמה מפרשים משמע שכל הציווי על היציאה היה רק להתיר התשמיש.

שו"ר מובא מתנחומא קדמון "ולמה נזקק הקב"ה לומר לנח צא מן התיבה? זה שאמר הכתוב אני פי מלך שמור ממי למדו מנח, כשנכנס לתבה ברשותו של הקב"ה נכנס, שנאמר ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך וגו'. וכיון שיבשה הארץ ונחה התבה אמרו לו בניו נצא מכאן, אמר להם חס ושלום ברשותו של הקב"ה נכנסנו וברשותו אנו יוצאין. כיון ששמע הקב"ה כך מיד וידבר ה' אל נח צא מן התבה".
ובבראשית רבה (לד, ו) איתא שלא רצה נח לצאת מן התבה עד שנשבע לו ה' שלא יביא עוד מבול לעולם.

האם יש מ"הקדמונים" ששואל את זה?

מפני מה היה צריך בכלל לשאול היה חלון לפירוש אחד ברש״י על צהר תעשה לתיבה היה יכול לראות מן החלון מפני מה צריך בכלל לשלח יונה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מ"הקדמונים" ששואל את זה?

הרב ברוך רוזנבלום האריך בתשובות בעניין.

מה שם ספרו?
לכאורה, הראשון ששואל שאלה הנ'"ל הוא הרד"ל בפירושו על פרדר"א

איזה פרק?

שאראש-פאטאק כתב:מפני מה היה צריך בכלל לשאול היה חלון לפירוש אחד ברש״י על צהר תעשה לתיבה היה יכול לראות מן החלון מפני מה צריך בכלל לשלח יונה?

ראה בדברי הרד"ל שהצרפתי לעיל

לעצם הדיון חשבתי [בדרך דרוש], שאולי לא רצה נח להנות ממעשה נסים; וזה שעוג נשאר בחיים הי' נס

ישראליק כתב:לעצם הדיון חשבתי [בדרך דרוש], שאולי לא רצה נח להנות ממעשה נסים; וזה שעוג נשאר בחיים הי' נס

זה שנח וכל אשר איתו בתיבה ניצלו זה גם נס...

ראה רמב"ן בראשית ו, יט
וכלפי עוג כתיב בגמ' בפירוש, זבחים קי"ג ע"ב שנס נעשה לו וכו'.

בשו"ת ודרשת וחקרת (חלק ג, סימן טז) שלח מכתב לגר"י פישר ראב"ד ירושלים שהקשה כן בספרו אבן ישראל על התורה (פרשת נח, דף ז, עמוד ב, ד"ה ויפתח) וציין לו את הרד"ל שהובא למעלה.

יש"כ לכל המשיבים.

התיבה היתה במקום גבוה - על הרי אררט, וכנר' לא היה אפשר לראות משם אם יבשה האדמה בעמק.

עוד שמעתי ליישב מחכ"א די"ל שלא רצה להוסיף בזכויותיו, כדחזינן שזכה על מה שהגיד לאאע"ה שנשבה לוט.

מה שנכון נכון כתב:התיבה היתה במקום גבוה - על הרי אררט, וכנר' לא היה אפשר לראות משם אם יבשה האדמה בעמק.

עוג מלך הבשן שהיה ענק שבענקים, לא יכול היה לירד מן התיבה ולירד למטה לראות היבשו המים או לא?!

אשרי יושבי ביתך כתב:

מה שנכון נכון כתב:התיבה היתה במקום גבוה - על הרי אררט, וכנר' לא היה אפשר לראות משם אם יבשה האדמה בעמק.

עוג מלך הבשן שהיה ענק שבענקים, לא יכול היה לירד מן התיבה ולירד למטה לראות היבשו המים או לא?!

א. לרדת ברגל את כל ההר, ושוב לטפס עד למעלה? אולי עוג היה עצלן. אפי' העורב לא שמע לנח.

ב. גם נח לא יצא מן התיבה לאחר שיבשו המים עד שקבל רשות מה'.

ואת"ל שעוג לא חכה להיתר, א"כ תאמר בפשטות שעוג ירד מהתיבה כשראה שלמעלה בהר יבש, ולא היה לנח עם מי לדבר.

וחוץ מזה אשר פיהם דבר שוא וגו'. [אמנם גם העורב שקרא הוא גיטין מה, א, ואיך ס"ד דנח לסמוך עליו].

מה שנכון נכון כתב:
א. לרדת ברגל את כל ההר, ושוב לטפס עד למעלה? אולי עוג היה עצלן. אפי' העורב לא שמע לנח.

אז תשאר עם התירוץ הזה לבדו ודי בכך. נח לא שלח את עוג כי היה עצלן / כי לא נוח לו לבקש טובות ממנו / עוג פרש מהתיבה לפני שקלו המים ולא היה עם מי לדבר (כמו שכתבת להלן).

מה שנכון נכון כתב:
[אמנם גם העורב שקרא הוא גיטין מה, א, ואיך ס"ד דנח לסמוך עליו].

כאן נוכל להשתמש בשיטת המלבי"ם ודעימיה ששילוח העורב לא היה שליחות אלא גירוש. וממילא לא התכוון לסמוך על דבריו.

אבני גזית כתב:

מה שנכון נכון כתב:
א. לרדת ברגל את כל ההר, ושוב לטפס עד למעלה? אולי עוג היה עצלן. אפי' העורב לא שמע לנח.

אז תשאר עם התירוץ הזה לבדו ודי בכך. נח לא שלח את עוג כי היה עצלן / כי לא נוח לו לבקש טובות ממנו / עוג פרש מהתיבה לפני שקלו המים ולא היה עם מי לדבר (כמו שכתבת להלן).

מה שנכון נכון כתב:
[אמנם גם העורב שקרא הוא גיטין מה, א, ואיך ס"ד דנח לסמוך עליו].

כאן נוכל להשתמש בשיטת המלבי"ם ודעימיה ששילוח העורב לא היה שליחות אלא גירוש. וממילא לא התכוון לסמוך על דבריו.

וכן סובר רבינו האוחה"ק.

אבני גזית כתב:אז תשאר עם התירוץ הזה לבדו ודי בכך. נח לא שלח את עוג...

מה שכתבתי לעיל שלא היה אפשר לראות מהרי אררט את הנעשה בעמק בא ליישב גם את השאלה למה נח לא הביט מחלון התיבה.

אתמול שאלתי זאת קמיה רבינו הגר"ד קוק שליט"א ואמר לי שכל עניני התיבה היו ענינים רוחניים ולעוג אין תפיסה בהם. והוסיף שלכן גם העורב שהוא טמא לא השיב, רק היונה שיש בזה סוד מדוע היא גילתה, וקיצר טובא בדברים נשגבים.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אתמול שאלתי זאת קמיה רבינו הגר"ד קוק שליט"א ואמר לי שכל עניני התיבה היו ענינים רוחניים ולעוג אין תפיסה בהם. והוסיף שלכן גם העורב שהוא טמא לא השיב, רק היונה שיש בזה סוד מדוע היא גילתה, וקיצר טובא בדברים נשגבים.

בקיצור: לא זכינו לדעת סתרי תורה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

אבני גזית כתב:כאן נוכל להשתמש בשיטת המלבי"ם ודעימיה ששילוח העורב לא היה שליחות אלא גירוש. וממילא לא התכוון לסמוך על דבריו.

וכן סובר רבינו האוחה"ק.

וכן משמע די ברור מרש"י.

שמעתי מהגרי"ח סופר שליט"א, שיש לתמוה בכלל מדוע הוצרך נח לשלוח את היונה, והרי יכול היה לפתוח את הצוהר, וכמו שבאמת עשה לבסוף. וצ"ע.

ולגבי שאלת הרד"ל הנ"ל, מדוע לא שאל את עוג, אמר די"ל שלא סמך נח על עוג, דלמא שקרן הוא, שהרי מדור המבול הוא עליו נאמר ותמלא הארץ חמס. עוד י"ל, ששפת הדיבור של נח ושל עוג לא הייתה שווה.

דרופתקי דאורייתא כתב:שמעתי מהגרי"ח סופר שליט"א, שיש לתמוה בכלל מדוע הוצרך נח לשלוח את היונה, והרי יכול היה לפתוח את הצוהר, וכמו שבאמת עשה לבסוף. וצ"ע.

ולגבי שאלת הרד"ל הנ"ל, מדוע לא שאל את עוג, אמר די"ל שלא סמך נח על עוג, דלמא שקרן הוא, שהרי מדור המבול הוא עליו נאמר ותמלא הארץ חמס. עוד י"ל, ששפת הדיבור של נח ושל עוג לא הייתה שווה.

לכא' בפעם הראשונה ששלח עדין היה מים בארץ וזה יכל לראות בעצמו רק רצה לראות האם הקלו המים הרי נראו ראשי ההרים..וזה רק ע"י היונה אם תמצא מקום..

על התירוץ שאי אפשר להאמין לעוג. לכאורה זה מילתא דעבידא לגלויי. אם לא שנאמר שאם היה פותח את הדלת היה מת אז לא יכל אחר כך לתבוע אותו. ואם כן צריך עיון למה שינסה להרוג את נח.
בלשון אחר: מה היה צריך לבדוק נח? למה לא פתח את הדלת ובדק?
ועל עצם השאלה עוד אפשר לתרץ שעוג כבר לא היה שם שהרי מסתמא כשכבר המים היו מגיעים לו לקרסוליים כבר הלך לראות מה קורה בעולם.
עוד אפשר לומר שנח לא ידע שעוג היה שמה.