פורום אוצר החכמה

הנה דבר חידוש מהגאון ר' חיים ברלין זצ"ל שראיתי היום, ונשתוממתי כשעה חדא, ושוב ראיתי שכבר מעירים בזה, הרי לפניכם להגדיל תורה..

אמנם חבל שהשמיט המשך דבריו בנשמת חיים שם שמבאר באופן מחודש דברי השו"ע שאם לא כיון בפסוק פותח את ידך צריך לחזור ולאמרו פעם אחרת, דבפסוקים שיש בהם שם הוי"ה אם לא כיון בהם, לא מהני אם ישוב לאומרם, כיון שהזכיר שמו ית' בלא כוונה הוי מעוות שאינו יכול לתקון, אבל באם לא כיון בפס' זה יש לו תקנה לאומרה פעם אחרת ולא עבר עבירה בכך.

אבל איך שלא יהיה, מכל סוגיית הגמ' בברכות ד,ב דנקט האי פסוק דפותח את ידך כטעם לכך שהאומר תהילה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן עולם הבא, וביאורו של המשנ"ב הנ"ל בשם הטור בדין שצריך לכוין - 'שעיקר מה שקבעו תהילה לדוד בכל יום הוא בשביל אותו פס' שמזכיר בו שבחו של הקב"ה שהוא משגיח על בריותיו ומפרנסן', נראה שלא כדבריו. [חבל שהקו' אף היא מופיעה בגמגום, שהרי א"צ לכל החילוק הנ"ל בין עניני הכוונה, והתמיהה מבוארת. הבאתי משם לעצם הציטוט המוקשה, ודברי הגר"ח קנייבסקי שליט"א].

אני דווקא רואה שהוא מביא את החילוק בין פותח את ידך לבין פסוקים עם שם ה'.

אולי סבר שאמירת ש"ש בלי הכוונה הראויה עפ"י השו"ע חמורה יותר מאי אמירת תהלה לדוד בכלל? ובפרט בכמה פעמים כדוגמת הר"ן הידוע? ואמנם זה נזכר בגמ' וזה לא. וכבר כתב אבוה דבן הגרש"ז להסתמך על נוסח הבוטשאטשער לגבי שמות ה', מכיון שלא נזכר בגמ'.

הוספה: ואולי לא התכוין לכוונת שם ה' שבשו"ע, אלא שלא לזרוק מפיו שם ה' בלי לשים לב שזה בודאי עוון פלילי.