מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הראב"ד נחשב לספרדי?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מפענח
הודעות: 9
הצטרף: א' מאי 01, 2011 10:19 pm

הראב"ד נחשב לספרדי?

הודעהעל ידי מפענח » ד' מאי 04, 2011 1:25 am

בתשובה אחת באגרות משה ח"א, הוא דן שיש להחמיר כשיטת רש"י וראב"ד במי פירות, ומאריך שם לדון על השגה הידועה של הראב"ד שכותב שזה נוקשה, ויש כידוע גרסאות (בספרי היד) שזה קאי על קטניות ויש שזה קאי על מי פירות, ומבאר שבהכרח שזה קאי על מי פירות, שהלא הראב"ד היו מבני ספרד, ואם הראב"ד היה ספרדי כיצד יתכן שהספרדים מקילים בקטניות ומעולם לא החמירו שם בדבר זה? אלא בהכרח שההשגה קאי על מי פירות.

והנה בפשטות הראב"ד לא היה כלל ספרדי אלא פרובסנאלי שאם שהיו השפעות ספרדיות על פרובנס, אך מנהגיהם היו שונים ביותר (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספר מגן אבות להמאירי) ומבחינת מנהגים היו יותר שייכים לאשכנז וצרפת הצפונית (וכידוע שפרובנס היו תערבות) ואם כן מה ההו"א שהראב"ד היה ספרדי ומנהגיו ופסקיו היו אמורים להשפיע על ספרד? ואולי מכיון שהרמב"ן והרשב"א היו כעין תלמידיו והמשיכו בית מדרשו (והם שהביאו את פירושיו על השס בכל צעד ושעל) אך גם זה לא פסקו כמותו בכל דבר.

בכל מקרה, יש אולי גישה כזאת בפוסקים שהראב"ד היה ספרדי?

[לגופו של ענין באם ננקוט שהשגה היהה על קטניות, מובנת מאד שיטת ר' אשר ב"ר שאול "שנהגו כל העולם שלא לאכול זרעונים מפני שהן מחמיצין", ותמהו רבים על דבר תמוה כזה, אך אולי בפרובנס אכן סברו כך שקטניות הוא נוקשה, וזה מקור שיטת ר' אשר שזה היה נוקשה, אך בדורות הבאים לא נהגו כך בפרובנס באיסור זה כלל כמבואר במאירי ורבינו מנוח, ואולי אחרי שההלכה התפשטה שאין כלל איסור בטל לגמרי איסור העתיק)

מפענח
הודעות: 9
הצטרף: א' מאי 01, 2011 10:19 pm

Re: הראב"ד נחשב לספרדי?

הודעהעל ידי מפענח » ד' מאי 04, 2011 1:31 am

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קנד

ומש"כ כתר"ה שלא ברור שיטת הראב"ד משום שהפר"ח הביא שהראב"ד סובר שאין מחמיצין. פשוט שאין לומר כן ולמיתלי בוקי סריקי בראב"ד שיסבור דקטניות אסורין מדינא מדין חמץ נוקשה נגד המפורש בכ"מ כדהקשה ע"ז בח"י סי' תנ"ג ופשוט שהוא כדפי' המ"מ שקאי על מי פירות. ומה שרוצה לתרץ בקובץ תמוה. ובכלל איך נימא מחלוקת חדשה כשאפשר לומר שסובר כרש"י ולכן אין לחוש לזה כלל. וברור שסובר כרש"י שהוי חמץ נוקשה בעיסה שנילושה במ"פ. ובקטניות מותרין גם להראב"ד מדינא. ומה שלא הביאו הטור וב"י והב"ח משיטת הראב"ד שג"כ סובר כרש"י לא יתורץ כלום בזה שנימא שסברי שקאי על קטניות דאדרבה יקשה ביותר חדא שעכ"פ הב"י והב"ח שראו דברי המ"מ היה להו להביא ולחלוק עליו ועוד שהי"ל להביא מחלוקת הראב"ד בקטניות ואדרבה מפורש בב"י /או"ח/ סי' תנ"ג בשם הגמי"י שאף תינוקות של בית רבן יודעין שמותר מטעם חמוץ ואם הראב"ד אוסר איך יודעין תינוקות של בית רבן שמותר נגד הראב"ד. ועיין בתוס' גיטין דף מ"ה שאין שייך אדם יודע כשאיכא מחלוקת. וגם מהא שמסיק הב"י ולית דחש לדברים הללו זולתי האשכנזים משמע דבספרד בכל המקומות נהגו היתר בקטניות ואם הראב"ד אוסר עוד מדינא והוא היה מחכמי ספרד ודאי היו מקומות שהיו נוהגין כהראב"ד שהיה רב מובהק ומפורסם טובא והרבה נשמעין לו. ולכן ברור שגם הראב"ד מתיר קטניות וגם אכל בעצמו ככל הספרדים והשגתו היא על מי פירות כפי' המ"מ. ומה שלא הביאוהו משום שאינו נוגע שיטתו להכריע הדין כיון שעכ"פ הרבים מתירין ולהביא שיש מי שאוסר הא הביאו מרש"י.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 650 אורחים