ברכת עד מאה ועשרים

בן באג באג

האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם,
ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות.

שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, וכו'

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » א' אוקטובר 03, 2010 12:04 am

בן באג באג כתב:האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם,
ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות.

שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, וכו'

עיין במלבי"ם על פסוק הנ"ל

יהושע מונדשיין

לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.

yankev · הודעהעל ידי **yankev** » א' אוקטובר 03, 2010 1:33 am

בן באג באג כתב:האם ישנם המבארים ומצדיקים את הברכה "עד מאה ועשרים שנה" היות ובתורה לא הוקצבו שנות האדם,
ו-120 המוזכר גבי דור המבול "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" קאי בדין אנשי דור המבול, לא על מיתה, ולא על כל האנושות.

שמעתי פעם על ת"ח זקן ומפורסם המוחה במברכים אותו כך, למה לא 200, מי אמר 120, וכו'

שאלה יפה שאלת...
ושמא יחיה האדם כאדם הראשון...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוקטובר 03, 2010 1:45 am

יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.

ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.

בן באג באג

הטרחתני לחינם למלבי"ם שמסביר בפשיטות שהכוונה שהאנושות מוקצבת עמו"ש, וכדעה המנוגדת שעליה אין מקום לשאלה זו,
רש"י לא בחר לפרש כן, ועוד, ועפי"ז הקשיתי את הקושיא, מה כל כך לא מובן?

בן באג באג

חכם באשי כתב:
יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.

ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.

אם ראית ניחא, אך שמעת, נו נו... כנראה משו"ה לא נקטו ב120, או סתם לישנא דבונוס הוא.....

תולדות אדם

חכם באשי כתב:ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.

גם אני שמעתי זאת ושמעתי הסבר על כך, כי תפילה עושה מחצה - ואם בגבורות שמונים שנה.

ישראל הר כסף

הנה מקור בשם ר' משה פיינשטיין שסבר שהוא ממש קללה ונקט כך גם למעשה אפי' בהפסד ממון מרובה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?25 ... S&page=108

מאחורי הקלעים

בגמרא שלפניינו בברכות נה ובסוטה יג: מבואר דהא שמת יוסף קודם אחיו מפני שנהג ברבנות
אבל במדרש דהא מת קודם אחיו מפני של הקפיד על בזיון אביו כשאחיו אמורו עבדך אבינו לכן נתקצר מחיוו עשר ש נים והדבר מבואר יותר בפרקי ר' אליעזר פרק ל"ט והאריך שם הרד"ל אם ימי חייו של אדם היוא דווקא מאה ועשרים שנה עיי"ש

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' אוקטובר 03, 2010 8:53 pm

חכם באשי כתב:
יהושע מונדשיין כתב:לפני כמה דורות היה שגור האיחול "עד מאה שנה", כדמוכח במכתבי גדולים רבים מאותן שנים.

ושמעתי שיש הנוהגים לברך "עד מאה וששים שנה". ברצינות.
איני זוכר את המקור.

מנהג נדבורנה, קרעטשניף והגלילות.

ישיב'ע בחור · הודעהעל ידי **ישיב'ע בחור** » ד' מאי 04, 2011 11:32 am

מה המקור לאיחול שתחיה עד מאה ועשרים שנה
לא יותר או פחות

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ד' מאי 04, 2011 11:37 am

אין שום מקור.
טעות גסה ותו לא.
הכי הרבה דימוי למשה רבינו ע"ה שחי מאה עשרים שנה ומייצג את שלימות חיי האדם עלי אדמות.

הרב טעו מפסוקי סוף פרשת בראשית והיו ימיו מאה ועשרים כששם ודאי הכוונה היא למאה עשרים שנה עד למבול ולא לחיי האדם יקוצרו. עובדה היא הרי שלא התקצרו חיי האדם אז למאה ועשרים שנה.

הגר"מ פיינשטיין לא הסכים שיברכוהו בשום אופן בברכה זו וגם כשהיה כרוך במחיר הפסד ממון מרובה של תקציב ממשלתי לעובד שיעזור בביתו והיה צריך לרשום למשך כמה זמן משוער. ולא הסכים בשום אופן שיכתבו שום גיל משוער אפי' לא מאה ועשרים שנה.

תוך כדי דיבור

לא רק משה רבינו, במדרש רבה נאמר על כמה מרבותינו התנאים מוסרי התורה - רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי - שהיו ימי שנותיהם מאה ועשרים (שליש כך ושליש כך ושליש כך, עיינו שם), ושמע מינה שיש איזו שלימות במספר שנים זה. ומכאן נעשה לסימן טוב בדרך מליצה, ואיני יודע איזה פסול יש בזה. וגם במכתבי האחרונים מצאנו לפעמים איחול כזה, דוק ותשכח. וגדולה מכך, אנו מוצאים שבניגוד למה שרוצים לטעון כאן מאיזה מעשה, הגרמ"פ בעצמו השתמש בפה מלא בביטוי זה, "הנה בדבר לשכון כבוד לאחר מאה ועשרים שנה אם חס ושלום לא יהיה הרצון לפני השי"ת לתה"מ אצל אביו" (איגרות משה יו"ד ח"ג סי' קמ"ה)...

אור לישרים · הודעהעל ידי **אור לישרים** » ד' מאי 04, 2011 3:06 pm

ויש מברכים בלשון הזה: עד מאה - כעשרים...

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' מאי 04, 2011 3:11 pm

האדמו"ר הפנ"מ זי"ע הי' מברך בברכת "עד מאה ועשרים שנה"

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' מאי 04, 2011 3:32 pm

ישיב'ע בחור כתב:מה המקור לאיחול שתחיה עד מאה ועשרים שנה
לא יותר או פחות

היה כאן בעבר אשכול נרחב על הנושא

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 04, 2011 3:38 pm

גוראריה כתב:
ישיב'ע בחור כתב:מה המקור לאיחול שתחיה עד מאה ועשרים שנה
לא יותר או פחות

היה כאן בעבר אשכול נרחב על הנושא

viewtopic.php?f=7&t=2140&p=14498&hilit

אפרקסתא דעניא

מתוך ויקיפדיה:

עד מאה ועשרים היא ברכה יהודית נפוצה, המשמשת בעיקר בימי הולדת. משמעותה היא איחול לאריכות ימים עד לגיל 120 שנה.

מקור הביטוי
המקור לברכה זו נובע ככל הנראה מפרשנות שניתנה לפסוק (בראשית ו', ג'): "והיו ימיו מאה ועשרים שנה". לפי חלק ממפרשי המקרא‏‏[1], משמעות הדברים היא, שאורך חיי האדם יוגבל למאה ועשרים שנה. מכיוון שכך, מאחלים לאדם את המספר המרבי של השנים שהוא עשוי לחיות[2].

מקור אפשרי נוסף לאיחול זה הוא אורך חייהם של כמה אישים יהודים מפורסמים:

משה רבנו - "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו" (דברים, ל"ד, ז').
הלל הזקן - נשיא ישראל.
רבן יוחנן בן זכאי - על פי התלמוד במסכת ראש השנה.
רבי עקיבא.
מאחר ולביטוי אין אח ורע בשפות אחרות, סביר להניח כי מדובר בתרגום עברי לברכה עתיקה המקובלת בשפת היידיש: "זאללסט לעבן, ביז הונדערט און צוואנציג" (שתחיה עד מאה ועשרים). השפעת הברכה אף ניכרת בסגנון הכתיבה היהודי-תורני במזרח אירופה, בה מקובלים ראשי התיבות שיחי' עמו"ש, כברכה לאחר כתיבת שם הנמען.

ברכה זו אף מופיעה בשיר הילדים המיועד לימי הולדת: "שתזכה לשנה הבאה / עד מאה ועשרים שנה".

הטיות
נהוג כי כאשר מאחלים ברכת אריכות ימים לאדם זקן המתקרב כבר לשנתו המאה ועשרים, אין מן הראוי לאחל לו עד מאה ועשרים, אלא עוד מאה ועשרים.

בפרפרזה על הביטוי יש המברכים: "עד מאה כעשרים", ומאחלים בכך לא רק אריכות ימים, אלא גם נעורי נצח. המקור לפרפרזה הוא ככל הנראה בדברי רש"י על שרה אמנו שמקורם בחז"ל (בראשית כ"ג, א'): "ויהיו חיי שרה, מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים, שני חיי שרה - לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו; בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי, כולם שוים לטובה."

השפעה
בהשראת הברכה, הפך הביטוי "עד מאה ועשרים" כמילה נרדפת לאריכות ימים בשפת היום יום בישראל, כמו למשל: "המוצר חזק כל כך, שיחזיק מעמד עד מאה ועשרים". כמו גם לכותרות מאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בתוחלת החיים‏‏[3].

הביטוי השפיע רבות על מותגים ופרסומות במגזר העוסק עם קשישים, כמו למשל: רשת בתי האבות לקשישים של חברת הביטוח פניקס, נקראת "עד 120". תכניות סיוע רבות לקשישים, כמו תוכנית החרום של משרד הרווחה בשיתוף עם ג'וינט ישראל, לסיוע לקשישים ולאנשים עם מוגבלות ביישובי קו העימות הדרומי, נושאות את השם "עד 120"[1]. שמו של סרט דוקומנטרי המתעד את חייהם של שלושת האנשים הזקנים בעולם, תורגם לעברית תחת השם "עד מאה ועשרים?"‏‏[4], ללא שום קשר לשם המקור. ואפילו ספר העוסק בענייני צוואה וירושה‏‏[5], זכה לשם זה.

1 ‏הרא"ש, חזקוני‏ והעמק דבר, שם.
2 מנחם נאור, הנפילים היו בארץ. פרשנות נוספת המובאת שם וברוב מפרשי התנ"ך המסורתיים, כי הפסוק מדבר על האורכה שניתנה לדור המבול לחזור בתשובה, ולא על אורך חיי האדם.
3 ‏ראו למשל; עוד נחיה עד 120‏ - מאמר באתר הידען.
4 ‏עד 120? - The Oldest Person in the World.‏
5 ‏עד מאה ועשרים: ערכה לעריכה עצמית של צוואה והוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה‏

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7% ... 7%99%D7%9D

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 04, 2011 4:10 pm

תוך כדי דיבור כתב:לא רק משה רבינו, במדרש רבה נאמר על כמה מרבותינו התנאים מוסרי התורה - רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי - שהיו ימי שנותיהם מאה ועשרים (שליש כך ושליש כך ושליש כך, עיינו שם), ושמע מינה שיש איזו שלימות במספר שנים זה. ומכאן נעשה לסימן טוב בדרך מליצה, ואיני יודע איזה פסול יש בזה. וגם במכתבי האחרונים מצאנו לפעמים איחול כזה, דוק ותשכח. וגדולה מכך, אנו מוצאים שבניגוד למה שרוצים לטעון כאן מאיזה מעשה, הגרמ"פ בעצמו השתמש בפה מלא בביטוי זה, "הנה בדבר לשכון כבוד לאחר מאה ועשרים שנה אם חס ושלום לא יהיה הרצון לפני השי"ת לתה"מ אצל אביו" (איגרות משה יו"ד ח"ג סי' קמ"ה)...

viewtopic.php?f=7&t=2140&p=14498&hilit#p14584

מצורף צילום לטובת המעיינים.

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ד' מאי 04, 2011 4:21 pm

יאיר כתב:
תוך כדי דיבור כתב:לא רק משה רבינו, במדרש רבה נאמר על כמה מרבותינו התנאים מוסרי התורה - רבי עקיבא ורבן יוחנן בן זכאי - שהיו ימי שנותיהם מאה ועשרים (שליש כך ושליש כך ושליש כך, עיינו שם), ושמע מינה שיש איזו שלימות במספר שנים זה. ומכאן נעשה לסימן טוב בדרך מליצה, ואיני יודע איזה פסול יש בזה. וגם במכתבי האחרונים מצאנו לפעמים איחול כזה, דוק ותשכח. וגדולה מכך, אנו מוצאים שבניגוד למה שרוצים לטעון כאן מאיזה מעשה, הגרמ"פ בעצמו השתמש בפה מלא בביטוי זה, "הנה בדבר לשכון כבוד לאחר מאה ועשרים שנה אם חס ושלום לא יהיה הרצון לפני השי"ת לתה"מ אצל אביו" (איגרות משה יו"ד ח"ג סי' קמ"ה)...

viewtopic.php?f=7&t=2140&p=14498&hilit#p14584

מצורף צילום לטובת המעיינים אך לא הבנתי היכן מצא התייחסות ל 120 שנה.

לא זהו הקישור הנכון יש בספר הזה שני מקומות בהם הובא ענין זה, אחד מהם על הגרמ"פ, לי אין מנוי לאתר, תיכנס, תחפש, ותלנקק למען כולנו.

תוך כדי דיבור

בכל אופן לא הבנתי את הסברה לומר שזהו סימן קללה, הרי בתהילים נאמר שימי חיינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, אם כן לומר לאדם שיחיה עד מאה ועשרים זהו ודאי סימן ברכה (ואצ"ל שגם החוש מעיד כן).

תולעת ספרים07 · הודעהעל ידי **תולעת ספרים07** » ד' מאי 04, 2011 5:46 pm

בהמשך שם הוא אומר למנות ימינו כן הודע...
שיאריך לנו את השנים - ברש"י שם

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » ד' מאי 04, 2011 7:09 pm

ובדרך אגב אציין, שישנם הנהוגים לאחר עד מאה וששים
ואיני יודע מקור מנהגם

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 04, 2011 7:11 pm

צויין באשכול השני.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ד' מאי 04, 2011 7:12 pm

באידיש (לפחות סבי שליט"א..) י"א "ביז הונדערט יאר".

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ד' מאי 04, 2011 7:39 pm

http://www.otzar.org/crops/51864244-83498601017.html
המשך
http://www.otzar.org/crops/51864245346701-23402.html

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 04, 2011 8:28 pm

מובא גם מעשה מהגר"א שאמר לאחד שיחיה עד מאה שנה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מאי 04, 2011 9:41 pm

אוצר החכמה כתב:מובא גם מעשה מהגר"א שאמר לאחד שיחיה עד מאה שנה.

זה היה כשבירכו הגר"א לאחר שחשב אותו אדם שהגר"א מתרעם עליו ולכן לא מתייחס אליו אך הדבר היה משום שהגר"א היה שקוע בלימודו (ולמרות שהביט בו הגר"א, היה כ"כ שקוע בלימוד עד ש"לא שם לב"..).
בגיל 98 חלה האיש והזמינו לו ב"ב רופא..מחא ואמר לשם מה רופא?, הרי הגר"א ברכני לחיות עד 100 ונותרו עוד שתי שנים..ואכן ברכת הגר"א התקיימה במלואה.

אור לישרים · הודעהעל ידי **אור לישרים** » ד' מאי 04, 2011 10:41 pm

ויש מברכים בלשון הזה: עד מאה - כעשרים...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 04, 2011 11:48 pm

ואני תמיד תמהתי הלא משיח יבא מהרה ואז כמבואר בגמרא בפסחים אצל אומות העולם יהיה הנער בן מאה שנה ימות ואצל ישראל יהיה ובילע המוות לנצח.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ה' מאי 05, 2011 2:43 am

אכן, היה נהוג לברך - ביז הונדערט!

ראה הרצו"ב, מתוך ספר "תולדות אנשי שם" (באוצר תחת השם "תולדות גדולי ישראל אנשי שם") לרחי"ל ברוין בתולדות הגה"ק מהר"ם א"ש זי"ע:

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 05, 2011 8:07 am

שני האשכולות אוחדו לאחד לנוחות הציבור

תולעת ספרים07 · הודעהעל ידי **תולעת ספרים07** » ה' מאי 05, 2011 8:40 am

ואחר כל זאת, המות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם.
רמח"ל מסילת ישרים.

תולעת ספרים07 · הודעהעל ידי **תולעת ספרים07** » ה' מאי 05, 2011 9:18 am

ומה היינו עושים עם "גרוטאות" אנושיים שונים בני מאה ושלושים וכדו' - איזה מושב זקנים היה מכיל אותם?! - טוב מאוד זה המוות... (במדרש).

אפרקסתא דעניא

תולעת ספרים07 כתב:ומה היינו עושים עם "גרוטאות" אנושיים שונים בני מאה ושלושים וכדו' - איזה מושב זקנים היה מכיל אותם?! - טוב מאוד זה המוות... (במדרש).

בושה.

תולעת ספרים07 · הודעהעל ידי **תולעת ספרים07** » ה' מאי 05, 2011 6:32 pm

ונניח שיש לזה מקור, ועדיין כל זמן שלא המציאו פיתרון למחלה מספר 1 "הזקנה" הרי אין כל טעם באריכות ימים מופלגת ביותר. וכי מה אתה רוצה להפוך את העולם לתוהו,
שאנשים יסתובבו סיעודיים ודחליליים למשך שנים ארוכות?
ועיין בדברי הרמח"ל שהבאתי לעיל.
התכוונתי להעביר את הדיון לפסים רלוונטיים.

נ.ב. אני חייב להיות סלקטיבי בתחילת הזמן, וד"ל. - ולכן אדבר בקצירת האומר.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ו' מאי 06, 2011 10:16 am

ראשית, איני מבין כיצד זה שדנים פה דברי תורה והלכה ומביאים ראיה או קישור מ'ויקפדיה' לאן הגענו? יש סיכוי מאמר זה נכתב ע"י פורק עול ומה לנו שיכנסו דברים משם לתוך 'בית המדרש' הזה?
רק רציתי להעיר שמה שכתבו פה מופיע באחד מספרי עלינו לשבח/ברכי נפשי בשם הגאון הרב יצחק זילברשטין שאמר, שאכן אין לברך בברכה זה כי אנו לא קוצבים את שנות האדם זאת ועוד שהברכה יכולה להתקיים לחצי לשליש ולרביע [ובמקרה זה נראה לי שצריך להוסיף: ה"י]

ישראל הר כסף · הודעהעל ידי **ישראל הר כסף** » ו' מאי 06, 2011 10:54 am

תולעת ספרים07 כתב:ומה היינו עושים עם "גרוטאות" אנושיים שונים בני מאה ושלושים וכדו' - איזה מושב זקנים היה מכיל אותם?! - טוב מאוד זה המוות... (במדרש).

מי שמדבר על גרוטאות אנשים אין הבדל אם הוא בן שמונה עשרה או בן מאה שלושים. הוא גרוטאת אדם מהלכת.
וכי החיים מסתכמים אצלך בכח לעשות מסלולים?
משהו מוזר פה במשפט המזוויע הזה.

תולעת ספרים07

אוהב אוצר כתב:ראשית, איני מבין כיצד זה שדנים פה דברי תורה והלכה ומביאים ראיה או קישור מ'ויקפדיה' לאן הגענו? יש סיכוי מאמר זה נכתב ע"י פורק עול ומה לנו שיכנסו דברים משם לתוך 'בית המדרש' הזה?
רק רציתי להעיר שמה שכתבו פה מופיע באחד מספרי עלינו לשבח/ברכי נפשי בשם הגאון הרב יצחק זילברשטין שאמר, שאכן אין לברך בברכה זה כי אנו לא קוצבים את שנות האדם זאת ועוד שהברכה יכולה להתקיים לחצי לשליש ולרביע [ובמקרה זה נראה לי שצריך להוסיף: ה"י]

אין כל ספק שעלינו לייחל לעצמינו ובלע המוות לנצח ונצא כולנו לקראת ינון בב"א וכפי שכבר כתב אוצר החכמה.
השאלה הנידונה כאן היא.
מדוע בבואנו לדון בדברים שההכרח לא יגונה בהם. - כמו דיני חלקה - תכריכים וכדו'. לעת מצוא..
השתמשו הפוסקים בביטוי "לאחר מאה ועשרים" וכמו שהובא בשם האגרות משה.
מדוע נקבו במספר הזה דווקא מאה ועשרים. - על זה אנו דנים כאן.

---
ולעניין הדחלילים וכדו' - העולם הזה אין זה מטרה כלל ועיקר וכפי שהובא בארוכה בדרך השם לרחמ"ל - ואולי כוונתך בזה לומר כפי שביקש משה רבינו בתפלה למשה איש האלוקים ...ונביא לבב חכמה.. וברש"י שם שנזכה לאריכים ימים באופן שנוכל להמשיך וללמוד על דרך מה שכתוב אצל משה רבינו לא כהתה עיני ולא נס ליחו.

בכל אופן לא זה הנידון כאן וכפי שכבר כתבתי.
הנידון הוא מדוע בבואנו לדון בדינים הקשורים לעת מצוא כמו תכריכים וכדו' נקבו הפוסקים במספר מאה ועשרים דווקא..
ולבינתיים אין כל מענה לדבר זה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר