פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:הגיעב"ץ היה מעטר את ספריו בהגהותיו הנמרצות. לפנינו הגהותיו

אבני גזית כתב:מחילה על הבוטות -

אפשר להעלות כאן גם פרוספקטים של מבצעי חנוכה באור החיים ויפה נוף?

נוטר הכרמים כתב:

אבני גזית כתב:מחילה על הבוטות -

אפשר להעלות כאן גם פרוספקטים של מבצעי חנוכה באור החיים ויפה נוף?

במחילה, אתה באמת משווה?

ספר תורה כתב אשכנזי. קדום ברלין משוערך ה-17- 16 כתיבה כמנהג הקדמונים בספר תאגי.
ספר תורה אשכנזי עתיק, כתב בית יוסף כתוב על קלף בכתיבה נאה ומרשימה עם אותיות לפופות ועיטורי תיוג, בספר ישנן אותיות בכתיבה רבתי, וכן אותיות בכתיבה עתיקה כפי שהיה נהוג לפני חמש מאות שנה ומעלה בגרמניה, העיקריים הבולטים הם באותיות פ' ש' ח' ל' ק' ג' ט' ועוד.
כתיבה יפה ושחורה ללא דהיות וללא סדקים באותיות למעט מילים בודדות בספר. ניתן להכשרה. ישנה יריעה שהוחלפה בספר בחומש בראשית במאה ה-17, באותו סגנון כתיבה בדיוק וריבוי תגין. עמוד נוסף בחומש ויקרא עם טלאי של 5 שורות בחלקו העליון.
הספר אינו נמכר ככשר.
מצב טוב מאוד ביחס לגיל.
גובה הקלף 72 ס"מ גובה הטקסט 64 ס"מ. 60 שורות בעמוד.

תגלית! עותק יחיד של פירוש מורה צדק מהגה"ק רבי יוסף מקאמינקא עם הסכמות תלמידי הבעש"ט זיע"א.
משניות מסכת ברכות עם פירוש מורה צדק. לבוב תקמ"ג. חיבור שלא היה ידוע כלל וככל הידוע אין עותקים נוספים ממנו! ואף אין לו אזכור בשום רישום ביבליוגרפי!
פירוש על המשניות מסכת ברכות (עם הפנים ופירוש הרע"ב) מאת הרב יוסף ב"ר צבי הירש. הפירוש מבוסס על נוסחת הר"ש ועל פסקי הרא"ש והטור, מהם נלקטו הלכות הקשורות למשנה.
ממחבר זה בא לידינו פירוש בשם זה למשניות מסכת שבת (זולקווה תקמ"א); רמוני זהב על פרשיות התורה (לבוב תקמ"ג) וספר משיבת נפש על פרקי שיר המעלות, שיר השירים ומצוות הקורבנות (לבוב תקמ"ו). מההסכמות לספר נראה כי הדפיס גם פירוש למסכת אבות אך זה לא הגיע לידינו.
המחבר היה מ"מ בקהילת קאמינקא שבגליל לבוב, ולא הרבה ידוע אודותיו. בשער הספר מתפאר המחבר שהוא מצאצאי רבי אביגור חריף אב"ד באלחיו [=באלחוב] (יתכן א"כ והגאון רבי אביגדור הורוויץ שהיה אב"ד קאמינקא בשנת תק"ע הוא מבני משפחתו).
עם הסכמות מופלגות מגדולי ומאורי ואבות החסידות הגאון רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא בעל מאיר נתיבים תלמיד הבעש"ט, הגאון רבי שלמה היילפרין אב"ד באר וטורנופול שלפי המסורת השתתף עם הבעש"ט בוויכוח עם הפרנקיסטים והגאון רבי נתן אב"ד נמירוב ובערשד, אביו של רבי מאיר בעל מאיר עיני חכמים, תלמידו של רבי זאב מזיטאמיר בעל אור המאיר).
עשרים דפים. מצב כללי טוב-בינוני. קצת מכותרות הדפים נקצצו בכריכה.
גודל כללי 17*21 ס"מ

מורה א.jpg (201.51 KiB) נצפה 4144 פעמים

מורה ב.jpg (287.26 KiB) נצפה 4144 פעמים

מכתב מיוחד מהאדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין - נשלח להגאון מרוגוטשוב
מכתב שו"ת מהאדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין - נשלח להגאון מרוגוטשוב - לובלין, תרצ"ה
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי שלמה איגר מלובלין. אדר תרצ"ה [1935]. שאלה הלכתית מעניינת בדיני "זמן תפילה" שנשלחה אל הגאון מרוגוטשוב - רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק. במכתבו רוצה האדמו"ר לחדש הלכה, כי אמנם קבעו חז"ל זמן תפילת השחר עד שעה מסוימת ביום, אבל אם התפלל האדם איזו תפילה קודם, כבר קיים את עיקר דין התפלה בזמנה ו"יוכל להתפלל את תפילת שמונה-עשרה אימת שירצה". בתחילת המכתב ובסופו מברך האדמו"ר לקראת חג הפסח הקרב ובא, ב"ברכת חג כשר ושמח".
הגאון הקדוש רבי שלמה איגר - האדמו"ר מלובלין (תרל"א-ת"ש) בנו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. גאון מופלג ותלמיד חכם, שנודע גם בעושרו הרב ובספרייתו הגדולה, שהיתה אחת הספריות החשובות של רבני פולין. היה ממיסדי "ישיבת חכמי לובלין", והוא עמד מאחורי הקלעים בניהולה הרוחני והגשמי. עם פטירת רבי מאיר שפירא, הקים את הועד הרוחני לניהול הישיבה, בראשות הגאון מקוזיגלוב, הגאון מטשעבין והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא,
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתוב משני צידיו, כ-25 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול ומעט קמטים.

מכתב מר''ש מלובלין.jpg (181.74 KiB) נצפה 4141 פעמים

שמא הגעתי להוראה לפי הדור'. אגרת נדירה ומפליאה בענותנותו של מרן פוסק הדור רשכבה"ג רבי משה פיינשטיין לידידו הגאון המפורסם בעל השרידי אש בכת"י וחתימתו.
אגרת מיוחדת מאד החושפת טפח מעולמו הפנימי של פוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין.

המכתב מתאריך יב ניסן תשט"ו נשלח לגאון רבי יחיאל יעקב וינברג. חלקו הראשון של המכתב נוגע לספר דברות משה ח"ב [ניו יורק תשי"ג] שנשלח לרב וינברג. הרב פיינשטיין כותב כי לפי בקשתו הוא מודיע לו שהוצאות ההדפסה הם חמישה דולר.

בחלק השני של המכתב מתנצל הרב פיינשטיין שלא הספיק לעיין בקונטרס החליצה ששלח לו הרב וינברג [ כפי הנראה הכוונה לדיון הענף בשאלת חליצה בקיטע שהרב וינברג דן בזה באותה תקופה עם כמה רבנים. השוו שו"ת שרידי אש ח"ג ירושלים תשכ"א סי' מט] מפאת ריבוי הטירדות בענייני הישיבה ובשאלות הלכתיות. והוא מוסיף ' אף שאיני כדאי והגון אבל עכ"ז אני מוכרח לעיין בכל דבר ולהשיב כפי הנראה לי מחשש השני שמא הגעתי להוראה לפי הדור'.

'החשש השני' מרמז לדברי חז"ל (סוטה כב א) כי שני מכשולים יש בבעלי ההוראה, אלו שאינם ראוים להוראה ומורים, ואלו שראויים ואינם מורים. דברי הרב פיינשטיין שבענותנותו הוא סבור כי אינו ראוי להוראה אבל מאידך הוא מכיר את צורך השעה להורות, מאפיינים את פסיקתו בכמה מקומות (השווה דבריו בהקדמה לאגרות משה ח"א; שם יו"ד א ק"א; שם ח"ד לח ובמקומות נוספים).
13 שורות ע"ג דף מכתבים מבוייל בגב המכתב חותמת דואר.
גודל: 33*21 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. סימני תיוק. כתם במרכז הדף (ללא פגיעה בטקסט).

מכתב מרמ''פ.png (926.59 KiB) נצפה 4137 פעמים

לבי במערב כתב:[משום־מה, בדברי ההסבר המצורפים לא הודגש כי כתב אדה"ז הוא זה. כמו"כ, חבל שלא טרחו לטשטש את השמות הקדושים]

ס"ת אשכנזי כמנהג חב"ד. ס. פטרבורג ממשפחת גארפינקל.
ספר תורה (35 ס"מ). בכתב יפה וברור כמנהג חב"ד (אותיות אדמו"ר הזקן) נדיר למצוא ס"ת שלם בכתב זה!
נראה שהספר ניתן לתיקון ולהכשרה ללא טרחה גדולה.
עצי חיים משנהב. על עצי החיים חריטה: 'נדבת ארי' ליב גארפינקל לזכר אבי הרה"ג אליהו אהרן רב בפטרבורג'.
הרב אליהו אהרן [הלוי] גרפינקל הי' רב ואיש ציבור.
בשנת תר"ס ישב בפטרבורג שם התקרב לחסידי חב"ד שם. עכ"פ בשנת תרס"ח כבר הכירו האדמו"ר הרש"ב שניארסון מחב"ד שנעזר בו בכמה עניינים לחיזוק הדת ואף כינה אותו 'ידי״נ הרב המפורסם ווח״ס נכבד ומרומם יר״א' (ראו אגו"ק ח"ב (נ"י תשמ"ו) אגרת תע"ג ועוד ע"פ המפתחות שם. וכן בח"ד (נ"י תשמ"ז) אגרת א'יג). בשעה שאמו של האדמו"ר נזקקה לטיפול רפואי בפטרבורג, הציע האדמו"ר (במכתב לא' מחסידיו בפטרבורג) שהיא תתארח אצל 'ידידינו' הרב גרפינקל. (שם אגרת תתקפג).
בשנת תרע"ז בחרה ועדת רבנים, בראשות האדמו"ר הרש"ב, ה'אחיעזר', ה'דבר אברהם', הגאון רבי איסר זלמן מלצר ועוד, בכמה רבנים שיכינו את הנדרש לצורך אסיפה כללית שאמורה היתה להתקיים לאחמ"כ. אחד מן הרבנים שנבחרו הי' הרב גרפינקל (ולצדו גדולי הדור דאז דוגמת 'החפץ חיים' ה'אחיעזר' ה'רוגאצובר' האדמו"ר הרש"ב ועוד).
כידוע בשנת תרפ"ד הסבו את שם העיר פטרבורג ללנינגרד וא"כ סביר להניח שספר התורה נכתב עוד קודם לשנה זו. (אך כאמור לאחר תרע"ז שבה הי' הרב גרפינקל עוד בחיים).
"כי לא תשכח מפי זרעו", ספר תורה זה הוא זכר לפועלו של הרב גארפינקל בס. פטרבורג בתקופת רוסי' הצארית כחסיד נאמן לרבו האדמו"ר הרש"ב ושליחו.
לתמונות נוספות וכל שאלה ניתן לפנות בטלפון או בוואטסאפ למספרים
0534813234
או
0537127469

כתב יד נדיר של ספר ''מעשה רב'' עם הוספות ועם שינויים מהנדפס!
כתב יד חלק כשלושה עמודים מעשה רב מהגר"א עם שינוים והוספות מהנדפס, משוערך מתחילת הת"ר

ספר 'מעשה רב' הוא ליקוט מהנהגות רבי אליהו מוילנא-הגר"א, ההנהגות נלקטו על ידי רבי ישכר בער בן ר' תנחום בשנת תקע"ז, בעיקר על פי רבי סעדיה תלמידו הנודע של הגר"א וכן מתוך רשימות של הנהגות הגר"א. עריכת והדפסת הספר ארכו כ 15 שנה, שכן כבר בשנת תקע"ז ניתנו לספר הסכמות ובהם גם מרבי אברהם דאנציג בעל ה'חיי אדם' ומחותנו של הגר"א. הספר תוקן והוכן שוב לקראת הדפסתו בשנת תקפ"ט, ונדפס לראשונה בשנת תקצ"ב, על ידי ר' מרדכי בנו של רבי ישכר בער.

במהלך אותם השנים שבין כתיבת גוף החיבור להדפסה, נעתקו ממנו העתקות שונות, כפי שגם כותב המו"ל במהדורה הראשונה. החשיבות הרבה של כתב היד שלפנינו היא מחמת היותו אחד מכתבי היד שיש בו שינויים מהנוסח שנדפס

בשנת תקצ"ג, שנה אחת בלבד לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של הספר, נדפסה בלמברג מהדורה נוספת, אולם היא שונה בהרבה מהמהדורה שנדפסה קודם. יש שחושבים שהמהדורה השניה היא מהדורה קדומה של הספר שהוכנה לדפוס כבר קודם.

בכתב היד שלפנינו יש שינויים מהנדפס, ומענין לדעת מאיזה דפוס זה.

לבי במערב כתב:
מכתבו של מהר"ש איגר מעניין ביותר, במיוחד על רקע מנהגו־שלו להתפלל את תפלת השחר שעות רבות אחר חצות היום.[/size]

איש_ספר כתב:מכתב ששלח אדמו"ר ר"ש מלובלין להגאון בעל צ"פ ובו חידוש מופלג

מכתב מיוחד מהאדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין - נשלח להגאון מרוגוטשוב
מכתב שו"ת מהאדמו"ר רבי שלמה איגר מלובלין - נשלח להגאון מרוגוטשוב - לובלין, תרצ"ה
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי שלמה איגר מלובלין. אדר תרצ"ה [1935]. שאלה הלכתית מעניינת בדיני "זמן תפילה" שנשלחה אל הגאון מרוגוטשוב - רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק. במכתבו רוצה האדמו"ר לחדש הלכה, כי אמנם קבעו חז"ל זמן תפילת השחר עד שעה מסוימת ביום, אבל אם התפלל האדם איזו תפילה קודם, כבר קיים את עיקר דין התפלה בזמנה ו"יוכל להתפלל את תפילת שמונה-עשרה אימת שירצה". בתחילת המכתב ובסופו מברך האדמו"ר לקראת חג הפסח הקרב ובא, ב"ברכת חג כשר ושמח".
הגאון הקדוש רבי שלמה איגר - האדמו"ר מלובלין (תרל"א-ת"ש) בנו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. גאון מופלג ותלמיד חכם, שנודע גם בעושרו הרב ובספרייתו הגדולה, שהיתה אחת הספריות החשובות של רבני פולין. היה ממיסדי "ישיבת חכמי לובלין", והוא עמד מאחורי הקלעים בניהולה הרוחני והגשמי. עם פטירת רבי מאיר שפירא, הקים את הועד הרוחני לניהול הישיבה, בראשות הגאון מקוזיגלוב, הגאון מטשעבין והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא,
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתוב משני צידיו, כ-25 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול ומעט קמטים.

מכתב מר''ש מלובלין.jpg

עתניאל בן קנז כתב:דומני שהתחלף לך הנכד (בעל המכתב) עם זקינו (ה'תורת אמת', נכד הגרעק"א).

מה שנכון נכון כתב:נמכר וחוזר ונמכר.


מגיד צדק. העירוני. לא התעמקתי. או שזה אותו עותק ממש, או שעכ"פ אינו מדויק מה שכתבו שזה עותק יחיד.


----
אגב, בכל פעם המכירות מפתיעות מחדש. על מה אנשים מבזבזים את כספם!