מחלוקת רבינו תם עם הגאונים בזמן השקיעה

[נאשער]

קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף, רצוני לברר כמה דברים:
א.מהו המקור שבירושלים מדליקים 40 דק' קודם שקיעת החמה?
ב.למה בשאר הערים לא נהגו כן?
ג.יסודי המחלוקת הנ"ל מי יודע על בירורי הצדדים בזה,שכידוע רבים נבוכו בזה מהו זמן פלג המנחה לרבינו תם ועוד, היש ספר שמבאר צדדדיה ופרטיה כראוי?

[תולעת ספרים07]

אורות חיים לרבי חיים דרוק ז"ל - שנת תש"ל.

[שומע]

יש ספר 'מקור בהלכה' של אחד בשם בריזל ושם מתווכח עם הרע"י שטען שאין מקור למנהג 40 דק'.

[תולעת ספרים07]

אם כוונתך איך ניתן להדליק נרות טרם פלג המנחה? לשיטת רבינו תם?
כבר האריכו בה למעניתם - וראה שם.

[מורה צדק]

ברוח חיים סי' רסא סק"ב כתב דע"פ ההלכה זמן ההדלקה הוא עשר דקות קודם שקיעת החמה, ומ"מ יש להחמיר ולהתחיל עשרים דקות קודם השקיעה, מפני שצריך זמן לתיקון הפתילות ולהדלקתם וגם לפעמים יש הרבה נרות להדליק. וכ"כ בכה"ח סופר סי' רנו סק"ה וסי' רסא ס"ק כג שכן מנהג ירושלים, וכן במשנ"ב סי' רסא ס"ק כג. וכיו"ב כתב בשו"ת אור לציון ח"ב עמ' קסג דמנהג ירושלים להדליק כ' דקות קודם השקיעה. והבא"ח ש"ב נח ז' כתב שזמנה הוא חצי שעה קודם שקיעת החמה, ועי' אגרות משה או"ח ח"ב סי' ו' שכתב שזמנה הוא עשר דקות קודם השקיעה. ויש נוהגים בירושלים להדליק ארבעים דקות קודם השקיעה אך אין זה מנהג ירושלים כלל מקדמא דנא.
ואמרו בשבת כג: דביתהו דרב יוסף סברה לאקדומה, אמר ליה ההוא סבא [ובחזו"ע שבת ח"א עמ' קפב ציין בזה לדברי התוס' בחולין ו. די"א דכ"מ שמזכיר הש"ס ההוא סבא הוא אליהו הנביא], ובלבד שלא תקדים ולא תאחר. ופירש"י לא יקדים, דלא מינכרא מילתא שמדליקו לכבוד שבת, ועי' לקמן.
ועי' בספר ארץ ישראל להגרי"מ טיקוצינסקי עמ' כו דכתב דמנהג עתיק בא"י להדליק הנרות בע"ש מ' דקות קודם השקיעה וכו'. ועי' מש"כ שם בשם הכה"ח, והגאון כף החיים לא כתב כדבר הזה, ומעיין שם יראה דהיו מדליקים כ' דקות קודם השקיעה. ונתערער יסודו מכל וכל. וכתב בספר חזו"ע שבת ח"א עמ' קמה דאלמלי היה המנהג הזה קיים אצלינו היו רבותינו גאוני ירושלים מזהירים ע"ז בספריהם, כיון שהוא מנהג תדיר ומעשים בכל יום והלכתא רבתי לשבתא, והם לא הניחו דבר קטון או גדול מהמנהגים של עיה"ק ירושלים (ושאר ערי הקדש בא"י) שלא העלו על ספר.

[תולעת ספרים07]

ומה יעשו אלו שנוהגים לחומרא כר"ת - שהרי לדעת ר"ת ארבעים דקות קודם השקיעה יוצא לפני פלג המנחה - וכידוע שלפני פלג המנחה אי אפשר להדליק נרות שבת. - וכבר כתבו כן התוס' בגמ' שבת - והוא פשוט.

[מורה צדק]

הסוברים שיש להדליק 40 דקות לפני השקיעה אינם נוהגים כשיטת ר"ת.

התימה תהיה על מי שמקבל שבת מוקדם, בפלג המנחה, דלכאו' הוי פלג המנחה לדעת הגאונים ולא לדעת ר"ת. ורק אם נחשב את זמן פלג המנחה בחישוב שבין זריחה לשקיעה (ולא לצאת הכוכבים) לא יהיה קשה, ואז גם תייושב הקושיה שלדעת הסוברים להדליק 40 דקות קודם לא תהיה בעיה.

אך כפי שכבר כתבתי בהודעה קודמת לנוהגים כן אין כל יסוד בדברי הפוסקים.

[תולעת ספרים07]

הסוברים שיש להדליק 40 דקות לפני השקיעה אינם נוהגים כשיטת ר"ת.

אתמהה???
אין זה נכון כלל ועיקר.
סאטאר צאנז וכו' - מקפידים על 40 דקות.

[מורה צדק]

מי סובר את שניהם?
היכן כתוב בספריהם שהם סוברים 40 דקות?

[תולעת ספרים07]

מי סובר את שניהם?

הרגע ציינתי - דרך אגב גם בגור - פולין והגלילות מחמירים כר"ת - וכל אלו מקפידים מאוד על 40 דקות - דבריך אינם עומדים במחן המציאות - שיטת מהר"ם אלשקר ז"ל ואשר הגאון הלך בעקבותיו התקבל רק בא"י.

[תולעת ספרים07]

דעת הגר"א ז"ל נגד המחבר והרמ"א בסימו רס"א התקבל רק כאן בא"י בזמן מאוחר יותר.

[מורה צדק]

מהי שיטת מהר"ם אלשקר?

אם נכון הדבר שהם סוברים את שניהם באמת תימה עליהם, אך האם הפוסקים הנמנים מאותם קהילות כתבו כן, או שהם חיפשו חומרות ומצאו את שניהם ולא שמו לב שחומרות אלו סותרות זו את זו.
ודרך אגב, אולי יקשה עליהם גם איך טובלות הנשים אחר צאת הכוכבים דהגאונים, אלא דמה שקיבלו דעת ר"ת הוא לחומרא, דמעיקר הדין הלכה כגאונים, רק שאנו מחמירים במידת האפשר לדעת ר"ת, ובפרט בענין חילול שבת במידי דאורייתא.

[תולעת ספרים07]

וכי מה חשבת שדעת הגר"א ז"ל נגד המחבר והרמ"א בסימן רס"א - היה ידוע למישהו בפולין והונגריה?!

[תולעת ספרים07]

מהי שיטת מהר"ם אלשקר?

כמורה צדק פתח את השו"ע סימן רס"א.

[תולעת ספרים07]

דומני שגם הפוסקים כדעת הגר"א מחמירים לגבי ברית כדעת ר"ת - וכן להיפך כולם מחמירים בברית כדעת מהר"ם אלשקר ז"ל והגר"א ז"ל - ולא יעלה על לב איש למול ביום השביעי בשבת...

[מורה צדק]

עי' שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' מא שכתב למול בשבת כל שנולד עשרים דקות אחר השקיעה, שהמנהג פשוט בא"י וסביבותיה כדעת הגאונים, והוי ביטול מצות עשה של מילה ביום השמיני. וכ"כ בילקוט יוסף הל' מילה במילואים עמ' תמט שמה שאנו מחמירים כר"ת היינו דוקא במוצ"ש, אך לענין מנין יום השמיני העיקר כשיטת הגאונים.

[תולעת ספרים07]

עי' שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' מא שכתב למול בשבת כל שנולד עשרים דקות אחר השקיעה, שהמנהג פשוט בא"י וסביבותיה כדעת הגאונים, והוי ביטול מצות עשה של מילה ביום השמיני. וכ"כ בילקוט יוסף הל' מילה במילואים עמ' תמט שמה שאנו מחמירים כר"ת היינו דוקא במוצ"ש, אך לענין מנין יום השמיני העיקר כשיטת הגאונים.

הרב עובדיה שליט"א נגד דעת מרן בשו"ע.
מוזר מאוד.

[מורה צדק]

שאלה טובה.

כלל ידוע הוא, וכתבו מרן להדיא, שבדבר שהיה המנהג קודם לכן אין הוא בא לשנותו, וכך התקבל הכלל, שמנהג שהיה קודם התפשטות הוראות מרן לא עבדינן כדבריו.

[תולעת ספרים07]

שטויות...

[מורה צדק]

שטויות...

כתב מרן הב"י בהקדמתו וז"ל: ואם בקצת ארצות נהגו איסור באיזה דברים, אע"פ שאנו נכריע בהיפך יחזיקו במנהגם שכבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר, ואסור להם לנהוג היתר כמ"ש בפסחים [נא:], ע"כ. וכ"כ בשו"ת זכור ליצחק הררי סי' עד בשם מהר"ם בן חביב שגם להקל אם נתפשט המנהג שלא כדברי מרן, ויש להם על מה שיסמוכו, שבקינן להו במנהגייהו. וע"ש שהביא כמה דברים שנוהגים דלא כדעת מרן מחמת שהיה המנהג שלא כדבריו. וכ"כ הגאון רבי רפאל אהרן בן שמעון בספר שער המפקד הל' פסח אות ד' דלפעמים תמצא כי פשט המנהג דלא כמרן ז"ל, כי לא קיבלו עליהם הוראה זו דמרן ז"ל מחמת שיש להם טעם מספיק נגד דעת מרן, ובכגון דא המנהג עיקר, שהרי מנהג שפשט להקל נעשה דין ממש, וחזר המנהג להיות דין, כי לדעת רבותינו תקיפי ארעא דישראל נראו דברי המתירין, ולא נראו בעיניהם דברי האוסרים, ומנהג מבטל הלכה, ע"כ. וכ"כ בספרו נהר מצרים דהמנהג להעלות סומא לס"ת כמנהג עיה"ק ירושלים שלא קיבלו עליהם בזה סברת מרן ז"ל וכו' [ועי' שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' לב סוף אות ב']. וכ"כ מהרח"פ בשו"ת חקקי לב ח"א או"ח סי' יח, ובנו הגאון רבי אברהם בספר אברהם אזכור מע' ת' אות צא. ועי' באור לציון במבוא לח"ב דכתב דאין לחלק בזה בין מנהג שהונהג קודם שפשטו הוראות מרן למנהגים שהונהגו לאחר שפשטו הוראות מרן, וענה ע"ד בשו"ת יבי"א ח"ט סי' קח דאין זה נכון כלל, שאחר שקבלנו הוראות מרן, מי שם פה להנהיג חדשה בארץ שלא כדבריו להקל, ויעוש"ע. וע"ע בזה בשו"ת יבי"א ח"ג חו"מ סי' ד' אות ז', ח"ד יו"ד סי' לא אות ד', ח"ה או"ח סי' כה אות ו', ח"ו סי' לב אות ב', הלי"ע ח"א עמ' רנד ובספר עין יצחק ח"ג עמ' רמה.

[תולעת ספרים07]

ואני אומר לך חד משמעי - הרב עובדיה שליט"א פוסק כמרן.
אתה כותב שטויות..
הרב עובדיה ומרן כשלהבת בגחלים.

[מורה צדק]

תדפיס לעצמך את מה שכתבתי, תעבור על זה בשבת, תפתח את הספרים המוזכרים שם ואז תשכיל.

אתה צודק שהרב עובדיה פוסק כמרן הבית יוסף לגבי ר"ת, אך רק לחומרא, וכמ"ש לעיל גבי ברית מילה.

[תולעת ספרים07]

אני מכיר את הנושא לפני ולפנים..
חוששני שמרוב ספרים אינך רואה את היער.

[מורה צדק]

אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.

[שומע]

לא חסרים דברים שבהם הרע"י פוסק לא כשו"ע. כל מי שרגיל מעט בספריו ובספרי בנו יראה זאת מהרה.

[איסתרא בלגינא]

קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף

מעולם לא עסקתי בעיון בנושא
אז אם אתה עוסק בנושא, אשאלך דבר המוקשה לי בענין:
כתבו הפוסקים דתחילת זמן תוספת שבת מפלג המנחה, שהוא מתחילת זמן שקיעה ראשונה (לר"ת)
והיום שהכל נוהגים כהגאונים וכהכרעת הגר"א נוהגים שתחילת זמן תו"ש מפלג המנחה להגר"א דהיינו שעה ורביע קודם השקיעה.

ולכאורה דבר זה הוא תמוה, דמה שיצא לראשונים דזמן תוספת שבת מפלג המנחה מהא דב"ה מתירין בכולן עם השמש, הרי שקודם השקיעה ודאי הוא קודם תוספת שבת, ולהגאונים לא שייך ראיה זו כמובן שהשקיעה לדידהו תחילת היום ממש, וא"כ אין מקום לקבלת שבת דווקא מפלג המנחה להגר"א, וצ"ע מאימתי זמן תחילת תו"ש להגר"א.

ומן הנ"ל עולה דע"כ מה דס"ל כהגר"א כהרמב"ם דתו"ש לא לחיוב אלא למצוה לטעמי' אזיל דהא ב"ה מתירין בכולן עם השמש וכיון שהשקיעה הוא כבר עיקר שבת ע"כ דאפשר בלא תוספת, וא"כ שיטת הגאונים אחת היא עם שיטת הרמב"ם, ומזה קשיא על דברי הבה"ל שכ' דראוי להקדים קבלת שבת חצי שעה קודם השקיעה לחוש לשיטת הגאונים ושמא ס"ל להגאונים דתוספת שבת חיוב, ולהנ"ל זה א"א.

[תולעת ספרים07]

אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.

צר לי לאכזב אותך - בדקתי בילקוט יוסף סימן רס"א - והביא שם להחמיר כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכפי שכתב מהר"ם אלשקר שכך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ותו לא.
אך לא עלה בדעתו כלל לא הוא ולא בדעתו של אביו הר"ע שליט"א להקל בשום מקום כדעת הגר"א. - וגם בביאור הלכה לא מוזכר בשום מקום להקל כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכל הנידון שם בסימן רס"א בביאור הלכה שיש להחמיר כדעת הגר"א והמהר"ם אלשקר ראה שם.

צא ולמד שהמ"ב לא הזכיר בשום מקום להקל כדעת הגר"א לגבי בין השמשות - וכידוע שהגר"א פסק כרבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין ולא התקבל בזה דעתו בשום מקום. וראה בשערי ציון או"ח רל"ג ס"ק כ"א.

לא מצאתי בשום מקום לעת עתה שהרב עובדיה מקיל בשום מקום כדעת הגר"א שלא כדעת המחבר. - ומנין לך לומר שהמחבר שינה בזה ממנהג א"י - עד כמה שהספקתי שוב לברר אכן כך הם פני הדברים כפי שכבר כתבתי לך. - שכל הזקנים שבאו מפולין והונגריה נהגו כדעת ר"ת וכפי שסובר המחבר והרמ"א.

וראה מש"כ בזה כאן:

וענה ע"ד בשו"ת יבי"א ח"ט סי' קח דאין זה נכון כלל, שאחר שקבלנו הוראות מרן, מי שם פה להנהיג חדשה בארץ שלא כדבריו להקל

אם יש באפשרותך לציין לי מקור כל שהוא מוסמך שכך נהגו בא"י כדעת הגר"א מימים ימימה, בטרם כתב המחבר את מה שכתב, אשמח מאוד. - הדבר מאוד מסקרן אותי ולא מצאתי לעת עתה מי יאמר כדבריך.

בזמנו ראיתי שרבי שמואל סלאנט ז"ל הנהיג אותו בא"י ותו לא.

וראה גם בספרו של רבי חיים דרוק ז"ל שהבאתי לעיל ושם הוא מונה כששים ראשונים שפסקו כר"ת - כך שדבריך נראים על פניו מופרכים בעליל.
אשמח מאוד להווכח שטעיתי בזה.

[איסתרא בלגינא]

קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף

מעולם לא עסקתי בעיון בנושא
אז אם אתה עוסק בנושא, אשאלך דבר המוקשה לי בענין:
כתבו הפוסקים דתחילת זמן תוספת שבת מפלג המנחה, שהוא מתחילת זמן שקיעה ראשונה (לר"ת)
והיום שהכל נוהגים כהגאונים וכהכרעת הגר"א נוהגים שתחילת זמן תו"ש מפלג המנחה להגר"א דהיינו שעה ורביע קודם השקיעה.

ולכאורה דבר זה הוא תמוה, דמה שיצא לראשונים דזמן תוספת שבת מפלג המנחה מהא דב"ה מתירין בכולן עם השמש, הרי שקודם השקיעה ודאי הוא קודם תוספת שבת, ולהגאונים לא שייך ראיה זו כמובן שהשקיעה לדידהו תחילת היום ממש, וא"כ אין מקום לקבלת שבת דווקא מפלג המנחה להגר"א, וצ"ע מאימתי זמן תחילת תו"ש להגר"א.

ומן הנ"ל עולה דע"כ מה דס"ל כהגר"א כהרמב"ם דתו"ש לא לחיוב אלא למצוה לטעמי' אזיל דהא ב"ה מתירין בכולן עם השמש וכיון שהשקיעה הוא כבר עיקר שבת ע"כ דאפשר בלא תוספת, וא"כ שיטת הגאונים אחת היא עם שיטת הרמב"ם, ומזה קשיא על דברי הבה"ל שכ' דראוי להקדים קבלת שבת חצי שעה קודם השקיעה לחוש לשיטת הגאונים ושמא ס"ל להגאונים דתוספת שבת חיוב, ולהנ"ל זה א"א.

היש מענה לשאלתי?

[איש_ספר]

אם יש באפשרותך לציין לי מקור כל שהוא מוסמך שכך נהגו בא"י כדעת הגר"א מימים ימימה, בטרם כתב המחבר את מה שכתב, אשמח מאוד. - הדבר מאוד מסקרן אותי ולא מצאתי לעת עתה מי יאמר כדבריך. בזמנו ראיתי שרבי שמואל סלאנט ז"ל הנהיג אותו בא"י ותו לא. אשמח מאוד להווכח שטעיתי בזה.

מנהג ארץ הצבי כמנהג הגאונים, דברים פשוטים וידועים:

י.JPG (122.63 KiB) נצפה 8423 פעמים

[מעיין]

ומה יעשו אלו שנוהגים לחומרא כר"ת - שהרי לדעת ר"ת ארבעים דקות קודם השקיעה יוצא לפני פלג המנחה - וכידוע שלפני פלג המנחה אי אפשר להדליק נרות שבת. - וכבר כתבו כן התוס' בגמ' שבת - והוא פשוט.

עי' אריכות בזה בתשו' מנחת יצחק ח"ט סי' כ'

[תולעת ספרים07]

אם יש באפשרותך לציין לי מקור כל שהוא מוסמך שכך נהגו בא"י כדעת הגר"א מימים ימימה, בטרם כתב המחבר את מה שכתב, אשמח מאוד. - הדבר מאוד מסקרן אותי ולא מצאתי לעת עתה מי יאמר כדבריך. בזמנו ראיתי שרבי שמואל סלאנט ז"ל הנהיג אותו בא"י ותו לא. אשמח מאוד להווכח שטעיתי בזה.

מנהג ארץ הצבי כמנהג הגאונים, דברים פשוטים וידועים:

הקובץ המצורף י.JPG לא זמין יותר.

מתוך ספר אורות חיים של הגאון רבי חיים דרוק זל מעוטר בהסכמות כל גדולי ישראל.png (388.43 KiB) נצפה 8408 פעמים

[נאשער]

קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף

מעולם לא עסקתי בעיון בנושא
אז אם אתה עוסק בנושא, אשאלך דבר המוקשה לי בענין:
כתבו הפוסקים דתחילת זמן תוספת שבת מפלג המנחה, שהוא מתחילת זמן שקיעה ראשונה (לר"ת)
והיום שהכל נוהגים כהגאונים וכהכרעת הגר"א נוהגים שתחילת זמן תו"ש מפלג המנחה להגר"א דהיינו שעה ורביע קודם השקיעה.

ולכאורה דבר זה הוא תמוה, דמה שיצא לראשונים דזמן תוספת שבת מפלג המנחה מהא דב"ה מתירין בכולן עם השמש, הרי שקודם השקיעה ודאי הוא קודם תוספת שבת, ולהגאונים לא שייך ראיה זו כמובן שהשקיעה לדידהו תחילת היום ממש, וא"כ אין מקום לקבלת שבת דווקא מפלג המנחה להגר"א, וצ"ע מאימתי זמן תחילת תו"ש להגר"א.

ומן הנ"ל עולה דע"כ מה דס"ל כהגר"א כהרמב"ם דתו"ש לא לחיוב אלא למצוה לטעמי' אזיל דהא ב"ה מתירין בכולן עם השמש וכיון שהשקיעה הוא כבר עיקר שבת ע"כ דאפשר בלא תוספת, וא"כ שיטת הגאונים אחת היא עם שיטת הרמב"ם, ומזה קשיא על דברי הבה"ל שכ' דראוי להקדים קבלת שבת חצי שעה קודם השקיעה לחוש לשיטת הגאונים ושמא ס"ל להגאונים דתוספת שבת חיוב, ולהנ"ל זה א"א.

היש מענה לשאלתי?

עדיין אני בתחילת העיון ואין דרכי להיכנס בנושאים צדדיים עד שאכתשנה היטב, בעז"ה ובס"ד, ואי"ה אז...אחזור להשיב מענה רך.
אגב, נתקשיתי היום, לשי' ר"ת שאחרי 72 דק' אז הוא מוצ"ש יש להעיר מתי א"כ מקיים מצוות תוספת שבת ביציאתו, והלא עד ה-72 דק' זוהי בין השמשות שא"א להוסיף אז מחול על הקודש ואח"כ זוהי אחר צה"כ שהוא אחרי שבת וא"כ מתי הוא מוסיף מחול על הקודש?, וכמ"ש הרמב"ן המובא בר"ן על הגמ' בשבת סוף פרק שני, עיי"ש.

[מורה צדק]

אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.

צר לי לאכזב אותך - בדקתי בילקוט יוסף סימן רס"א - והביא שם להחמיר כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכפי שכתב מהר"ם אלשקר שכך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ותו לא.
אך לא עלה בדעתו כלל לא הוא ולא בדעתו של אביו הר"ע שליט"א להקל בשום מקום כדעת הגר"א. - וגם בביאור הלכה לא מוזכר בשום מקום להקל כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכל הנידון שם בסימן רס"א בביאור הלכה שיש להחמיר כדעת הגר"א והמהר"ם אלשקר ראה שם.

צא ולמד שהמ"ב לא הזכיר בשום מקום להקל כדעת הגר"א לגבי בין השמשות - וכידוע שהגר"א פסק כרבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין ולא התקבל בזה דעתו בשום מקום. וראה בשערי ציון או"ח רל"ג ס"ק כ"א.

לא מצאתי בשום מקום לעת עתה שהרב עובדיה מקיל בשום מקום כדעת הגר"א שלא כדעת המחבר. - ומנין לך לומר שהמחבר שינה בזה ממנהג א"י - עד כמה שהספקתי שוב לברר אכן כך הם פני הדברים כפי שכבר כתבתי לך. - שכל הזקנים שבאו מפולין והונגריה נהגו כדעת ר"ת וכפי שסובר המחבר והרמ"א.

כפי שציינתי לגבי ברית מילה, דעת הרב עובדיה, שכל שנולד 20 דקות אחרי השקיעה מלים אותו בשבת. בלי קשר לגר"א ומהר"ם אלשקר, אלא כדעת הגאונים. גם אני מסכים שהרב עובדיה לא נקט כשיטתם להקל בזה, אלא שלא דוחים מצות מילה מחמת דעת ר"ת.

באמת שאינני יודע אם מרן שינה מהמנהג בארץ ישראל, אך יודעני שהוא קדם לזקני פולין והונגריה.

[איש_ספר]

תולעת לעיל ציטטת בשם ר"ח דרוק שיש ששים ראשונים הסוברים כר"ת! ועתה לאור התמונה שהבאת מסתבר שאין זכרון לראשונים ויש לתקן ל'אחרונים'. כאמור בתמונה שהבאתי מדברי גדולי הספרדים בארץ, דבר זה היה מקובל אצלם זה מאות בשנים שמנהג אר"י הוא כגאונים, וממילא סמי מכאן ר' שמואל סאלנט.

[תולעת ספרים07]

לאיש ספר שלום רב.
כפי הידוע לך בזמנו רבי חיים דרוק עם רבי איסר זלמן הרב בנגיס וכו' כל גדולי תלמידי וולאזין ביקשו להחזיר את שיטת ר"ת כאן בא"י - וראה בארוכה בספר אורות חיים לרבי חיים דרוק.
מי שניהל את המערכה מול רבי איסר זלמן היה רי"מ טיקוצינסקי ז"ל [כנכד של רבי שמואל סלאנט - שגם זה טעון אשכול בפני עצמו]. - וראה בארוכה באבן האזל.
הייתי חייב להקצין את מלותי בהיות שראיתי בין בהשיטין שמורה צדק התחיל ללמוד את הסוגיא מספרי הרב עובדיה והוא אינו יודע שהרב עובדיה הוצרך לכתוב כן בשביל עמך.
כאחד שהיה רב ראשי בא"י ולא היה בכוחו לקבוע הלכה כר"ת ומרן במדינת הציונים.
על כן כתב הרב עובדיה שליט"א את מה שכתב - אך הדבר ברור שבכל מקום שיש התנגשות בין ר"ת לגאונים דעת ר"ת [ואחריו] מרן המחבר הוא הוא הקובע גם לדעת הרב עובדיה. וגם לדעתו הרב עובדיה כל ילד שנימול בשבת כפי שיטת הגאונים צריך הטפת דם ברית גם לדעת הרב עובדיה.
והוא פשוט.
בדברים כאלו יש להיזהר מאוד - להבחין בין בין קודש לטהור בין ישראל לעמים בין הציונים לבין ישראל. - וכל פוסק מתחיל יודע מכל זה...

דרך אגב: אני מתפלא שספרו של רבי חיים דרוק אינו נמצא באוצר עד שהוצרכת להביא לי מספרו של הרב גליס בשעה שרבי חיים דרוק כבר טוחן הדק היטב את הסוגיא מכל הצדדים ולא הניח בזה דבר קטן ודבר גדול. - וכפי הידוע רבי חיים דרוק היה מסיים מידי שבת בשבתו את גמ' שבת עירובין בעיון. - שמעתי מרבי אביש פרוש ז"ל.

[תולעת ספרים07]

אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.

צר לי לאכזב אותך - בדקתי בילקוט יוסף סימן רס"א - והביא שם להחמיר כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכפי שכתב מהר"ם אלשקר שכך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ותו לא.
אך לא עלה בדעתו כלל לא הוא ולא בדעתו של אביו הר"ע שליט"א להקל בשום מקום כדעת הגר"א. - וגם בביאור הלכה לא מוזכר בשום מקום להקל כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכל הנידון שם בסימן רס"א בביאור הלכה שיש להחמיר כדעת הגר"א והמהר"ם אלשקר ראה שם.

צא ולמד שהמ"ב לא הזכיר בשום מקום להקל כדעת הגר"א לגבי בין השמשות - וכידוע שהגר"א פסק כרבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין ולא התקבל בזה דעתו בשום מקום. וראה בשערי ציון או"ח רל"ג ס"ק כ"א.

לא מצאתי בשום מקום לעת עתה שהרב עובדיה מקיל בשום מקום כדעת הגר"א שלא כדעת המחבר. - ומנין לך לומר שהמחבר שינה בזה ממנהג א"י - עד כמה שהספקתי שוב לברר אכן כך הם פני הדברים כפי שכבר כתבתי לך. - שכל הזקנים שבאו מפולין והונגריה נהגו כדעת ר"ת וכפי שסובר המחבר והרמ"א.

כפי שציינתי לגבי ברית מילה, דעת הרב עובדיה, שכל שנולד 20 דקות אחרי השקיעה מלים אותו בשבת. בלי קשר לגר"א ומהר"ם אלשקר, אלא כדעת הגאונים. גם אני מסכים שהרב עובדיה לא נקט כשיטתם להקל בזה, אלא שלא דוחים מצות מילה מחמת דעת ר"ת.

באמת שאינני יודע אם מרן שינה מהמנהג בארץ ישראל, אך יודעני שהוא קדם לזקני פולין והונגריה.

כבודו מורה-צדק.
מתבקש להיות ממוקד.
אי אפשר להחזיק את החבל בשתי קצוות. - כל מי שמתיר לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים חייב לפסוק כדעת הגאונים - דאילו לדעת ר"ת אין זה נחשב כלל למהול - ולא יתכן כדבר הזה גם להחמיר כדעת ר"ת וגם לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים. - כאן יש התנגשות בלתי נמנעת.
ראה מה שכתבתי לאיש-ספר שכל הנימול בשבת כדעת הגאונים במידה והוא גם מחמיר כדעת ר"ת הריהו חייב לעשות הטפת דם ברית ביום הראשון.
החלף את שם הניק שלך בהיות שחכמי הפורוס סומכים עליך - ואתה מכשיל את הרבים - בדיני כריתות וערלות רח"ל.
אין כל טעם לשמור על הניק שלא יתלכלך.
הייתי בטוח שתחזור בך..
ולכן פניתי אליך עד עתה בעדינות.

[שיבר]

לפי דעת רבינו תם, מילה שלא בזמנה בשבת הרי היא חילול שבת. אשר על כן, הנוהגים כדעת ר"ת, רק מחמירים כדעת הגאונים, תינוק שנולד ביום ששי (סך מסוים של דקות) לאחר השקיעה, דוחים מילתו ליום ראשון.

[תולעת ספרים07]

האם רצונך להוכיח בזה שהרב עובדיה פסק הלכה למעשה כדעת הגאונים - ואינו מחמיר כלל כדעת ר"ת ומרן ולא כפי אשר טענו לעיל?

[מורה צדק]

כבודו מורה-צדק.
מתבקש להיות ממוקד.
אי אפשר להחזיק את החבל בשתי קצוות. - כל מי שמתיר לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים חייב לפסוק כדעת הגאונים - דאילו לדעת ר"ת אין זה נחשב כלל למהול - ולא יתכן כדבר הזה גם להחמיר כדעת ר"ת וגם לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים. - כאן יש התנגשות בלתי נמנעת.
ראה מה שכתבתי לאיש-ספר שכל הנימול בשבת כדעת הגאונים במידה והוא גם מחמיר כדעת ר"ת הריהו חייב לעשות הטפת דם ברית ביום הראשון.
החלף את שם הניק שלך בהיות שחכמי הפורוס סומכים עליך - ואתה מכשיל את הרבים - בדיני כריתות וערלות רח"ל.
אין כל טעם לשמור על הניק שלא יתלכלך.
הייתי בטוח שתחזור בך..
ולכן פניתי אליך עד עתה בעדינות.

כבודו יעיין בדברי הרב עובדיה. אני רק הבאתי את דעתו הרמה.

[מורה צדק]

שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' נא:

מסקנא דדינא שתינוק שנולד בערב שבת עשרים דקות אחר השקיעה, בימי ניסן ותשרי שהיום והלילה שוים, נחשב לילה ודאי, ונימול בשבת, שהיא מילה בזמנה ודוחה שבת, אבל אם נולד קודם לכן, יש לדחות המילה ליום ראשון שאחר השבת. והנלע"ד כתבתי.