פורום אוצר החכמה

י. רבינוביץ כתב:טוב,אתה צודק, מתוך כך שלא רציתי להיות מוגבל הרחבתי את המצע עד לחז"ל...
אין כוונתי לספרי "חכמות" של אריסטו, אפלאטון, גליליאו, ודומיהם. ספרי ראשונים רבים מזכירים אותם.
הכוונה שלי לדוגמה למילון אליעזר בן יהודה שעוסק במקורות ללשון הקודש בצורה יפה מאוד, שככל הידוע לי היה מומר. האם יש היתר להחזיק את זה בבית- אם בכלל?

איש_ספר כתב:אגב, יש באוצר לפחות שני ספרים ממחברים שהשתמדו ברבות הימים.

איש_ספר כתב:סוגית תוכו אכל היא רחבה מאד. (בעבר שמעתי מרי"ש שפיגל שהוא שוקד על כתיבת מאמר בנושא זה).
ישנם דוגמאות רבות ואכתוב את העולה בזכרוני עתה:

אף שאי אפשר להוציא מכך דברים ברורים אך לפחות יש להזכיר את העובדה שדברי אלישע בן אבויה אחר נשארו במשנה.

המסורה הנפוצה בחומשים שלנו היא מהמסורה שליקט יעקב ן' חיים ן' אדוניהו במקראות גדולות וונציה רפ"ד - רפ"ה. כפי הידוע הלה השתמד (והתשבי מזכירו בברכת נשמתו צרורה בצרור נקוב). יש מערערים ע"כ ואיני יודע דבר ברור.

ספר חזוק אמונה חברו קראי והוא התקבל בין שלומי אמוני ישראל (וכמדומה שאפילו הסטייפלער המליץ עליו בחיי עולם).

ואם נכניס לרשימה חכמים שבתאיים, הרי שיתארכו הדברים (וידועים דבריו של הרמח"ל לרבו הר"י באסן על סוד נפ"א שלמד מתורתו של הידוע בבחינת תוכו אכל).

אגב, יש באוצר לפחות שני ספרים ממחברים שהשתמדו ברבות הימים.

י. רבינוביץ כתב:נזכרתי גם בפירוש יפת הקראי שאבן עזרא משתמש בו רבות.
יש אומרים שרבי משה הדרשן הנזכר ברש"י פעמים רבות יצא לתרבות רעה. לא ראיתי הוכחות.
הקונקורדנציא חוברה בידי קבוצה גדולה של כמרים קתולים.
אם תזכר בעוד דוגמות שוב בבקשה לכתוב אותם כאן. וכך אנהג גם אני בל"נ.

ישבב הסופר כתב:

י. רבינוביץ כתב:נזכרתי גם בפירוש יפת הקראי שאבן עזרא משתמש בו רבות.
יש אומרים שרבי משה הדרשן הנזכר ברש"י פעמים רבות יצא לתרבות רעה. לא ראיתי הוכחות.
הקונקורדנציא חוברה בידי קבוצה גדולה של כמרים קתולים.
אם תזכר בעוד דוגמות שוב בבקשה לכתוב אותם כאן. וכך אנהג גם אני בל"נ.

כללת דברים רבים שאינם נכנסים לקטגוריה אחת.
הקנקורדנציה הוא ספר שאין בו אלא מילים מתנך, ולית ביה מגרמיה כלום.
ובאשר לעבודת העריכה, (עבודה קשה עד מאד) אין הבדל (לדעתי) אם זה נעשה ע"י יהודי בעזרת מחשב, או א"י האפיפיור בעצמו.
וכדאי לדעת שהנזירים הדומיניקנים לא עשו קנקורדנציה בלשוה"ק אלא בלטינית, מיוסד על הוולגטה. העותק העברי הוא מאוחר יותר, ונעשה ע"י יהודים, אם כי בהעתקה מהלטינית.

י. רבינוביץ כתב:יש אומרים שרבי משה הדרשן הנזכר ברש"י פעמים רבות יצא לתרבות רעה. לא ראיתי הוכחות.

שבטיישראל כתב:

י. רבינוביץ כתב:יש אומרים שרבי משה הדרשן הנזכר ברש"י פעמים רבות יצא לתרבות רעה. לא ראיתי הוכחות.

אנא תביא מקור לדבריך אלו

ייש"כ

דראל כתב:
עיין בספרו של פרופ' חננאל מאק 'ביסודו של רבי משה הדרשן', שאף שאינו סובר שהנ"ל יצא לתרבות רעה, הוא מביא את הדעות שסוברות כן (ודוחן).

איש_ספר כתב:שבטי ישראל, בשלמא שלמה בובר, אבל איזה ספרים מצויים אצל הלומדים שי"ל ע"י צונץ או שד"ל?
רוב ככל אנשי מקיצי נרדמים, היו כשרים לגמרי, ועל מנוייהם נמנו חכמי הדור. (אגב למלד התלמידים שהוציאו יש הסכמה ממהרש"ק).
מעורר ישנים איני מכיר, אבל דובב שפתי ישנים היה חברה להוצאת כ"י שהיתה בהוסיאטין וליפא שוואגר הידוע היה קשור לזה.

איש_ספר כתב:שבטי ישראל, בשלמא שלמה בובר, אבל איזה ספרים מצויים אצל הלומדים שי"ל ע"י צונץ או שד"ל?

מעיין כתב:בספר הכתב והקבלה שמקובל בחוגים נרחבים מובא בהרחבה רמ"ד רנ"ו רש"ד שד"ל

אדג כתב:

דראל כתב:
עיין בספרו של פרופ' חננאל מאק 'ביסודו של רבי משה הדרשן', שאף שאינו סובר שהנ"ל יצא לתרבות רעה, הוא מביא את הדעות שסוברות כן (ודוחן).

באוצר?

שבטיישראל כתב:ואם כבר דיברו על מוציאי ספרים שונים ...

וכי האם שלמה באבער היה צדיק נסתר ?!
ומי מדבר בכלל על צונץ ...
וה"ה לשד"ל שריח דעותיו הכוזבות מסריחים מתוך ספריו ...

ועדיין לא הגענו לצדיקי כת ה"מקיצי נרדמים" ....

ישבב הסופר כתב:עתה שבאנו לדון בענין מקיצי נרדמים, אולי כאן המקום להרחיב עליהם?

שבטי, האם שמת לב שהיתה קבוצה אחרת דומה להם ושמם "מעוררי ישנים"?
מה ההבדל?

ישבב הסופר כתב:עתה שבאנו לדון בענין מקיצי נרדמים, אולי כאן המקום להרחיב עליהם?

שבטי, האם שמת לב שהיתה קבוצה אחרת דומה להם ושמם "מעוררי ישנים"?
מה ההבדל?

מיללער כתב:תמונת הצדיק הנסתר

קראקובער כתב:הכומר סבסטיאן מינסטר כתב כמה ספרים והכי ידוע זה קיצור הסמ"ג.

איש_ספר כתב:שבטי ישראל, בשלמא שלמה בובר, אבל איזה ספרים מצויים אצל הלומדים שי"ל ע"י צונץ או שד"ל?

שבטיישראל כתב:וכי האם שלמה באבער היה צדיק נסתר ?!

הקיק כתב:הוכיח זאת פרופ' יצחק פנקובר בעבודת הדוקטור שלו על עריכת המקראות גדולות ונציה רפ"ג-רפ"ד (אינה לפניי)