פורום אוצר החכמה

עקב אבלו הכבד של מכובדינו 'חכם באשי' עם פטירת אמו ע"ה, שהיא כידוע הקשה שבאבלות, כמאמר דוד המלך עליו השלום 'כאבל אם קודר שחותי'.
נתעוררתי לשאול, האם יש חיוב ניחום אבלים באינו מכירו. הלא חלק גדול מהמשתתפים פה בשיח הציבורי-תורני לא ידעו את האיש אלא את שיחו, ועל זה יש לדון האם יש לכל הללו חיוב לנחמו באבלו, או שמא לא.
אויף שמחות בע"ה.

ואם אין חיוב?!
עמו אנו באבלו הכבד. המקום ינחם אותו ואת משפחתו הכבודה שי' שלא ידעו עוד מצער. וכאיש אשר אמו תנחמנו ינוחמו במהרה בהקיץ ורנן שוכני עפר בב"א.

ג"א,
זו היתה ההיכי תימצי להכניס הידיעה לאשכול תורני.
ועתה, אכן מעניין לדעת אם יוכל אי מי לענות ולהסמיך מקור.

ג"א מצטרף בניחומים.
המקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים והרופא לשבורי לב יחבש לעצבותו, ומהיום והלאה ישמע אך טוב וחסד ונחת באהלו ובארמנותו.

המקום ינחם אותכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ומירושלים תנוחמי

אני מביע את צערי על השמועה הקשה,
והנני מנצל אשכול זה לכתוב הודעת תנחומין לת"ח המכונה "חכם באשי",
המקום ינחכמכם. תנוחמו מן השמים.

וכך גם תהיה תשובה לפותח האשכול, שמשום נימוס וד"א יש לנהוג לחומרא ולנחם.
הת"ח הזה עזר לכל אחד מאיתנו, או לכה"פ לרובינו.
וזה ברור לי שפותח האשכול לא באמת נתכוון לשאול אם צריך לנחם את חכם באשי,
אלא רק הודיע את ההודעה בדרך שאלה הלכתית כדרך "ניצחו אראלים את המצוקים".

מן השמים תנוחמו.

צר לי עליך אחי, המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד.
ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים ויושר תליץ בעדינו.

בטרם אצטרף למנחמים, אשאל בזאת מענה לשון מחברן קשישא,
האם ההודעה המצערת, מצדיקה את גילוי שמו והפיכתו ל'מכירו'?!

גם אני כשראיתי את המודעה, חשתי בצערו, ועוד בטרם סיפק היה
בידי לנחמו בל"נ, תמה הייתי כיצד ניתן לספר זאת ליודעיו מבלי לחשוף
את זהותו לאלו שאינם מידידיו. שכן לו היה חפץ בפירסום שמו, היה מפרשו
כאשר נהגו כמה וכמה חברים בפורום.

ואין אני דן לחובה את חברן קשישא, שוודאי לא שכח עניין זה,
וסמך על היות החכם המדובר מפורסם בתורתו ובפירסומיו הרבים והמרהיבים,
אלא שיש כאן קריאה מכאן ולהבא, שימו על לבבכם, לא כל הכותב מתפאר בכך.

ושב, אין הדברים נוגעים לו לרבינו 'ראש החכמים' (='חכם באשי' בלשון ערבי),
שאין לו ליבוש כמעט בשום הודעה מאלפי הודעותיו שכולם שווים לטובה ולברכה,
רוויי מקורות, מחכימי מדע, מאלפים וטובים.

יתן ה' שיידע אך שמחות, ויוכל לשקוד על דלתי התורה מתוך רוגע ושלווה והרחבה,
ויפוצו מעיינותיו חוצה. תעמוד רוב תורתו לאמו המנוחה ע"ה אשריה שגידלתו והביאתו
לחיי עולמים, בגן עדן תהיה מנוחתה ותהיה מליצת יושר בעד בניה ובני בניה, להיות להם
אך טוב וחסד כל הימים, אכי"ר.

גם אני הקטן מצטרף למנחמים, ואומר
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד.
ובהמשך הלימוד והעיון במרחבי התורה הקדושה על כל ענפיה
ובהוספת נדבכים רבים ליצירותיך הנפלאות
תמצא נוחם.

עם כל זה שאינני יודעו ואיננו מכירו ולא הבנתי למי הכוונה,
שולח אני אליו את תנחומי, מאחר ואני מעריך מאוד את כתיבתו כאן ונהנה אני מדבריו המחכימים.

ג"א מצטרף לתנחומי חברינו הי"ו.

ויה"ר שזכות עסק הבן יקיר שיחי' בלימוד התורה הקדושה, המכונה "שלום ואמת", [וכדברי חז"ל שצריכה שרטוט וכו' מפסוק זה], והעולה בגימט' כשמך וכשם משפחתך [823], יעמוד וימליץ בעד נשמתה הטהורה שתהא צרורה בצרור החיים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

ואני תפילה: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד, ואך טוב וחסד ירדפוך מעתה ועד עולם, אכי"ר.

המברככם מעומקא דלבא
ומנחמכם מאוצ"ר הל"ב

הצעיר או"ר יצ"ו

והעולה בגימט' כשמך וכשם משפחתך [823],

עם הכולל.

כותב כתב:

והעולה בגימט' כשמך וכשם משפחתך [823],

עם הכולל.

כנראה שהכותב הנכבד שיחי' החסיר אות אל"ף בשם המשפחה. אולם, יש להוסיף א', והכל על מקומו יבא ב"שלום ואמת", ובמאה אחוז... וד"ל.

גם אני הדל באלפי מצטרף למנחמים את מעלת החה"ש חכם באשי שליט"א.
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, לא תוסיף לדאבה עוד ולא תדעו עוד צער.

אחינו היקר, אהוב על המקום ואהוב על הבריות, המקום ינחם אתכם בשאר אבילי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
שזכות תורתכם תעמוד לה ותהי נשמתה צרורה בצרור החיים. הלא על זה נאמר 'אשרי יולדתו'.
משתתף בצערך ומצפה לנחמה. ישראל.

ראשית, אני מצטרף למנחמים כאן ומשתתף בצערו של 'חכם באשי' שמאז קום הפורום הוא אחד שמעיר ומאיר את עיני החכמים שכאן בתבונה רבה וידיו רב לו. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד - מן השמיים תנוחמו.

האיר את עיני ת"ח שנפטרה אמו ל"ע ול"ע, שכתוב בסה"ק, שהניחום מועיל לנשמת הנפטר עצמו ולא רק לאבל, כך נראה לי שיש ענין לנחם את באשי אע"פ שאיננו מכירים אותו.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

ואם התעורר כאן דיון לגבי לנחם ב"אינו מכירו", יש לדון לגבי ניחומים דרך מחשב, שאפילו דרך כתב אמנם רב פוסקים התיר, אם כי מעיקר הדין יש ללכת ולנחמו.
יש לדון אם דין מחשב כדין כתב, בפרט, שאין הדברים מגיעים לפתחו של חכם באשי ישירות, ואין ידוע אימתי יקרא אותם, (אם כי יש להניח שיקראם בתוך שלושים יום, מכיוון שיפתח האשכול לחדש מסברותיו)

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. ושלא תדעו יותר מצער.
אך טוב וחסד ירדפוך כל ימי חייך, ושבת בבית ה' לאורך ימים.

אף אני הקטן מצטרף אל שורת המנחמים. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. ובלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים במהרה בימינו אמן.

המקום ינחמכם עם שאר אבלי ציון וירושלים.

אף אני אענה ואומר, המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ואך ששון ושמחה יהיו מנת חלקכם כל הימים.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
ולהעיר, דאיתא בסנהדרין גבי משיח (מנחם ציון) ״ייתי ולא אחמיניה״, וכעי״ז מצינו (קידושין פ״ק) גבי כיבוד או״א שהיו אומרים מוטב שלא חמיתיה להורי.
ונקודת השיתוף, ששניהם באים בדוחק ובצער. ויהי רצון שיקויים בנו ״בשטבה ונחת תוושעו״. ובהבטחת קוב״ה לרשב״י (בסמיכות ליום הילולא גיליה) ״בהאי חיבורא דילך יפקון ישראל מגלותא ברחמים״.

גם אני הצטערתי לשמוע על פטירת אמך, ואשגר ניחומי: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
מכיון שבדיוק עכשיו ראיתי בהגדה של פסח של ר' יענקלה גלינסקי מעשה נפלא מאוד בענין ניחום אבלים, אעלה אותו כאן ואולי יהיה למשיב נפש. כשנפטרה בתו של הרב שך, הוא הגיע לאחר השבעה אל בית הגרח"ע, שאף הוא כידוע שיכל בת. אמר לו הרב שך, מילא אנחנו נתנחם בתורתנו, אבל במה יתנחמו הנשים. אמר לו: הרי אנו מאמינים באמונה שלמה בתחיית המתים, ואם כן היחס לנפטרים צריך להיות כמו אל ישנים, מתוך ידיעה פשוטה וברורה שבבוא היום יקיצו וירננו ישיני עפר. בב"א.
(נ.ב., כיון שעל פי כל הסימנים אנו באחרית אחרית אחרית הימים, הרי שיש בזה כפליים לנחמה).

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

ברששת,
משום 'והייתם נקיים' אשיבך, כי לא הייתי כהולך רכיל מגלה סוד לגלות זהותו של חכם באשי, ואיני יודע היכן ראית שגליתי זאת. אטו משום שאפשר לחפש במודעות הרחוב והעיתונים? הלא לצערינו כמה וכמה מישראל בשבוע זה נפטרו.
בשו"ט.

וגם דאיגלאי מילתא כבר כשהעלו לכאן אשכול לאחל לחכם באשי מזל טוב כשהכניס בנו לבריתו שלאאע"ה
ומי יתן ויפורסם כאן אך טוב לישראל בשובע שמחות את פני ה', ובלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר

אמנם אינו מכירו, אך מפי כתבם ניכר כי גברא רבה הוא, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

כל המניח בן תלמיד חכם מעלה עליו הכתוב כאילו לא מת.
אבל כיון שאנחנו בעוה"ז לא מרגישים את כל הכאילו של חז"ל והכאב צורב, ג"א הצב"י הק' מצטרף לתנחומים, זאלט איהר פון קיין צער מער ניט ויסען.

גם אנכי מצטרף לנחם ידידינו מראשי ומותיקי הביהמ"ד דהכא,
"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".
ושלא תידע עוד מצער, ותשיש ותשמח בדברי תורתך לעולם ועד.

אוהב אוצר כתב:האיר את עיני ת"ח שנפטרה אמו ל"ע ול"ע, שכתוב בסה"ק, שהניחום מועיל לנשמת הנפטר עצמו ולא רק לאבל, כך נראה לי שיש ענין לנחם את באשי אע"פ שאיננו מכירים אותו.

שמעתי שהרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל דן האם בטלפון מקיימים מצות ניחום אבלים, ודן שאכן מצד האבל יש מקום לומר שמקיימים המצוה, אך מצד נשמת הנפטר לא מועיל. ולא חיפשתי מקומו.

מקום תשובת כבוד הגאון ר"מ פיינשטיין הוא בחלק או"ח ד' סימן מ' ושם כתב שאם יכול ללכת לבית האבל, ילך ולא יסמוך על הטלפון, אולם באין לו אפשרות, בודאי שיוצא במשהו בניחום אבלים כזה, אלא שהוסיף [ע"פ הגמ' בשבת וכך כתבו הראשונים שאם אין קרובים לאבל, מביאים אנשים מהשוק בכדי לנחמו וזאת עקב הטובה שיש לנשמת הנפטר (א.א)] שבטלפון אין את טובת המת אלא רק במקום שמנחמים או במקום שמת שם עכ"ל-בערך. ובוודאי כוונתו של הגאון היא [גם] ע"פ מה שכתב בספר מעבר יבוק [פרק אמרי נועם ל"ה] בהוצאת אהבת שלום עמ' תמב': "מכאן ראיה שהאבלים צריכין להתאבל במקום שיצתה נשמתו של מת כי באותו מקום שמת הנפש מתאבלת ושם צריך לתת לה תנחומין כדעבד רבי יהודה לההוא גברא דשכיב דלא היו לו וכו'" עכ"ל מעבר יבק. הרי שיש טובה למת בניחום ומה שאמר לי אותו ת"ח, לא שייך כ"כ בענין חכם באשי כמו שאמרתי לעיל, אולם כאמור בכ"ז החברים בכאן, כמו שכל חברותם פה הינה וורטואלית, לא יזיק כלל אלא רק יוסיף בזה שאנו שולחים את תנחומינו לבאשי היקר.

גם אנוכי הצעיר מנחם מעומק לבי, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון בירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, ובלע המות לנצח ומחה ד' דמעה מעל כל פנים אמן, כשאר רוב הכותבים אשר איננו מכירים אתכם בגוף מ"מ מכירים אנו אתכם בנפש ה"ה חלק התורה שהוא עיקר החיות כידוע, ומשתתפים בצערכם הכבד ומבקשים מאתו יתב' שלא ישמע עוד שום שוד ושבר בגבולינו ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים עדי יבוא ינון ויגאלנו במהרה בימינו אמן.
רק הרשו נא לי להעלות גרגר קטן דאיתאמרא מפום גברא רברבא על נוסח תנחומי אבלים הנאמר בלשון 'המקום' ינחם אתכם, והוא בעבור שאין אנוש יכול להכיל ולדעת כמה גדול צערו של הזולת הוא, ורק הקב"ה היודע מחשבות ומאומה לא נסתר ממנו יודע את גודל הצער, ולכן מבקשים אנו ש'המקום'-הקב"ה היודע בצערכם הוא ינחם אתכם ולא תוסיפו לדאבה עוד, אכי"ר.

אם כי לא אדע במה אנחמכם... בעל הנחמות ינחמכם.. לא יבוא עוד וגו' ושלמו ימי אבלך...

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלם ולא תוסיפו לדאבה עוד.

גם אני הק' אצטרף לכל הנ"ל

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלם ולא תוסיפו לדאבה עוד

*****
בענין נוסח התנחומים בניחום אבלים ליחיד - הנה דעת ר"י בער בסידור עבודת ישראל די"ל המקום ינחם "אותך", אמנם מנהג העולם לומר תמיד "אתכם" וטעמא כיון דגם לנשמה יש צעיר ובעי ניחום ומש"ה אומרים "אתכם" גם ליחיד לכלול בזה גם הנשמה

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

פלא על המנחמים הרבים שהוסיפו "ולא תוסיפו לדאבה עוד", שאין לו כל מקור בגמ' ובפוסקים.

שבטיישראל כתב:גם אני הק' אצטרף לכל הנ"ל

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלם ולא תוסיפו לדאבה עוד

*****
בענין נוסח התנחומים בניחום אבלים ליחיד - הנה דעת ר"י בער בסידור עבודת ישראל די"ל המקום ינחם "אותך", אמנם מנהג העולם לומר תמיד "אתכם" וטעמא כיון דגם לנשמה יש צעיר ובעי ניחום ומש"ה אומרים "אתכם" גם ליחיד לכלול בזה גם הנשמה

טעם זה שייך כשמנחמים בבית האבל שהנשמה נמצאת שם אך מעל גבי האתר נראה לי שלא שייך לומר טעם זה.

זה עתה עמדנו מה'שבעה'. נכנסתי וראיתי את האשכול הנוכחי, את תנחומי החברים ועידודם (בנוסף על כמה שטרחו ובאו),
אין לי אלא להודות להם על כך, ולקוות ביחד שנזכה במהרה לגאולה האמיתית ולתחיית המתים.

בנוסף על כמה שטרחו ובאו.
לבטח שמת לב - היה כאן דיון ארוך מאוד אם ניתן לצאת ידי חובה מעל גבי האתר - ברור שיש עניין לבוא לכבד וכדו' שהרי זה מאוד לא נעים לשבת לבד...
אך אין זה נוגע לעצם מצוות ניחום אבלים לכאו'.
לא כן?!

לא נראה שמקיימים ניחום אבלים בכתיבה בפורום, שהרי אפילו דרך הטלפון לא כ"כ ברור אם מקיימים.
עכ"פ ה'נושא בעול עם חבירו' קיים גם בפורום. עכ"פ כך להרגשתי.