פורום אוצר החכמה

ידועה הגמרא במסכת שבת דף קיב עמוד ב: "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים". והיינו, שבא להאדיר את מעלת הראשונים, שהם כמלאכים, ואנו רק כבני אנשים.
מצאתי היום ברמב"ן שמשתמש בלשון זו להיפך, וז"ל (חידושי הרמב"ן לבבא מציעא דף צח עמוד א): "אף על פי שהראשונים מלאכים אנו בני אדם והאמת יורה לנו דרכו".

מעניין.

יתכן וכוונתו שאנו בכל זאת בנ"א.

או שה'וי"ו' מקומו לפני [ו]אנו כבני אדם - היינו אע"פ שראשונים כמלאכים ואנו כבני אדם, האמת יורה דרכו

או שהכונה כמו שכתב בן מיכאל

ראו עוד אצל מ' הלברטל, 'המנהג וההיסטוריה של ההלכה בתורתו של הרמב"ן', ציון סז‎ (תשס"ב), עמ' 38 (ובספרו "על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת", תשס"ו, עמ' 93)

אפ"ל את הרמב"ן שכוונתו בבחינת לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואין משגיחין בבת קול אלא למי שהדעת נוטה, וגם אפ"ל שאע"פ שהראשונים גדולים מאוד כמלאכים, עדיין כולנו - גם הם גם אנחנו - בני אדם ואין לנו אלא ללכת לפי מה שהדעת נוטה.