עמוד 1 מתוך 1
"מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ה' מאי 12, 2011 4:01 pm
על ידי איש_ספר
ראיתי היום את הספר החדש על הגאון החו"ב ר' שמאי גינזבורג בעל 'אמרי שמאי' ומי שזכה לשמש בצעירותו את ה'אמרי אמת'.
ושם הובא הסיפור - שכבר התפרסם בעבר - על גאונותו של ר' שמאי שעל ידה היה פותר רמיזותיו וקריצותיו של האמ"א.
לדוגמא הובא גם סיפור זה:
- SCX-4x24_20110330_14234601.jpg (29.72 KiB) נצפה 13602 פעמים
.
וכבר כ' במקו"א שלא נמצא כן ברבינו ירוחם בשום מקום (וגם לא בשא"ר).
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ה' מאי 12, 2011 4:39 pm
על ידי אדג
"יש נוהגים לבצוע על לחם משנה ולטבול את פרוסת המוציא במלח ובדבש, אמנם אין זה חיוב", כ"כ הגר"מ אליהו זצ"ל, ומקורו מ"עיין שו"ע תרח סע' ד. כה"ח שם ס"ק כט-מא. בא"ח וילך ד משנ"ב ס"ק טז". ואין היד בודקת מספקת לצאת ידי חובתה, והרוצה לעיין יעיין.
מקור:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11358.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ה' מאי 12, 2011 5:26 pm
על ידי תיקו
בערב יום הכיפורים עלה ר' מנחם מזקרוצים להר ציון, לאחר שהתפלל מנחה התיישב בפינה, ליד מרתף השואה לאכול את ה"סעודה המפסקת". הוציא ר' מנחם שתי פרוסות לחם אפורות ויבשות מתוך התיק בצע אותן, ובירך עליהן כעל חלות בשבת.
"מנהג זה, מהו ?" שאל אותו הממונה על ההר.
סיפר לו ר' מנחם את המעשה ב"לחם משנה" שאירע לו ביום הכיפורים במחנה המוות בטרבלינקה.
הוא, ר' מנחם , היה שם אחד ממאות יהודים. כולם גרו בצריף אחד. יחד עבדו עבודת פרך, ויחד קבלו מכות רצח ביום ובלילה. יחד רעבו עד צאת הנשמה, ויחד ביכו את יקיריהם שמתו במגיפות. יום יום ראו את שיירות היהודים שנכנסו לתאי הגזים והפכו לעשן ואפר.
ראש המחנה היה פריץ. תמיד הסתובב במחנה, שוט בידו ושני כלבים טורפים בעקבותיו. כאשר הי הפריץ רומז לכלבים, הם היו מתנפלים על אדם וקורעים את בשרו מעליו חתיכות חתיכות. במחנה פחדו מפריץ ומכלביו יותר מאשר מתאי הגזים.
ימים אחדים לפני יום הכיפורים עלה בדעתו של פריץ רעיון זדוני: הוא החליט להרעיב אותנו, ולהכריח אותנו לצום.
ביום חמישי יומיים לפני יום הכיפורים, לא נתנו לנו שום מאכל. הרעב היה נורא. מזה חודשים רבים התקיימנו על צלחת מרק אחת ליום. רבים לא יכלו לעמוד בצום, ומתו. גם ביום השישי לא קבלנו שום מאכל.
בליל שבת, ליל יום הכיפורים, סדרנו מניין לתפילה בצריף צדדי. מסביב לצריף העמדנו שומרים. את התפילה ערכנו בחושך ובדומיה. הדמעות עמדו בגרון, בחצות הלילה העירו אותנו. חשבנו שאוספים אותנו כדי לשלוח אותנו לתאי הגזים. אך התברר כי קוראים לנו לבוא ולקחת את מנת האוכל שלנו. הפריץ הרעיב אותנו כדי שנאכל ביום הכיפורים.
כולם הלכו וחטפו את מנת המזון, חטפו ואכלו. הפריץ וכלביו עמדו מן הצד והביטו ב"מחזה".
"צום שמח ! צום שמח יהודים !" צחק בפראות.
היינו כמנין אנשים שהחלטנו לצום למרות הסכנה שבדבר. לקחנו את הלחם היבש, כדי שלא להרגיז את השטן, ושמנו אותו בצד.
כשנודע הדבר לר' אהרל'ה, אחד מחסידי קרלין, שגם בתוך המחנה חי כצדיק, בא לאלינו וציווה עלינו לאכול.
"הרבי מבריסק אמר", סיפר לנו ר' אהרל'ה "כי מי שמצווה על חולים לאכול ביום הכיפורים אינו מקל בעניין הצום, אלא הוא מחמיר בעניין פקוח נפש".
שמענו את דבריו ולא ידענו מה לעשות.
ראה ר' אהרל'ה שדבריו אינם מספיקים, וקרא לנו לאכול יחד איתו. עכנו יחד שולחן, לכבוד שבת ולכבוד יום הכיפורים. קדוש לא עשינו, האם עלינו לברך על "לחם משנה" כאשר אנו אוכלים ביום הכיפורים שחל להיות בשבת ? לא זכרנו את הדין. ר' אהרל'ה החליט שיש לברך על הלחם. הוא אמר"שאו ידיכם קודש" הרים את הפרוסות למעלה, ובירך עליהן כאילו היו שתי חלות לבנות.
מרחוק שמענו את צחוקו הפרוע של הפריץ. אבל באותו רגיע לא פחדנו.
פניו של ר' אהרל'ה האירו כאשר ברכנו ברכת המזון ואמרנו "רצה" ו"יעלה ויבוא". לאחר ברכת המזון השתנו פניו של ר' אהרל'ה . הוא פנה אלינו בבכי : "יתכן שלא הייתי צריך לאכול...לי נתן הקב'ה גוף חסון, אלא שעשיתי זאת כדי שאתם לא תסכנו את נפשכם. אנא הבטיחו לי להיות סנגורים בשמים".
ר' מנחם נאנח. "מכולם, רק אני נשארתי בחיים . לזכר אותה סעודה, שאכלנו ביום הכיפורים, נוהג אני לבצוע בערב יום הכיפורים על שתי פרוסות לחם אפורות וישנות".
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' מאי 14, 2011 10:40 pm
על ידי גוראריה
שבוע טוב.
קצת רקע: האמרי אמת זצ"ל היה ממעט מאד בדיבור ומדבר לעיתים בחצאי משפטים ורמיזות. כך היה כל ימיו, עאכו"כ בשמונה שנותיו האחרונות, בירושלים, כאשר היה חלוש וחולה.
לר' שמאי הי' שילוב גם של משב"ק בעל חושים מחודדים וגם של ת"ח עצום שעיניו כיונים על אפיקי התורה, ולכן הי' המומחה בה"א הידיעה להבין את רמיזותיו של הרבי, מכל הסוגים. כת"ח עצום גם הכיר היטב את ארון הספרים של הרבי על בוריו וכשהרבי - שישב כפוף - היה מעיף מבט לכיוון מסויים בארון, הוא הבין למה הכוונה.
לגופו של הסיפור עם רבינו ירוחם: ביררתי השבת אצל א' ממקורביו של רבי שמאי זצ"ל, ואמר לי שר' שמאי עצמו סיפר לו שפעם הא"א אמר 'ירוחם' והוא הבין שהכוונה לרבינו ירוחם מסויים ופעל לפי זה. אלא שהנ"ל לא זכר להגיד לי על איזה רבינו ירוחם מדובר.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 2:38 am
על ידי רוצה לרצות
והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:
בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 2:55 am
על ידי איש_ספר
רוצה. יאש"כ. חפשתי בסידור הרמ"ק (תפילה למשה) ולא מצאתי שם כלום בענין. אבל אולי לא חפשתי מספיק.
תיקו. איני יודע מה המקור, אבל לפי הר ציון - מרתף השואה - הממונה וכו', אפשר להשבע שזה שז"כ.
אז כשהר ציון היה בשיא תהלתו היה שז"כ טווה בדמיונו הגדול, אגדות שיפרנסו את המיתוס.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 6:58 am
על ידי רוצה לרצות
איש_ספר כתב:רוצה. יאש"כ. חפשתי בסידור הרמ"ק (תפילה למשה) ולא מצאתי שם כלום בענין. אבל אולי לא חפשתי מספיק.
בהערה שם מצוטט לשון הרמ"ק:
"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
כמו"כ צויין לעיין בספרו 'עבודת יום הכיפורים'
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 7:11 am
על ידי תולעת ספרים07
"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
קצת תמוה וטעון ביאור.
בערב שבת לקטו לחם משנה בהיות שהמן לא יירד בשבת וכפי שכתוב "קידשו במן"
אך לשם מה לקטו לחם משנה בערב יום הכיפורים.
והרי לא הוצרכו לאכול ביום הכיפורים.
----
ואני מצאתי רשום אצלי כך:
כתב מורינו הרח"ו בפע"א שער כ"ז פ"א דצריך לאכול בערב יום הכפורים כפי ערך שתי ימים והובא בכף החיים תר"ד סק"ב ועיין שער הכוונות דף ק' עמוד ב' שבכל יום מעשרת ימי תשובה מתקן בחינת הפגם דחיצוניות על ידי אכילה ושתיה כהוגן וכו' אזי מצווה לאכול יותר בערב יום הכיפורים לתקן בחינת החיצוניות של היום ומחר. ע"ש.
ואולי לזה הייתה כוונת האמרי אמת שרצה מזון שתי סעודות אך לא מדין לחם משנה - ויש ליישב בדוחק.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 9:50 am
על ידי רוצה לרצות
תעשה חיפוש באור או בהיברו 'למזון הגשמי הזה' ותמצא הכל מפורש.
ללא צורך להדחק בתירוצים שונים.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 12:52 pm
על ידי בר ששת
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:
בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
זה עוד לא הכל.
עוד תיקון: לא הרב צבי יהודה, אלא צבי
יצחק זצ"ל...
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 1:01 pm
על ידי רוצה לרצות
בר ששת כתב:רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:
בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
זה עוד לא הכל.
עוד תיקון: לא הרב צבי יהודה, אלא צבי
יצחק זצ"ל...
צודק, טעיתי.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' מאי 15, 2011 2:59 pm
על ידי גוראריה
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:
בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
למה 'זה הכל'? ב' סיפורים היו. א' עם הב"י, והא"א אמר 'בסידור', והב' עם ר' שמאי ואמר 'ירוחם' אבל זה היה בנוגע למשהו אחר, ואתי הכל שפיר וסרה תלונת אי"ס בראש האשכול.
כפי שכתבתי כבר, שמעתי ממי ששמע מר' שמאי עצמו את הסיפור עם 'ירוחם' בלי לדעת על איזה דבר הי' מדובר.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' מאי 16, 2011 12:38 am
על ידי זקן ששכח
תולעת ספרים07 כתב:"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
קצת תמוה וטעון ביאור.
בערב שבת לקטו לחם משנה בהיות שהמן לא יירד בשבת וכפי שכתוב "קידשו במן"
אך לשם מה לקטו לחם משנה בערב יום הכיפורים.
והרי לא הוצרכו לאכול ביום הכיפורים.
הרי האוכלים ביום הכפורים מרובים על שאינם אוכלים. בכל משפחה ממוצעת שבה יש זוג הורים הצמים, יש כנגד זה כמה וכמה ילדים שאינם צמים. וכי עבורם אין צורך במנה ליוהכ"פ?
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' מאי 16, 2011 12:53 am
על ידי דראל
זקן ששכח כתב:תולעת ספרים07 כתב:"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
קצת תמוה וטעון ביאור.
בערב שבת לקטו לחם משנה בהיות שהמן לא יירד בשבת וכפי שכתוב "קידשו במן"
אך לשם מה לקטו לחם משנה בערב יום הכיפורים.
והרי לא הוצרכו לאכול ביום הכיפורים.
הרי האוכלים ביום הכפורים מרובים על שאינם אוכלים. בכל משפחה ממוצעת שבה יש זוג הורים הצמים, יש כנגד זה כמה וכמה ילדים שאינם צמים. וכי עבורם אין צורך במנה ליוהכ"פ?
מה זה החישוב הזה?!
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' מאי 17, 2011 5:55 am
על ידי זקן ששכח
דראל,
מה לא מובן?
קודמי התפלא על לחם משנה בערב יום כיפור והסברתי פשטות הדבר, שבודאי היו זקוקים לירידת המן בעריוכ"פ במנה כפולה. זה הכל.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' מאי 17, 2011 8:39 am
על ידי אוצר החכמה
אבל לא מובן מה החישוב של יותר צמים ופחות צמים
אתה טוען שלכל ילד ירד לחם משנה בעי"כ כי אחרת מה אכל למחרת, ולכל מבוגר שצם לא ירד כי אינו צריך לאכול.
וכנראה כוונתך שאילו היו הילדים מועטים לא היינו מחשיבים את זה כדי לאכול לחם משנה, אבל עתה שהם היו מרובים א"כ ירד הרבה לחם משנה אע"פ שלא לכל ישראל, וא"כ ראוי לאכול בעי"כ לחם משנה כנגד זה (אע"פ שבשבת אנו בוצעים בשבת ולא בערב שבת וא"כ היה ראוי שהילדים יבצעו ביו"כ על לחם משנה).
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' יוני 20, 2011 10:56 pm
על ידי דראל
הובא באמרי שמאי עמ' 233 כי פעם הוצרך ר' שמואל אויערבך למצוא את מאמר חז"ל המפורסם "יעקב אבינו לא מת". שאל את אביו הגרש"ז, שהורה לו לשאול את ר' שמאי גינזבורג על כך. הוא ענה לו על אתר שהמאמר הזה נמצא רק בתנחומא מהד' באבער, ואל תחפש בשום מקום אחר , כי לא תמצא.
אינני תוהה על גאונותו של ר' שמאי על כך, אלא על עורכי הספר, שכלל לא בדקו את הסיפור טרם שפירסמו אותו, משום שהמאמר הנ"ל מופיע במפורש במסכת תענית ה ע"ב!
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' יוני 20, 2011 11:13 pm
על ידי אוצר החכמה
צודק, פשוט לא יאמן!
אבל באיזה כרך של אמרי שמאי זה נמצא כי חיפשתי בעמודי 233 ולא מצאתי.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' יוני 20, 2011 11:23 pm
על ידי יאיר.
אוצר החכמה כתב:צודק, פשוט לא יאמן!
אבל באיזה כרך של אמרי שמאי זה נמצא כי חיפשתי בעמודי 233 ולא מצאתי.
כנ"ל.
אשמח להפניה.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ב' יוני 20, 2011 11:51 pm
על ידי חוצפא יסגא
איש_ספר כתב:ראיתי היום את הספר החדש על הגאון החו"ב ר' שמאי גינזבורג בעל 'אמרי שמאי' ומי שזכה לשמש בצעירותו את ה'אמרי אמת'.
ושם הובא הסיפור - שכבר התפרסם בעבר - על גאונותו של ר' שמאי שעל ידה היה פותר רמיזותיו וקריצותיו של האמ"א.
לדוגמא הובא גם סיפור זה... וכבר כ' במקו"א שלא נמצא כן ברבינו ירוחם בשום מקום (וגם לא בשא"ר).
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... 19616#R_15
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 12:08 am
על ידי אוצר החכמה
כלומר שמה שהביא דראל לא מופיע באמרי שמאי אלא בספר הסיפורים על האמרי שמאי?
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 1:11 am
על ידי דראל
אני מתנצל.
ברור שהכוונה לספר לזכרו, שאינו תחת ידי כרגע, ולכן לא אוכל לרשום את שמו.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 1:29 am
על ידי איש_ספר
הספר נקרא הגאון החסיד, אבל עד שלא נראה בפנים לא נאמין...
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 1:31 am
על ידי דראל
אכן. אני מזמין את כולם לסעודת כובעים אחרי שיבדקו.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 1:40 am
על ידי חרט
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:
בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
מבלי להפחית בגאונותו וגדלותו של הבית ישראל (או האמרי שמאי), אבל כמדומה שכל בן-בית וותיק היה מבין את כוונת האמרי אמת - הרי זו לא השנה הראשונה שהוא סועד סעודת המפסקת!
כך שגם אם לא היה יודע את המקור - וממילא מבין את כוונתו המדוייקת באומרו "בסידור" (או לפי הגירסה השניה "ירוחם"), היה עליו להבין שאם בכל שנה מקפיד האמרי אמת לבצוע על לחם משנה בסעודה זו, וכרגע מונחת לפניו רק חלה אחת - שזהו רצונו!
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ג' יוני 21, 2011 8:11 am
על ידי אוצר החכמה
ויש ליישב שחומרא זו לא נהג בה קודם, ורק בשנה זו עלתה בדעתו לנהוג בה, שכן היא דרכם של תלמידי חכמים שתמיד הולכים ומוסיפים חומרות וענייני חסידות מתוך לימודם.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' אוגוסט 21, 2011 12:28 am
על ידי נוטר הכרמים
דראל כתב:הובא באמרי שמאי עמ' 233 כי פעם הוצרך ר' שמואל אויערבך למצוא את מאמר חז"ל המפורסם "יעקב אבינו לא מת". שאל את אביו הגרש"ז, שהורה לו לשאול את ר' שמאי גינזבורג על כך. הוא ענה לו על אתר שהמאמר הזה נמצא רק בתנחומא מהד' באבער, ואל תחפש בשום מקום אחר , כי לא תמצא.
אינני תוהה על גאונותו של ר' שמאי על כך, אלא על עורכי הספר, שכלל לא בדקו את הסיפור טרם שפירסמו אותו, משום שהמאמר הנ"ל מופיע במפורש במסכת תענית ה ע"ב!
היום פגשתי את אחד מנכדיו של ר' שמאי ז"ל, שהיה מעורב בהוצאת ספר תולדותיו, תוך כדי שיחתינו סיפר לי על ה'פאשלות' כלשונו שקרו בספר, ולדוגמא ציין את הסיפור הנ"ל! המעשה הזה מקורו בסרט הקלטה מטושטש שהושלם בדמיונו של הכותב, הסיפור ביסודו נכון, אבל לא זה המאמר שחיפשו, כמובן!
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: א' אוגוסט 21, 2011 1:39 am
על ידי איש_ספר
ישנו דרוש פלפול של הרבי ר' יהונתן המיוסד על דברי הגמרא הנזכרת ובשינוי גירסה, ותמהו ע"ז עד שהראו שכ"ה במנורת המאור ובעוד ס"י. ואולי המדובר ע"ז.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ה' אוקטובר 11, 2018 11:40 pm
על ידי עקביה
ראיתי אשכול ונזכרתי מעשה.
בספר הזיכרון לרב יצחק ידידיה פרנקל מסופר שכשהיו נכנסים אל האמרי אמת לשאול בעצתו, הוא היה משיב בד"כ באיזה מאמר חז"ל קצר וסתום, שהקשר שלו לשאלת השואל לא ברור, ובזה נסתיימה הפגישה. לאחמ"כ היה השואל פונה אל חסידים שהיו מומחים לפענח את כוונתו של הרבי, ובראשם אחיו, ר' משה בצלאל אלתר הי"ד, והם היו מסבירים לו מה התכוון הרבי לומר.
ר' נתן קמינצקי כתב שר' שמחה עלברג, עורך הפרדס, אמר לו פעם שבפולין לרבי מגור היו עשרת אלפים מעריצים, ואילו לר' חיים מבריסק היו ארבעים מעריצים, והסיבה לכך היא שאצל החסידים, ככל שהרבי פחות מובן כך הוא נערץ יותר, ואילו אצל הליטאים זה להפך.
נראה שהאמרי אמת יצר בידיו את המצב הזה, ומי בא בסוד קדושים.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ו' ינואר 11, 2019 10:47 am
על ידי ברוז
נוטר הכרמים כתב:דראל כתב:הובא באמרי שמאי עמ' 233 כי פעם הוצרך ר' שמואל אויערבך למצוא את מאמר חז"ל המפורסם "יעקב אבינו לא מת". שאל את אביו הגרש"ז, שהורה לו לשאול את ר' שמאי גינזבורג על כך. הוא ענה לו על אתר שהמאמר הזה נמצא רק בתנחומא מהד' באבער, ואל תחפש בשום מקום אחר , כי לא תמצא.
אינני תוהה על גאונותו של ר' שמאי על כך, אלא על עורכי הספר, שכלל לא בדקו את הסיפור טרם שפירסמו אותו, משום שהמאמר הנ"ל מופיע במפורש במסכת תענית ה ע"ב!
היום פגשתי את אחד מנכדיו של ר' שמאי ז"ל, שהיה מעורב בהוצאת ספר תולדותיו, תוך כדי שיחתינו סיפר לי על ה'פאשלות' כלשונו שקרו בספר, ולדוגמא ציין את הסיפור הנ"ל! המעשה הזה מקורו בסרט הקלטה מטושטש שהושלם בדמיונו של הכותב, הסיפור ביסודו נכון, אבל לא זה המאמר שחיפשו, כמובן!
האם נדפסו היכן שהוא מאמרים בהלכה מרבי שמאי גינזבורג ?
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ו' ינואר 11, 2019 10:59 am
על ידי דמשק
ברוז כתב:האם נדפסו היכן שהוא מאמרים בהלכה מרבי שמאי גינזבורג ?
באמרי שמאי ח"ב.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ו' ינואר 11, 2019 11:00 am
על ידי מקדש מלך
יש בקובצים מאמרים שהוא פירסם , אם איני טועה בעיקר בעניני כשרות. נמצא כמובן באוצר החכמה.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ו' ינואר 11, 2019 12:06 pm
על ידי דרומי
כהערת אגב, לא מסתבר לכאורה לומר שהמלה 'ירוחם' תרמוז לרבינו ירוחם, שהרי דרך ארץ בסיסית להוסיף את האות ר' קודם לכן (ר' ירוחם), וקשה להאמין שמחמת קיצור הלשון יחסירו אותה (אני כותב זאת בלי להכיר מקרוב את נשואי האשכול, ויתכן שאני טועה כמובן).
ואגב דאגב, תמיד תמה אני לראות שיש רחובות הנקראים על שם גדולים וצדיקים, ויש שלמען הקיצור מחסירים את הר' בהתחלה ובעיניי זה נראה תמוה. זכור לי איזה רחוב באשדוד על שם תנא שהרבה קוראים לו בקיצור בלי להזכיר את התואר 'רבי' (אולי 'בן חלפתא'?), וכמדומני שפעם ראיתי באיזה עלון תורני מכובד כתובת בשם 'רחוב לוי יצחק מברדיטשוב' בלי הכבוד המינימלי המגיע לכאורה.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 8:09 pm
על ידי חרסון
לא פשלה כ"כ גדולה, אבל כתוב בספר הנ"ל גם שר' שמאי גינזבורג אמר שהביטוי 'לב מלכים ושרים ביד ה'' מופיע לראשונה במהר"ץ חיות ומשם נשתרבב לפיות ההמונים. נכון שהביטוי מופיע שם, אבל גאון כמוהו יש להניח שהכיר מקורות קודמים בזמן לביטוי זה.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 8:10 pm
על ידי מקדש מלך
חרסון כתב:לא פשלה כ"כ גדולה, אבל כתוב בספר הנ"ל גם שר' שמאי גינזבורג אמר שהביטוי 'לב מלכים ושרים ביד ה'' מופיע לראשונה במהר"ץ חיות ומשם נשתרבב לפיות ההמונים. נכון שהביטוי מופיע שם, אבל גאון כמוהו יש להניח שהכיר מקורות קודמים בזמן לביטוי זה.
איזה מקור למשל?
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 11:45 pm
על ידי חרסון
אינני מנוי ה'אוצר' כעת. אבל בשעתו כשתרתי אחר המקומות הראשונים לביטוי מצאתיו בכ"מ שקדמו למהרצ"ח. זכור לי למשל הרבי האמצעי מליובאוויטש. ועוד. חיפוש קל באוצר יגלה מקומם. ואם אינני טועה, הצירוף 'לב מלכים ושרים' דייקא (לא ביד ה', אבל בתוספת על הנאמר במשלי) הוא בסליחה אשכנזית קדומה.
ועכ"פ, מוזר לייחס זאת למהר"צ חיות במגילה (ולומר שתפוצת הביטוי החלה ממנו...)
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 11:48 pm
על ידי מקדש מלך
מעניין. על כל פנים לגבי הרבי האמצעי לא יפלא שבקיאותו של הרב שמאי הגיעה לכדי ידיעת המפרשים שבסוף הש"ס, אך לא עד ידיעת ספרי הרבי האמצעי.
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 11:48 pm
על ידי בקרו טלה
חרסון כתב: ואם אינני טועה, הצירוף 'לב מלכים ושרים' דייקא (לא ביד ה', אבל בתוספת על הנאמר במשלי) הוא בסליחה אשכנזית קדומה.
ליכא מידי דלא רמיזא באוצר
"לב מלכים ושרים ביד ה'" - מקור המאמר
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ש' ינואר 12, 2019 11:50 pm
על ידי חרסון
מקדש מלך כתב:מעניין. על כל פנים לגבי הרבי האמצעי לא יפלא שבקיאותו של הרב שמאי הגיעה לכדי ידיעת המפרשים שבסוף הש"ס, אך לא עד ידיעת ספרי הרבי האמצעי.
כמובן. אבל יש להניח שמקור הביטוי איננו הרבי האמצעי, ועכ"פ שמהר"צ חיות לא שאב אותו משם... ואחזור לריש דברי - מצאתי גם מקומות קדומים יותר.
הרב בקרו - ישר כח!
Re: "מן השמים ירוחם - ירוחם טמירי"
פורסם: ה' ספטמבר 26, 2019 1:18 pm
על ידי הא לחמא עניא
רוצה לרצות כתב:איש_ספר כתב:רוצה. יאש"כ. חפשתי בסידור הרמ"ק (תפילה למשה) ולא מצאתי שם כלום בענין. אבל אולי לא חפשתי מספיק.
בהערה שם מצוטט לשון הרמ"ק:
"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
כמו"כ צויין לעיין בספרו 'עבודת יום הכיפורים'
יש אפשרות להעלות זאת לזיכוי הרבים??
תודה רבה