פורום אוצר החכמה

הפשטן כתב:אך ורק על מנהגים אשר נוגדים הלכה פסוקה ואשר טרם זכו לדברי סנגורי' מאת אף פוסק.

הפשטן כתב:ב. המנהג להתפלל בפורים בתחפושת, נגד הלכה פסוקה [ש"ע או"ח: צח א, צט א] - שבתפילה יש להיות כמי שעומד לפני מלך (וכמובן "בפחד" "באימה" "ביראה" "בתחנונים" "בהכנעה" [שם: צג ב, צה ג, צח א-ג-ד] - מה שבלתי אפשרי כשמחופשים).

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יח
א. אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד.

הפשטן כתב:א. מנהג של חלק קטן מהספרדים (ושל עוד אחרים), שמצד אחד מתפללים מנחה אחרי פלג המנחה (כדעת חכמים במשנה), ושמצד שני מתפללים ערבית לפני צה"כ (כדעת רבי יהודה) מה שלא הותר אלא - למי שהתפלל מנחה לפני פלג המנחה [ש"ע או"ח רלג א] - או כשיש חשש שהמניין ייעלם אם ימתינו לצה"כ [משנ"ב שם].

הפשטן כתב:מנהג חלק קטן מהספרדים שמתפללים מנחה אחרי פלג המנחה וערבית לפני צה"כ.

חגי פאהן כתב:

הפשטן כתב:א. מנהג של חלק קטן מהספרדים (ושל עוד אחרים), שמצד אחד מתפללים מנחה אחרי פלג המנחה (כדעת חכמים במשנה), ושמצד שני מתפללים ערבית לפני צה"כ (כדעת רבי יהודה) מה שלא הותר אלא - למי שהתפלל מנחה לפני פלג המנחה [ש"ע או"ח רלג א] - או כשיש חשש שהמניין ייעלם אם ימתינו לצה"כ [משנ"ב שם].

ממש השבוע אמרו באזני שתופעה זו מצויה אך ורק בערים דתיות/חרדיות. בערים מעורבות יש שיעור ואז ערבית בזמנה.

מ"מ, אם אכן יש מנהגים שטרם לימדו עליהם זכות, הרי שאלה מנהגים ממש חדשים.

הפשטן כתב:. . המנהג להתפלל בפורים בתחפושת . .

ביקורת תהיה כתב:

הפשטן כתב:מנהג חלק קטן מהספרדים שמתפללים מנחה אחרי פלג המנחה וערבית לפני צה"כ.

וכן נהגו ברוב קהילות אשכנז לאורך כל הדורות (כמובא ב'מגן אברהם' סימן רלג), ומנהג אבותינו בידנו.

שש ושמח כתב:

הפשטן כתב:אך ורק על מנהגים אשר נוגדים הלכה פסוקה ואשר טרם זכו לדברי סנגורי' מאת אף פוסק.

משמע שהנך יודע שאע"פ ש"טרם" זכו לדברי סנגוריה מאף פוסק הרי אין הדבר אלא מפני שעדיין לא עלה הנושא לדיון. ר"ל.

ביקורת תהיה כתב:ג. המנהג להתעקש על דברים שנאמרו, להתפתל בפיתולים מפיתולים שונים ולא להודות ולומר בפשטות 'טעיתי' 'לאו אדעתאי' וכיוצא באלו לשונות של חרטה – מנהג 'מכובד', אך נוגד הלכה פסוקה של תנא דבי אליהו: לעולם יהא אדם ירא שמים ומודה על האמת.

זאב ערבות כתב:אולי יש להנהיג מנהג חדש שאינו נוגד הלכה פסוקה שטרם פותחים אשכול חדש, לעשות חיפוש כדי לוודות שהענין או הנושא לא נדונו בעבר. והיה אם כבר נדון, להוסיף על הנאמר שם, והנה חיפוש קל מראה שאף נושא זה נדון בעבר viewtopic.php?f=17&t=20371&hilit

הפשטן כתב:אין צריך לומר, שהעובדה שהמנהג הזה ישן - אינה נותנת לו תעודת כשרות.

ביקורת תהיה כתב:

הפשטן כתב:אין צריך לומר, שהעובדה שהמנהג הזה ישן - אינה נותנת לו תעודת כשרות.

מנהג שנהגו כל גדולי ישראל לדורותיהם.

הפשטן כתב:טענתי שעצם היותו של המנהג מנהגם של רבינו שבתי כ"ץ ורבינו אברהם אבלי סג"ל, איננה תעודת כשרות עבורו.
טענתי, שהמנהג שנהגו רבינו יחזקאל סגל לנדא ורבינו עקיבא גינז מאייזנשטט נוגד הלכה "פסוקה".

הפשטן כתב:א. מנהג של חלק קטן מהספרדים (ושל עוד אחרים), שמצד אחד מתפללים מנחה אחרי פלג המנחה (כדעת חכמים במשנה), ושמצד שני מתפללים ערבית לפני צה"כ (כדעת רבי יהודה) מה שלא הותר אלא - למי שהתפלל מנחה לפני פלג המנחה [ש"ע או"ח רלג א] - או כשיש חשש שהמניין ייעלם אם ימתינו לצה"כ [משנ"ב שם].

יוסף בניהו כתב:מנהג זה הוזכר בספרי הרב עובדיה שיש לו על מה לסמוך ואני חושב שגם הרב בן ציון יישב המנהג.

הפשטן כתב:ב. המנהג להתפלל בפורים בתחפושת, נגד הלכה פסוקה [ש"ע או"ח: צח א, צט א] - שבתפילה יש להיות כמי שעומד לפני מלך (וכמובן "בפחד" "באימה" "ביראה" "בתחנונים" "בהכנעה" [שם: צג ב, צה ג, צח א-ג-ד] - מה שבלתי אפשרי כשמחופשים).

אראל כתב:רצונו של המלך זה כבודו. מנהג ישראל תורה להתחפש בפורים, אם כן זה רצונו ית', ואין שום חסרון להתפלל ככה במלבוש שהמלך חפץ ביקרו

הפשטן כתב:הטענה שלי לא הייתה שאין זה מלבוש שהמלך חפץ ביקרו, אלא היא הייתה - שהמנהג הזה נגד הלכה פסוקה בש"ס ובש"ע ברמ"א במשנ"ב.

אראל כתב:והשו"ע והמשנ"ב שהביאו את מנהג התחפושת בפורים, יסכימו שאם כך הוא מצות ומנהג היום להיות לבוש כך, אם כן בודאי שכך הוא המלבוש הרצוי להתפלל בו ביום לפניו ית', וכך הוא רצונו ית'

אראל כתב: וסמוכין לכך ממה שהובא בהל' ראש השנה בשם המהרי"ל, שהמוהל בראש השנה לא יקנח פיו מדם המילה והמציצה, ויתקע כך כדי לעורר זכות המילה, ולא מצינו כלל מי שיחשוש שהלא אין עומדים כך בפני המלך בפה מטונף בדם

יוסף בניהו כתב:

אראל כתב:והשו"ע והמשנ"ב שהביאו את מנהג התחפושת בפורים, יסכימו שאם כך הוא מצות ומנהג היום להיות לבוש כך, אם כן בודאי שכך הוא המלבוש הרצוי להתפלל בו ביום לפניו ית', וכך הוא רצונו ית'

אשמח למקור שבש"ע ובמשנ"ב הוזכר מנהג התחפושות.

אראל כתב: וסמוכין לכך ממה שהובא בהל' ראש השנה בשם המהרי"ל, שהמוהל בראש השנה לא יקנח פיו מדם המילה והמציצה, ויתקע כך כדי לעורר זכות המילה, ולא מצינו כלל מי שיחשוש שהלא אין עומדים כך בפני המלך בפה מטונף בדם

יוסף בניהו כתב:אשמח למקור שבש"ע ובמשנ"ב הוזכר מנהג התחפושות.

מה שנכון נכון כתב:

אראל כתב: וסמוכין לכך ממה שהובא בהל' ראש השנה בשם המהרי"ל, שהמוהל בראש השנה לא יקנח פיו מדם המילה והמציצה, ויתקע כך כדי לעורר זכות המילה, ולא מצינו כלל מי שיחשוש שהלא אין עומדים כך בפני המלך בפה מטונף בדם

"ונראה שאעפ"כ יקנח פיו מבחוץ, וגם ירחץ ידיו משום כבוד הברכה [מט"א]". מ"ב שם.
וברמ"א יו"ד רסה, א "וכשהמוהל מברך ברכה זו (אשר קדש) רוחץ תחלה ידיו ופיו כדי שיברך בנקיות".
"למדתך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג בהם כוס לרבו".