פורום אוצר החכמה

ידועים לנו דברי רבי שימלאי במכות כ"ג:-כ"ד. "תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני וכו' בא דוד והעמידן על אחת עשרה וכו' בא ישעיהו והעמידן על שש, בא מיכה והעמידן על שלש, (וס"ד לגמרא שבא עמוס והעמידן על אחת, ולמסקנא) בא חבקוק והעמידן על אחת" ע"ש.
ובפירוש ריב"ן (במקום פירש"י שם) בד"ה בא ישעיהו בן אמוץ "כל שעה דורות של מטה היו מתמעטין". וביאור דבריו שבכל ירידה שירדו הדורות היו הנביאים ממעטין הכללים הכוללים רצון הא-ל ומצוותיו בכדי שיוכל העם לעמוד בם (עיין מהרש"א באריכות).
ובעיניי יפלא שהרי אמרו חז"ל שד' נביאים נתנבאו באותה פרק: הושע ישעיהו עמוס ומיכה. ואם באותה תקופה נתנבאו ישעיה ומיכה, מה פשר הירידה משש לשלש? הלא בדור אחד נתנבאו.

וביותר תיקשי לן לדברי הויק"ר פרשת צו י' ב' שדרשו חז"ל איך נשלח ישעיהו להנבא לישראל :
"ר' עזריה בשם רבי יהודה בר סימון פתר קריה בישעיה. אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי ושמעתי קולו של הקב"ה אומרת (ישעיה ו): את מי אשלח ומי ילך לנו?
שלחתי את מיכה והיו מכין אותו בלחי, הדא הוא דכתיב (מיכה ד): בשבט יכו על הלחי.
שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס.
דאמר רבי פנחס:
למה נקרא שמו עמוס?
שהיה עמוס בלשונו.
מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו?
ואומר (ישעיה שם): הנני שלחני."

ואם לא נתנבא ישעיה עד אחרי שמיכה ועמוס הפסיקו להתנבא, איך יכונו דברי הגמרא? (המדרש בויק"ר דורשת את הפסוקים בישעי' ו' אשר כדברי רש"י הוא באמת התחלת הספר עיי"ש דברי רש"י, וא"כ משתעי בתחילת חינוכו לנבואה.)
ואני חוכך לתרץ שדברי הגמ' איירי בסדר הכתובים דהיינו ישעי', מיכה, והדר חבקוק. ואילו ההוו"א מעמוס עדיין לא יתכן. וא"כ לא הועלתי כלום.

לא הבנתי איך אתה מסיק מדברי הויק"ר שישעיהו נתנבא רק אחר שפסקו מלהתנבא

בעצם הקושיא מויק"ר אינו אלא הוספת תמיהה, כי יש לתרצם כמדרשים חלוקים.
אבל משמע שם שהקב"ה אומר את מי אשלח היינו מפני שעמוס ומיכה נתנבאו כבר וישראל נהגו בהם זלזול. לא משמע שעדיין המה מתנבאים לישראל, ואמנם אינו מוכרח.

בנוגע לתחילת דבריך, הרי ישעיהו עצמו חזר והעמידן על שתיים כמבואר שם, והיינו שבאותו דור היתה הירידה גדלה והולכת כל הזמן.

חד וחלק, אתה צודק, תודה!
ועדיין הדבר צריך הסבר, איך מפרק ל"ג עד נ"ו ירד העם פלאים.

קצת הבהרה! ובטח ידעת זאת, שאין הפרקים בתנ"ך פרקי זמן ופרשיות בראשית נח יוכיחו, אבל בכל זאת דבריך מובנים למבינים...

מעיין: 'כמובן'

ישבב הסופר כתב:מעיין: 'כמובן'

אה, וגם זה: הריב"ן שם חוזר פעמיים על דבריו שכל שעה היו הדורות הולכים ומתמעטים (בתחילת העמוד ושוב לקראת הסוף). אך שים לב שהפעם השניה היא לגבי חזר ישעיהו, ואם כן בא במפורש להסביר שבאותו דור שוב היתה ירידה, וזהו בכל שעה.

חד וחלק: זה כבר ברור שהריב"ן מפרש בתחילת הדף מדבר עדיין על בא דוד והעמידן על י"א, ולא כדבריך שבפעם השניה הוא לגבי חזר ישעיהו אלא בא ישעיהו (הראשון) וכדברי המתחיל.

אך מה שהבאת לעיל דברת צדקות, ושפתים ישק משיב דברים נכוחים.

ישבב הסופר כתב:חד וחלק: זה כבר ברור שהריב"ן מפרש בתחילת הדף מדבר עדיין על בא דוד והעמידן על י"א, ולא כדבריך שבפעם השניה הוא לגבי חזר ישעיהו אלא בא ישעיהו (הראשון) וכדברי המתחיל.

לא ידידי, הריב"ן בהחלט מדבר על חזר - ראה לפי מיקום הדיבור! ומה שדייקת, הרי בכל מקרה הנוסח שהוא מביא בד"ה ['בא ישעיהו בן אמוץ'] לא קיים לפנינו.

לפי מיקומו אכן אתה צודק אבל על דברי המתחיל א"א להתווכח שכתוב שם "בא ישעיה בן אמוץ".
http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesech ... format=pdf

הרי על כך עניתיך שגם בפעם הראשונה לא כתוב לפנינו כדברים האלה (בא ישעיהו בן אמוץ), ואם כן שלריב"ן היתה גירסא שונה משלנו אפשר בהחלט להניח - על פי מיקום הדיבור - שהוא גרס גם בפעם השניה 'בא' ולא 'חזר'.

שו"ר שכך למד גם העורך האלמוני של ביאורי רש"י במתיבתא על מכות שם. לא ראיה גדולה, אבל ראיה.