פורום אוצר החכמה

המילה 'אייבישטער' באידיש מקבילה בצורת השימוש לתואר 'רבש"ע' בלשה"ק. פירושו המילולי של 'אייבישטער' הוא 'העליון'. שאלתי היא, מהו מקור ביטוי זה? לפום ריהטא לא אדע מקור בלשה"ק או בארמית שכינו לבורא עולם בשם 'העליון', ונשאלת השאלה מי המציא ביטוי זה. לפי הביטוי שלו, המקור הוא רוסי, כי רק באידיש הרוסי אומרים צירי במקום חולם, דהיינו 'אייבישטער' במקום 'אויבישטער', אבל עדיין זה לא מוסיף הרבה למקור הביטוי.

המילה היא אויבערשטער, עם רי"ש.

.

'אל עליון'
בראשית, יד, יח-כב.

והוא יכוננה עליון. תהלים פז, לאב"ע ורד"ק.

הָעֶלְיוֹן, וְעֵינוֹ אֶל יְרֵאָיו

ראיתי היום בספר אחד שרבי אהרן מבעלז זצ''ל
כשהיה לו ספק בברכה אחרונה על שתיה היה מברך בארמית,
בריך רחמנא מלכא דעלמא עילאה בורא נפשות רבות וגו'.

בקצור ספר חרדים:

וירגיל אדם עצמו שלא להזכירו אפילו בשאר לשונות, אלא כשירצה להזכירו יאמר 'העליון' (בלשון אשכנז: דער אויברשטר).

תוכן כתב:המילה 'אייבישטער' באידיש מקבילה בצורת השימוש לתואר 'רבש"ע' בלשה"ק. פירושו המילולי של 'אייבישטער' הוא 'העליון'. שאלתי היא, מהו מקור ביטוי זה? לפום ריהטא לא אדע מקור בלשה"ק או בארמית שכינו לבורא עולם בשם 'העליון', ונשאלת השאלה מי המציא ביטוי זה. לפי הביטוי שלו, המקור הוא רוסי, כי רק באידיש הרוסי אומרים צירי במקום חולם, דהיינו 'אייבישטער' במקום 'אויבישטער', אבל עדיין זה לא מוסיף הרבה למקור הביטוי.

דומני שבעלי הגייה פולנית הוגים "אייבישטער" בצירה דידהו.

כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

יושב בסתר 'עליון'

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

החידוש במקרה זה הוא שהפולנים אומרים "אויבן" בחולם ולא בצירי דידהו. הלא כן?

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.

לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).

החידוש במקרה זה הוא שהפולנים אומרים "אויבן" בחולם ולא בצירי דידהו. הלא כן?

גם "גלויבן" כשם עצם הם אומרים בחולם, ואילו כפועל בצירה (ואפשר שדווקא הרוסים הם שהתבלבלו כאן ואיחדו את שתי המלים בגלל הגייתן הזהה אצלם). אינני שולל את דבריך, אבל אין זו הוכחה גמורה.

עכ"פ אני לא הבנתי שהוכחת פותח האשכול היא מההגייה הפולנית, אלא מהאידיש הקלאסית (או האוקראינית-רומנית, או הליטאית דהאידנא), שבה הוגים צירה כמו הרוסים, ועל כך אמר הנ"ל שהגייתם "אייבישטער" היא חיקוי של הגיית "אויבערשטער" של הרוסים. ועל כך כתבתי שההגייה הפולנית היא קצת ראיה לסתור, כי אם הגייתם היא חיקוי להגיית הרוסים, היה להם להגות כמו הרוסים (ולאיית "עבישטער" וכיו"ב). אבל אכן אין זו קושיא גדולה.

ההוכחה על מקורה של הביטוי, הוא מזה שהפולנים אומרים 'אייבישטער' בצירי ולא בחולם כפי שמתבקש בהיגוי שלהם.

לכל אלו שהביאו ראיה שהקב"ה נקרא 'עליון', אין הדברים נראים, כי שם מדובר בתואר, ואילו 'אייבישטר' הוא כנוי.

אגב הדיון על הצירי והחולם המתחלפים במבטא הרוסי-ליטאי,

ובהתאם לכותרת האשכול אבל בעברית...

האם בהגיית שם אדנו"ת יש השפעה למבטאים השונים בתוך האשכנזים?

האם מצינו רוסים-ליטאיים שיבטאו את הד' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בצירי?

האם מצינו פולנים-גאליצייאנים שיבטאו את הנ' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בשורוק?

דרומי כתב:אגב הדיון על הצירי והחולם המתחלפים במבטא הרוסי-ליטאי,

ובהתאם לכותרת האשכול אבל בעברית...

האם בהגיית שם אדנו"ת יש השפעה למבטאים השונים בתוך האשכנזים?

האם מצינו רוסים-ליטאיים שיבטאו את הד' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בצירי?

האם מצינו פולנים-גאליצייאנים שיבטאו את הנ' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בשורוק?

נ' כשורוק בוודאי שלא, כי יש אחריה עיצור.
לגבי ד' כצירי אתה אמור לדעת...

ידוע לי שבדרך כלל לא עושים כן אלא מבטאים הד' בחולם הנפוץ, וכן הנ' בקמץ ולא בשורוק.

השאלה שלי היא האם מצינו חריגים שכן ביטאו כך?

שוב, לגבי הנ' אין סיבה שתהיה נהגית בשורוק, כי יש אחריה י' עיצורית וההברה סגורה.
זה לא רק בשם ה' אלא כל "נָי" שהוא יהגו כקמץ.
ההוגים קמץ כשורוק עושין כן רק בהברה פתוחה.

ייש"כ!

אז אפשר לומר לסיכום שכל האשכנזים אומרים את שם אד' באותה צורה?

לא, כי אין חולם אחד לכל האשכנזים.

הוא אשר שאלתי. אנא פרט!

כוונתו לחולם שנהגה ע"י יוצאי גרמניה באופן שונה מיוצאי מזרח אירופה, וממילא משפיע על הגיית האות ד' שבשם אדנות.

רבים אומרים באופן שנשמעת הד' בחיריק (ואין הבדל בקריאתם בין שם הוי' לבין עדינו העצני).

עי' בהקדמה לסידור אור החמה שהעיר על זה.