פורום אוצר החכמה

יש ביטוי עממי: "כשהולכים בדרך נכונה - פוגשים אנשים", המתייחס לאדם שזכה לכוון מדעת עצמו לתירוץ או סברא של הקודמים לו.
האם מישהו יכול לכוון אותי לאיזה מקור כתוב הכותב את הרעיון, ולאו דווקא במילים אלו.

ראיתי בספרים מר' ירוחם על התורה (כמדומני בחומש דברים) שר' ירוחם אמר זאת לתלמיד שהיה לו חלישות הדעת שדבריו כבר נמצאים בראשונים, ואמר לו על דרך משל כשהולכים לתחנת הרכבת במיר ברחוב... אם המקום שמם בוודאי אינו הדרך לתחנת הרכבת.

אולי יש כבר קדמוהו אולם הוא לכשעצמו מקור.

חיפשתיהו שוב לאחרונה ולא מצאתי לע"ע.

בנתיבות עולם, נתיב העבודה בתחילתו, מבאר מהר"ל את הפס' 'זבחי ישרים רצונו' ומרחיב את הנקודה שהצדיקים ההולכים בדרך ישר, הולכים כולם בדרך אחת, והרשעים ההולכים בדרכים עקומות, הולכים בהרבה דרכים ולכן נק' נפרדים עיי"ש היטב.
תראה שם שהוא בעצם מבטא את הרעיון שהוזכר בראש האשכול, בעמקות.

מענין לענין
שמעתי פעם, שכהיום א"א לחדש כלום בתורה, ממ"נ אם הוא דבר אמתי נכתב כבר בראשונים או בגדולי האחרונים, ואם הוא מעוקם, ג"כ נמצא כתוב בתחתונים...

-----
ועוד מענין לענין, שמעתי פעם, שאם מוצא בדרך לימודו מענין פרשת השבוע, היא סימן ללימוד תורה לשמה, או משהוא מעין זה, האם יש לזו איזה שהוא מקור...

מעיין כתב:מענין לענין
שמעתי פעם, שכהיום א"א לחדש כלום בתורה, ממ"נ אם הוא דבר אמתי נכתב כבר בראשונים או בגדולי האחרונים, ואם הוא מעוקם, ג"כ נמצא כתוב בתחתונים...

...

שבעים פנים לתורה, ולכל פנים יש אחור, כידוע.

למה לא הביא הדברים ממקורן ממה שסיפר מהריי"ץ על זקינו האדמו"ר הזקן
בויטבסק חי למדן מסוים בשם ר' אלישע, גאון הגאונים, חברו המובהק של ר' אברהם זאב מבישנקוביץ. לר' אלישע זה הי' מוקשה קושיא חמורה באחת מפיסקאות רש"י במסכת עירובין, כל למדני העיר יגעו רבות בפירוק הקושיא, כל אחד הביע את סברתו, ואילו רבנו הזקן אמר את סברתו הוא, ורוב הלומדים הסכימו לה.
...כשלמדני ויטבסק הסכימו לפירושו של רבנו הזקן ברש"י, לא שבע ר' אלישע רצון כלל, שכן הוא למד את הסוגיא בפירוש אחר מאשר רש"י, וטען וממדבר מתנה ואשר כתר התורה מגיע לזה שזוכה לכך, רש"י הי' מפרש בדורו, ואילו ר' אלישע פרוש וגאון [כך כינה את עצמו] הוא מפרש בדורו.
בויטבסק חי אחד מחסידי הבעש"ט רבי אפרים, אחיו של רבי משה ודודו של בעל "פרי הארץ", למדן גדול, פרנסתו של רבי אפרים היתה מגננות, בה עסק הוא וילדיו, הוא הי' בקי וחריף בנגלה ובקבלה, ומראשי המדברים בין למדני ויטבסק, הי' מפורסם למקושרו של הבעש"ט, ואף מתנגדי שיטת הבעש"ט חיבבוהו בגלל האמת שלו.
היתה זו השנה הראשונה לאחר פטירת הבעש"ט -תקכ"א-, ורבי אלישע תינה בפני רבי אפרים את תמיהתו, היתכן הדבר לדחות את פירושו, משום שרש"י מפרש אחרת, הרי גם בעלי התוספות מפרשים אחרת, מאשר רש"י, הראב"ד מפרש אחרת מאשר הרמב"ם, וכשהוא רבי אלישע מפרש שלא כפירוש רש"י, לא מקבלים את פירושו, הרי שבעים פנים לתורה.
רבי אפרים איש האמת ענה לו בפשיטות, כתיב "והנה מגילה עפה כתובה פנים ואחור", מדאיכא פנים איכא גם אחור, רש"י ובעלי התוספות, הרמב"ם והראב"ד, הנה פירושיהם, סברותיהם, והאוקימתות שלהם, הם משבעים פנים לתורה, הסברות הפירושים והאוקימתות שלכם -רבי אלישע-, הם משבעים אחור לתורה.

למה לא הביא מקור?
כנראה הבין מדילי' וכשהולכים בדרך נכונה וכו'...

חד וחלק כתב:http://www.otzar.org/crops/513657-11699600944.html

וראה גם כאן:http://www.otzar.org/crops/145237512708385834.html