פורום אוצר החכמה

הנה, אף אם אין ענין ההילולא אלא מנהגא בעלמא, מ"מ המקיימו מקיים מצות עשה של כבוד תלמיד חכם לאחר מותו. [דזהו עניין ההילולא לכבד הנפטר ע"י הדלקת המדורות ובסעודות ובנדרים ונדבות שנודרים שם וכו'].
ולפי"ז העוסק בהכנות להילולא וכדו' פטור מן המצוה, ואינו צריך להפסיק באמצע לתפילה וכדו'.

והנה, יש להתבונן למה דוקא גבי רשב"י נהגו לכבדו בהילולא גדולה וכו'. ומדברי הרח"ו משמע שהיה מנהג זה שנים רבות קודם תקופת האר"י, וא"כ אז עוד לא נתפשט כ"כ לההמון ענין כתיבת הזוהר ע"י רשב"י וכו', וא"כ למה נהגו דוקא בו כבוד גדול כל כך. [אשמח לשמוע מן 'החוקרים' שבינינו, האם יש איזו הקבלה היסטורית בין תקופת התגלות תורת הרשב"י שבנסתר לבין מנהג ההילולא, או שאין שייכות ביניהם, וכמו שכתבתי].

וחשבתי, שהרי חטאם של תלמידי ר"ע היו שלא נהגו כבוד זה בזה, והיינו שפגמו בכבוד תלמידי חכמים [ולכן התעוררה עליהם התביעה דוקא בין פסח לעצרת שאז עלינו למנות הימים ולצפות ולכבד את התורה], ולכך דוקא ביום ל"ג בעומר שהשלימו כפרתם ופסקו מלמות, אנו מדקדקים לכבד החכמים ולהשתתף בשמחתם, לתקן עניין זה של כבוד ת"ח. -ובפרט, דעיקר שמחת רשב"י ביום זה על אשר הוא עצמו לא מת במגיפה וזכה לקבל סמיכה מר"ע במקום אותם תלמידים, וכמוש"כ הפרי חדש,
וא"כ צריכים אנו לתקן הקלקול אשר היה בתלמידים הקודמים שלא כיבדום, ולהשלים התיקון שנעשה ע"י סמיכת רשב"י ע"י הזהירות בכבוד תלמיד(י) רבי עקיבא.

והנה, נהגו שלא להסתפר ולישא אשה בימי מיתת תלמידי ר"ע, ולא מצאתי בשום ספר מוסר או חסידות (כמה שהצלחתי לחפש באוצר...) שמעורר על צער הלב שצריך להצטער על פטירתם ולהתבונן על חסרונם וכו', וזה פלאי.
אבל הענין שמהות האבלות אינה צער הלב אלא כבוד המת, וכדברי רש"י הנודעים בסוכה שאין מצוה על המת להצטער, ואין אנו באים להצטער על חסרון תלמידי ר"ע אלא לכבדם לאחר מותם ע"י האבלות, ובזה לתקן הפגם אשר נפגם כשלא נתכבדו תלמידי ר"ע. ודו"ק.

- - - - - - - - - -

מוקדש לישראל בר כסף שכתב כך:
"באמת אותנו האברכים הליטאים היום הזה 'תוקע' קצת כי בשביל ילדינו הרי יום זה הוא יום גדול וא"א להתעלם ממנו, אבל כשאני יורד למדורה אני ממש לא יודע מה אני אמור לעשות שמה. לא שאני בטוח שכל שכיני היקרים המשתייכים לקהילת החסידים כן יודעים אבל הרגש החם פועם בלבבם. ואצלי לא."

תכוין לקיים מצות עשה דאורייתא של כבוד תלמידי חכמים (ועוד איזה תלמיד חכם!!)
תתרגש ותצטרף בכל עוז לכבוד התורה ולומדיה.
ובזה תשלים התיקון לתקופה זו של פרוס מתן תורה
הניתנת למצפים לה ומכבדים אותה.

גישה ליטאית למהדרין, לקחת הילולה, שהיא מושג קבלי לעילא, וליצוק בזה תוכן הלכתי (עשה דכבוד התורה) ולפלפל כמו שטיקל תורה. ווי זמיר.
על ההיסטוריא של הילולא דרשב"י אפשר לקרוא בספר מסע מירון של ר' בצלאל לנדוי (במהדורה השניה והשלמה יותר) על התכון הפנימי של ההילולא יש הרבה חומר והאחרון שכתב על כך הוא רב יעקב הלל בספרו הגל הזה.

אברהם כתב:הנה, אף אם אין ענין ההילולא אלא מנהגא בעלמא, מ"מ המקיימו מקיים מצות עשה של כבוד תלמיד חכם לאחר מותו. [דזהו עניין ההילולא לכבד הנפטר ע"י הדלקת המדורות ובסעודות ובנדרים ונדבות שנודרים שם וכו'].
ולפי"ז העוסק בהכנות להילולא וכדו' פטור מן המצוה, ואינו צריך להפסיק באמצע לתפילה וכדו'.

מדוע דווקא בהכנות ולא בעצם ההילולא - כלומר במקום תפלת שחרית במירון נקיים שם שבת אחים באכילת קוגל וח"י רוטל... לשם מצוות הילולא דבר יוחאי..
מדין העוסק במצווה פטור מן המצווה...
וצע"ג לעת עתה.
ואפשר שניתן לקיים שניהם - לאכול קוגל תוך כדי...

האם ראה מישהו הדוחה את תפלתו כליל מחמת עיסוקו במצוה? והרי על רשב"י נאמר שהיה מתפלל אחת לל' יום. ואעפ"כ בדורנו, דור נחות, לא נהגו הכי, ופורץ גדר ישכנו נח"ש.

[התנגשות תגובה - מחקתי והעברתי למטה]

אברהם כתב:מוקדש לישראל הר כסף שכתב כך:
"באמת אותנו האברכים הליטאים היום הזה 'תוקע' קצת כי בשביל ילדינו הרי יום זה הוא יום גדול וא"א להתעלם ממנו, אבל כשאני יורד למדורה אני ממש לא יודע מה אני אמור לעשות שמה. לא שאני בטוח שכל שכיני היקרים המשתייכים לקהילת החסידים כן יודעים אבל הרגש החם פועם בלבבם. ואצלי לא."

תכוין לקיים מצות עשה דאורייתא של כבוד תלמידי חכמים (ועוד איזה תלמיד חכם!!)
תתרגש ותצטרף בכל עוז לכבוד התורה ולומדיה.
ובזה תשלים התיקון לתקופה זו של פרוס מתן תורה
הניתנת למצפים לה ומכבדים אותה.

ישר כחך.
תאמין לי שב"ה זכיתי והנני בקי בכתביהם של הפחד יצחק והגרי''א וינטרויב והאור גדליהו ולהבדיל בין החיים לחיים הגר"מ שפירא מפיו ולא מפי כתבו.(ואם לא תגלה לאף אחד...גם בכתבי חסידות קצת...) ואעפ"כ אני עדיין לא יודע לפרוט את הדברים לעמידה מול מדורה. פשוט אני לא חושב שגם רבותי עמדו מול מדורה, וכ"ש שלא ניסו להתחבר לזה. לא היה להם כל שיכות לזה. בכ"א תודה על הרעיון הוא יפה בשביל לומר אותו, אבל לא 'מתחבר' לי, מכיוון שיש דברים שבגללם עושים דברים, ויש דברים שאחרי עושים אותם מוצאים בהם ענינים ורמזים ורעיונות. שלך- מצטרף לחלק השני ומכאן רפיסותו.
שילוב של רעיון חסידי קבלי משהו (כל העסק של הל"ג בעומר) עם רעיון מסגנונם של בעלי המוסר. חמוד מאוד אבל לא יותר מזה

אדג כתב:והרי על רשב"י נאמר שהיה מתפלל אחת לל' יום.

כתבו התוס' (שבת י"א עמוד א') ד"ה כגון רשב"י וכו'
וז"ל והא דאמר לקמן (לג עמוד ב') אצל רשב"י כי הוה מטי עידן צלויי לביש ומכסי ומצלי - ההוא "מצלי" היינו ק"ש. ע"כ.

ובאמת שפעם אמרנו לתרץ קושית התוס' באופן אחר.
דאפשר בשעת צרה הוצרך ר"ש להתפלל לפי דעת כמה ראשונים שבכי תבואו מלחמה על ארצכם וגו' הריהו חייב להתפלל מדאורייתא.
וכדברי הרמב"ן בהשגותיו על הרמב"ם לספר המצוות מצווה ה' ע"ש.
המעניין הוא - שכל אלו שטרחו להביא ראיה לדעתו של הרמב"ן לא הביאו ראיה לדבריו ממעשה זה של רשב"י שהיה מתפלל במערה.

ואפשר שחכמי הפורום יידעו להחכמים אותי בזה.

נושא ספרים כתב:גישה ליטאית למהדרין, לקחת הילולה, שהיא מושג קבלי לעילא, וליצוק בזה תוכן הלכתי (עשה דכבוד התורה) ולפלפל כמו שטיקל תורה. ווי זמיר.

הלא כל דברי הושתתו על הנחה היסטורית אחת - שמנהג העליה למירון והשמחה שעושים שם התחיל הרבה לפני התפשטות הקבלה, הוא נעשה בתמימות וטהרה ע"י המון העם שחפצו לכבד את התנא הקדוש [שזה, מה לעשות, מצוה דאורייתא].
האר"י הק' גילה את הסודות הטמונים במנהג זה [כדרכו בהרבה מנהגים לגלות את שורשיהם הנסתרים והגבוהים] אבל ראשית יש לנו להבין ולהתחבר לעיקר העניין ואח"כ להעמיק בסודות הנסתר וענייני הקבלה.

תולעת ספרים07 כתב:מדוע דווקא בהכנות ולא בעצם ההילולא

דקדקתי לכתוב בהכנות, כדי שלא יטענו עלי בצדק שהתפילות והלימוד אצל רשב"י הם חלק בלתי נפרד מן ההילולא, וא"א לחשוב שמכבודו של רשב"י שיעסקו רק באכילה ושתיה על קברו חלילה חלילה.

אדג כתב:והרי על רשב"י נאמר שהיה מתפלל אחת לל' יום. ואעפ"כ בדורנו, דור נחות, לא נהגו הכי

עירוב פרשיות יש כאן, הפסקה מתלמוד תורה לתפילה אינה בכלל פרשת עוסק במצוה, משום שתורה ניתנה ע"מ לעשות ועוד טעמים, ולכך אנו פוסקים מתורה לתפילה ושאר מצוות עוברות, [זולת רשב"י שתורתו אומנותו]. אבל בשאר מצוות הלכה פסוקה היא שעוסק במצוה פטור מן המצוה, וראה בשו"ע שפסק כהר"ן שאפילו במקום שיכול לקיים שתיהם פטור.

אדג כתב:האם ראה מישהו הדוחה את תפלתו כליל מחמת עיסוקו במצוה?

איזו שאלה? אתה חושב שהרופאים בבתי חולים מפסיקים באמצע משמרת לתפילה? [ואפילו אם אינם בתפקידי פקו"נ, וגם יכולים להחליף עם חבריהם ואפ"ה פטורים משום עוסק במצוה וכו']. ועוד ועוד.

אדג כתב:ופורץ גדר ישכנו נח"ש.

יש לעיין אם נח"ש וירטואלי תקף.

ישראל הר כסף כתב:בכ"א תודה על הרעיון הוא יפה בשביל לומר אותו, אבל לא 'מתחבר' לי, מכיוון שיש דברים שבגללם עושים דברים, ויש דברים שאחרי עושים אותם מוצאים בהם ענינים ורמזים ורעיונות. שלך- מצטרף לחלק השני ומכאן רפיסותו.

אדרבה ואדרבה, הסיבה שמדורי דורות עורכים הילולות על קברי הצדיקים וכו' וכו', היא משום כבוד התנאים הקדושים שהיה מושרש בלב כל המון העם.
העניינים הקבליים וסודות האר"י הם מאוחרים למנהג זה, ולכן הם אלו ששייכים לחלק השני.
הסיבה שאינך מצליח להתחבר אל ה'עניינים' היא משום שיש לך רתיעה ליטאית טבעית מלהתרגש בהדלקת מדורה, קפיצות לגובה, ושירי הלל לצדיק וכו', וזהו שכתבתי לך שכל זה חלק מצורת הכיבוד שהשתרשה מדורי דורות ועלינו להשיל מעלינו את אדרת החשיבות והחושב ולהצטרף אל היהודי הפשוט מטבריה שמטפס כמה ימים למירון עם משפחתו בשביל לכבד את התנא.

ישראל הר כסף כתב:שילוב של רעיון חסידי קבלי משהו עם בלי המוסר

מה??
חסידי?
קבלי?

לא הבנתי מילה.

בסופו של דבר השאלה היא - האם אתה חושב שאתה מקיים אז מצות כבוד ת"ח כדברי או שאתה חולק ע"ז.
כי אם צדקו דברי אז אין כאן איזה רעיון או ביאור אלא מציאות של קיום מצות השי"ת, מי לא יתרגש מזה.

ישראל הר כסף כתב:חמוד מאוד אבל לא יותר מזה

זה גם משהו...

כיון שהקפיצו את דברי ר' ישראל על הבלבול בקרב הליטאים, אני מקפיץ גם את תגובתי.
והבוחר יבחר.

בפשטות השמחה אצל כל אחד היא מההתגלות של פנימיות התורה וההתגלות הראשונה חביבה ככל ההתחלות וכו'
האי מאי למה דווקא ליד מדורה? אנה"נ ק"ק וי"ל אבל אפשר להצליח לרקוד עם הילדים גם שם...

צh33 כתב:בפשטות השמחה אצל כל אחד היא מההתגלות של פנימיות התורה וההתגלות הראשונה חביבה ככל ההתחלות וכו'

אברהם כתב:הלא כל דברי הושתתו על הנחה היסטורית אחת - שמנהג העליה למירון והשמחה שעושים שם התחיל הרבה לפני התפשטות הקבלה, הוא נעשה בתמימות וטהרה ע"י המון העם שחפצו לכבד את התנא הקדוש [שזה, מה לעשות, מצוה דאורייתא].
האר"י הק' גילה את הסודות הטמונים במנהג זה [כדרכו בהרבה מנהגים לגלות את שורשיהם הנסתרים והגבוהים] אבל ראשית יש לנו להבין ולהתחבר לעיקר העניין ואח"כ להעמיק בסודות הנסתר וענייני הקבלה.

אין נ"מ בכלל אם הדברים התפרסמו בעולם וכו' כיון שהד"ת נמשכו למטה ונאמרו בחלל העולם ע"י רשב"י טרם פטירתו ובטח כבר הנפשות הרגישו וכו'

צh33 כתב:אין נ"מ בכלל אם הדברים התפרסמו בעולם וכו' כיון שהד"ת נמשכו למטה ונאמרו בחלל העולם ע"י רשב"י טרם פטירתו ובטח כבר הנפשות הרגישו וכו'

הנפשות ודאי הרגישו וכו', עכ"פ אם אתה מעיד על כך.
אך עכ"פ איך הם הסבירו את המנהג אז, לא מסתבר שהם עלו להילולא משום שידעו בנפשותיהם שמרגישים.


אגב, אוסיף, דמנהג קדום בירושלים לילך אצל שמעון הצדיק וקברי הסנהדרין בל"ג בעומר. וכי איך שייך זה לגילוי פנימיות התורה וכו'.
אך לדברי שעיקר הדבר לכבד התורה, לתקן ענין שלא נהגו כבוד וכו', הרי כיון שלא היה בידם לילך אצל רשב"י תלמיד ר"ע, הלכו אל שאר קדושי עליון לכבדם במחולות ובנדרים ותגלחת וכד'.

כדרכו, אף כאן דברי טעם.

אך שתי שאלות לפי דבריו:
א' - מדוע דוקא הלכו לרשב"י יותר מיתר תלמידי ר' עקיבא ?
ב' - האם והיכן מצינו כיבוד תלמידי חכמים בעלייה לקברם ? - הגמ' בקידושין (לא:) "מכבדו במותו כיצד, היה אומר דבר שמועה" וכו' - ולא נזכר שיעלה לקברו וירקוד.

בהרבה מקומות היו הילולות בתאריכים מסויימים, כמו בבבל בקבר יחזקאל הנביא ובקברו של עזרא הסופר.
וגם כאן ניתן לשאול: מדוע דווקא יחזקאל ועזרא זכו לכך?

אפילו במירון בתקופת הראשונים היו הולכים לקבר הלל ושמאי ולא לקבר רשב"י.
והענין של המדורות הוא לכל הדעות מאוחר מאוד ומפוקפק מאוד.

בזוהר ויחי דף רמ"ה
ת"ח אלו הוו ידעין כלהו צדיקי האי, הוו חדאן וכו'
משמע שרשב"י גילה את השמחה שבזה
אף שהיתה במסורת ממשה רבינו, מ"מ רשב"י גילה זאת לכלם, ולכן אצלו שמחים ביותר

צביב, טעמו של אברהם נאמר גם ללא מסורת הזוהר.

אין שום דין של עוסק במצוה בהילות רשב"י ולא משנה מה כוונתו אם זה כבוד ת"ח או העלאת הניצוצות וכל כיוצא בזה, וזה פשוט ואין צריך לפנים.