פורום אוצר החכמה

ב'המעין' האחרון (ניסן תשע"א) התפרסם מאמרו של הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר אודות ניקוב אוזן הבהמות לצורך מיספורן.
כאן: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=495

מסקנתו היא ש"נראה שיש אפשרות להשתמש בחור באוזן לפחות בשעת הדחק, ולהכיר בו כמום, על מנת למנוע חשש שחיטת קדשים בחוץ ואכילת בשר קדשים בחוץ".
מקריאת המאמר נראה ש"שעת הדחק" עליה הוא כתב במסקנתו אינה אלא לגבי ההיתר של שחיטת הבכורות, אך לגבי עצם החשבת הנקב כמום לכאו' העלה שם שהוא מום.

עם קריאת מאמרו עמדו מול עיני דברי הגמ' בבכורות (נג, ב),
הגמ' שם דנה באפשרויות להיפטר ממעשר בהמה בזמן הזה משום חשש תקלה,
הגמ' מציעה שיטילו מום בבהמה העשירית, ועל כך משיבה הגמ': מי ידע הי נפיק? וכי תימא דמפיק ליה בריש עשרה - לא יבקר בין טוב לרע אמר רחמנא,
חוזרת הגמ' ומציעה שיטילו מום בכל הבהמות וממילא הבהמה העשירית תהיה גם היא בעלת מום, ומשיבה הגמ': מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה, וליכא!
אינני יודע האם אפשר להוציא מדברי הגמ' שיש איסור להטיל מום בכל הבהמות, אך זה ודאי שמבואר שחז"ל דחו פתרון זה [והעדיפו לבטל מצוה דאורייתא של מעשר בהמה - בשב ועל תעשה, ועי' תוי"ט שם] כדי שלא יווצר מצב שבו יבנה בית המקדש ואין בהמות להקרבה משום שכולן בעלי מומין.

אם כן, לאור מאמרו של הרב לוינגר, מה נאמר אנו על הטענה/תקוה/זעקה: מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמות להקרבה, וליכא! הרי כל בהמותינו בעלי מומין.
(ואולי צריך לדאוג לשינוי החוק המחייב לסמן בהמות ע"י הטלת מום, וצ"ע בכל הנוגע לסדרי עדיפויות ואכמ"ל)

עוד נראה להעיר מגמ' זו, שנכון להתכונן מעשית לבנין בית המקדש, או עכ"פ חשוב שלא ליצור מצב שיגרום לבעיה כשיבנה בית המקדש, ושאין לסמוך בזה על הנס [ושוב, למען מטרה זו העדיפו לבטל מצות מעשר בהמה].

יש ארגון שבכל שנה עורך הרשמה להמנות על קרבן פסח. בעלון שלהם השנה ראיתי שהתייחסו לנקודה זו, וכתבו שנדברו עם בעלי עדרים שלא יסמנו את הבהמות שנולדות בחדשי החורף עד לאחר הפסח.

אבל אם להיות מציאותיים, כיום קשה לומר שלא נמצא בהמות להקרבה. אם לא יהיה בארץ יהיה בעולם, ואנו נטיס עם קונקורד את הכבש השלם והמובחר מכל נקודה תוך שעתיים.

בשביל כך יש לנו בני דודים סביבנו כחול הים שלא שמענו על וטרינר וכו'

גם בזמן חז"ל היו גויים מסביב.

חד וחלק כתב:אבל אם להיות מציאותיים, כיום קשה לומר שלא נמצא בהמות להקרבה. אם לא יהיה בארץ יהיה בעולם, ואנו נטיס עם קונקורד את הכבש השלם והמובחר מכל נקודה תוך שעתיים.

אינני בקי בכך, אבל נראה לי שבכל העולם שיטת הסימון היא ע"י עשיית מום.

בן מלך כתב:

חד וחלק כתב:אבל אם להיות מציאותיים, כיום קשה לומר שלא נמצא בהמות להקרבה. אם לא יהיה בארץ יהיה בעולם, ואנו נטיס עם קונקורד את הכבש השלם והמובחר מכל נקודה תוך שעתיים.

אינני בקי בכך, אבל נראה לי שבכל העולם שיטת הסימון היא ע"י עשיית מום.

בכל אופן ברור שיש מקומות (נידחים או לא) ששם אפשר יהיה למצוא בהמות ללא סימון..

עי' כאן

יאיר כתב:

בן מלך כתב:

חד וחלק כתב:אבל אם להיות מציאותיים, כיום קשה לומר שלא נמצא בהמות להקרבה. אם לא יהיה בארץ יהיה בעולם, ואנו נטיס עם קונקורד את הכבש השלם והמובחר מכל נקודה תוך שעתיים.

אינני בקי בכך, אבל נראה לי שבכל העולם שיטת הסימון היא ע"י עשיית מום.

בכל אופן ברור שיש מקומות (נידחים או לא) ששם אפשר יהיה למצוא בהמות ללא סימון..

גם בזמן חז"ל היו את ה"נידחים או לא" האלה
תבנא לעיקר טענת פותח הנושא ממנה אתם מתעלמים, הוא לא טען שנראה לו שצריך לשמור את הבהמות ממומים כי מהרה ייבנה ביהמ"ק, טענתו היתה כי משמע בגמרא שכך ראוי לעשות.

קודם נשמעה כאן טענה נכונה, כי יתכן שהיום אין מקום כ"כ לגזירה זו, שהרי בתוך כמה שעות אפשר להביא כבשים כפליים כיוצאי מצרים מכל מקום שבעולם. ובזמן חז"ל לא היו אפשרויות כאלו.

מי אמר מסתבר שהיה בשכנותם בעבר הירדן במקומות שלא כבשו עולי בבל עדרי צאן של גויים .

אוצר החכמה כתב:מי אמר מסתבר שהיה בשכנותם בעבר הירדן במקומות שלא כבשו עולי בבל עדרי צאן של גויים .

בזמנם היה רק בעבר הירדן, כיום כל העולם כולו פרוס לפנינו, וגם מעבר הירדן יקח לעדר להגיע תוך מספר ימים ולא תוך מספר שעות.

שמח תשמח כתב:

אוצר החכמה כתב:מי אמר מסתבר שהיה בשכנותם בעבר הירדן במקומות שלא כבשו עולי בבל עדרי צאן של גויים .

בזמנם היה רק בעבר הירדן, כיום כל העולם כולו פרוס לפנינו, וגם מעבר הירדן יקח לעדר להגיע תוך מספר ימים ולא תוך מספר שעות.

עבר הירדן? המדובר כאן הוא על זמן הגמרא,
אשר היו מצויים כל הזמן בין הגויים
וגם בא"י היו ביניהם גויים ומינים ממינים שונים

איסתרא בלגינא כתב:

שמח תשמח כתב:

אוצר החכמה כתב:מי אמר מסתבר שהיה בשכנותם בעבר הירדן במקומות שלא כבשו עולי בבל עדרי צאן של גויים .

בזמנם היה רק בעבר הירדן, כיום כל העולם כולו פרוס לפנינו, וגם מעבר הירדן יקח לעדר להגיע תוך מספר ימים ולא תוך מספר שעות.

עבר הירדן? המדובר כאן הוא על זמן הגמרא,
אשר היו מצויים כל הזמן בין הגויים
וגם בא"י היו ביניהם גויים ומינים ממינים שונים

זה בכלל לא משנה. עיקר ההבדל בין תקופת הגמרא לבין זמננו אנו, שבתקופת הגמרא היצע הבהמות היה רק מהגויים אשר בא"י וסביבותיה, וגם בא"י וסביבותיה אם מדובר במרחק של כמה ימי הליכה של צאן, אז כבר אין זה רלוונטי. משא"כ בזמננו אנו, כל הצאן שבעולם כולו לפנינו בשעות ספורות. זה ההבדל.

לא נראה לי שזה משנה הרבה ויתכן שהיום עם חוקי הוטרינריה והבירוקרטיה ייקח יותר זמן מאשר בזמנם.

ומה צריך כל יום רק שני תמידים ולא כפלים כיוצאי מצרים
וזה היה גם בזמנם
ועיקר העניין לענ"ד הוא שמעיד בעצמו שמצפה לגאולה ולכן שומר עדרו שיהיה ראוי להקריב ממנו כמו שהיה עושה אם היה ביהמ"ק קיים

אוצר החכמה כתב:לא נראה לי שזה משנה הרבה ויתכן שהיום עם חוקי הוטרינריה והבירוקרטיה ייקח יותר זמן מאשר בזמנם.

ומה צריך כל יום רק שני תמידים ולא כפלים כיוצאי מצרים
וזה היה גם בזמנם
ועיקר העניין לענ"ד הוא שמעיד בעצמו שמצפה לגאולה ולכן שומר עדרו שיהיה ראוי להקריב ממנו כמו שהיה עושה אם היה ביהמ"ק קיים

בשביל שני תמידים אין בעיה. תמיד ימצאו גדיים או טלאים שטרם הספיקו לסמנם.
עיקר הבעיה היא בפסח שצריך לפחות כפלים מיוצאי מצרים. מה נעשה אז, מאיפה ניקח. ולדעתי אין לחוש לחוקי הוטרינריה והבירוקרטיה, דלכשיבנה בית המקדש, תהיה הוראת שעה מיוחדת לכל שלטונות העמים לחרוג ממנהגם ולשלוח הקרבנות ללא עיכוב.

מי אמר שהגמרא בבכורות מדברת דווקא סמוך לפסח?

אוצר החכמה כתב:מי אמר שהגמרא בבכורות מדברת דווקא סמוך לפסח?

הגמרא אומרת מהרה יבנה ובעינן בהמה להקרבה. כל אחד מבין שבמספר כבשים מצומצם אין בעיה ולא היו גוזרים בשל כך. אלא ודאי החשש הוא כגון פסח או בשאר רגלים שכולם מביאים קרבנותיהם. קרבן חגיגה ושלמי שמחה ופסח, וגם שאר קרבנות נדרים ונדבות. כך שלאו דוקא בפסח אלא בכל הרגלים.
לדעתי הענין מוצה.

גם לדעתי וזה עניין של הסתכלות על הדברים