מהרה יבנה המקדש, ובעינן בהמה להקרבה, וליכא!
פורסם: ב' מאי 23, 2011 1:31 am
ב'המעין' האחרון (ניסן תשע"א) התפרסם מאמרו של הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר אודות ניקוב אוזן הבהמות לצורך מיספורן.
כאן: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=495
מסקנתו היא ש"נראה שיש אפשרות להשתמש בחור באוזן לפחות בשעת הדחק, ולהכיר בו כמום, על מנת למנוע חשש שחיטת קדשים בחוץ ואכילת בשר קדשים בחוץ".
מקריאת המאמר נראה ש"שעת הדחק" עליה הוא כתב במסקנתו אינה אלא לגבי ההיתר של שחיטת הבכורות, אך לגבי עצם החשבת הנקב כמום לכאו' העלה שם שהוא מום.
עם קריאת מאמרו עמדו מול עיני דברי הגמ' בבכורות (נג, ב),
הגמ' שם דנה באפשרויות להיפטר ממעשר בהמה בזמן הזה משום חשש תקלה,
הגמ' מציעה שיטילו מום בבהמה העשירית, ועל כך משיבה הגמ': מי ידע הי נפיק? וכי תימא דמפיק ליה בריש עשרה - לא יבקר בין טוב לרע אמר רחמנא,
חוזרת הגמ' ומציעה שיטילו מום בכל הבהמות וממילא הבהמה העשירית תהיה גם היא בעלת מום, ומשיבה הגמ': מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה, וליכא!
אינני יודע האם אפשר להוציא מדברי הגמ' שיש איסור להטיל מום בכל הבהמות, אך זה ודאי שמבואר שחז"ל דחו פתרון זה [והעדיפו לבטל מצוה דאורייתא של מעשר בהמה - בשב ועל תעשה, ועי' תוי"ט שם] כדי שלא יווצר מצב שבו יבנה בית המקדש ואין בהמות להקרבה משום שכולן בעלי מומין.
אם כן, לאור מאמרו של הרב לוינגר, מה נאמר אנו על הטענה/תקוה/זעקה: מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמות להקרבה, וליכא! הרי כל בהמותינו בעלי מומין.
(ואולי צריך לדאוג לשינוי החוק המחייב לסמן בהמות ע"י הטלת מום, וצ"ע בכל הנוגע לסדרי עדיפויות ואכמ"ל)
עוד נראה להעיר מגמ' זו, שנכון להתכונן מעשית לבנין בית המקדש, או עכ"פ חשוב שלא ליצור מצב שיגרום לבעיה כשיבנה בית המקדש, ושאין לסמוך בזה על הנס [ושוב, למען מטרה זו העדיפו לבטל מצות מעשר בהמה].
כאן: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=495
מסקנתו היא ש"נראה שיש אפשרות להשתמש בחור באוזן לפחות בשעת הדחק, ולהכיר בו כמום, על מנת למנוע חשש שחיטת קדשים בחוץ ואכילת בשר קדשים בחוץ".
מקריאת המאמר נראה ש"שעת הדחק" עליה הוא כתב במסקנתו אינה אלא לגבי ההיתר של שחיטת הבכורות, אך לגבי עצם החשבת הנקב כמום לכאו' העלה שם שהוא מום.
עם קריאת מאמרו עמדו מול עיני דברי הגמ' בבכורות (נג, ב),
הגמ' שם דנה באפשרויות להיפטר ממעשר בהמה בזמן הזה משום חשש תקלה,
הגמ' מציעה שיטילו מום בבהמה העשירית, ועל כך משיבה הגמ': מי ידע הי נפיק? וכי תימא דמפיק ליה בריש עשרה - לא יבקר בין טוב לרע אמר רחמנא,
חוזרת הגמ' ומציעה שיטילו מום בכל הבהמות וממילא הבהמה העשירית תהיה גם היא בעלת מום, ומשיבה הגמ': מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה, וליכא!
אינני יודע האם אפשר להוציא מדברי הגמ' שיש איסור להטיל מום בכל הבהמות, אך זה ודאי שמבואר שחז"ל דחו פתרון זה [והעדיפו לבטל מצוה דאורייתא של מעשר בהמה - בשב ועל תעשה, ועי' תוי"ט שם] כדי שלא יווצר מצב שבו יבנה בית המקדש ואין בהמות להקרבה משום שכולן בעלי מומין.
אם כן, לאור מאמרו של הרב לוינגר, מה נאמר אנו על הטענה/תקוה/זעקה: מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמות להקרבה, וליכא! הרי כל בהמותינו בעלי מומין.
(ואולי צריך לדאוג לשינוי החוק המחייב לסמן בהמות ע"י הטלת מום, וצ"ע בכל הנוגע לסדרי עדיפויות ואכמ"ל)
עוד נראה להעיר מגמ' זו, שנכון להתכונן מעשית לבנין בית המקדש, או עכ"פ חשוב שלא ליצור מצב שיגרום לבעיה כשיבנה בית המקדש, ושאין לסמוך בזה על הנס [ושוב, למען מטרה זו העדיפו לבטל מצות מעשר בהמה].