פורום אוצר החכמה

שמעתי בשבת קדש סיפור מעניין, מחיפושים ברשת המקוונת מצאתי את הסיפור הזה.
אשמח אם מישהו יודע משהו על הסיפור הזה מפני שעל פניו הוא נראה סיפור מוזר:
וז"ל הסיפור:
מעשה היה במוסקבה "בשבת תוכחה" סירב בעל הקורא לעלות בעצמו לקללות, כנהוג בתפוצות ישראל... ציווה רב בית הכנסת רבי ברוך פריידנברג להעלות חייל קנטוניסט לקללות . לאחר קריאת התורה בא אחד המתפללים אצל רבי ברוך ושאלו : ילמדנו רבנו, מה ראה להעלותו, בשביל שהוא חייל הפסיד ! ? אדרבה - השיב רבי ברוך - בשביל שהוא חייל הוא זכה, ואין לו לחשוש לקללות שבתוכחה, שכן הוא עבדו של הצאר ואנו עוזרים בזה לקיים 'מה שקנה עבד קנה רבו'... ("מדור דור ")

כאמור, אשמח לבירור על נכונות הסיפור וכו'.

כמדומני שראיתי את הסיפור לפני אולי בוהגדת של הרב גלינצקי

נהגו בקהילות ישראל להעלות את החלש והמסכן לפרשת 'תוכחה'.
למה? כי הוא לא יוכל לסרב...

אמנם הרבי מליובאוויטש כתב, שלא לחינם נקבעו התוכחות בעליות חשובות (שלישי בבחוקותי, שישי בתבוא), אלא משום שמדובר בברכות נסתרות ונשגבות, כמבואר בספרי פנימיות התורה ע"פ דברי רשב"י (בגמ' מו"ק ט,ב) "הנך כולהו ברכתא נינהו".

ומיום הגיעי למצוות, השתדלתי בשנים רבות לקרוא בתורה את הפרשות האלו, כדי לעלות לתורה לעליות חשובות אלו, לפי המנהג שהעליות האלו שייכות לבעל הקריאה, וכנראה שזכיתי לכך כבר כ40 פעם...
(השתדלתי בכך מסברת עצמי ע"פ המבואר ש"הנך כולהו ברכתא נינהו", ואחר כך זכיתי לראות שכיוונתי לדברי הרבי הנ"ל).