פורום אוצר החכמה

בימים האחרונים יצאה לאור המהדורה השנייה והחדשה של המספיק לעובדי ה' לראב"ם (דנה) ונכתב עליה: "מהדורה שנייה מתוקנת".
כידוע, כלפי המהדורה הראשונה של ספר זה שיצאה לאור בשנת תשמ"ט, הייתה ביקורת רבה על התרגום.
האם יש מי שעינו כבר ראתה את המהדורה החדשה ויוכל לומר במה היא שונה ולהעביר ביקורת עניינית?

לפי פרויקט השו"ת (27):
"רבי אברהם חיבר ספר מקיף בערבית בשם "המספיק לעובדי ה'" ('כאפיה אל עבדין') בן ארבעה חלקים גדולים, אך רק שני מדורים קטנים ממנו הגיעו לידינו. כנראה עסק החלק הראשון בהלכות תלמוד תורה שבת ומועדים, השני בתפילה, ברכות, תפילין, מזוזה ועוד (המדור השני שבו העוסק בעיקר בהלכות תפילה וברכות יצא לאור בשנת תשמ"ט [1989] מכת"י בתרגומו של נסים דנה בהוצאת אוניברסיטת בר אילן; המהדורה השניה והמתוקנת משנת תשע"ט [2018] הוכנסה למאגרנו)",

נשאלתי בהודעה:
"אם יש לך, מעניין היה לבדוק אם הוא השאיר שם את ה'מספד לאומי' (כתרגום של 'מספר קומי'...)"



במהדורת פרויקט השו"ת (שכנראה תואמת את הספר):

[עמ' 46.] שאין הוא ממה שזולת ישראל נוהגים לפיו; ומה שלא נאסר בתורה ולא צוּוה ולא הומלץ עליו והוא מהמפורסמים שבדרכי הגוים וחוקותיהם, ואינו ממסורת ישראל, תֵאָסר עשייתו, אם מתכוונים בו להידמות אליהם; ועל - כן אסרו מְסַפֵּר קוֹמִי (1) על כל אחד, אך התירו זאת למי שעומד לפני המלכים מפני שאינו מתכוון להידמות

ובהערה שם: 1 לספר את החלק הקדמי של הראש ולהותיר רעמת שיער מאחור שזה מנהג גויי.

נ.ב. הניקוד במקור: נ"ל שהניקוד במילה מְסַפֵּר בהקשר הזה - שגויה. צריך לברר אם אני צודק, ואם כן, צריך לבדוק אם זה בספר גם כן או שהדברים עברו הגהה בפעם הזאת.

פרק כד - עמ' 71

א. "אין ראוי למי שמחשבתו טרודה כו' להתייצב לתפלה עד שיתפכח משכרותו או שיזכך מחשבתו באופן שתתקיים אצלו כוונת הלב בעת תפלתו, לא פחות מתחילת קיום כוונת הלב,"
מהו פירושם של התיבות המודגשות?

ב. "כפי שמפורש בפרק על כוונת הלב"
זה מן הפרקים של ס' המספיק שלא זכינו לאורם?

ג. "ומה שיש לשאוף אליה הוא קיום כוונת הלב בתפלה כולה".
כעי"ז במורה ח"ג פנ"א "ואל תסתפק בכוונה בקרי"ש בפסוק ראשון ובתפלה בברכה ראשונה".

ד. "והפורש מחמת עייפות ומעיסוק המטריד אל יתפלל עד שתתיישב דעתו"
אינו מובן.
ובמהד' ראשונה (עמ' 63) תרגם "והפורש מהעייפות", וזה מובן יותר. ובערבי: מן אלתעב.

את כל ההערות שהרב קאפח פרסם (במאמרו המופיע ב"כתבים") הוא תיקן.

מעבר לכך לא אוכל לומר כיון שאני נוגע בדבר.

ומה בדבר הערתי באות ד? מהו הנכון?

בערבית, כמו בעברית, מן/מ יכול להתפרש בכמה דרכים (במהדורה הראשונה נצמדו למילה מן המקורית, ובשנייה ניסו לפרש את כוונתה)

ובמקרה דנן ברור איזה נכון (המהד' הראשונה לא ה'מתוקנת')

י. אברהם כתב:ומה בדבר הערתי באות ד? מהו הנכון?

ברור ש'מן' הוא הנכון כאן, ונ"ל ש'אלתעב' מובנו בהקשר זה עמל מייגע (רגילים לתרגמו עמל/יגיעה/טורח וכדו' ואני משער שהמהדיר תירגם עייפות כדי להתאימו לדברי הרמב"ם המצויינים שם בהל' תפלה ד:טו "לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר", אבל נראה שאין רבנו סתם מתרגם דברי הרמב"ם אלא פרושי קמפרש להו - דהיינו 'והוא עיף' מפני שהוא פורש כעת מעמל מייגע).

הגהמ כתב: ונ"ל ש'אלתעב' מובנו בהקשר זה עמל מייגע

יישר כח
וכן תרגם ר"י קאפח במשלי כב, יג מן היגיעה

אני הבנתי לאחר חיבוטים שהכוונה "ועל כן אמרו שהבא מן הדרך והפורש מדבר המעייף ומן הטירדה החמורה", ובהערה: לשון הרמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, הבא מן הדרך והוא עייף או מיצר, ורבינו מפרש ששלושה דברים הם, והעייף הוא הפורש מדבר המעייף.

הוגה ומעיין כתב:אני נוגע בדבר.

זה אומר שנזכה בקרוב למהדורה שלך לספר המספיק לעובדי ה'?
אם כן, זו בשורה טובה מאוד

בפרק כה בענין טהרת הידים (עמ' 77 במהדו' החדשה) 'ומתנים לגבי אותו כלי שלא יהא תחתית כלי שבור או בלתי שבור או שבר של צד כלי שבור' המשפט לא מובן, ולכאורה המכון הוא שבור או שאינו שבור אלא שיש שבר בצדו, וכך עולה מתרגומו של עפנשטיין, אבל התרגום של דנה מדוייק יותר מילולית, האם יש כאן איזו טעות ?

גבול ים כתב:בפרק כה בענין טהרת הידים (עמ' 77 במהדו' החדשה) 'ומתנים לגבי אותו כלי שלא יהא תחתית כלי שבור או בלתי שבור או שבר של צד כלי שבור' המשפט לא מובן, ולכאורה המכון הוא שבור או שאינו שבור אלא שיש שבר בצדו, וכך עולה מתרגומו של עפנשטיין, אבל התרגום של דנה מדוייק יותר מילולית, האם יש כאן איזו טעות ?

התרגום הנכון לע"ד -
ומתנאי כלי זה שלא תהיה תחתית הכלי שבורה, או גם כשאינה שבורה אלא שנשברה חתיכה בצד הכלי, אלא אם כן תוקן שבר זה והושלם עד שנעשה בצורת כלי המוכשר לכך.

יישר כח.
אף אני למדתי קטע זה היום ולא הבנתי

הוגה ומעיין כתב:

גבול ים כתב:בפרק כה בענין טהרת הידים (עמ' 77 במהדו' החדשה) 'ומתנים לגבי אותו כלי שלא יהא תחתית כלי שבור או בלתי שבור או שבר של צד כלי שבור' המשפט לא מובן, ולכאורה המכון הוא שבור או שאינו שבור אלא שיש שבר בצדו, וכך עולה מתרגומו של עפנשטיין, אבל התרגום של דנה מדוייק יותר מילולית, האם יש כאן איזו טעות ?

התרגום הנכון לע"ד -
ומתנאי כלי זה שלא תהיה תחתית הכלי שבורה, או גם כשאינה שבורה אלא שנשברה חתיכה בצד הכלי, אלא אם כן תוקן שבר זה והושלם עד שנעשה בצורת כלי המוכשר לכך.

נפלא, תרגום של הוגה ומעיין בתוכן ולא רק מעתיק מילולית !
הראב"ם בעצם בא לבאר שלא רק כשיש נקב בשולי הכלי [תחתית כלי] ואינו ראוי להחזיק מים הוא נפסל, אלא גם כשדופן הכלי שבורה הכלי פסול.

ואגב אם בביקורת עסקינן, צרם לי שאין זכר במבוא לשאר השרידים שקיימים מהמספיק, אין שום איזכור לפרקים שהדפיסו סבתו ואחרים, וחבל.

אני חושב שעיקר מטרת המהדורה הזו היא לחקור את זיקת דברי הראב"ם למנהגים הצופיים (שדרך אגב, הראב"ם עצמו כותב שכל מה שבא לעשות הוא רק להחזיר את המנהגים הקדומים בעם ישראל, ולא ח"ו לקחת מהערבים מנהגים) ולאו דווקא להו"ל את הספר בכללותו.

גם בזה אין הרבה חידוש במהדורה זו

פלוריש כתב:

הוגה ומעיין כתב:אני נוגע בדבר.

זה אומר שנזכה בקרוב למהדורה שלך לספר המספיק לעובדי ה'?
אם כן, זו בשורה טובה מאוד

פרקים מן החיבור, מכה"י שפורסם גם ע"י דנה, תורגמו על ידי הרב פנחס קורח ויצאו לאור על ידי ר' צפניה שרעבי.

ר' גל מסילתי מבני ברק מתכנן להוציא לאור את כל חלקיו ההלכתיים של ספר המספיק, מכל כתבי היד. הוא עבד מספר שנים על איסוף החומר ועוד, וכעת מתקדמים בס"ד בתרגום.

איפה אפשר לראות את המקור הערבי של המספיק שיש בבר אילן?

אם אתה מעונין להירשם - יש באתר הגניזה של פרידברג, ב"קורפוס לערבית יהודית".

וכמדומה שבאתר "כתיב" של הספריה הלאומית יש את צילום הכת"י בעצמו.

הוגה ומעיין כתב:ר' גל מסילתי מבני ברק מתכנן להוציא לאור את כל חלקיו ההלכתיים של ספר המספיק, מכל כתבי היד. הוא עבד מספר שנים על איסוף החומר ועוד, וכעת מתקדמים בס"ד בתרגום.

כמה שנים? אני חשבתי שהוא החל במלאכה רק לפני כשנה וחצי

הוגה ומעיין כתב:ר' גל מסילתי מבני ברק מתכנן להוציא לאור את כל חלקיו ההלכתיים של ספר המספיק, מכל כתבי היד. הוא עבד מספר שנים על איסוף החומר ועוד, וכעת מתקדמים בס"ד בתרגום.

ממש מרעננת הבשורה הזאת.
ייתכן שיימצאו חלקים שעדיין לא פורסמו, כגון בהלכות שבת. יש הרבה קטעי גניזה הממתינים לזיהוי ומסתמא אף תורתו של ראב"ם טמונה שם.
האם יש צפי להוצאה לאור?

הוא משתמש בקטעים שזיהו אחרים. דומני שהוא לא ניסה לאתר קטעים חדשים בכוחות עצמו

עדיאל ברויאר כתב:הוא משתמש בקטעים שזיהו אחרים. דומני שהוא לא ניסה לאתר קטעים חדשים בכוחות עצמו

הוא לא ניסה, אבל הוא שילם למישהו שימצא לו ואכן מצא, ויש לצפות שימצא עוד בעז"ה.

טוב לדעת, יישר כוחו

ראיתי דבר מפליא במהדורה המעודכנת שנמצאת באוצר השו"ת (ולא ברור לי אם נדפסה גם כן במהדורה החדשה), ואשמח אם דבר זה יוסבר לי מכיון שלא זכיתי להבינו:

פרק לד עמ' 102:

ואמרו ז"ל שאין מותר למול בקרומית של קנה משום שיש בו סם ומזיק לילד.

בהערה שם מצוין: שבת יט, ו. (? אין לי מושג למה ההערה הזאת מתכוונת).

האם באמת חז"ל אמרו כך (ואז מדובר בחידוש!) או שמדובר בטעות תרגום?

בחולין טז:

אמר רב חסדא א"ר יצחק ואמרי לה במתניתא תנא ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה אין שוחטין בה ואין מלין בה ואין מחתכין בה בשר ואין מחצצין בה שינים ואין מקנחים בה אין שוחטין בה

בפי' רש"י על אתר:

ה' דברים כו' - כולהו משום שכשדוחקין אותם קיסמין ניתזין ומפרשים הימנה ואיכא סכנתא במילה שלא תנקוב הגיד ומשוי ליה כרות שפכה...

בשו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ב:

בכל מלין, ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת, חוץ מבקרומית של קנה, לפי שקסמים נתזים ממנו ויבא לידי כרות שפכה. ומצוה מן המובחר למול בברזל, בין בסכין בין במספרים, ונהגו למול בסכין.

הרמב"ם (מילה פ"ב ה"א) כותב ולא ימול בקרומית של קנה מפני הסכנה". ולא מפרט מעבר.

ניסיתי לחפש בראשונים מי מזכיר שיש סכנה מפני סם בחיתוך בקרומית של קנה ולא מצאתי לזה חבר...

כנראה מקורו מהירושלמי שבת פ"ח סוף ה"ו, ומובא בב"י יו"ד ס"ו, דטעמא דקרומית הוא רוח רעה. ומפרש ע"ד טבע.
אולי יט, ו הוא שיבוש, והכונה לירושלמי ח, ו.

ייש"כ.
אבל לפני הכל צריך לבדוק אם התרגום נכון.

במקור: סמיה', והיינו רעילות.

ייש"כ.
בפרק לד (עמ' 102) במהדורה האחרונה שבפרוייקט השו"ת:

"ומי שקונה עבד או שנולד לו עבר מחויב למול אותו, אלא שמילת הקנוי מחויבת ביום קנייתו ואילו הנולד - ביום השמיני ללֵדתו"

כפי הנראה ט"ס וצ"ל עבד.

סליחות כתב:כפי הנראה ט"ס וצ"ל עבד.

אכן (במקור: עבדא), ודוקא במהד' הישנה הנוסח מתוקן (מה שמלמד לכאורה על אופן התקנת מהדורה החדשה באמצעות OCR?).

עמ' 110
"משום ששער עבודת ה' יתע' פתוח, דרכו עובד את ה' הנביא הגדול והאדם הנקלה, כל אחד בהתאם ליכולתו ולהשתדלותו ואילו הקבלה היא היא כפי מדרגת האדם והליכתו לפניו יתע'"
מה פירוש "ואילו הקבלה".

י. אברהם כתב:עמ' 110
"משום ששער עבודת ה' יתע' פתוח, דרכו עובד את ה' הנביא הגדול והאדם הנקלה, כל אחד בהתאם ליכולתו ולהשתדלותו ואילו הקבלה היא היא כפי מדרגת האדם והליכתו לפניו יתע'"
מה פירוש "ואילו הקבלה".

מתוך מילון ערבית-יהודית של פרופ' מ"ע פרידמן עמוד 770:
(ודרך אגב, בדפו"ר תרגמו 'האדם הקטן' - 'אלשכ'ץ אלצגיר' במקור - ולענ"ד הוא נכון יותר לפי ההקשר, ואילו תקנו 'הפעוט' החרשתי, שכן 'נקלה' יש לה משמעות של גנאי ואי"ז המכוון).

יישר כח
וחבל שהמו"ל מנע בעדנו את הפירוש

הוגה ומעיין כתב:ר' גל מסילתי מבני ברק מתכנן להוציא לאור את כל חלקיו ההלכתיים של ספר המספיק, מכל כתבי היד. הוא עבד מספר שנים על איסוף החומר ועוד, וכעת מתקדמים בס"ד בתרגום.

כעת ר' גל פרסם חלק מהספר על הל' תפילה, בספר ויען שמואל (היו"ל ע"י מוסדות כסא רחמים) חלק כג שנת התש"ף

יהודה בן יעקב כתב:
כעת ר' גל פרסם חלק מהספר על הל' תפילה, בספר ויען שמואל (היו"ל ע"י מוסדות כסא רחמים) חלק כג שנת התש"ף

ייש"כ.
אולי יסכים המחבר להעלות את זה לכאן.
עשרים ואחד מקבצי ויען שמואל כבר באוצר, ועד שנראה אותו באוצר אולי יהיה עדכון או שניים. ייש"כ.

סה"כ מדובר על כשני עמודים (אצל דנה 76-79 במהד"ח).

מקוה שבס' שיצא לאור המראי מקומות למשנה תורה יהיו בתוך הטקסט ולא בהערות, כדי שלא להטריח על הלומד.

סליחות כתב:

יהודה בן יעקב כתב: כעת ר' גל פרסם חלק מהספר על הל' תפילה, בספר ויען שמואל (היו"ל ע"י מוסדות כסא רחמים) חלק כג שנת התש"ף

ייש"כ.
אולי יסכים המחבר להעלות את זה לכאן.

באדיבות המחבר.