פורום אוצר החכמה

אישצפת כתב:אני מאמין כי אין אני יחיד בהרגשתי בענין זה.
פעמים רבות נתקלתי בספרי ומכתבי רבותינו ראשונים ואחרונים עד דורינו זה ובו נזכרים שמות האנשים שעוסקים בגנותם (ופעמים הגיע גם לחרמות ונדויים וכו') גם כאשר נודע לכותבים עליהם לא מראיה אלא משמיעה או מכתב וכיו"ב, ועוד כמה הלכות שאינם עולים בקנה אחד עם הנכתב בספר המפורסם והנפלא חפץ חיים לכהן הגדול מראדין.
האם יש אפשרות להסבר תופעה זו?
האם אין הלכותיו מוסכמות על הכל?
בינתיים כל הספרים שראיתי שיצאו על הח"ח הם בבחינת מוסיף והולך לאיסור או ביאור דבריו וכמעט שאין מי שיחלוק על דבריו.
(בהעדר ספר/ביאור לזה, ההסתכלות היא או שח"ו רבים מרבותינו נכשלו באיסור לשוה"ר או שח"ו מרן הח"ח טעה).
שאלה זו מציקה לי שנים רבות ועולה ושוב נלחצת אל הקיר בכל פעם מחדש.
אשמח למידע בענין.

חיים שאול כתב:הי' פעם פגישה של מרן הגרד"ל והר"י זינגר ויצא שם בהסבר דברי החזו"א שהח"ח החמיר בדיני לה"ר יותר משורת הדין בגלל שזלזלו בזה (וכך עשה החזו"א בדיני חוה"מ)

דרומי כתב:שמעתי פעם כי היה אחד מגדולי ישראל בדורו של הח"ח שהתלונן בפני מקורבו שהוא לא יכול לדבר עם הח"ח בעניני עסקנות הכלל, כי על כל דבר אומר הח"ח שזה לשון הרע.

ומסיימים בטוב..

עקביה כתב:בשו"ת ריב"ש סי' ס הריב"ש מספר למישהו את מה שקרה בהספדו של חכם פלוני, ושם הוא מרבה לגנות אדם בשם ר' יצחק בונשתרוק. וצ"ע.

מה שנכון נכון כתב:

חיים שאול כתב:הי' פעם פגישה של מרן הגרד"ל והר"י זינגר ויצא שם בהסבר דברי החזו"א שהח"ח החמיר בדיני לה"ר יותר משורת הדין בגלל שזלזלו בזה (וכך עשה החזו"א בדיני חוה"מ)

הח"ח מדגיש בהקדמה שלא עשה כן.

לבנון כתב:

עקביה כתב:בשו"ת ריב"ש סי' ס הריב"ש מספר למישהו את מה שקרה בהספדו של חכם פלוני, ושם הוא מרבה לגנות אדם בשם ר' יצחק בונשתרוק. וצ"ע.

אחד מחכמי ישראל נעמד להספיד את אחד מגדולי הדור שנפטרו, ובאותו מעמד בפני הנפטר ובפני משפחתו, עולה מישהו אחריו ומדבר בנפטר סרה, ודוחה את כל השבחים של המספיד הקודם, לומר שכל אלו לא היו בו, וכל זה רק בגלל אי אלו חשבונות שהיו לו איתו בחיי חיותו.
לפי מה שעולה מדברי רבינו יונה ש"ג ריח, וכפי מה שפסק הח"ח בכלל ד', אין שום מניעה לדבר בגנותו, וכל המרבה הרי זה משובח, למען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים, ולהבאיש בעלי עבירה בעיני בני אדם.
במקרה דנן, נראה שהריב"ש ראה תועלת נוספת בסיפור הדבר לאותו אחד שהוא כתב אליו את המכתב, כפי שנראה מסוף התשובה שם.

זאת ועוד, מדברי הרשב"ם בסוג' של אפי תלתא (ב"ב לט א), נראה שאם אחד עשה מעשה מגונה ברבים, אין מניעה מלספר את המעשה הזה, ואין בזה משום לשון הרע. שהרי הרשב"ם פירש את המימרא ההיא לגבי רכילות, ויש להקשות התינח רכילות, אבל יש בזה גם לשון הרע, שהוא מספר עליו שסיפר לשון הרע באפי תלתא. ומוכח שלדעתו של הרשב"ם גם לה"ר אין בזה. וכנראה טעמו כי אם הוא לא חושש לכבודו, מדוע אחרים צריכים לחוש לו.
ואף שהח"ח דחה את שיטת הרשב"ם מהלכה, אבל גם ההגהות אשר"י וגם השאילתות והבה"ג פסקו כמותו, וגם רבינו יונה פירש כך את הגמ' באחד מפירושיו, א"כ אפשר שגם הריב"ש היתה דעתו כך.

אשרי יושבי ביתך כתב:שמעתי ממו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שהיה חידוש בעיניו מה שמצינו בשו"ת האלף לך שלמה (סי' שמו) שכתב שם בחריפות גדולה ונוראה על גביר אחד בשם ר' איציק זינגר, שכתב שם באותה תשובה, שמו ושם עירו ושם אביו, שחטאו ופשעו היה שביקש להרחיב את ביתו באמצע חול המועד, מכיון שבחוה"מ אין פקחים של השלטונות, וגם זה שמחת יו"ט למשפחה. ומהר"ש קלוגר זצ"ל כתב בחריפות שהוא מבזה את המועדות וכו' וכו' וכו'.

ואמר מרן הגרי"ז שליט"א שהיה פלא וחידוש בעיניו שכתב את שמו ואת כל פרטיו, דבר שלא מצינו כמותו בשאר ספרי השו"ת כ"כ. והסיק שעל כרחך היה סבור הגרש"ק שתועלת רבה תבא מזה, למען ישמעו ויראו וכו' וכו' שלא יבואו ח"ו להקל ראש בזה. עכת"ד, ואכמ"ל.

אישצפת כתב:אני מאמין כי אין אני יחיד בהרגשתי בענין זה.
פעמים רבות נתקלתי בספרי ומכתבי רבותינו ראשונים ואחרונים עד דורינו זה ובו נזכרים שמות האנשים שעוסקים בגנותם (ופעמים הגיע גם לחרמות ונדויים וכו') גם כאשר נודע לכותבים עליהם לא מראיה אלא משמיעה או מכתב וכיו"ב, ועוד כמה הלכות שאינם עולים בקנה אחד עם הנכתב בספר המפורסם והנפלא חפץ חיים לכהן הגדול מראדין.
האם יש אפשרות להסבר תופעה זו?
האם אין הלכותיו מוסכמות על הכל?
בינתיים כל הספרים שראיתי שיצאו על הח"ח הם בבחינת מוסיף והולך לאיסור או ביאור דבריו וכמעט שאין מי שיחלוק על דבריו.
(בהעדר ספר/ביאור לזה, ההסתכלות היא או שח"ו רבים מרבותינו נכשלו באיסור לשוה"ר או שח"ו מרן הח"ח טעה).
שאלה זו מציקה לי שנים רבות ועולה ושוב נלחצת אל הקיר בכל פעם מחדש.
אשמח למידע בענין.

אשרי יושבי ביתך כתב:שמעתי ממו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שהיה חידוש בעיניו מה שמצינו בשו"ת האלף לך שלמה (סי' שמו) שכתב שם בחריפות גדולה ונוראה על גביר אחד בשם ר' איציק זינגר, שכתב שם באותה תשובה, שמו ושם עירו ושם אביו, שחטאו ופשעו היה שביקש להרחיב את ביתו באמצע חול המועד, מכיון שבחוה"מ אין פקחים של השלטונות, וגם זה שמחת יו"ט למשפחה. ומהר"ש קלוגר זצ"ל כתב בחריפות שהוא מבזה את המועדות וכו' וכו' וכו'.

ואמר מרן הגרי"ז שליט"א שהיה פלא וחידוש בעיניו שכתב את שמו ואת כל פרטיו, דבר שלא מצינו כמותו בשאר ספרי השו"ת כ"כ. והסיק שעל כרחך היה סבור הגרש"ק שתועלת רבה תבא מזה, למען ישמעו ויראו וכו' וכו' שלא יבואו ח"ו להקל ראש בזה. עכת"ד, ואכמ"ל.

סגי נהור כתב:לפענ"ד במקרים רבים אין להקשות מהח"ח, ובאופן כללי מפסקי אחרונים, על מעשיהם של ראשונים, אפילו כשפסקי האחרונים נתקבלו להלכה ללא חולק. זו דרך ההלכה שהיא הולכת ומתבררת ומתפרטת מדור לדור, ומה שבדור ראשון לא היה חתוך והיה נתון להכרעה מקומית של החכם נעשה בדור אחרון הלכה ברורה ומחייבת. ויש ליסוד זה הרבה דוגמאות וראיות ואכמ"ל.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:לפענ"ד במקרים רבים אין להקשות מהח"ח, ובאופן כללי מפסקי אחרונים, על מעשיהם של ראשונים, אפילו כשפסקי האחרונים נתקבלו להלכה ללא חולק. זו דרך ההלכה שהיא הולכת ומתבררת ומתפרטת מדור לדור, ומה שבדור ראשון לא היה חתוך והיה נתון להכרעה מקומית של החכם נעשה בדור אחרון הלכה ברורה ומחייבת. ויש ליסוד זה הרבה דוגמאות וראיות ואכמ"ל.

אין כאן קושיא מפסקי האחרונים על מעשיהם של ראשונים אלא קושיא על האחרונים שלא הוכיחו ממעשיהם של ראשונים שלא כדבריהם.

חרסון כתב:דומני שר' איתם הנקין הי"ד הזכיר פעם טענה של זקנו הגרי"א כי הח"ח החמיר יתר על המידה בהל' לה"ר. אשמח למ"מ.

פולסברג כתב:מי שמעיין בשו''ת המהרש''ם, לבו יראה הרבה 'לשון הרע בספרות רבותינו', ברחל בתך הקטנה, וצ''ת.

וגישה שונה לכאו', תראה בהקדמת נכדו המגיד הגדול נבג''מ לחלק ח':

אשרי יושבי ביתך כתב:שמעתי ממו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שהיה חידוש בעיניו מה שמצינו בשו"ת האלף לך שלמה (סי' שמו) שכתב שם בחריפות גדולה ונוראה על גביר אחד בשם ר' איציק זינגר, שכתב שם באותה תשובה, שמו ושם עירו ושם אביו, שחטאו ופשעו היה שביקש להרחיב את ביתו באמצע חול המועד, מכיון שבחוה"מ אין פקחים של השלטונות, וגם זה שמחת יו"ט למשפחה. ומהר"ש קלוגר זצ"ל כתב בחריפות שהוא מבזה את המועדות וכו' וכו' וכו'.
ואמר מרן הגרי"ז שליט"א שהיה פלא וחידוש בעיניו שכתב את שמו ואת כל פרטיו, דבר שלא מצינו כמותו בשאר ספרי השו"ת כ"כ. והסיק שעל כרחך היה סבור הגרש"ק שתועלת רבה תבא מזה, למען ישמעו ויראו וכו' וכו' שלא יבואו ח"ו להקל ראש בזה. עכת"ד, ואכמ"ל.

אשרי יושבי ביתך כתב:שמעתי ממו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שהיה חידוש בעיניו מה שמצינו בשו"ת האלף לך שלמה (סי' שמו) שכתב שם בחריפות גדולה ונוראה על גביר אחד בשם ר' איציק זינגר, שכתב שם באותה תשובה, שמו ושם עירו ושם אביו, שחטאו ופשעו היה שביקש להרחיב את ביתו באמצע חול המועד, מכיון שבחוה"מ אין פקחים של השלטונות, וגם זה שמחת יו"ט למשפחה. ומהר"ש קלוגר זצ"ל כתב בחריפות שהוא מבזה את המועדות וכו' וכו' וכו'.

ואמר מרן הגרי"ז שליט"א שהיה פלא וחידוש בעיניו שכתב את שמו ואת כל פרטיו, דבר שלא מצינו כמותו בשאר ספרי השו"ת כ"כ. והסיק שעל כרחך היה סבור הגרש"ק שתועלת רבה תבא מזה, למען ישמעו ויראו וכו' וכו' שלא יבואו ח"ו להקל ראש בזה. עכת"ד, ואכמ"ל.