פורום אוצר החכמה

למיטב ידיעתי האריה הוא עצל מאין כמוהו. רובץ כל זמן שלא מנסים לפלוש לטריטוריה שלו, או בזמן שבלי לקום ימות ברעב. הלביאה עושה את כל העבודה, כולל ציד. ישן שש עשרה שעות ביממה. בכל ביקורי בגן החיות התנכ"י ראיתיו רובץ על צידו ומנמנם (טוב, הייתי שם רק פעמיים).

לא מצאו דוגמא יותר טובה לאיך צריך לקום בבוקר?
זכור לי שראיתי פעם משהו בנושא, אלא ששקע בתהום נשייתי.

עי' פי' נחמד בספר "פרוש רבינו יונה על פרקי אבות" של ה' הלל בריסק עמ' תנב

אין לי גישה, לא יפה ככה לעשות. אולי תוכל להעלות כאן?

אם כבר, תספר לנו יאיר איך עושים כזה העתקה?

מעבר לעמ' 40 זה רק למי שמנוי למקוון.

עד עמ' 40 לכולם - ע"י לחיצה על "צור קישור לקטע הנבחר" המופיע בכלים משמאל ואח"כ סימון הקטע.
נוצר לינק שאותו צריך להדביק בהודעה.

א. מאריות בגן חיות אין להביא ראי' כיון שבשבי הם מתנוונים.
ב. ע"כ שהארי' כשהוא עייף אין מי שירים אותו, א"צ להביא ראי' מהתנכ"י, אפשר להביא ראי' מהתנ"ך בעצמו: כרע שכב כאריה וכלביא מי יקימנו.
ג. אבל כשהוא מתרומם... וע"ז קאי ד' השו"ע. שיתרומם בגבורה. הוא לא מתייחס לגבורה תמידית של כל הזמן, אלא לרגע הקימה.

גוראריה, הא?...
לדבריך כולם קמים כאריה, רק כל אחד בשעה אחרת.
למעשה לק"מ, כי אין הכוונה שיקום כפי שאריה קם, אלא שילחם ביצרו בגבורה כגבורת הארי. ופשוט.
ועל דרך צחות אפשר לומר, שיתגבר כארי - כדי אותו מאמץ וכוח שנדרש לאריה העצל לקום מרבצו, כך נדרש מהאדם...
שוב הואלתי לפתוח משנ"ב, ונראה שיש שם משהו בבאר היטב. אלא שהשעה מתאחרת.

המילה 'התגבר' בשימושה הנוכחי בשפה העברית משמעותה: צליחת מכשול, הוספה בכח והשקעה נוספת על מנת להצליח בדבר מסוים. אך במובנה המקורי, המילה היא כמשמעה: גבורה, בלא קשר ביחס להקשר ומימוש הגבורה.

אין ספק, שהאריה מבחינת כוחו הוא מן בעלי החיים הטורפים החזקים ביותר, אם לא החזק שבהם. הוא אינו מהיר, מרבה בשינה ועצלן גדול. אבל כוחו הפיזי בהחלט יכול לשמש דוגמא לגבורה וכח. "גיבור כארי", ולכן על האדם "להתגבר (קרי: להיות גיבור) כארי" בעת קומו משנתו, ולא חלוש, רפה כח וחסר אונים גם אם זריז.

חד וחלק כתב:למיטב ידיעתי האריה הוא עצל מאין כמוהו. רובץ כל זמן שלא מנסים לפלוש לטריטוריה שלו, או בזמן שבלי לקום ימות ברעב. הלביאה עושה את כל העבודה, כולל ציד. ישן שש עשרה שעות ביממה. בכל ביקורי בגן החיות התנכ"י ראיתיו רובץ על צידו ומנמנם (טוב, הייתי שם רק פעמיים).

קראתי לא מזמן בחוברת טבע כלשהי, כי מחקרים חדשים שנעשו לאחרונה בתחום זה שינו את התפיסה הרווחת בנידון, וכי האריה הזכר דוקא הרבה יותר חרוץ ממה שחשבו. חבל שאינני זוכר לצטט מהיכן.

חד וחלק כתב:לדבריך כולם קמים כאריה, רק כל אחד בשעה אחרת.

לא שמעת את הפתגם המחורז: התגבר כארי צעהן א זייגער און דער פרי?

גוראריה כתב:א. מאריות בגן חיות אין להביא ראי' כיון שבשבי הם מתנוונים.
ב. ....
ג....

יצאת להגן על כבודך?

חד וחלק כתב:גוראריה, הא?...
לדבריך כולם קמים כאריה, רק כל אחד בשעה אחרת.

חד כל פעם אנחנו נהנים משנינותך מחדש

הדברים פשוטים כפי שכבר הוזכר, שהכוונה היא שהאדם יתגבר ברוב כוח ואון, כשם שהארי משמתש בגבורתו [ולא הביא הארי כסמל של קימה בזריזות]. דאי לאו הכי, מה הכוונה 'וקל כנשר'? דומני שיש אנשים רבים השוקלים פחות ממנו, אלא ודאי כשם שהוא ממריא לעוף למעלה בקלות, כך אתה תיגש בקלות [היפך הכבדות] לעשיית רצון אביך שבשמים.

לכל חכמי אתרא הדין שכתבו שגבורתו של הארי' אינה קשורה לקימתו דייקא.
שאלה קטנה לי: היאך יפרנסו הכתוב : הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא?

ברור שנאמרו פירושים שונים בפסוק זה, אבל היאך מגלגלין כאן בסברות סאפארי ושוכחים ממקרא מפורש?

גוראריה כתב:לכל חכמי אתרא הדין שכתבו שגבורתו של הארי' אינה קשורה לקימתו דייקא.
שאלה קטנה לי: היאך יפרנסו הכתוב : הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא?

ברור שנאמרו פירושים שונים בפסוק זה, אבל היאך מגלגלין כאן בסברות סאפארי ושוכחים ממקרא מפורש?

אופס! צודק. נשמט ממני מקרא זה. אכן כמו שכתבת נאמרו פירושים שונים, ולפי דקדוק המדרש שמביא רש"י [הן עם כלביא יקום וגו' - כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין] דוקא אין המדובר על רגע הקימה כפי שרצית לטעון למעלה, אלא על מעשיהם לאחר מכן.
אכן בפשטות הדק"ל, וכעת הקושיא היא על הפסוק. ומ"ש לעיל באמת לא הבנתי, מה טיבה של אותה גבורה מיוחדת ברגע הקימה?

נ.ב. פעם דייקתי מדברי רשי הנ"ל כמנהג הבחורים לקום בסוף זמן ק"ש, שע"כ צריכים להתגבר כארי, ולכן גם הפך רש"י את הסדר: קודם ק"ש ואחר כך תפילין...

זקן ששכח כתב:הדברים פשוטים כפי שכבר הוזכר, שהכוונה היא שהאדם יתגבר ברוב כוח ואון, כשם שהארי משמתש בגבורתו [ולא הביא הארי כסמל של קימה בזריזות]. דאי לאו הכי, מה הכוונה 'וקל כנשר'? דומני שיש אנשים רבים השוקלים פחות ממנו, אלא ודאי כשם שהוא ממריא לעוף למעלה בקלות, כך אתה תיגש בקלות [היפך הכבדות] לעשיית רצון אביך שבשמים.

אי משום קל כנשר לא איריא. כי משמעות 'קל' מעיקרה אינה אלא מהיר תנועה. "ועשהאל קל ברגליו כאחד הצביים וגו' " [שמואל ב, ב, יח]

זלמניו כתב:

זקן ששכח כתב:הדברים פשוטים כפי שכבר הוזכר, שהכוונה היא שהאדם יתגבר ברוב כוח ואון, כשם שהארי משמתש בגבורתו [ולא הביא הארי כסמל של קימה בזריזות]. דאי לאו הכי, מה הכוונה 'וקל כנשר'? דומני שיש אנשים רבים השוקלים פחות ממנו, אלא ודאי כשם שהוא ממריא לעוף למעלה בקלות, כך אתה תיגש בקלות [היפך הכבדות] לעשיית רצון אביך שבשמים.

אי משום קל כנשר לא איריא. כי משמעות 'קל' מעיקרה אינה אלא מהיר תנועה. "ועשהאל קל ברגליו כאחד הצביים וגו' " [שמואל ב, ב, יח]

וכן השוו: "מנשרים קלו, מאריות גברו" (ש"ב א כג), "קלו מנשרים סוסיו" (ירמיה ד יג, ויש לעיין בהשוואה לחבקוק א ז)