פורום אוצר החכמה

צדה את עיני השבת הערה מעניינת בשו"ת יחוה דעת ח"ג סי' ב' בדין שעון אם מהוה חציצה לגבי תפילין וז"ל:

הנה הגאון מצ'יבין זצ"ל בשו"ת דובב מישרים חלק ב' (סימן ל"ז) העלה להחמיר בנידון, דידן וכשזכיתי להקביל פני שכינה, בחיים חיותו, והשתעשעתי עמו בדברי תורה, העירותי בזה על דברי קדשו, ממה שהבאנו ראיות להתיר בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק או"ח סימן ב') וכנ"ל, ענה לי כבוד הגאון זצ"ל, כי הוא סבר ששעון היד מקומו למעלה, לפני שבעת הכריכות שבזרוע, ולכן כתב להחמיר, אולם לפי האמור שמקום שעון היד הוא סמוך לכף היד, מודה הוא שיש להקל בזה , ואין להחמיר כלל. עד כאן תורף דברי קדשו, והדר הוא לכל חסידיו .תנצב"ה.

מישהוא יכול להסביר לי מאי קסבר מעיקרא הרב מטשיבין, על איזה סוג שעון דיבר שאף פעם לא שמעתי על שעון שמקומו לפני שבעת הכריכות.

לפי הנראה [לי, ואע"פ שזה נשמע דחוק] הגאון מטשאבין לא הכיר/הבין היכן מקום ענידת השעון וצורתו וכמ"ש בפירוש:
"כי הוא סבר ששעון היד מקומו למעלה" ולא שיש באמת סוג שעון ששמים לפני כריכות התפילין.
[וכמו ששמעתי אומרים על ר' חיים קנייבסקי שליט"א שאינו מכיר צורת מטבע]..

רבינו יאיר, עם כל הכבוד, זה נראה לי קצת עלבון לאינטליגנציה להשוות בין אישיותו של הגר"ח לבין הטשובינער. (ואינני מכוון על גדלות, כי אם על אופי שונה בתכלית) הטשובינער, היה מעורב בין הבריות, שנון ואיש שיחה.
(אני סומך על מנוע החיפוש שלך, שיאתר לך את האשכול העוסק בשיחתו עם בן עירו שמואל יוסף צ'צ'קס...).

אשר לעצם העניין, אולי - וגם זה בדוחק גדול ובמורא מכ"ת המעיד (שאם לא כן יש לנקוט שלא דובם ולא שעונים, אלא חוסר הבנה) - אולי יש לומר, שנהג כמנהג חסידים אדוקים, שלא ענדו שעון לידיהם כי אם שעון-כיס, וזה שהיה מקובל במקומו ובעירו. ואת המורה-שעות התכשיטיים, לא ראה בעיניו.
ומ"מ זה נשמע ממש מופרך.

אולי כוונת הציטוט לפני שבעת הכריכות שבזרוע היינו לפני כלות שבעת הכריכות, והיינו מעט למעלה כשהוא עדיין באמצע שבעת הכריכות, ובזה אין התמיה כ"כ כמובן

-----
מענין לענין שמעתי על הגאון בעל מחבר ספר תפארת אדם הגאון ר' משה דוד אסטרייכער ז"ל אבד"ק טשימפא
שנשאל על כיריים על צורה כזו וכזו [כמדומה לענין שבת גו"ק], והשיב שלא ראה עדיין כיריים כזו, בעוד שהי' לו כיריים כזו במטבחו

למה לא לשאול את הראשל''צ חכם עובדי' שיחי' בעצמו שיפרש הדברים . ושלום על ישראל

מעיין כתב:אולי כוונת הציטוט לפני שבעת הכריכות שבזרוע [היינו לפני כלות שבעת הכריכות, והיינו מעט למעלה כשהוא עדיין באמצע שבעת הכריכות, ובזה אין התמיה כ"כ כמובן

-----
מענין לענין שמעתי על הגאון בעל מחבר ספר תפארת אדם הגאון ר' משה דוד אסטרייכער ז"ל אבד"ק טשימפא
שנשאל על כיריים על צורה כזו וכזו [כמדומה לענין שבת גו"ק], והשיב שלא ראה עדיין כיריים כזו, בעוד שהי' לו כיריים כזו במטבחו

הגאון הנ''ל הי' יחיד בדורו בבטלנות כידוע. משא''כ הרב הגאון מטשעבין הי' סוחר ומעורב בין הבריות כידוע .

מעיין כתב:אולי כוונת הציטוט לפני שבעת הכריכות שבזרוע היינו לפני כלות שבעת הכריכות, והיינו מעט למעלה כשהוא עדיין באמצע שבעת הכריכות, ובזה אין התמיה כ"כ כמובן

ג"א היה לי צד כזה, ולכן עיינתי הבוקר בשו"ת יביע אומר (אינו תח"י כעת) וראיתי שם בהשמטות שג"כ מביא עדות זו (שם כותב שליט"א), וג"כ כתב לשון לפני ז' כריכות לכן לכאורה דוחק לומר כן.

כל ההערות דלעיל מעניינות, אולם מסתבר שאינן אמיתיות. משיחה שקיימתי עם אחד מנכדי ה'טשעבינער רב' הסקתי כך.
הלה אף הוסיף ואמר שכבר כתב אודות ענין זה הרב"ש שניאורסון באחד מקבצי 'דרך כוכב מיעקב'.
לצערי אני חסום ואין לי גישה [האם אכן מופיעים הקבצים ב'אוצר'?]

אכן הנה
http://www.otzar.org/crops/2886610554675630862.html

רבטוב כתב:למה לא לשאול את הראשל''צ חכם עובדי' שיחי' בעצמו שיפרש הדברים . ושלום על ישראל

אם תוכל בבקשה לשאול אותו.

זקן ששכח כתב:כל ההערות דלעיל מעניינות, אולם מסתבר שאינן אמיתיות. משיחה שקיימתי עם אחד מנכדי ה'טשעבינער רב' הסקתי כך.
הלה אף הוסיף ואמר שכבר כתב אודות ענין זה הרב"ש שניאורסון באחד מקבצי 'דרך כוכב מיעקב'.
לצערי אני חסום ואין לי גישה [האם אכן מופיעים הקבצים ב'אוצר'?]

לא כך, כי אם...

סתם לן סבא ולא פירש, אולי יבאר אחר כוונתו?

אדג,
עיין כאן:
viewtopic.php?f=7&t=5148&view=unread#p42599
ובקישור שהוצג שם.

אגב, בצעירותי הכרתי זקן חסיד אחד, שהיה רודף בחימה שפוכה אחר אותם העונדים שעון יד על רצועות התפילין, והיה מוכיחם שיש בזה ביזוי מצוה. פעם אחת אמר לו מישהו שכך מורה ובא הגרע"י דד"ז מותר בשופי ואין לחוש, הנ"ל חרה אפו, קם ונסע לירושלים, והצליח לדחוק עצמו לגרע"י.
לדבריו הוא שאל אותו האם אכן כך הוא מורה ואמר הן.נענה אותו זקן ואמר:הרי למדנו שאין נופלין אפיים על יד שמאל משום כבוד התפילין, ולא יהא שעון יד עדיף מזה, לדבריו הגרע"י אמר לו נצחתני נצחתני, והדר הוא לכל חסידיו.

לאחר שנפוצו שמועות רבות על מרן שליט"א שחזר בו מזה וחזר בו מזה, אמר לי בנו שליט"א, אל תסמוך על שום דבר שאומרים בשמו שהוא חזר עד שתראה שהוא כתב זאת.

כתוב בשו"ת יביע אומר ח"ב (או"ח סימן ב בהשמטות עמוד רפא): הנה זכיתי לבקר את כבוד הגאון מצ'בין שליט"א (מר ניהו מחבר ספר דובב מישרים) ובהשתעשעי עמו בדברי תורה העירותי ממה שכתבתי בפנים בזה, וענה לי כבוד הגאון האדיר שליט"א, כי הוא סבר ששעון היד מקומו לפני שבעת הכריכות שבזרוע, ועל כן העלה להחמיר בזה. אולם לפי האמת שמקום השעון הוא לאחר שבעת הכריכות סמוך לכף היד, מודה הוא להקל בזה ואין להחמיר כלל עכתד"ק. והד'ר הוא לכל חסידיו עכ"ל.

היש מי שיכול להסביר מה הפשט בדברים הללו, היתכן שהגאון שר התורה מטשעבין זצ"ל מעיקרא סבר שאת השעון עונדים למעלה על גבי הזרוע לפני המקום שמתחיל לכרוך שבעת הכריכות, עד שהודיעו לו ולימדוהו שאת השעון עונדים בסוף הזרוע סמוך לכף היד, ולכן חזר בו, היתכן כדבר הזה???

יתכן מאד שבאזור מגוריו, גאליציע, היה הציבור מקפיד שלא לענוד שעון יד, כי אם ליטול שעון כיס, על כן לא ידע.

כבר דנו בזה חכמי בית מדרשנו לפני מספר שנים באשכול תחת השם"שעון הרב מטשיבין" עיי"ש.

גבול ים כתב:כבר דנו בזה חכמי בית מדרשנו לפני מספר שנים באשכול תחת השם"שעון הרב מטשיבין" עיי"ש.

הנה:
viewtopic.php?f=7&t=5148&p=42731

צויינו באשכול ההוא דברי חתנו הרב"ש שניאורסון בקובץ דרך כוכב מיעקב.

קצת חידוש שדיבר עימו הדו"מ ביודיש

איש_ספר כתב:אגב, בצעירותי הכרתי זקן חסיד אחד, שהיה רודף בחימה שפוכה אחר אותם העונדים שעון יד על רצועות התפילין, והיה מוכיחם שיש בזה ביזוי מצוה. פעם אחת אמר לו מישהו שכך מורה ובא הגרע"י דד"ז מותר בשופי ואין לחוש, הנ"ל חרה אפו, קם ונסע לירושלים, והצליח לדחוק עצמו לגרע"י.
לדבריו הוא שאל אותו האם אכן כך הוא מורה ואמר הן.נענה אותו זקן ואמר:הרי למדנו שאין נופלין אפיים על יד שמאל משום כבוד התפילין, ולא יהא שעון יד עדיף מזה, לדבריו הגרע"י אמר לו נצחתני נצחתני, והדר הוא לכל חסידיו.

לדעת השו"ע בסימן קלא גם בשחרית כשיש תפילין בזרועו נופלים על צד שמאל. וכן מנהג הספרדים [אלו מהם שנופלים] ועיין בכה"ח שם. וע"כ [גם בגלל זה] מסתבר שלא כך היה מעשה.

וכן דעת הגר"א בזה.

גבול ים כתב:קצת חידוש שדיבר עימו הדו"מ ביודיש

עדיין לא נאסר לדבר בלשה"ק

שיף כתב:

גבול ים כתב:קצת חידוש שדיבר עימו הדו"מ ביודיש

עדיין לא נאסר לדבר בלשה"ק

טענו חיטים והודה לך בשעורים.
נראה לך שחכם עובדיה דיבר איתו על הפסק שלו, והוא ענה לו ביידיש?

לא ראיתי שזה הולך על ציטוט דברי הגרב"ש זצ"ל וכנראה שאזל בשיטת עצמו שכתב שם הוא גופיה ולא נכנס לדיון

תמונה של הרב זצ"ל עונד שעון אין לי (או אולי לא ענד כזה) אבל כן נראה בברור שרואה הוא את שעון היד שאינו מונח בסביבות המרפק וכדו'

שמא התמונה רק לאחר ששמעה מחכם עובדי', וסבר וקבל, הדר הוא וגו' ומודים דרבנן היינו שבחייהו.

זה שעומד לידו אדם עם שען זה לא בטוח שהרב ראה זאת

ציפורן כתב:תמונה של הרב זצ"ל עונד שעון אין לי (או אולי לא ענד כזה) אבל כן נראה בברור שרואה הוא את שעון היד שאינו מונח בסביבות המרפק וכדו'

מסתמא הדר ביה עוד בטשעבין בשלב כלשהו שהחלו לצוץ שם שעוני יד.
(אי"ה אשאל בקרוב את סבי שיחי', מאחרוני יוצאי טשבין)

טוב אז לכל העקשנים מצורף בזה תשובה של הגאון מקובץ כוכב מיעקב.

התשובה בדובב מישרים בח"ב סימן לז נכתבה אל רח"ה פדוואה בעקבות דבריו שנדפסו אח"כ בחשב האפוד ח"א סימן כא. והמעיין שם יראה להדיא שנוקט להחמיר בכל אורך הרצועה כפשטות לשון המג"א, ועיקר פלפולו הוא כשרצועת השעון היא מעור ומדין מין במינו, ועל נקודה זו סובבת גם תשובת הדו"מ, ולעיקר דברי החשב האפוד שההקפדה היא בכל שטח הרצועה נראה כמעט להדיא שמסכים עש"ה. [אף שבסוף התשובה כתב החשה"א שרק רובה היתה לעיני הרב מטשבין, הקטע הנ"ל שבתחלתה היה לנגד עיניו, כמבואר בדו"מ]. כך שבלא"ה קשה מאד לומר שהדו"מ החמיר רק בגלל שסבר שמקום השעון הוא לפני הז' כריכות, וכל הדיון למותר.

אום אני חומה כתב:

ציפורן כתב:תמונה של הרב זצ"ל עונד שעון אין לי (או אולי לא ענד כזה) אבל כן נראה בברור שרואה הוא את שעון היד שאינו מונח בסביבות המרפק וכדו'

מסתמא הדר ביה עוד בטשעבין בשלב כלשהו שהחלו לצוץ שם שעוני יד.
(אי"ה אשאל בקרוב את סבי שיחי', מאחרוני יוצאי טשבין)

שאלתי, ואמר שהלכו בד"כ עם שעון בכיס בתוך הווסט (ושרשרת מחוברת לכיס בצד השני) או בתוך החגורה (כעין פאוץ'), ורק הנשים או הציוניסטען ענדו על היד.
זה מתאים עם הוראת מרן הגרח"ק שיש בזה משום לא ילבש (וכן העיד מרן ראש הישיבה שהחמירו בזה בבריסק) וכבר היה על זה אשכול.

תודה על הבירור.
בכל מקרה אם הנשים דשם הלכו עם שעון יד. ידע הגאון כיצד ואיך עונדים אותו כאמור.

גבול ים כתב:קצת חידוש שדיבר עימו הדו"מ ביודיש

אין הכוונה שענה לו ביידיש אלא שדיבר עברית במטא אשכנטוזי ופשוט.

איש ספר,
לא הבנתי הטענה מנפילת אפיים,
בנפילת אפיים לא רוצים שהמצח תיגע ברצועות שיש בהם קדושה,
אבל בנפילת אפיים זה הפוך, הרצועות מונחות על השעון, ואין כאן ביזיון להרצועות.

מתפעל כתב:

גבול ים כתב:לא הבנתי הטענה מנפילת אפיים, בנפילת אפיים לא רוצים שהמצח תיגע ברצועות שיש בהם קדושה,
אבל בנפילת אפיים זה הפוך, הרצועות מונחות על השעון, ואין כאן ביזיון להרצועות.

ועוד, שהרי נפילת אפיים היא על הזרוע, היינו על מקום התפילין עצמם, ונידון השעון הוא על מקום הרצועות.

הכהן כתב:

מתפעל כתב:

גבול ים כתב:לא הבנתי הטענה מנפילת אפיים, בנפילת אפיים לא רוצים שהמצח תיגע ברצועות שיש בהם קדושה,
אבל בנפילת אפיים זה הפוך, הרצועות מונחות על השעון, ואין כאן ביזיון להרצועות.

ועוד, שהרי נפילת אפיים היא על הזרוע, היינו על מקום התפילין עצמם, ונידון השעון הוא על מקום הרצועות.

נסית פעם להשעין פניך על חלק היד ששם מונחים התפילין????

כתוב להטות על צד שמאל ולא על יד שמאל!
עיקר נפי"א היא בהטיית הראש לצד ולא בנפילה קדימה על היד. ובוודאי שלא כיש המרימים היד עד גובה הראש ואינם נופלים כלל.