ת"ח מדקדקין על פחות משוה פרוטה, מקורו

[פרי_העץ]

אבקש את עזרתכם במציאת מקור למ"ש ת"ח מדקדקין על פחות משוה פרוטה.
(יתכנו שינויים כגון צדיקים במקום ת"ח, מקפידין במקום מדקדקין, אפי' על פחות וכו'.

הביאו מהרש"ל ביש"ש חולין פ"ח סי' ט וכן בעמודי שלמה על הסמ"ג ל"ת קטז.

מהרש"א בחידושי אגדות ב"ב טו ע"ב ובחולין צא ע"א.

של"ה בשער האותיות אות וא"ו - ותרנות, וכן בפרשת וישב על הפסוק ראה את שלום אחיך.

מהר"ם שיף בדרוש סיום ב"ק והאריך שם בזה.


הרש"ש בחולין צא ע"א כתב על מה שהביא המהרש"א "ואנכי בעניותי לא מצאתיו בגמרא ובמדרשים".

[גוראריה]

אין מקורו ב"צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם"?

[י. רבינוביץ]

ראה ירושלמי דמאי פ"ג דף כ"ג טו"ב
כיצד הוא עושה נוטל מן העליון ומתקין ואינו אסור משום גזל כהדא רבי שמעון בר כהנא הוה מסמיך לרבי לעזר עברון על חד כרם אמר ליה אייתי לי חד קיס מיחצד שיניי חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום אמר דאין אייתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזיל סייגא דגוברא רבי חגיי הוה מיסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מיכל דקיסין אמר ליה אייתי לי חד קיס נחצי שיניי חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזילא מיכלא דגוברא
וראה רמב"ם הלכות גזילה ואבידה פרק א' ה"ב. ומ"מ שם. רשב"א ב"ק קה.

לשון המגיד משנה הנ"ל שם כך הוא:
ואסור לגזול כל שהוא דין תורה. זה מתברר בסוגיא דארבע מיתות. מיהו כתבו קצת מן המפרשים ז"ל דדוקא כשיעור מאי דקפדי ביה קצת מן האנשים אבל ליטול מן החבילה קיסם או מן הגדר לחצוץ בו שיניו דליכא איניש דקפיד ביה בכי האי שרי ואף זה אסרו בירושלמי ממדת חסידות.

הרשב"א שם:
...אלא כי אתמר הכי אתמר אמר רב קטינא אם הוזקקו ב"ד לש"פ גומרין אפילו פחות מש"פ משום דתחלת דין בעינן פרוטה גמר דין לא בעינן פרוטה, ודוקא להשבה הוא דלא ניתן פחות מש"פ אבל מ"מ אסור הוא דאע"ג דממונא ליכא צערא מיהא איכא כדאיתא בסנהדרין בפ' ד' מיתות (נ"ז א'). ודוקא בשיעור מאי דקפדי ביה קצת אינשי אבל ליטול קיסם קטן מן החבילה או מן הגדר לחצוץ בו שניו דליכא אינש דקפיד בהא בכי הא שרי דאפילו צערא ליכא, ומיהו ממדת חסידות אסור כדאיתא בירושלמי (דמאי פ"ג) שאלו היה עושה כן בל אחד ואחד נמצאת החבילה כולה כלה וכן הגדר נהרס.

[אוצר החכמה]

בקשר לכותרת אולי היינו דווקא במקום שאם יעשו כך כולם יינזק דבר כלשון הרשב"א אבל בלאו הכי לא.
בעניין זה זו גם שיטה המובאת בתוספות על האוכל בשוק דומה לכלב.

[איש_ספר]

באלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא ח"ב עמ' 891 יש מאמר שלם סביב אמרה זו.

[פרי_העץ]

גוראריה, בחביב עליהם כו' היכן רואים על פחות משו"פ?

רבינוביץ, ייש"כ אכן מקור נפלא, אולם שם מדבר בעניין נטילה מאחר, בעוד שהמקורות שהבאתי מדברים בדקדוק הת"ח בפחות משו"פ בממונם האישי.

כמו"כ בד"כ האימרות הנמצאים בספרים שהבאתי כבמהרש"א וכו' נמצאים הם בלשונם או בדומה להם בדברי חז"ל, בעוד שבמה שהבאתם לא הוזכר הלשון של המימרא.

באלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא ח"ב עמ' 891 יש מאמר שלם סביב אמרה זו.

באוצה"ח שלי מסתיים האלפא ביתא (ח"ב) בעמוד 254, אולי תוכלו להעלות העתק מהמאמר.

[איש_ספר]

באלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא ח"ב עמ' 891 יש מאמר שלם סביב אמרה זו.

באוצה"ח שלי מסתיים האלפא ביתא (ח"ב) בעמוד 254, אולי תוכלו להעלות העתק מהמאמר.

באוצה"ח?
בכל מקרה יש לי רק כרך א' מח"ב. את ההפניה נתתי תודות לתוכן העניינים המצוי בכרך א'.

[גוראריה]

גוראריה, בחביב עליהם כו' היכן רואים על פחות משו"פ?

כי ברור שאדם חושש לגופו ואפילו בחצי שיעור. ואם בממונו יותר אז גם בפחות מש"פ.

[שיף]

גוראריה, בחביב עליהם כו' היכן רואים על פחות משו"פ?

רבינוביץ, ייש"כ אכן מקור נפלא, אולם שם מדבר בעניין נטילה מאחר, בעוד שהמקורות שהבאתי מדברים בדקדוק הת"ח בפחות משו"פ בממונם האישי.

כמו"כ בד"כ האימרות הנמצאים בספרים שהבאתי כבמהרש"א וכו' נמצאים הם בלשונם או בדומה להם בדברי חז"ל, בעוד שבמה שהבאתם לא הוזכר הלשון של המימרא.

במהרש"א בחולין ובמהר"ם שיף בהדרן למס' ב"ק דקאי על הסוגיא דחולין שם ומשמע שנקטו כך מהגמ' שם.
לאחרונה יצא ספר שלם בענינים אלו מר' סגל מתפרח בנו של הרב סגל מישיבת קרית הרצוג

[שמואל דוד]

עיין מהרש״ם בחולין צא שציין למהרש״א בב״ב ולמהר״ם שיף בבב״ק וצ״ע שלא ראה שכ״ה במהרש״א בחולין.