פורום אוצר החכמה

חידה מעניינת: היכן הזכיר החזון איש את דברי הרב גורן (שלא בשמו) ודן בהם?


[אבהיר מראש, אע"פ שהזכרתי השם המפורש "הרב גורן" אין לי שום עניין להיכנס לכל הפרשה, האח והאחות וכו', ולא העליתי את החידה אלא בשל האנקדוטליות המעניינת שבה]

קשור לקו התאריך?

מהיר!

אכן, בקונטרס י"ח שעות (פ"א אות י"ד מאמצעה ואילך), המוסב כידוע על ספר 'היומם בכדור הארץ' לגרימ"ט, כותב החזו"א "כן הביא הספר יש מי שאומר לקבוע התחלת המזרח כ"ד מעלות אחר שנחאי, ומשום שהר"מ ספי"א קורא אמצע הישוב כ"ד מעלות אחר ירושלים...", ודן בדבריו לדחותם - והמעיין בספר היומם ימצא שהך מאן דאמר הריהו הרב גורן (במאמר שפורסם ב'מחניים').
(ובאותו עניין ראיתי בספר 'קו התאריך בכדור הארץ - נקודה דאתגליא' המרכז את הדברים והשיטות ומוסיף עליהם, שמתמצת בין השאר את דברי הרמ"מ כשר בספרו 'קו התאריך הישראלי', ושם דן גם הרב כשר בשיטת הרב גורן, אמנם המתמצת חי כבר אחרי שנת תשל"ד ולהביא הדברים כמות שהם אי אפשר, ומצד שני להתעלם מפרק שלם בספר לא רצה, א"כ מצא הפיתרון להוריד מילה אחת: "שיטת שלמה גורן").

בקו"א ח"ג אגרת קפ"ז דן החזו"א בנוגע לקו התאריך והדברים שהוא מטפל בהם שם הם הטיעונים שהעלה גורן, (כ"ד מעלות וכו') הלה מספר גם במאמר על פגישתו עם החזו"א, בה השמיע בפניו דברים אלו. היה מקום לחשוב שהאגרת ממוענת אליו. אכן אליבא דאמת האגרת ממוענת לגרימ"ט, אבל בכל מקרה סו"ס הוא דן שם בדבריו. ובאמת זה פלא כי לא מצינו שהגרימ"ט אחז בשיטה זו ואולי סיפר לו את ששמע בשמו של הנזכר.

לאחרונה יצא הרב דויד יצחקי מכולל חזו"א לדון ולהרהר אחרי מיטתו של החזו"א בענין הקו התאריך וכתב את הגיגיו בא' מן הקובצים דבר שהעלה את חמתו של הרבה מתלמידי החזו"א
גם בספר שי"ל לאחרונה קורות ישיבת חכמי לובלין בימי השואה, הוקדש פרק שלם, על שאלת השבת ביאפאן, וכל הפרק נכתב בצורה כזו שהוא מתאים בעיקר נגד שיטת החזו"א

שמעתי ואפשר כתוב זה בא' מספריו שהחזו"א אסר להחזיק את ספר היומם בבית... עד כדי כך

א"כ יש הרבה ספרים שיהיה אסור להחזיק בבית! בוודאי לא גרע מהיומם ספרו של הרמ"מ כשר, שהשיטה שלו יותר מרחיקת לכת (שאומר שבעצם אין דבר כזה "קו התאריך". אם זה נשמע לכם מוזר, עיינו בהסכמות הגרא"ז מלצר והגרצ"פ פרנק שמסכימים עם זה לחלוטין) ועוד כל מיני בעלי שיטות (עיין בספר שהזכרתי), ואף אגן הסהר ששיטתו הקרובה ביותר להחזו"א (הוא היחיד מלבד החזו"א, מבין אלה שכתבו קונטרס מנומק, שגם לשיטתו השבת ביפן חלה ביום ראשון), מכל מקום חולק עליו בהא ובדא.
אני כשלעצמי לא רוצה להאמין לשמועה כזו על החזו"א, ולא רוצה להחזיק בבית ספרים שכתוב בהם שמועות כאלו...

מעיין כתב:שמעתי ואפשר כתוב זה בא' מספריו שהחזו"א אסר להחזיק את ספר היומם בבית... עד כדי כך

ומשנה ברורה מותר? הוא גם חולק עליו.
נא לא לתלות בגדולי ישראל בוקי סריקי.

בקובץ אגרות ח"ב כנראה (ואינו מצוי עתה איתי), מובא נוסח שאמר החז"א לרשום על ספר, שהוא אינו כדעת הראשונים, כדי שיהיה מותר להחזיקו בבית. והמכוון הוא על ספר היומם.

מעיין כתב:שמעתי ואפשר כתוב זה בא' מספריו שהחזו"א אסר להחזיק את ספר היומם בבית... עד כדי כך

הנה דברים כהוויתן

יישר כח איש ספר הצלתני
ממה שכתבו עלי שאני תולה בוקי סרוקי בגדולי ישראל
סיבת הדבר להרחיק לכת עד כדי כך היא לכאורה שכנראה ראה בספרו חשש להעדפת חכמת חיצוניות מעל קבלת חז"ל והראשונים

האם הדבר בטוח שהכוונה כאן לספר היומם? לכאורה התיאור מתאים יותר לשיטת הרב כשר (כנ"ל), שהרי הגרימ"ט מסכים שהיום מתחיל בקצה המזרח, רק שנחלק עם החזו"א אם הקצה הוא 90 או 180 מעלות מירושלים.

נ.ב. הנימוק שכתב מעיין, איני יודע אם כן הוא, אבל כשלעצמו שקל למטרפסיה מהגרצ"פ והגראז"מ שאמרו שהמושג של "קו התאריך" גופא אין מקורו בתורה.

אכן המכוון לספר היומם. אאל"ט הרב כשר לא חיבר שום ספר בנוגע לקו התאריך בחיי החזו"א.
אגב, ר"ש גורן היה לו מו"מ של הלכה עם החזו"א בזמן מלחמת השחרור בנוגע לליקוט עצמות ופינוי קברים ושמעתי שיש לזה התייחסות בספר חזו"א. אבדוק ואם אדע אכתוב.

מעיין כתב:יישר כח איש ספר הצלתני
ממה שכתבו עלי שאני תולה בוקי סרוקי בגדולי ישראל
סיבת הדבר להרחיק לכת עד כדי כך היא לכאורה שכנראה ראה בספרו חשש להעדפת חכמת חיצוניות מעל קבלת חז"ל והראשונים

אבל החזון איש כתב כן כדי להתיר החזקתו בבית! [ככל הנראה דחייש לס' שאינו מוגה]

אתה ראית בהיומם העדפה של חכמות חיצוניות? איזה חוקר מוזכר שם?

א] מכלל לאו אתה שומע הן, זה די חריף למשנת המתינות של החזו"א
ב] מה שכתבת מספר שאינו מוגה, מופרך מעצמו, דהרי גם על ספרים ממחברים גדולים שהעריץ ביותר [המשנה ברורה עד שכתב עליו...] חלק עליהם לפעמים בתוקף, ועם כל זה לא צוה לסרים למשמעתו לכתוב על שער הספר, שום נוסח, והסתפק במה שכתב בספרו דעתו באלו הענינים, ותצייר האם הי'[!] אומר כן על ספר מנחת שלמה, מחמת המחלוקת שהי' לו עמו אם יש על חיבור חוטי עלקטריק חשש בונה דאורייתא, ובפרט תדייק בלשון לא כתוב 'נגד ההלכה והדין' רק 'נגד חז"ל'
ג] תעיין עוה"פ על בתרי הי"ח שעות, ותראה ותווכח מה חרה לו, תמצא שם לשונות 'חבל על עלבון התורה' ועוד מעין אלו,עוד נקודה שכנראה חרה לו, מש"כ 'בעל היומם' שהבעל המאור כתב ביאורו בסוגיות הגמרא ומכח זו חידוש חידושו וכל הראשונים שמפרשים דרך אחר בביאור השמועה חולקים על המאור, או להיפך שהי' זה קבלה מאתם והנחה קדומה ופשוטה, וכו' וכו' תעיין בכל הרקע ותבין כוונתי, ובאמרי 'חכמת חיצוניות' לא כוונתי על חוקר חילוני, רק חכמת חיצוניות הוא כולל גם 'חכמת התכונה' שהיא חכמה חיצוניות שניתן לרקחות ולטבחות, ואם מעדיפים אלו חכמי ישראל וגדוליהם שהי' בקיאים טובא בחכמות אלו [היסוד עולם...], ונשמע מתוך הכתיבה קצת נימא של זלזול בראשונים אחרים שלא חיברו ספרים על חכמות אלו רק כתבו בתוך ספריהם בפירוש הגמרא איזה ענין הנוגעים לענינים של חכמות אלו, הי' די והותר לגדול ב'אמת המדה' של החזו"א להרחיק לכת ולומר לסרים למשמעתו כן...

יש להעיר שכבר הראב"ד הוא שכתב בלשון חריפה על הרז"ה, שדבריו בזה אינם מבוססים על דברי חז"ל המסורים וכו' אלא על דברי התוכן (אסטרונום בלע"ז) ראב"ח: "והריח אשר הריח מן הכוזרי ומחבורי ר' אברהם ב"ר חייא הספרדי [...] אין לנו ללמוד מדברי מי שאינן מאנשי התלמוד לפי שהם מסובבים פני ההלכה לדבריה באשר לא כן" וכו', עיי"ש בהשגות על הסוגיה בר"ה. ואף שהחזו"א פירש גוף מחלוקתם בעניין מסויים דווקא, ע"פ מה דאזיל הראב"ד אח"כ, מ"מ דברים אלה כשלעצמם עומדים. וע"ע בספר לב איברא לגרי"א הענקין עמ' 51 אילך, מה שהקשה על דברי החזו"א שהרז"ה קיבל את פירושו בזה לעניין הי"ח שעות כחלק מסוד העיבור ("וכבר כתבנו שאפשר שנשטף מעט מן היבשה [שע"כ אין קושיה ממה ששנחאי אינה צ' מעלות מירושלים], והספר [היומם] שואל ומנ"ל זה, ואין זו שאלה, דלפי' הרז"ה הלא זה תניא בסוד העיבור שהוא הלמ"מ וא"כ נקבע הדבר דמירושלים עד שנחאי עיקרו צ' מעלות והים שטף מעט מן היבשת", ע"ע בפנים).

קובץ אגרות, תוכן העניינים לח"ב:
והוא ניהו נשוא אשכולינו.
(והיטב חרה לו על כינוי גנאי זה בידי המו"ל. ואכ"מ).

למה אכ"מ?
פתח פיך ויאירו דבריך.
בפרט שכפה"נ תוך כדי דיבור פתח אשכול זה כטיוטא למאמר על יחסי חזו"א-הנ"ל ואם כן - תוכל להעשירו ולזכותנו על הדרך

תנוח דעתך, אשכול זה לא נפתח אלא בשל ההיתקלות בעניין הזוטר שבפתחו אגב העיון בדברי האחרונים בסוגיית קו התאריך. הא ותו לא.

אולי יזכירנו מישהו את הסיפור המעניין על רבני ירושלים והדגמת עיגולו של הגלובוס ע"י שטריימל (נ"ל ע"י ר' איסר זלמן)