פורום אוצר החכמה

למטה אפרים הושע בן נון
לשון הרמב"ן שמות לג, יא

טעם בן נון, בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א), שבן לילה היה ובן לילה אבד (יונה ד י), אם בן הכות הרשע (דברים כה ב) ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז):

וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.

והא לך לשון הרד"ק בריש יהושע, על פי פשוטן של דברים

בן נון - בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול:

האם לא היה מתאים יותר - על פי דברי הרמב"ן – לנקד בִּנוֹן?!

זקן ששכח כתב:האם לא היה מתאים יותר - על פי דברי הרמב"ן – לנקד בִּנוֹן?!

והקוישה אכן קושיה, כי אביו של יהושע נקרא בספר דברי הימים א ז כז: נוֹן.

דראל כתב:

זקן ששכח כתב:האם לא היה מתאים יותר - על פי דברי הרמב"ן – לנקד בִּנוֹן?!

והקוישה אכן קוישה, כי אביו של יהושע נקרא בספר דברי הימים א ז כז: נוֹן.

אי משום הוא לא איריא. גם הינשוף שבתורה נקרא בישעיה: ינשוֹף

מעיין כתב:למטה אפרים הושע בן נון

וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.

עיקר הוורט תמוה, הרי נאמר בתורה 'הושע בן נון' בחיריק, ולהיכן הלכו שתי הנקודות.

אז מ׳רעדט שוין...
איפה המקור של הסיפור עם יהושע בן נון שמצאו אותו במעי הדג ולכן נקרא ׳בן נון׳ פירושו דג?

אגדה שקרית ומרושעת (שנשתלשלה מהמיתולוגיה היוונית).
כתב על כך הרב ישעיה יצחק וויס (ב'קולמוס', כדומני?)

הוא כותב שם גם בנוגע לגרסה השניה עם הדג?

איני זוכר.

חכם באשי כתב:כתב על כך הרב ישעיה יצחק וויס (ב'קולמוס', כדומני?)

נראה לי שזה היה בישורון.

לזכרוני (ואקווה שאפשר עוד לסמוך עליו...), הוא פירסם את מאמרו ביותר ממקום אחד.
אולי אחד מהם היה ב'מורשה' או 'אסופות'.
מצטער, לא זוכר!
(בדקתי עכשיו ברמבי"ש, ולא מצאתי שם מאומה)

ישורון כא עמ' 756-766
וכן ישורון כב עמ' 847-853.

חכם באשי כתב:אגדה שקרית ומרושעת (שנשתלשלה מהמיתולוגיה היוונית).
כתב על כך הרב ישעיה יצחק וויס (ב'קולמוס', כדומני?)

האם שורשיה של האגדה היא מאדיפוס או שיש לשתי האגדות שורש אחד, אינני בטוח.
עכ"פ, יש לתהות מדוע נכתבה אגדה זו על יהושע, והאם יש קשר בין אגדה זו לזו שייחסה אותו כעם הארץ.

דראל,
מעודי לא שמעתי על אגדה המייחסות עם-ארצות ליהושוע.
פרט נא יותר.

אולי היא הומצאה בעקבות כך שיהושע היה "רק" מסדר הספסלים בבית מדרשו של משה. (ח"ו).

חכם באשי כתב:דראל,
מעודי לא שמעתי על אגדה המייחסות עם-ארצות ליהושוע.
פרט נא יותר.

באלפא ביתא דבן סירא מופיע סיפור המלגלג על יהושע כאדם כבד גוף מאוד.
בילקוט שמעוני מובא: "וכסיל אדם יבלענו - זה יהושע, שלא היה בן תורה, והיו ישראל קוראים אותו 'כסיל', ובשביל שהיה משרת משה, זכה לירושתו".

מעיין כתב:והא לך לשון הרד"ק בריש יהושע, על פי פשוטן של דברים

בן נון - בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול:

אגב כך יש לתהות על ההבדל בין המילה הזעירה 'ימין', בשם 'בנימין', למילה 'אוני' בשם 'בן אוני'.

דראל כתב:

חכם באשי כתב:דראל,
מעודי לא שמעתי על אגדה המייחסות עם-ארצות ליהושוע.
פרט נא יותר.

באלפא ביתא דבן סירא מופיע סיפור המלגלג על יהושע כאדם כבד גוף מאוד.
בילקוט שמעוני מובא: "וכסיל אדם יבלענו - זה יהושע, שלא היה בן תורה, והיו ישראל קוראים אותו 'כסיל', ובשביל שהיה משרת משה, זכה לירושתו".

viewtopic.php?f=4&t=1983&p=13372&hilit=#p13372

חכם באשי כתב:נשיקתו של יהושוע בן נון על השור שמשום כך לא צומח לו שפם...

לא זכור לי יותר מזה על יהושע. חכם באשי?

אכן, ציינת יפה.
האם לא די בציטוט הילק"ש?!

דראל כתב:אכן, ציינת יפה.
האם לא די בציטוט הילק"ש?!

די בזה.

אך בקשר למה שהבאת שהיה כבד גוף:
א.אין לזה קשר לע"ה.
ב.אשמח אם תפנה אותי למיקום מדוייק.

יאיר. כתב:

דראל כתב:אכן, ציינת יפה.
האם לא די בציטוט הילק"ש?!

די בזה.

אך בקשר למה שהבאת שהיה כבד גוף:
א.אין לזה קשר לע"ה.
ב.אשמח אם תפנה אותי למיקום מדוייק.

א. אמת. אך שני הסיפורים (השור והאדיפלי) מרשים לעצמם זלזול שקשה למצוא ביחס למנהיגים אחרים כדוגמתו של יהושע.
ב. ילק"ש משלי רמז תתקנט.

א.קיבלתי.
ב.ביקשתי מיקום בבן סירא לכך שיהושע היה בריא כי שכחתי שכך נכתב עליו שם ושהוא אותו מעשה עם השור.
ואכן מצאתי כך: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 6200008937

דראל כתב:

מעיין כתב:והא לך לשון הרד"ק בריש יהושע, על פי פשוטן של דברים

בן נון - בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול:

אגב כך יש לתהות על ההבדל בין המילה הזעירה 'ימין', בשם 'בנימין', למילה 'אוני' בשם 'בן אוני'.

אמת שימין בשוא הוא יתד שאינו ארוך כ"כ כשתי תנועות ממלת אוני אבל צ"ע דסוכ"ס ימין בקמץ הוא ג"כ שתי תנועות ויש לתהות

לגבי תיבת ימין. הניקוד הרגיל לאות יו"ד הוא בקמץ, ומה שרגילים לומר בשו"א הוא טעות.

זקן ששכח כתב:לגבי תיבת ימין. הניקוד הרגיל לאות יו"ד הוא בקמץ, ומה שרגילים לומר בשו"א הוא טעות.

צר לי, אבל לא הבנתי בכלל כיצד אפשר לבטא את היו"ד בשם 'בנימין' בשו"א.

כונתי דתיבת ימין בנסמך הוא בשוא, וכן ימיני, ומצאנו ששבט בנימין נקרא בן ימיני (ש"א ט כא - תהלים ז א) ,[ובשרשים לרד"ק שרש ימין, שזאת היא אכן הוראת שמו] ואכן אז הוא בת שוא ובנוסף ב' תנועות, בעוד שאוני הוא רק ב' תנועות, ואם כן יש לתהות כדבריך ולא באתי רק להרחבת הדברים ולא כמפריך
ויש לציין שמצאנו גם בן ימין בכתיב שתי תבות והקרי גם שם בתיבה אחת (ומוזכר בין היתר במס' סופרים פ"ז ה"ג ) ושם נקודה ג"כ בקמץ כמובן, והוא בש"א ט א

חכם באשי כתב:אגדה שקרית ומרושעת (שנשתלשלה מהמיתולוגיה היוונית).

יש לציין, כי רבינו הפני מנחם זי"ע, הזכיר זאת בדרך הלצה בפורים (אולי תשנ"ג) בהפטירו, כי עפ"י אגדה זו יש ענין באכילת דג בפורים דמוקפין, שנקבעו כפי מה שהיה בימי יהושע בן נון...
ואף שאמר זאת כדבר צחות בעלמא, מ"מ שיחתו לא לריק היתה, ואילו היתה זו "אגדה שיקרית ומרושעת" חס ליה לרבינו זי"ע שכל רז לא אניס ליה, ולא היה מזכיר כזאת.

קצת בדקתי את הנושא למה נקרא שמו יהושע בן נון וכו' הנ"ל.

הרב הגאון יצחק ישעי' וויס שליט"א בישורון חלק כ"א (מעמוד תשס"ה עד עמוד תשע"ג)

מפריך מאד מאד כל הסיפור של תולדות יהושע בן נון וכו' בארוכה.

ומציין שלא עלה בידיו לראות את מקור הסיפור בגליון "המגיד".

וב"ה מצאתי ב"המגיד" (יום רביעי, 18.07.1877) בשם יצחק הכהן מו"ל ספר "שבחי ארץ החיים" (נכד הגר"א)

שמביא את המדרש הנ"ל בשני כתב-יד הגר"א.

ראה צילום.

ומעניין יהיה מה התגובות......

ו

וכן מובא בספר 'אוצר יד החיים' (אות תרם, נדפס בלבוב תרצ"ד): בשנות חרום כשהייתי נע ונד מארצי ומתגורר בארץ אונגארן הראו לי שם העתקה ממדרש כת"י וכו' ומביא כל המעשה באריכות

חיס,
מעניין ביותר. תודה רבה לך.
אך ייחוס המעשה לגר"א אינו מעלה ואינו מוריד, אתה יודע כמה דברים נתייחסו לגר"א בטעות (ואפילו בזדון)?!
כבר כשנה לאחר פטירתו הוציא בי"ד של ווילנא 'קול קורא' האוסר לפרסם דברים בשם הגר"א בלא רשותם. כך זכור לי.
והשווה למאמרו הארוך של רי"ש שפיגל ב'ישורון' (כרכים ט-י, בערך) על דברים שנתייחסו לגר"א וקדמו לו אחרים.

נאמן,
לא כל 'מדרש כת"י' הוא ערובה לאמיתותו, גם שקרים יכולים להיות עתיקים...

מעיין כתב:וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.

לפשוטו הוא תמוה, דצורת הניקוד הטברני היא מאוחרת מאוד, ונתקנה רק בזמן הגאונים.

דרושים כאלו על צורת הניקוד ושמותם רגילים מספר הזוהר והלאה, כמובן בהשפעת תיקו"ז.

לדברים התמוהים שהוזכרו לעיל בשם הילקוט, אין צורך רק להעתיק לשון הגמרא בתמורה דף טז

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו רבי כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו', במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה.

דברים ברורים, יהושע בן נון היה בקי בכל תורת משה רבינו, אחת מהן לא נעדרה, ורק בעונש אמירתו זאת במפורש לפני משה רבינו נשתכחו ממנו מספר מועט של הלכות.
לא בכדי התבטאו חז"ל (חולין קכד.) אילו אמר לי יהושע בן נון לא צייתנא, כלומר יהושע בן נון מסמל ידיעת התורה הכי גדולה מאז פטירת משה רבינו, שהרי משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, והמפליג בדברים עד כמה אינו מוכן לקבל שמעתתא מסויימת מדגיש שאף מיהושע בן נון לא היה מקבלה.
כאמור, דברי הילקוט תמוהים. ובחפשי מצאתי שכבר עמד בזה רבי אליהו הכהן מאיזמיר בספרו מדרש תלפיות ענף יהושע, ובספרו מנחת אליהו פרק יד, עיי"ש.

לגוף ענין הסיפור על יהושע בן נון. תמיהני על חכמי הפורום הדנים בתגלית חדשה מעתון "המגיד", ומתפלפלים מה היה אומר על זה רי"י וייס. הן כבר צויין לעילשרי"י וייס יש לו שני מאמרים בנושא, הראשון בישורון כא, והשני בישורון כב. ובכן במאמר השני מאריך על מקור זה, ומעלה טענות על חוסר נאמנותו.
לתועלת החברים הנני מוסיף לינק למאמר הראשון בישורון כא.
כמו כן, הנני מעלה צילומים ממאמר השני הנזכר.

המשך

השבוע פרשת שלח ראיתי שוב מובא מ'רב פעלים' את הסיפור עם יהושע בן נון ואמו שהיה תליין וכו'.
עומד בזכרוני שהיכן שהוא באלפא ביתא [אשכנזי-סטל] היתה התייחסות למקור שמו של יהושע בן נון, שלא צויינה באשכול זה, האם אני טועה [ח"ב]?

לזכרוני, אין שם שום התייחסות לענין.

וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.

יש להעיר, דבניקוד "הושע", יש רק ב' נקודות על האות ש' שהוא צירי, ועכשיו שנקרא "יהושע" צריך להוסיף נקודה אחת להיותו שורק, ומהיכן נקודה זו?

זיבענבערגין כתב:

וידועים דברי הדרוש בזה מכמה גדולים, מהן בחת"ס, ובהיכל הברכה כ' זאת בשם החוזה מלובלין, ומעוד, שהוא מחמת שלקחו שתי הנקודות מהסגול של בן, ושמו אותו על הי' של יהושע, ונשאר בן בחיריק.

יש להעיר, דבניקוד "הושע", יש רק ב' נקודות על האות ש' שהוא צירי, ועכשיו שנקרא "יהושע" צריך להוסיף נקודה אחת להיותו שורק, ומהיכן נקודה זו?

נדמה לי שכתוב בזה בשל"ה [או בווי העמודים]
בעניין יו"ד שיש בה שני יודי"ן