כה כתב הרה"ג משה שבת שליט"א
כנראה שמע זאת מאיזה המונים מהספרדים.
גם אני כמדומה שמעתי כך פעם מחילונים, אבל אין פירושו כפי שחשב שבשביל זה הותר הכל, אלא שמתאמצים עליה ביותר.
שח לי מור אבי שליט"א, שפעם שאל מי ששאל קדם מורו ורבו רבינו הגרב"צ זצ"ל, אם יעזוב את עבודתו, מפני שתפילתו אינה כהוגן בעיניו, הוא מתחיל לעבוד מוקדם ביותר ומסיים את עבודתו בתשע בבוקר; הוא כבר ימצא עבודה אחרת - אמר. נעץ בו הגרב"צ את עיניו ואמר, חלילה וחס! לא עוזבים עבודה סתם כך, ויש גדרים הלכתיים איך מתנהגים באופן כזה ואיך מתפללים על עץ תאנה וזית, כידוע ממסכת ברכות.
כך היא שיטת רבותינו מאז ומעולם, אני מניח שאצל כמה מפוסקי האשכנזים זה לא מתחיל, הם יפסקו אומר - תעזוב את העבודה תתחזק בביטחון, והעיקר שתטבול ותתפלל בכוונה.
ראיתי בבית יוסף סי' תקנד, כג, ד"ה "וגרסינן בפרק מקום שנהגו, מקום שנהגו לעשות מלאכה בת"ב עושין... ופירשו תוספות דאפילו לתנא קמא עכשיו יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם ואל יעשה מלאכה בת"ב, וליכא יוהרא כיון דבשאר ימים נמי אין אנו רגילין כ"כ במלאכה, דדוקא בימיהם שהיו כולם רגילים במלאכה שייך יוהרא, ולא עכשיו. מיהו במקום שרגילין לעסוק במלאכה כמו בספרד, צ"ע אם צריך לבטל ממלאכה בת"ב... עכ"ל. ואני אומר כי מנהג פשוט היה בספרד שלא לעשות מלאכה בת"ב..." עכ"ל מרן הב"י.
הנך רואה, כי יש כאן משקעים של מאות רבות של שנים, באשכנז וצרפת לא היו רגילים במלאכה, בספרד כן, וההשלכות על חיי המעשה מתבקשות מאליהן.
גם שלחו לי כמה מקורות חסידיים לפתגם הספרדי...
ס' דרושים לכל חפציהם פיש עמ' קעז, וכן הוא בס' אמת ואמונה ירח האיתנים עמ' שו
- מקור חסידי לפתגם ספרדי.jpg (23.39 KiB) נצפה 2343 פעמים