פורום אוצר החכמה

בערוך לנר כריתות טו, ב דייק ממש"כ הרמב"ם בריש הל' טומאת אוכלין וזה וזה אינו מקב"ט עד שיבלל תחילה בא' מז' משקין וזהו הנקרא הכשר, דבעינן דיבוא כל האוכל או רובו מדנקט לשון עד שיבלל דמשמע שנתהפך ונתגלגל האוכל במשקה עד שנתלחלח כולו.

האם אכן הוראת בלל בל' הרמב"ם היא כמו שהבין הערול"נ?

לא. ר' איתמר גרבוז כבר פרסם בכו"כ מספריו וספרי קובצים ש"בלל" לדעת הרמב"ם הוא "לחלח" בלבד, ובמאמרי בקובץ חצי גבורים האחרון הבאתי דבריו ועוד ראיות אחרות לכך.

יישר כח.

האם יש הסבר לשימושו של הרמב"ם בתיבה זו במשמעות הלזו?
כלומר, לשיטתו, מה שורש תיבה זו והיכן בתנ"ך או בדברי חז"ל נמצא בשימוש זה?
[ואולי זה בא מתוך תרגום של מילה משותפת בערבית?!]
ייש"כ.

מתוך המאמר המוזכר לעיל