פורום אוצר החכמה

א. אימתי נדפס לראשונה?
ב. האם בחיי הסמ"ק לא נדפס?
ג. אימתי נדפסו הגהות ר"פ?
ד. האם הגהות ר"פ נתחברו על ידי ר"פ על הסמ"ק, או שליקטו מדברי ר"פ על הסמ"ק?

אשמח לכל הפניה בנושא
תודה מראש

א. נדפס לראשונה בקושטא, חסר שנת דפוס. משוער לשנת ר"ע.
ב. ר' יצחק מקורביל, מחבר הסמ"ק, נפטר קרוב למאתיים שנה קודם המצאת הדפוס בעולם.
ג. כנ"ל אות א.
ד. ר' פרץ מקורביל, בן עירו ובן מקומו של ר' יצחק מקורביל מחבר הסמ"ק, כתב בעצמו את הגהותיו על ספרו של עמיתו ר' יצחק (והסברה שר' פרץ היה תלמידו של ר' יצחק כבר הופרכה).

יעויין בהקדמת ר' צבי שפירא בחיבורו צביון עמודים על הסמ"ק מ"ש בנושא.
ושם כתב שהדפסה ראשונה לא ידועה זמנה, אך בבית עקד ספרים [ערך עמודי גולה - 848] כתב שהיה כן בשנת ק"ע, וא"כ לא הודפס בימיו. אך כפי שכתב הנ"ל בהקדמה, הסמ"ק כתבם ושלחם בתפוצות ישראל ללמדם הלכות, וא"כ יצא מתחת ידו.
הגהות ר"פ לא הודפסו בדפוס הראשון. ובתוך ההגהות הוכנסו הגהות נוספות ממחברים שונים.

יעקובי כתב:א. נדפס לראשונה בקושטא, חסר שנת דפוס. משוער לשנת ר"ע.
ב. ר' יצחק מקורביל, מחבר הסמ"ק, נפטר קרוב למאתיים שנה קודם המצאת הדפוס בעולם.
ג. כנ"ל אות א.
ד. ר' פרץ מקורביל, בן עירו ובן מקומו של ר' יצחק מקורביל מחבר הסמ"ק, כתב בעצמו את הגהותיו על ספרו של עמיתו ר' יצחק (והסברה שר' פרץ היה תלמידו של ר' יצחק כבר הופרכה).

א. ראיתי בהקדמה לסמ"ק עם ביאור צביון העמודים (עמוד ח) שכתב כי בדפו"ר לא נדפסו הגהות ר"פ.
וזה מוזר, כי בדפוס קושטא הנ"ל ישנם הגהות, וכנראה הם מר"פ.
ד. מנין? (ומנין שלא היה תלמידו כי אם חבירו?).

לפום ריהטא ראיתי שינויים בסדר הסימנים בין דפוס קושטא ע"ר, לדפוסים המאוחרים.

האם יש קישור לצפיה בכת"י נים 26?

יוצר אור כתב:יעויין בהקדמת ר' צבי שפירא בחיבורו צביון עמודים על הסמ"ק מ"ש בנושא.
ושם כתב שהדפסה ראשונה לא ידועה זמנה, אך בבית עקד ספרים [ערך עמודי גולה - 848] כתב שהיה כן בשנת ק"ע, וא"כ לא הודפס בימיו. אך כפי שכתב הנ"ל בהקדמה, הסמ"ק כתבם ושלחם בתפוצות ישראל ללמדם הלכות, וא"כ יצא מתחת ידו.
הגהות ר"פ לא הודפסו בדפוס הראשון. ובתוך ההגהות הוכנסו הגהות נוספות ממחברים שונים.

סליחה על הבורות. אבל האם היה קיים אז דפוס??

יוצר אור כתב:יעויין בהקדמת ר' צבי שפירא בחיבורו צביון עמודים על הסמ"ק מ"ש בנושא.
ושם כתב שהדפסה ראשונה לא ידועה זמנה, אך בבית עקד ספרים [ערך עמודי גולה - 848] כתב שהיה כן בשנת ק"ע, וא"כ לא הודפס בימיו. אך כפי שכתב הנ"ל בהקדמה, הסמ"ק כתבם ושלחם בתפוצות ישראל ללמדם הלכות, וא"כ יצא מתחת ידו.
הגהות ר"פ לא הודפסו בדפוס הראשון. ובתוך ההגהות הוכנסו הגהות נוספות ממחברים שונים.

יש"כ
צ"ל שנת ע"ר (ולא ק"ע). (מסתמא כן הוא בבית עקד הספרים שציינת).

האם אלו ההגהות שבדפו"ר? ממחברים שונים? מי הם? והיום כולם חתומים על שם רבינו פרץ?

מישהו כתב לי בפרטי מתוך ויקי'

מהדורה של הסמ"ק ב-ה'תרצ"ה שהוצאה לאור על ידי דוד הרפעניס ניסתה לפתור בעיה זאת והבדיל בין הגהותיו של רבנו פרץ לבין דבריו של ספר סמ"ק עצמם.

איזה מהדורה זו?

אכן, דפוס קושטא הנ"ל מכיל את הגהות ר"פ.
ישנם ארבעה כתבי יד של ספר זה עם הגהות ר"פ, שנכתבו עוד בחייו של ר"פ, ביניהם כתב יד נים 26 שהזכרת, והוא ניתן לצפיה, חפש בכתיב.
האם היה תלמידו של ר"י המחבר? אורבך כתב שכן, אולם י' גולינסקי דחה דבריו.

הרב צביון העמודים הגר"צ שפירא היה גאון שראוי לאשכול שמעתי מהגריח"ס שליט"א הפלגות עליו.

יש לדעת שהרבה קטעים מרבינו פרץ השתרבבו לדברי הסמ"ק
והבחנתי בזה ע"י האורחות חיים
ונביא דוגמא אחת בהלכות נדה לגבי איסור שתיה או אכילה מכוס אחד ומקערה אחת
שלגבי שתיה כותבים רוב הראשונים שאין איסור שתיה מכוס אחד
אך אעפ"כ כדרך בני אשכנז להחמיר היה מנהג להפסיק ע"י אדם אחר
ובסמ"ק שלפנינו נכתב זאת בשם הסמק אך בארחות חיים מביא זאת בשם ר"פ
וזה לשונם
ספר מצוות קטן מצוה רצג
ואין קפידא לשתות בכוס אחד אחרי שהם רגילים לשתות בזה אחר זה, ונהגו להפסיק באדם אחר,

אורחות חיים הלכות נדה אות יא
ולשתות שניהם בכוס אחד כתב הר"י ז"ל דאין קפידא אחר שהם שותים זה אחר זה. והר"ף ז"ל כתב ונהגו העולם להפסיק באדם אחד




ו

אישצפת כתב:

יוצר אור כתב:...בשנת ק"ע...

סליחה על הבורות. אבל האם היה קיים אז דפוס??

אכן, טעות מקלדת. והיינו שנת ע"ר. [או כמ"ש המקדים להסמ"ק מצוריך שהודפס ברס"ד].

דרופתקי דאורייתא כתב:יש"כ
צ"ל שנת ע"ר (ולא ק"ע). (מסתמא כן הוא בבית עקד הספרים שציינת).

האם אלו ההגהות שבדפו"ר? ממחברים שונים? מי הם? והיום כולם חתומים על שם רבינו פרץ?

א"י היכן מצאת הדפו"ר שיש שם הגהות, אך מסתבר שאלו גדולי אשכנז שהזכירם החיד"א בשה"ג [שבהקדמת הגרצ"ש].

נראה דהיום הינם חתומים כהגהות הר"פ, וכשם שהב"ח הביא משם הגהות הר"פ על הסמק ואינו ממנו, וכמ"ש במצ"ב ע' 34.

יוצר אור כתב:א"י היכן מצאת הדפו"ר שיש שם הגהות, אך מסתבר שאלו גדולי אשכנז שהזכירם החיד"א בשה"ג [שבהקדמת הגרצ"ש].
.pdf[/attachment].

דפוס קושטא הנ"ל.
הוא מלא הגהות, תבדוק ותראה.
לומר שכל אלה אינם לר"פ, זה אומר שרוב ההגהות של ר"פ אינם לר"פ.
וגם בדקתי כמה מקומות שלפנינו זה בהגהות ר"פ ונמצא שם בשם הגהה.

אכן. וצ"ע כוונת הכותבים שאי"ז הגהותיו, ואלי כוונו לדפו"ר אחר לא קושטא.

יוצר אור כתב:אכן. וצ"ע כוונת הכותבים שאי"ז הגהותיו, ואלי כוונו לדפו"ר אחר לא קושטא.

אין עוד דפו"ר, יש כת"י.

הוא העתיק וסמך בזה על אוצר הספרים של בן יעקב כנראה. ראה שם.

1. ר' יצחק מקורביל נפטר בשנת מ'. באיזו שנה נתחבר ספר מצוות קצר? - בכמה מכתבי יד של הספר מתועד: "והוא חיבר הספר שנת ל"ז לפרט". (ספר שברי לוחות עמ' 198).

2. ר' פרץ מקורביל נפטר בשנת נ"ז (כך הוכיח ד"ר גלינסקי). באיזו שנה נתחברו הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק? - כנראה בין שנת מ"ו לשנת נ"ג במהלך שנות מאסרו של מהר"ם מרוטנבורג. כך עולה מדברי רבינו פרץ בהגהות סמ"ק, כתב יד נים 26 שנעתק בחייו של ר' פרץ (דף 148א, בדפוסים בקיצור בסי' צו אות יז): "ומיהו שמעתי מרבי' מאיר מרוטנבורק המקום יוציאהו לרווחה עם כל אסירי עמו בע'ו'ק'א' נוטה להחמיר מדברים שבצינעא וצ"ע. הרב ר' פר' שי'.

3. ר' מרדכי בן הלל מנירנברג בעל ספר המרדכי נהרג עקה"ש בשנת נ"ח. באיזו שנה נתחבר ספר המרדכי מסכת חולין? - אחרי הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק, לפי שבמסכת חולין מעתיק המרדכי כמה פעמים באורך מדברי רבינו פרץ, וחותם בסוף הפיסקה: 'מדברי מורי ה"ר פרץ שי'", ונמצאים הדברים כצורתן בהגהות רבינו פרץ לסמ"ק (רמז תקפט, והוא בהגהות הסמ"ק (סי' קצז אות ז); רמז תקצט, והוא בהגהות סמ"ק (סי' קצז אות ח); רמז תרו, תריג, תרעט, תרצד, תרצה, ועוד). וכן בפרק תערובת (מרדכי השלם חלק ד עמ' תעב). בכך מובנת השתיקה של המרדכי ברוב המסכתות מאיזכורי הגהות רבינו פרץ לסמ"ק, שכנראה נתחברו המסכתות טרם נכתבו הגהות ר"פ או טרם באו לידו.

יפה! יש"כ.

למעשה אפ"ל שיש שני דפוסים ראשונים, כי דפוס קרימונה שהוא הדפוס השני כנראה שלא הועתק מדפו"ר קושטא. על שולחנם של גדולי המזרח היה מונח בעיקר דפוס קושטא, ועל שולחנם של גדולי אשכנז בדרך כלל דפוס קרימונה, ואלו שנדפסו אחריו העתיקו ממנו. במסגרת ההדרה החדשה של הסמ"ק שאנו עוסקים בה במכון שלמה אומן חלק משמעותי מהמלאכה הוא ההפרדה בין גוף הספר להגהות הר"פ, שחלקן גם לא נכתוב על ידו אלא ע"י תלמידיו. כמו כן גם בכתבי יד קדומים-יחסית קיימות הגהות של אחרים ולא רק של ר"פ. המלאכה באמת מסובכת, ואנו נעזרים גם בידידנו ד"ר יהודא גלינסקי נר"ו. בעזהי"ת. הק' יואל

הקיק כתב:למעשה אפ"ל שיש שני דפוסים ראשונים, כי דפוס קרימונה שהוא הדפוס השני כנראה שלא הועתק מדפו"ר קושטא. על שולחנם של גדולי המזרח היה מונח בעיקר דפוס קושטא, ועל שולחנם של גדולי אשכנז בדרך כלל דפוס קרימונה, ואלו שנדפסו אחריו העתיקו ממנו. במסגרת ההדרה החדשה של הסמ"ק שאנו עוסקים בה במכון שלמה אומן חלק משמעותי מהמלאכה הוא ההפרדה בין גוף הספר להגהות הר"פ, שחלקן גם לא נכתוב על ידו אלא ע"י תלמידיו. כמו כן גם בכתבי יד קדומים-יחסית קיימות הגהות של אחרים ולא רק של ר"פ. המלאכה באמת מסובכת, ואנו נעזרים גם בידידנו ד"ר יהודא גלינסקי נר"ו. בעזהי"ת. הק' יואל

שמועה טובה!!

למעשה יש כת''י ציריך, שיש שם כמה חילוקים משמעותם, האם זה מהדורה בתרא, או העתקה עם הרבה הוספות

גופא דעובדא שיש הגהות על ספר הוא דבר נפוץ מאד בחכמי אשכנז

מצאתי אתמול בדברי הב''י שמציין לדברי הגהות כדברי הסמ''ק עצמו
בית יוסף יורה דעה סימן קכ
וכתב בספר המצות (סמ"ק סי' קצט) אבל לא במעין. פירוש אבל לא במעין כדין מעין שהוא מטהר בכל שהוא והוא שיהא כל גוף הכלי עולה בו דהיינו דוקא לענין טבילת טומאה אבל בכלים הלקוחים מן הגוים אף במעין צריך ארבעים סאה וטעמו של סמ"ק שמחלק בין טבילת כלי מטומאה לטבילה זו מפורש בדבריו (שם בהגהות סק"ד) משום דאמרינן בפרק בתרא דעבודה זרה (שם) אך במי נדה יתחטא מים שהנדה טובלת בהם דהיינו ארבעים סאה וליכא למימר היינו דוקא בכלי גדול אבל בכלי קטן סגי ברביעית דמקוה קודם שבטלו או במשהו דמעין כמו גבי טומאה דהא בתר הכי דרש וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת דהיינו טבילה ומסיק דצריכי דאי כתיב וטהר הוה אמינא בכל שהוא קמ"ל במי נדה דבעינן ארבעים סאה והשתא הא דקאמר הוה אמינא בכל שהוא ליכא לפרושי פחות מרביעית דמקוה דהא אפילו לענין טומאה לא סגי בהכי וגם ליכא לפרושי במשהו דמעין ובכלי גדול דהא נמי אפילו לענין טומאה לא מהני כיון שאין גופן עולה בו אלא ודאי מיירי בכלי קטן דלענין טומאה סגי במשהו דמעין או ברביעית דמקוה קודם שבטלו אפילו הכי קאמר דלענין טבילה דלוקח מן הגוי בעי ארבעים סאה כמו נדה עכ"ל

מגופת חבית כתב:מצאתי אתמול בדברי הב''י שמציין לדברי הגהות כדברי הסמ''ק עצמו

צויינו הרבה מקרים כאלו, כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=31042

בהגהות על הסמ"ק מצוה נה (או מצוה נז) שהיא מצות צניעות, כתוב "ותלמיד שאינו נוהג עצמו בצניעות חייב מיתה...וכולי." שמתי לב שכמעט אותם הדברים מילה במילה מופיעים בשערי תשובה לרבנו יונה שער ג' אות קי"ג. האם הגה זו היא מרבנו פרץ, או שמעתיק מאוחר העתיק מדברי השע"ת וקבען כאן? אשמח למידע.

דורשי יחודך כתב:בהגהות על הסמ"ק מצוה נה (או מצוה נז) שהיא מצות צניעות, כתוב "ותלמיד שאינו נוהג עצמו בצניעות חייב מיתה...וכולי." שמתי לב שכמעט אותם הדברים מילה במילה מופיעים בשערי תשובה לרבנו יונה שער ג' אות קי"ג. האם הגה זו היא מרבנו פרץ, או שמעתיק מאוחר העתיק מדברי השע"ת וקבען כאן? אשמח למידע.

גם במצוה יט כתב מרבינו יונה אבל שם כתוב מפורש

ייש"כ גדול! עזרתם לי מאד.
מסתבר א"כ שגם כאן זה לא מרבינו פרץ אלא העתקה בעלמא מרבנו יונה, לא?

בצביון העמודים כתב להסתפק אם זה מהסמ"ק או מרבינו פרץ האם יהיה אפשר לפשוט את הספק?

רציני כתב:בצביון העמודים כתב להסתפק אם זה מהסמ"ק או מרבינו פרץ האם יהיה אפשר לפשוט את הספק?

לכאורה לא זה ולא זה, אא"כ יש מצב שהעתיקו אחד מהשני? לכאורה לא מסתבר.

לא הבנתי טוב את דבריך.
אני מנסה לסכם:
במצוה יט כתב "מפי רבינו יונה" ואם כן אפשר לומר שרבינו פרץ הביא כמה דברים מרבינו יונה בספרו וכמו שמצינו בעוד ראשונים שלפעמים מביאים בשתיקה דברי קודמיהם [מקור?]. ואם כבר ראינו שבמקום אחד הביא מרבינו יונה אז מסתבר יותר לתלות שאת סימן נה זה גם רבינו פרץ ולא הסמ"ק וככה לפשוט את ספיקו של הש"ך (סי' לב, ט) שלא יודעים מה מהסמ"ק ומה מרבינו פרץ ואת הגהת סימן נ"ה שיש ספק במיוחד שכתב בצביון העמודים שיש דפוסים שזה בשם הסמ"ק ויש דפוסים בשם ההגהה.
אבל יש להסתפק שהרי כתב בהקדמת הצביון העמודים שנוספו בתוך הגהות רבינו פרץ גם הגהות מאוחרות ואם כן אולי גם סימן יט וגם סימן נה הם מרב מאוחר.
האם מצינו עוד מקומות בהגהות רבינו פרץ שמביא דברים שברבינו יונה [אחרי המציאה שמצאת שסימן נה זה השערי תשובה]? ובחיפוש באוצר גם סימן סד, עט, קעה, ההגהות הם מהשערי תשובה.
האם ידוע שרבינו פרץ תלמיד רבינו יונה או הכיר ספריו או כדומה?

רציני כתב:

דורשי יחודך כתב:

רציני כתב:
האם ידוע שרבינו פרץ תלמיד רבינו יונה או הכיר ספריו או כדומה?

אכן, זוהי השאילה.
במה שראיתי בחיפושים קלים לא נראה שהיה תלמידו, מעניין האם יש אפשרות שהכיר ספריו.