פורום אוצר החכמה

נאמר בתורה: 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלקיך' וגו'.

ומקשה הגמרא בתמורה (ל.) בזה הלשון: 'אימא אתנן זונה, א"כ לא קרב, הוו תלתא גם שניהם ולא שלשה'. והדברים כלשונם הם מדרש פליאה ממש.

כל גדולי האחרונים הגיהו וגרסו בגמרא בדרכים שונות. לפי כולם משמעות השאלה היא בערך כזו: שמא לא רק מחיר כלב אסרה תורה אלא גם אתנן כלב [דהיינו שנתן טלה לחברו כדי לבעול את כלבתו], ועל כך משיבה הגמרא שאם כך יש שלשה איסורים: אתנן זונה, אתנן כלב ומחיר כלב, וזה לא יתכן שהרי בפסוק מפורש 'גם שניהם' ומשמע שנים ולא שלשה.

כאמור, ישנן כאן גירסאות רבות ושונות: הברכת הזבח הוסיף 'אימא אתנן זונה ואתנן כלב', וגרס 'אם כן הוי תלתא'. הצאן קדשים והגהות הב"ח מחקו תבות 'לא קרב'. השיטה מקובצת גרס 'אימא אתנן ממש'. הגאון גרס 'אימא אתנן מחיר כלב דהא ומחיר כלב כתיב'.

והנה במראה כהן מצאתי פירוש מתוק מדבש, פשוט, נפלא ומבריק: לדבריו אין לפתוח את ר"ת 'א"כ' 'אם כן', אלא 'אתנן כלב', ותיבות אלו שייכות לקושיית הגמרא, דהיינו 'אימא אתנן זונה ואתנן כלב לא קרב'!

ולפי זה אין צורך להגיה כלל בגמרא, והדברים משמחים.

בא' מכרכי ישורון נידון בהרחבה בדין ההברקות מעין אלו, [איננו אומר ע"ז] ביניהן ה"ת ע"מ ה'פרישו ת'רומות ע'שרו מ'עשרות תחת ה'ניחו ת'פלין ע'שו מזוזות, עכ"פ אחרי ההברקה צריך שלא לאבד את השוייון נפש מחמת הנגיעה לההברקה ולברר אם אכן נכונים הם [וגם כאן בפורום נתברר כן באשכול סימן סימן viewtopic.php?f=17&t=5012&p=40609 ]
----
ומענין לענין יעויין במגד ארץ על הפרי מגדים [בדפוס אחר שאינו באוצר -לתשומת הצוות] בהקדמתו מש"כ במה שנתקשו כולם וגם הגר"א בהגהת דברי הגמ' בעירובין ל"א מצד שאני וכל א' הגיה כדרכו, והוא ז"ל בא בהברקה מיוחדת שהיא ר"ת למאמר מא' האמוראים הנזכרים במס' עירובין עיי"ש וכתב שקלסיה הרב ר' אברהם מסוכטשאב והרב בעל דרך המלך

מעיין כתב:אחרי ההברקה צריך שלא לאבד את השוייון נפש מחמת הנגיעה לההברקה ולברר אם אכן נכונים הם [וגם כאן בפורום נתברר כן באשכול סימן סימן]

אוי כמה שאתה צודק!
ואכן יש ענין אחד שלא הזכרתי, והוא שבדפוס ראשון אין ר"ת כלל, אלא מפורש שם 'אם כן'.

גרסאות כתה"י (ע"פ אתר עדי נוסח)

כת"י פלורנס (?): אימא אתנן ממש, אם כן הוו להו תלת.
כת"י מינכן: אימא אתנן זונה ומחיר, א"כ הוו להו תלתא.
כת"י רומי א: אימא אתנן ממש, אם כן הוו להו תלתא.
כת"י רומי ב: [...בלא הון וג'] אתנן ממש אם כן הוו להו תלתא. (כנראה חסרה שורה ונפל שיבוש)

נמצא שברוב כתה"י הר"ת 'א"כ' פתוחים כ'אם כן', ובאף אחד מכתה"י לא גורס "לא קרב". נמצינו למדים שגרסת השטמ"ק מבוססת על כתה"י (חד וחלק שכח לציין שגם השטמ"ק לא גורס "לא קרב").

נראה שאזהרתו של מעיין הייתה במקומה.

מאיר חכמים כתב:גרסאות כתה"י (ע"פ אתר עדי נוסח)

מה זה בדיוק (קישורים?)

היא שיחתי כתב:

מאיר חכמים כתב:גרסאות כתה"י (ע"פ אתר עדי נוסח)

מה זה בדיוק (קישורים?)

האתר כאן:
http://www.lieberman-institute.com

באתר נוסח מוקלד של כת"י של התלמוד, כולל קטעי גניזה. ניתן גם לחפש טקסט בצורה חפשית, ויש גם חלק מכתה"י שניתן לצפות בתצלומיהם.
לעת עתה השימוש כאורחים מוגבלי זכויות - בחינם, לאחר הרשמה קצרה.

היא שיחתי כתב:

מאיר חכמים כתב:גרסאות כתה"י (ע"פ אתר עדי נוסח)

מה זה בדיוק (קישורים?)

שם האתר:"המכון לחקר התלמוד".

חד וחלק כתב:

מעיין כתב:אחרי ההברקה צריך שלא לאבד את השוייון נפש מחמת הנגיעה לההברקה ולברר אם אכן נכונים הם [וגם כאן בפורום נתברר כן באשכול סימן סימן]

אוי כמה שאתה צודק!
ואכן יש ענין אחד שלא הזכרתי, והוא שבדפוס ראשון אין ר"ת כלל, אלא מפורש שם 'אם כן'.

נהניתי שאזהרתי אכן נכונה היתה ובמקומה גם כאן, וזה מורה שבעיון ה'מעיין' אפשר לפלס נתיב בין 'חד' ל'חלק' ואין הכרח שמה שהיא 'חד' היא אכן 'חלק'...[ viewtopic.php?f=7&t=5096&p=41419#p41418 אבקש מטו, ידעתי גם ידעתי שרק העתקת דברי מראה כהן] וכי בחנם נקרא הברקה, מלשון ברק, שאורו רק לרגע, ותיכף כליל יעלם...
ושמעתי צחות ברמז מוסר על דרך הלימוד נסמך בפירוש הפסוק, חדד ותימא יטור נפיש וקדמה, אם יש לך חדד (=מילתא דחידודא), או תימא, (=מילתא דתמי' טובא), אל תתבהל, רק יטור היינו תמתין, נפיש תרגיע, וקדמה חזור על הענין עוד הפעם, והי' העקוב למישור...

"שכחתי" גם לציין שלפי המראה כהן יש להוסיף וא"ו, 'ואתנן כלב'.

מעיין כתב:מענין לענין יעויין במגד ארץ על הפרי מגדים [בדפוס אחר שאינו באוצר -לתשומת הצוות] בהקדמתו מש"כ במה שנתקשו כולם וגם הגר"א בהגהת דברי הגמ' בעירובין ל"א מצד שאני וכל א' הגיה כדרכו, והוא ז"ל בא בהברקה מיוחדת שהיא ר"ת למאמר מא' האמוראים הנזכרים במס' עירובין עיי"ש וכתב שקלסיה הרב ר' אברהם מסוכטשאב והרב בעל דרך המלך

והם לכם הדברים


אם יש למי שהוא לבדוק באתר הנ"ל (אין לי גישה שם) הנוסחאות בכת"י במלות אלו

מעיין כתב:

מעיין כתב:מענין לענין יעויין במגד ארץ על הפרי מגדים [בדפוס אחר שאינו באוצר -לתשומת הצוות] בהקדמתו מש"כ במה שנתקשו כולם וגם הגר"א בהגהת דברי הגמ' בעירובין ל"א מצד שאני וכל א' הגיה כדרכו, והוא ז"ל בא בהברקה מיוחדת שהיא ר"ת למאמר מא' האמוראים הנזכרים במס' עירובין עיי"ש וכתב שקלסיה הרב ר' אברהם מסוכטשאב והרב בעל דרך המלך

והם לכם הדברים

מגד ארץ.jpg

אם יש למי שהוא לבדוק באתר הנ"ל (אין לי גישה שם) הנוסחאות בכת"י במלות אלו

ראיתי באחד מהקבצים שיצאו לאור לאחרונה, שהסימן הנ"ל נידון שם.

אולי תנסו לזכור והעלהו לכאן
יישר כחכם

מעיין כתב:אולי תנסו לזכור והעלהו לכאן
יישר כחכם

הפעמון, ו, עמ' 60-61, הערה 76.

ייש"כ