תקופת הזוהר

[גם זה הבל]

[מסתבר שכבר היה על זה אשכול,] עד מתי נכתב הזוהר?
בזוה"ק פרשת פנחס. רבנן דמתניתין ו"אמוראין" כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה .
מה הפי' אמוראין סדרו ליה האם זה אחר תקופת הירו' או שלכל האמוראים היה מסודר תלמודא ור"א ורבינא רק ערכו?

[הבונה]

אינני יודע מה הנך רוצה דוקא מקטע זה התלמודים שניהם נזכרים בזהר למשל בקטע זה מתוך הזהר על איכה:

והאור זה התלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאוריית'. לבתר דאתבטל דא כביכול אשתארו בחשוכא דכתיב במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה בני עלמא במחשכים.

[אוצר החכמה]

ראה כאן במגן וצינה
http://www.otzar.org/crops/12798132396806781094.html

[גם זה הבל]

אינני יודע מה הנך רוצה דוקא מקטע זה התלמודים שניהם נזכרים בזהר למשל בקטע זה מתוך הזהר על איכה:

והאור זה התלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאוריית'. לבתר דאתבטל דא כביכול אשתארו בחשוכא דכתיב במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה בני עלמא במחשכים.

א' אני פשוט לא הכרתי את הקטע ההוא
ב' התוכן עצמו גם היה מענין. [ואם מוצאים מחלו' בין בבלי וזוהר הוא מחלו' בקבלה.]

[חכם באשי]

עי' בספר קדמות ספר הזוהר, לרד"ל, שהזוהר נערך סופית בזמן הגאונים (אני כותב מזכרון).
בענין השמות המאוחרים שבספר הזוהר, מדור האמוראים, דן כבר מהרח"ו בהקדמת עץ חיים (ושוב, לזכרוני, בתקווה שאיני טועה).
בעל פירוש 'מתוק מדבש' על ספר הזוהר, כתב ספר ששמו 'שערי זוהר' (או: שערי זהר), ושם בפרק הראשון-שני של הספר דן בעניינים אלו. יעויין שם. ואיני יודע אם הספר מצוי באוצר.

[גם זה הבל]

אם הוא סופית נערך בזמן הגאו' איך אפשר להכריע כמוהו נגד גמרא. [אם לא מפורש בשם רשב"י או תנא אחר.
ושאלה נוספת אם הוא נערך עד לזמן הגאו' מתי הוא הספיק להיעלם?.
[ובכ"א אם היה אותו לאמו' הלכה כמוהם מסתמא.

[אדג]

הזוהר לא נעלם, הוא בידי יחידי סגולה, שלמדו בו. הרמד"ל הוא הראשון שפרסמו לכל החפץ.

[בדיעבד]

גם נזכרו 'מארי דקדוק' בתיקונים!
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 6160526093

[ישבב הסופר]

בדיעבד, כי יפלא ממך דבר 'מארי דקדוק' גם בעיני יפלא, ואולם ביותר אתמהה מציאת תורת 'תנועה גדולה ותנועה קטנה' בתיקו"ז.

[אוצר החכמה]

בקטע שהבאתי למעלה מהמגן וצינה הסביר שבזהר הרבה תוספות מאוחרות והגהות שכתבו המחזיקים ושולבו בתוך הנוסח עיי"ש בדבריו.

כך שלפעמים הרעיון היה כתוב בזוהר אבל כיוון ששילבו את ההגהה, הביטויים שהשתלבו הם בסגנון מאוחר יותר.

ונראה שלכן כדי לדון דבר מהזהר, בפרט אם סותר את הפשוט ומקובל, צריך לדעת שהובא בדברי האריז"ל וכדומה.

[יאיר.]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?12799&BOOKS

viewtopic.php?f=7&t=3023&p=22697&hilit=#p22630

[איסתרא בלגינא]

בקטע שהבאתי למעלה מהמגן וצינה הסביר שבזהר הרבה תוספות מאוחרות והגהות שכתבו המחזיקים ושולבו בתוך הנוסח עיי"ש בדבריו.

כך שלפעמים הרעיון היה כתוב בזוהר אבל כיוון ששילבו את ההגהה, הביטויים שהשתלבו הם בסגנון מאוחר יותר.

ונראה שלכן כדי לדון דבר מהזהר, בפרט אם סותר את הפשוט ומקובל, צריך לדעת שהובא בדברי האריז"ל וכדומה.

דוגמא בולטת אפשר לראות בקטע שהובא כאן באחד האשכולות השכנים.

1.png (22.93 KiB) נצפה 3702 פעמים

אפשר לראות בעליל איך הגהה המאוחרת נוספה ע"מ לבאר או להוסיף את ענין פעמיים שלוש ואף החליפה כמה מילים מן הקטע הקדום

[גם זה הבל]

[

אינני יודע מה הנך רוצה דוקא מקטע זה התלמודים שניהם נזכרים בזהר למשל בקטע זה מתוך הזהר על איכה:

והאור זה התלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאוריית'. לבתר דאתבטל דא כביכול אשתארו בחשוכא דכתיב במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה בני עלמא במחשכים.

קטע זה מובא בסנהדרין כ"ד. בשם ר' יוחנן שהיה ישר אחר תקופת התנאים, וא"כ אין ראי' למאוחרותו של הזוהר מכאן,
ולכאו' אף מאיפה שהבאתי אין ראי' דגמ' כבר היה קודם כמבו' בברכות ה. ומ"ז: ברש"י ד"ה שלא שימש ת"ח ובב"ב קמ"ה:
ובנוגע לשאלה השניה מדוע שנחמיר את דברי הזוהר אם גם הבבלי מיוסד על דבריו.
שמעתי אפ"ל שכל איסורי הזוהר הם איסורים יותר קלים ולבעלי מדריגה ומשו"ה הסתירו את זה ולכן באיסור שנאמר בזוהר דרך הפוסקים להקל בהם הרבה יותר, ואם היה כתוב אזהרות בזוהר על איסור שכתוב בנגלה היה הניסוח הרבה יותר חמור.

[בדיעבד]

קטע זה מובא בסנהדרין כ"ד. בשם ר' יוחנן שהיה ישר אחר תקופת התנאים, וא"כ אין ראי' למאוחרותו של הזוהר מכאן,

בתיקונים בהקדמה שהבאתי מזכרו מארי מתניתין, מארי תלמודא ירושלמאה, מארי דקדוק, מינוח שלא היה קיים עד דור מאוחר.
מזה יש להוכיח שחתימתו של הזוהר איחר הרבה.

[גם זה הבל]

בסנהדרין שם כתוב זה תלמוד של בבל.
וכן בחגיגה י'. כתוב ור"י אמר אפי' מש"ס לש"ס ועיין שם ברש"י ד"ה אפי' וכו'.
ולא הבנתי מה מצאת יותר בזוה"ק

[איש_ספר]

הרב ישעיהו שטיינברגר (הזכור לטוב מקריאתו האמיצה על ירידת קרן לימוד התלמוד בחלק מן הישיבות הלאומיות), רב שכונה בירושלים ומראשי ישיבת הכותל, כתב מאמר יפה הנקרא:קדמות הזוהר - בין המחקר לבית המדרש. המאמר כונס לספרו 'אישי יובל' המצוי באוצר המקוון. 

[גם זה הבל]

שמעתי אפ"ל שכל איסורי הזוהר הם איסורים יותר קלים ולבעלי מדריגה ומשו"ה הסתירו את זה ולכן באיסור שנאמר בזוהר דרך הפוסקים להקל בהם הרבה יותר, ואם היה כתוב אזהרות בזוהר על איסור שכתוב בנגלה היה הניסוח הרבה יותר חמור.

ראיתי בספר עין יצחק [לר' יצחק יוסף] עמ' ר' והלאה, שמביא סברא זו בשם אחד מהמקובלים המוקדמים, ובשם החת"ס שם שמי שמערב זוהר עם נגלה עובר על כלאים. ומבו' שם שהזוהר עדיף רק על מי שכתב משהו חדש אחרי תקופת האמוראים אבל אם הגמ' עצמה חולקת וודאי שהלכה כגמרא. יעוי"ש.